ברזל

פורסם לראשונה ב- 19.2.19

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום היא –

חַדִיד حَدِيد – ברזל

וגם: אזיקים, ואפילו: משקולות ו/או חדר כושר

בחרתי במילת היום שכן רציתי להציג פה את אחד השירים, אם לא ה-:

גִ’סְרֶ אלְחַדִיד, אך אליו נגיע בהמשך. והכינו עצמכם, יש גם סיפור בלשי מרתק. אותי לפחות…

השורש הערבי ח.ד.ד (בגזרת הכפולים) עוסק בברזל, באבל, בקביעות ובחידודים, ובכך הוא מתקשר לשורש העברי הזהה לו:

* הפועל חַדּ حدّ בבניין הראשון – חידד; התאבל

* חַאדּ حادّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – חד; חריף; חמור, רציני, נוקב, בוטה, תקיף

* מַחְדוּד محدود, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מוגבל

* חַדּ حدّ, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וברבים חֻדוּד حدود – גבול, קצה; הגבלה; חוד, עוקץ

* חַדּ حدّ או לַחַדּ لحدّ כמילת יחס – ליד

* לַחַדּ מַא- لحدّ ما, לַחְדֶּיֶת מַא- لحدّية ما – עד, עד ש-

* אֶלְחַדֶּ אלְאַדְנַא الحدّ الأدنى / אֶלְחַדֶּ אלְאַעְלַא الحدّ الأعلى – מינימום (מיל’: הגבול התחתון) / מקסימום (העליון)

* חִדַּה حِدّة, שם פעולה נוסף במשקל אחר – כעס; חריפות, חוזק

* הפועל חַדַּד حدّد בבניין השני – קבע, הגדיר; הקצה; הגביל, תחם/סימן גבול; חידד

* תַחְדִיד تحديد, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קביעה, הגדרה; תחימה, קביעת גבול

* מֻחַדַּד محدَّد, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מוגדר, מוגבל, קבוע, תָחום

* הפועל תְחַדַּד تحدّد בבניין החמישי – נקבע

* חִדַאד حِداد, צורת שם הפעולה של הבניין השלישי – אֵבֶל

* סִכַּתֶ אלְחַדִיד سكّة الحديد – מסילת ברזל/רכבת

* קַלְבֹּה זַיֶּ אלְחַדִיד قلبه زيّ الحديد – אמיץ לב (מיל’: ליבו כמו ברזל)

* טַפְרַאן עַלַא חַדִידֶה طَفْرَان على حديدة – חסר פרוטה (מיל’: מרושש שאין לו גרוש על הנשמה, “על חתיכת ברזל”)

* אֻצְ’רֹבֶּ אלְחַדִיד וּהֻוֶּ סַחֶ’ן/חַאמִי أضرب الحديد وهوّ سخن / حامي – הכה בברזל בעודו חם

* שַרִכַּה מַחְדוּדַתֶ אלצַּ’מַאן شركة محدودة الضّمان – חברה בעירבון מוגבל (בע”מ)

* לַא יְפִלֶּ אלְחַדִיד אִלַּא אלְחַדִיד لا يفلّ الحديد إلّا الحديد – נגד כוח יש להשתמש בכוח; נגד חכמה יש להשתמש בחכמה (מיל’: לא יקהה את הברזל אלא הברזל); הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת (ירמיהו ט”ו 12)

היה לנו בעבר פוסט “דיאטטי” על השורש, שעסק רק בשם המשפחה של הזמרת שרית חדד:

חַדַּאד, במשקל בעלי המלאכה – נפח, מסגר, סוחר ברזל

המצחיק הוא, שזהו אינו שם משפחתה המקורי של שרית, שכן היא ממוצא קווקזי, ושמה היה חודדטוב. השם החדש הוא בעצם “עברות”, או ליתר נכון שערוב (הפיכה לערבי) של שמה המקורי.

