מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
גִ'דַאר جِدَار וברבים גֻ'דְרַאן جدران – קיר, גדר, חומה, מחיצה; דופן; מחסום
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
shahadapodcast
شهادة بودكاست
פודקסט שהאדה (עדות)
הערוץ, שיש לו מעל 230,000 עוקבים, כותב על עצמו:
قصص الناس .. قصة جديدة كل خميس
סיפורי האנשים. סיפור חדש בכל יום חמישי
ביוטיוב הם כותבים על עצמם:
لا نسمع الحكاية بل نعيشها، بين الشروق والغروب قصص نمر بها جميعا، ضيوفنا نحن وأنتم.
هنا شهادة بودكاست " قصص الناس … قصة جديدة كل خميس"
איננו מקשיבים לסיפור, אלא אנו חיים אותו, בין הזריחה לשקיעה. סיפורים שכולנו חווים אותם, האורחים שלנו הם אנחנו ואתם.
=-=
אני מתרחק מתכנים כאלה ב"ערביט" כמו מאש, אבל הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי ולפתוח פה צוהר לתכנים פחות מצחיקים או משעשעים.
השפה הערבית והעולם הערבי הם לא רק יוצרי תוכן מבדרים, אלא גם דברים מהסוג שיוצג מייד, ואין בדברים שוב נקיטת עמדה פוליטית, אלא רק הצגת התכנים למי שאינם נחשפים לתכנים מסוג זה בשגרה.
מי שהקריאה "תעשה לו רע" כבר בשורות הראשונות מוזמן להמתין לפוסט הבא או לדלג לחלק הדקדוקי בהמשך.
הסרטון פורסם ב- 14.8.25 וכותרתו:
بينما كان محاصرا بين جدران غرفة التحقيق جاء خبر فقدانه لرفيقه واعتـ.ـقال آخر كضربة قاسية ومتعمدة من ضباط الاحتلال لينهر صموده وتنكسر إرادته. يروي الأسير الفلسطيني المحرر محمد بركات في هذه الحلقة من شهادة بودكاست كيف كانت تلك اللحظة نقطة الانكسار الحقيقية في سجنه.
כשהיה מכותר בין קירות חדר החקירות התקבלה הידיעה על אובדן חברו ומעצר (פעיל) אחר, כמכה קשה ומכוונת מקציני הכיבוש (חוקרי השב"כ) כדי לטלטל את עמידתו האיתנה וכדי לשבור את רצונו. האסיר הפלסטיני המשוחרר מוחמד ברכאת מספר בפרק הזה של "שהאדה פודקסט" איך אותו הרגע היה עבורו נקודת השבירה האמיתית במאסרו.
طبعًا يومها، هنا في قصّة: أنا في التّحقيق، في ظروف قاسية جدًّا، قلت لك، لأنّه كان الموضوع عسكري. أنا في التّحقيق، استدعوني الى غرفة التّحقيق. فوجدت يعني عدد كبير من ضبّاط التّحقيق قاعدين وحاطّين لي طاولة يعني كبيرة. دخلت فبدأوا يصفّقون. يصفّقون، أهلا وسهلا، مبروك، محمّد، شو أخبارك؟ الحمد لله، كلّ شيء تمام، شو، بدّكش تحلّ القصّة؟ قلت: أني حكيت لك القصّة.
فقعّدوني وجابوا لي كاسة شاي. أحضروا لي كباي من الشاي. قال لي: اشرب شاي. قلت له: ما بدّي. قال لي: اشرب شاي، فشربت شوي بصراحة. فقعدوا هيك، فبدأ يذكر لي يعني، قال لي: بيسلّم عليك محمّد خاطر. طبعًا محمّد خاطر هو أحد الأخوة الذين كانوا معنا. هسا أنا هون ارتبكت قليلًا، ولكن اشي طبيعي، هو يعرف أصدقائي. نحنا منعرف كيف تتعامل المخابرات.
قلت له: الله يسلّمك. قال لي: بتعرفه؟ قلت له: طبعًا، يعني هذا صاحبي يعني وهو يدرس معنا في الجامعة. قال لي: يعني ما فهمتش الرّسالة؟ قلت له: لا، ما، مش شاعر إنّه في رسالة. يعني أنا بقول لك هو صديقي. قال لي: بيسلّم عليك أسيد. هو أحد الأخوة العاملين معنا. قلت له: الله يسلّمك. قال لي: بتعرفه؟ ما فهمتش القصّة؟ قلت له: ما في قصّة يعني أقولها لك يعني. قال لي: زي ما بدّك. قال لي: على كلٍّ كل شي جاهز يعني.
