פורסם לראשונה ב- 27.5.18
מרחבא
שלום לכולם.
היום יש פוסט שונה;
מילת היום היא –
בַּאסה, סַבּבּה بَعْصَة، صَبَابَة
“מה עובר עליכם, התחרפנתם?”, אתם ודאי שואלים.
“האם שיבשה את דעתכם החזרה לפעילות של הדף “כלמה” (ממנו פרשנו לפני כחצי שנה והקמנו את “ערביט”)?
אז לא, ממש לא, וזה המקום לאחל ל”כלמה” ולצוות הכותבים החדש שלו בהצלחה 
אני כותב בפורמט הזה כשנתיים וכמה חודשים, ואין חודש שאינני נשאל בו לגבי המוצא של המילים באסה וסבבה.
במהלך השנתיים האלה כל הזמן התחמקתי מתשובה, או שפשוט לא רציתי להקדיש להן פוסט.
אז זהו, אי אפשר יותר, צריך להוציא אותן מהארון ולדבר עליהן.
בחרתי – אציין שבשמחה רבה – להציג פה את העמדה של Eliran Levi, תלמידי לשעבר וחברי, שהוא בלשן בחסד עליון, שאמר לי:
“יש שתי מילים בסלנג העברי, שהאטימולוגיה (גזרון, חקר מוצאן) שלהן אינו ידוע באופן מוחלט. ושתי המילים האלה הן באסה וסבבה”.
איזו באסה, אמרתי לעצמי, אבל רגע, זהו גילוי שמצדיק פוסט, לא?
סבבה.
המצב עם באסה קל יותר, שכן ניתן למצוא מקור שהוא כנראה הנכון:
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אם הולכים לפי הכתיב העברי, שהוא ככל הנראה שגוי ונובע מאובדנה הכואב של האות עין בעברית (אובדנה כעיצור מבוטָּא, לא כאות נכתבת) ומלכתו טרם עת של ההיגוי המקורי (הנחצי) של האות צדי בעברית, נגיע לשורש הערבי הספרותי –
ב.א.ס بأس, העוסק באומללות ובמסכנוּת, שקיים בארמית ובעברית במילים כגון עסק ביש, מזל ביש, פרי באושים ואפילו בושה, להתבייש וכו’.
אולם המקור הוא כנראה השורש הערבי –
ב.ע.צ بعص, העוסק, אתם יושבים כעת, על הישבן?
בהחדרת אצבע לפי הטבעת. או במילים ישירות יותר: בהכנסת אצבע לתחת. כן כן, מה לעשות, יש גם שורש כזה בערבית.
* הפועל בַּעַץ بعص בבניין הראשון – החדיר אצבע לפי הטבעת; ובהשאלה: הונה, רימה, “סידר” מישהו
* בַּעְצַה بَعْصَة, שם הפעולה/מצדר של הפועל, היא מילת היום שלנו, בעצם – הונאה; צרה קטנה וחולפת; מצב לא נעים
* הפועל המרובע בַּעְבַּץ بعبص, בבניין שני – החדיר אצבע לפי הטבעת של מישהו אחר; ליטף את הישבן של מישהו/י אחר/ת; מזמז מישהו/י; גרם לפרי להסריח ולהרקיב מרוב מישוש (כן, זהו אחד התרגומים ההזויים שפגשתי בחיי)
* לַמַּא יִכְּבַּרֶ אלסַּבֶּע יְבַּעְבֶּצֹה אלְוַאוִי لمّا يكبر السّبع يبعبصه الواوي – לא לעולם חוסן (מיל’: כשהאריה מזדקן התן מחדיר לו אצבע לישבן)
בואו נסדיר נשימה ונמשיך:
=-=-=-=-=
עכשיו הגענו לאחת המילים הכי מעצבנות שיש, מבחינתי:
סבבה. מה זה בכלל סבבה? למה דוברי עברית משתמשים במילה הזו כל כך הרבה ב- 25 השנים האחרונות? יש אינפלציה אדירה של שימוש במילה המאוסה הזו, ואני יוצא פה בקריאה להגביל את השימוש בה לפעם ביום, וגם זה יותר מדי…
סבבה?
זה מזכיר לי שפעם, בצבא, הקצינה שעבדה איתי הסבירה לי משהו מקצועי במהלך פגישה שנמשכה כשעה. כמה משפטים אפשר לדחוס בשעה כשאתה דובר יחיד? אלפים, לא?
אז כל משפט שלה הסתיים אוטומטית, בלי שהיא תשים לב, ב- “סבבה?”
זו הייתה הדרך שלך, ולא רק שלה, לבדוק שהבנתי (למרות שכלל לא שמה לב אם הבנתי או לא; כפי שציינתי, זה יצא לה בלי שליטה) ולסמן מבחינתה שהמשפט הסתיים, כמו כל מיני סימנים מוסכמים במורס או לא יודע במה.
היא הייתה (ועודנה) ממש חמודה וחביבה, אז לא רציתי לסַבֵּבּ, סליחה, לסובב לה את ראשי וללכת…
הקשיבו סביבכם; בכל מקום תוכלו להקשיב לשיחות מהסוג הבא:
– אז אתה בא אלי, סבבה?
– כן בטח. תביא את השקית עם האוכל, סבבה?
– ברור. כולם באים, סבבה?
– אז סגרנו, סבבה.
מי ששולט בערבית מיד ישלוף את המילה הספרותית הבאה כמוצאה הערבי של הסבבה העברית:
צַבַּאבַּה صَبَابَة – אהבה עזה ולוהטת; כיסופים
ואני תמיד שאלתי: מה? מה הקשר בין מילה ספרותית, שאיש לא אמר או שמע בחיים עצמם, לסבבה העברית “שלנו”???
לדעתי, ולדעת רבים, יש כאן כפייה בכוח של גזרון לשוני.
אני מעדיף לדבוק בגרסתו של אלירן לוי, לפיה לא באמת יודעים מאיפה הסבבה המאוסה הזו נכנסה לעברית.
אני אוהב להשתעשע לפעמים ברעיון, שכנראה אינו נכון, שאולי מדובר בשיבוש של ça va bien הצרפתי, שפירושו: הולך טוב? הכל בסדר?
ולמה אני כל כך מתעקש בנושא?
מכיוון שמעודי לא שמעתי ערבי אומר סבבה. לא צבאבה ספרותית ולא סבבה במובן העברי שלה.
יתר על כן! אני טוען שאם תשמעו בסביבתכם ערבי אומר סבבה או “איזה באסה!” זה יהיה, בעצם, חיקוי של דוברי העברית שסביבו. כלומר בהפוך על הפוך.
לקראת סיום הפוסט אני פונה פה לליבם של אלפי קוראינו:
האם מישהו מכם שמע בשימוש אמיתי ואותנטי ערבי אומר סבבה או באסה/בעסה?
אני שואל על ערבים שחיים באזור הלבנט כולו: מסוריה ועד הנגב, ויודעים מה? בסדר, גם במצרים, סתם לבדוק בשביל הספורט.
אני פונה פה לקוראינו הערבים, לאלו שהם דוברי/מביני ערבית ולכל מי שמכיר ערבים, עובד איתם, גר לידם, חבר שלהם וכו’…
זהו, הפעם היה לי קשה, אבל אני מאחורי זה…
וחייבים לסיים פוסט כזה עם השיר הבא:
שיהיה יום נהדר, ושבוע סבבי-בבי ובלי ביאוסים ובעסות,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