אפרופו חדאד, בשנת 97′ היא הופיעה תחת שם הבמה سيريت حدّاد مطربة الكرمل (סירִית חדאד מֻטְרִבַּת אלְכּרמל / שרית חדד הזמרת מהכרמל) כשהופיעה בירדן במסווה של זמרת ערביה, ובהמשך אף הוציאה אלבום בערבית.

מוזמנים להתחיל את הסופ”ש עם אחד השירים ממנו, ג’אני ג’אני (פושע פושע)

=-=-=-=

בנוסף, היה לנו גם פוסט על גשרים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא צחי יצחק:

מילת היום היא –

גִ’סֶר جِسر וברבים גֻ’סוּר جسور – גשר

השורש הערבי ג’.ס.ר עוסק, כמו בעברית, בגשרים ובמטאפורות שלהם בחיים:

* הפועל גַ’סַּר جسّر בבניין השני – עודד, חיזק; בנה גשר; גישר

* תַגְ’סִיר تجسير, שם הפעולה/מצדר של הבניין – גישור, תיאום

ולא תהיה זו הפעם הראשונה בדף הזה בה נזכיר את הישוב ג’סֶרֶ אלזַּרְקַאא’ جِسر الزّرقاء, שמשמעות שמו הוא הגשר (על) הכחולה, כאשר הכוונה היא לנחל התנינים העובר באזור.

=-=-=-=

ועכשיו לשיר גִ’סְרֶ אלְחַדִיד جِسر الحديد – “גשר הברזל” של מיודעתנו סמירה תַוְפיק سميرة توفيق (הלבנונית, שנולדה בסוריה, אך שרה בסגנון בדואי).

השיר מוכר גם בשם עַאלְעֵין מוּלַיִתֵין عالعين موليتين.

يا عين موليتين وإتنعش مولية יַא עֵין מוּלַיִתֵין וּאִתְנַעַש מוּלִיֶה

جسر الحديد انقطع من دوس رجليّ גִ’סְרֶ אלְחַדִיד אִנְקֶטַע מִן דוּס רִגְלַיַּ

أهلاً وسهلاً ومرحبتين باللّي اجو אַהְלַן וַסַהְלַן וּמַרְחַבְּתֵין בְּאִללִּי אַג’וּ

لاقعد وارشّ الدّرب للسّمر لمّا اجو לַאקְעֹד וּאַרֶשֶּ אלדַּרְבּ לִלסַּמַר לַמַּא אַג’וּ

הו מעין, שתי … ו- 12 …

גשר הברזל נשבר מהליכת רגליי

ברוכים הבאים, אלו שהגיעו

אשב ואפזר על הדרך (פרחים) לבילוי בערב, כשיגיעו

רגע, יש עוד גרסה רק לפתיח:

على العين موليتين واطناعش موليه עַלַא אלְעין מוּלַיִּתֵין וּאטְנַאעַש מוליה

جسر الحبيب انقطع من دوس رجلايه ג’סר אלחַבִּיבּ אנקטע מן דוס רִגְ’לַאיַה

مشوار مشيته الصّبح ومشيته عشية מִשְוַארֶ מְשִיתֹה אֶלצֻּבֹּח וּמְשִיתֹה עַשִיַּה

يا احباب لا ترحلوا ضلّوا حواليّا יַא חְבַּאבּ לַא תִרְחַלוּ צַ’לּוּ חַוַאלַיַּא

במעיין שתי … ו- 12 …

הגשר של האהוב נשבר מ(רוב) הליכת רגליי

בהליכה שהלכתי בבוקר והלכתי בערב

אהובים, אל תעזבו, הישארו סביבי

ורק רגע, יש עוד גרסה לשורות 3-4:

أهلا وسهلا ومرحبتين باللّي جن אהלן וסהלן ומרחבתין באללי גַ’ן

لقعود ورشّ الورد للسّمر لمّا جن לקעוד ורשֶּ אלְוַרְד ללסמר למא גַ’ן

ברוכים הבאים, אלו שהגיעו

אשב ואפזר פרחים לבילוי בערב, כשיגיעו

وتقول صابوني وتقول صابوني וּתְקוּל צַאבּוּנִי

ونشا عليّا العنا וּנַשַא עַלַיַּא אֶלְעַנַא

بالعين صابوني בִּאלְעֵין צַאבּוּנִי

תגיד שפגעו בי

וסִבלי גדל

בעין (הרע) פגעו בי

(התרגום שלי. שָלֵו)