أثناء ذلك كان الوقت مساءً، فقال لي: شو رأيك نحضر أخبار مع بعض؟ قلت له: ما في مشكلة والله. فتح التلفاز، وكانت أعتقد السّاعة السابعة، قريبًا يعني استغرق يعني، دار حديث طويل بينّا، وصولًا الى السّابعة، فتح الأخبار على السّاعة السّابعة، وكانت نشرة أخبار، وكان الخبر الأوّل يعني التّعرّف على خليّة تابعة لكتائب الشّهيد عزّ الدّين القسّام بعد محاولتها تفجير عبوة ومقتل أحد عناصرها واعتقال آخر. طبعًا لم يبيّن التّقرير أين اعتقل الآخر لأكتشف لاحقًا إنّه اعتقل في مناطق السّلطة الفلسطينية. أنا هيأ(؟) لي أنّه اعتقل وهو موجود عند الطّرف الإسرائيلي.
فبصراحة هذه يعني كانت نقطة الانكسار عندي في التّحقيق. يعني هنا بصراحة كانت لحظة صعبة، شعور بالذّنب، يعني اعتقدت إنّه أنا يعني تسببت بالحدث ومن هنا كان بصراحة يعني الاعتراف عندي.
באותו יום קרה סיפור: הייתי בחקירה, בתנאים קשים מאוד, אמרתי לך, כי הנושא היה צבאי (פעילות טרור. שלו). בעודי בחקירה קראו לי לחדר החקירות. ראיתי מספר גדול של חוקרים יושבים, והם שמו לי שולחן גדול. נכנסתי והם התחילו למחוא כפיים. מחאו כפיים, "ברוך הבא, מזל טוב, מוחמד, מה שלומך?" "השבח לאל, הכול בסדר". "מה, אתה לא רוצה לפתור את הסיפור?" אמרתי: כבר סיפרתי לכם מה קרה.
הם הושיבו אותי והביאו לי כוס תה. הביאו לי כוס תה. הוא אמר לי: שתה תה. אמרתי לו: לא רוצה. הוא אמר לי: שתה תה, אז שתיתי קצת. הם ישבו כך, והוא התחיל להזכיר לי, ואמר לי: מוחמד ח'אטר מוסר לך ד"ש. כמובן, מוחמד ח'אטר הוא אחד האחים שהיו איתנו. בשלב הזה הרגשתי קצת מבוכה, אבל זה דבר טבעי. הוא מכיר את החברים שלי. אנו יודעים איך פועל השב"כ.
אמרתי לו: תהיה בריא. הוא אמר לי: אתה מכיר אותו? עניתי לו: כמובן, הוא חבר שלי שלומד איתנו באוניברסיטה. הוא אמר לי: כלומר לא הבנת את המסר? אמרתי לו: לא, אני לא מרגיש שיש מסר. אני אומר לך שהוא חבר שלי. הוא אמר לי: אֻסַיְד מוסר לך ד"ש. הוא אחד האחים שפועלים איתנו. אמרתי לו: תהיה בריא. אמר לי: אתה מכיר אותו? לא הבנת את הסיפור? עניתי לו: אין לי סיפור לספר לך. הוא אמר לי: איך שאתה רוצה. בכל מקרה, כל דבר מוכן.
זה היה במהלך הערב, והוא אמר לי: מה דעתך שנצפה בחדשות ביחד? אמרתי לו: אין בעיה. הוא הדליק את הטלוויזיה, אני חושב שהשעה הייתה שבע, זה נמשך זמן, הייתה בינינו שיחה ארוכה, עד השעה שבע, הוא פתח את החדשות של השעה שבע, והייתה מהדורת חדשות. הידיעה הראשונה הייתה על חוליה ששייכת לגדודי השהיד עז אלדין אלקסאם לאחר ניסיונה לפוצץ מטען. אחד מחבריה נהרג ואחר נעצר. בכתבה לא ציינו איפה נעצר האחר, אך אני גיליתי בהמשך שהוא נעצר בשטחי הרשות. התברר לי שהוא נעצר ושהוא נמצא אצל הישראלים.
בכנות, זו הייתה נקודת השבירה שלי בחקירה. זה היה רגע קשה, הרגשה של אשמה, סברתי שאני הייתי הסיבה לאירוע, ובכנות, זו הייתה הסיבה שהודיתי (באשמה).
=-=
אחסוך מכם את התגובות לסרטון.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@shahada…/video/7539928900235775288
מצאתי את הקטע המלא ביוטיוב שלהם. אורכו 46 דקות וכותרתו:
ثلاثة وعشرون عاما في الأسر: شهادة أسير على سجن النقب بعد 7 أكتوبر | شهادة بودكاست
يروي الأسير المحرر محمد نايف بركات شهادته عن تجربة اعتقاله في السجون الإسرائيلية، التي امتدت لأكثر من عشرين عاما. يستعرض بركات مراحل حياته منذ طفولته في بلدة عنبتا وتأثره بأحداث الاحتلال، مروراً بانخراطه في العمل المقاوم المنظم وهو طالب في جامعة النجاح الوطنية، وصولاً إلى لحظة اعتقاله الأولى. يتحدث بركات عن ظروف التحقيق القاسية التي مر بها، كما يصف معركة الأسرى لتحسين ظروف حياتهم اليومية داخل السجن، وظروف إطلاق سراحه في صفقة وفاء الأحرار. كما يسلط الضوء على تجربته الثانية في الأسر بعد أن نقض الاحتلال اتفاق الإفراج عنه، وتفاصيل رحلته المعقدة في تهريب النطف من السجن. ويختتم بركات شهادته بوصف صادم لما تعرض له الأسرى بعد السابع من أكتوبر من انتهاكات وحشية.
23 שנות מאסר: עדותו של אסיר על אודות כלא קציעות (בנגב) לאחר 7 באוקטובר
האסיר המשוחרר מוחמד נאיף ברכאת מספר את עדותו על חווית מעצרו בבתי הכלא הישראליים, שנמשכה יותר מעשרים שנה. ברכאת מציג את שלבי חייו מאז ילדותו בכפר ענבתא (במרכז השומרון) ואיך הושפע ממעשי הכיבוש, דרך הצטרפותו לפעולות ההתנגדות המאורגנת בעודו סטודנט באוניברסיטת אלנג'אח (בשכם), עד רגע מעצרו הראשון. ברכאת מדבר על החקירות הקשות שעבר, והוא גם מתאר את המאבק של האסירים לשיפור תנאי מחייתם היומיומיים בתוך הכלא ואת נסיבות שחרורו בעסקת שליט. הוא גם שופך אור על חווייתו השנייה בכלא לאחר שהכיבוש הפר את הסכם השחרור שלו, ועל פרטי מסעו המורכב להבריח זרע מהכלא. ברכאת מסיים את עדותו בתיאור של פגיעות ברבריות שהאסירים נחשפו להן לאחר 7 באוקטובר.
הקטע שקיבלתי בטיקטוק מתחיל בדקה 14:40.
https://www.youtube.com/watch?v=qoMioy34tF0
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
מְגַ'דַּרַה مْجَدَّرَة
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/vr3fqmihgvll
השורש הערבי ג'.ד.ר הספרותי-בעיקרו עוסק בגדרות (בדיוק כמו בעברית), בקירות, בנביטה של צמחים, בלהיות ראוי ל- ובמחלת האבעבועות:
* הפועל גַ'דַר جَدَر בבניין הראשון – העז; הפך את לראוי ל-; הקיף בגדר או בקיר, בנה גדר/קיר, הסתתר מאחורי גדר/קיר; נבט
* הפועל הספרותי גַ'דֻרַ جَدُرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה ראוי/כשיר ל-; נבט
* הפועל הספרותי גַ'דִרַ جَدِرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – חלה באבעבועות
* תַגְ'דֻרֻ אלְאִשַארַה אִלַא- تجدر الإشارة إلى- – יש לציין, ראוי לציין כי-
* גַ'דַארַה جدارة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היות ראוי/זכאי ל-
* מַגְ'דוּר مجدور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חולה אבעבועות; ראוי, מוכשר
* הפועל גַ'דַּר جدّر בבניין השני – בנה גדר/קיר; חלה באבעבועות; (אדמה) הייתה פוריה, הנביטה צמחים
* מֻגַ'דַּר مجدَّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נגוע באבעבועות
* מְגַ'דַּרַה مجدّرة, בנקבה, היא מילת היום – נגועה באבעבועות, או נראית כנגועה, וראו גם בהמשך הפוסט
* גַ'דְר جدْر וברבים גֻ'דְרַאן جدران – קיר
* גִ'דַאר جِدار וברבים גֻ'דְרַאן جدران – קיר, גדר, מחיצה; דופן; מחסום
* גִ'דַארֶ אלְבַּחֶר جِدار البحر – (אחת הדרכים להגיד) ריף, שונית (בַּיָּם. מיל': גדר הים)
* גִ'דַארֶ אלנַּאר جِدار النّار – חומת אש, פיירוול
* אֶלְגִ'דַארֶ אלְפַאצֶלֶ/אלְעַאזֶל אלְעֻנְצֻרִיּ الجدار الفاصل/العازل العنصريّ – שמה הערבי של גדר ההפרדה (מיל': הגדר המפרידה הגזענית)
* גִ'דַארֶ אלצַּ'םּ וַאלתַּוַסֻּע אֶלְעֻנְצֻרִיּ جدار الضّمّ والتّوسّع العنصريّ – גדר הסיפוח וההתפשטות הגזענית (אחד השמות היותר מפוצצים של גדר ההפרדה)
* אִחְ'תִרַאק גִ'דַארֶ אלצּוֹת اختراق جدار الصّوت – שבירת מחסום הקול
* גַ'דִיר בִּ- جدير ب- וברבים גֻ'דַרַאא' جدراء – ראוי ל-, מתאים ל-, הולם
* (מִנַ) אלְגַ'דִיר בִּאלדִּ'כֶּר (من) الجدير بالذّكر – ראוי לציין, יש לציין כי-
* גֻ'דַרִי جُدَرِي או גֻ'דַיְרִי جُدَيْري, במשקל ההקטנה – אבעבועות שחורות
* גֻ'דַרִי אֶלְמַאא' جُدَرِي الماء או גֻ'דַיְרִי אֶלְמַאא' جُدَيْري الماء – אבעבועות רוח (בערבית: אבעבועות מים)
=-=-=-=
"מג'דרה (בערבית: مجدرة) הוא מאכל ים תיכוני המכיל עדשים עם חיטה, בורגול או אורז ובצל מטוגן (הגרסה המוכרת באזורנו מבוססת על אורז עם עדשים. שָלֵו). המאכל מקובל בכל רחבי המזרח התיכון, ומוגש כחלק ממספר רב של סלטים בראשית הארוחה, או כתוספת למנה בשרית.
מאכל זה נחשב למזין ביותר בשל הכמות הגבוהה של החלבונים המצויים בו, ונחשב למאכל מומלץ לצמחונים ולטבעונים בשל הרכב החלבון.
בקרב יהודי סוריה ומצרים נהגו לאכול מאכל זה פעמיים בשבוע – חם ביום חמישי בערב, וקר בימי ראשון בצהריים. יהודי ירושלים נהגו לאכול מאכל זה כחלק מארוחה חלבית, בתוספת יוגורט או גבינה.
גרסאות הדומות למאכל נקראות 'קיצ'רי' במטבח העיראקי ו-'בונא', מאכל מסורתי בעדה האתיופית".
(ויקיפדיה)
דרכי הגייה: mujadarah, mejadra, moujadara, mudardara, and megadarra
לפי ויקי באנגלית: מג'דר – מלא חטטים, וזאת בשל מראה העדשים בתוך האורז.
המתכון הראשון בעולם הופיע בספר כִּּתַאבֶּ אלטַּבִּיח' كتاب الطّبيخ – "ספר התבשילים" של אלבע'דאדי, בעיראק, משנת 1226.
המאכל כלל אורז, עדשים ובשר, והוגש בחגיגות.
הגרסה ללא בשר נחשבה מזון לעניים במהלך ימי הביניים.
בשל החשיבות התזונתית של המנה, קיים הפתגם: אדם רעב יהיה מוכן למכור את נשמתו בעבור צלחת מג'דרה (לא הצלחתי למצוא את המקור הערבי).
"מוחמד בן אל-חסן בן מוחמד בן אל-כרים אל-כאתב אל-בגדאדי (בערבית: محمد بن الحسن بن محمد بن الكريم الكاتب البغدادي, בדרך כלל מכונה אל-בגדאדי; ? – 1239), היה מחבר של ספר הבישולים הערביים של התקופה העבאסית "כיתאב אל-טביח" (בערבית: كتاب الطبيخ, "ספר המנות"), שנכתב על ידו בשנת 1226. הספר המקורי הכיל 160 מתכונים, ובהמשך נוספו אליהם על ידי מעתיקי הספר עוד 260 מתכונים. […]" (שם)
תמונה: Patrick Baum
זה היה הפוסט ה- 2,923 שלנו.
שיהיה יום מצוין, חג שמח ושנה טובה! שנדע כולנו ימים טובים,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