תראו, חברים, בצורה הזו אני לא יכול “לטפל” בשיר… אז אני עוצר, למרות שיש המשך, כי נשברתי:

מה זה מוליה? המילה אינה מופיעה בשום מילון. בשום מקום. ולמה דווקא 12 כאלה?

ו… אה, שיחליטו! גשר ברזל (חדיד) או הגשר של האהוב (חביב)?

פעם הפעלים בנסתרים בעבר מופיעים על דרך המלך, עם סיומת ו/וא, ופעם עם סיומת –ן, האופיינית מאוד לדיבור הבדואי.

אמרתי פה פעמים רבות, שזה ממש מתסכל שאין אתר אינטרנט מסודר עם המילים “הנכונות” של השירים בערבית, הן של השירים שהם נכסי צאן הברזל הקלאסיים, והן של שירי הפופ המודרניים.

מאות מיליוני דוברי שפה – בסדר, בניבים שונים – אך כשאתה מחפש מילים ברשת יש בזה הימור כביר, שכן אין אתר אחד, אין אתר מסודר, פשוט בכל מקרה ומקרה איזה מישהו העלה את המילים, לא פעם על בסיס מה שהוא שמע לבד וכתב בהתאם להבנתו הלשונית ו/או הספרותית.

מעולם לא פרסמתי פה שיר בלי שעברתי עליו שוב ושוב ו-וידאתי שיש התאמה בין הזמר/ת למילים מהרשת. ופעמים רבות מצאתי אי דיוקים וטעויות.

אבל המקרה היום חריף שבעתיים: כל גרסה ברשת גורסת משהו שונה.

ושוב, מה זה בכלל מוליה?

אני לא יכול להגיש פה שיר שאין לי מושג אפילו מה מילת הנושא שלו.

בצר לי פניתי לידידי, איש התקשורת הערבית יעקב עזרא, שתוך שניות שלח לי קישור מדף הפייסבוק: מוּסִיקַא אֶלתִּסְעִין موسيقى التّسعين (המוזיקה של שנות התשעים), ובו מסופר:

“זהו שיר ששמענו מאז ילדותנו, ואנו שומעים אותו בשמחות ורוקדים לצליליו דבכה, אולם רק מעטים יודעים מהו מקור השיר או מה משמעות מילותיו. רובנו טועים בהגיית המילים, כולל הזמרים עצמם.

אחד מחוקרי התרבות סיפר: שאל אותי חבר על משמעות המשפט הפותח את השיר העממי הזה, המפורסם בארצות אלשאם. אולם השיר (קצידה) המקורי אינו גורס כך.

המשפט הפותח הנכון הוא:

עַלַא עֵין מוּלִיַתִי וּטַנַאש מַוְלַאיַא, ג’סר אלחביב וכו’,

שפירושו:

מתחת לעינה של אמי ונוכח התעלמותו של אבי, נשבר הגשר המוביל אל בית אהובי (הכוונה: אהובתי) מהליכת רגליי.

ולי ו- וליה הם אבא ואמא, שראו את מצבו של בנם המאוהב.

אולם הדוברים שיבשו את השיר העיראקי היפה והפכוהו לחסר משמעות.

מקור השיר עיראקי, והוא מספר על בחור מאוהב שחוזר שוב ושוב אל בית אהובתו באופן ששבר את הגשר מרוב צעידה והליכה. כל זאת מול מבטיה של אמו והתעלמותו של אביו.

השיר מזוהה בעיקר עם הזמרת הגדולה סמירה תופיק”.

עכשיו הכל ברור. אַלְחַמְדֻ לִלָּה.

והנה שני ביצועים שונים של שיר, שניהם של סמירה: