מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
גַ’זַר جَزَر – גזרים
בצורת הפרט הבודד: גַ’זַרַה جَزَرة או גִ’זַרַה וברבים גַ’זַרַאת جَزَرات
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
hatemtaqatqah
Hatem Taqatqah
לחאתם טקאטקה יש כ- 6,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
حاتم طقاطقة
صحفي ومصور فلسطيني اعمل في مجال الاعلام والتدريب والسوشال ميديا
עיתונאי וצלם פלסטיני. אני עובד בתחום התקשורת, האימון והרשתות החברתיות
הסרטון פורסם ב- 3.12.24 וכותרתו:
حكمة الجزرة
חוכמת הגזר
ג’יב ג’זרה ואקסמהא נצין. נץ חטה מיה וסכר, ונץ חטה מיה ומלח.
בעד בפתרה ואחדה רח תציר מח’לל וואחדה רח תציר מרבא.
הסא אלג’זרה נפסהא הי הי, מא תע’ירת. אלביאה אללי חואליהא אללי ע’ירתהא.
פאנת אד’א חאבב תכון מרבא – סאפר. ע’יר אלביאה אללי אנת עאיש פיהא. ואד’א חאבב תכון מח’לל – ח’ליכ מחלכ. מחל מא אנת עאיש.
ואד’א מא עג’בתכ אלחכמה – ג’יב אלג’זרה, ואע’סלהא, וכלהא. מניח אלג’זר, מפיד.
جيب جزرة واقسمها نصّين. نصّ حطّه ميّة وسكّر، ونصّ حطّه ميّة وملح.
بعد بفترة واحدة رح تصير مخلّل وواحدة رح تصير مربّى.
هسّا الجزرة نفسها، هي هي، ما تغيّرت. البيئة اللي حواليها اللي غيّرتها.
فانت إذا حابب تكون مربّى – سافر. غيّر البيئة اللي انت عايش فيها. وإذا حابب تكون مخلّل – خلّيك محلّك. محلّ ما انت عايش.
وإذا ما عجبتك الحكمة – جيب الجزرة، واغسلها، وكلها. منيح الجزر، مفيد.
תביא גזר, וחתוך אותו לשניים. חצי שים במים עם סוכר, וחצי שים במים עם מלח.
לאחר זמן-מה אחד יהפוך לחמוצים ואחד יהפוך לריבה.
עכשיו, הגזר הוא אותו גזר, הוא לא השתנה. הסביבה סביבו היא ששינתה אותו.
אם אתה רוצה להיות ריבה – סע (רחוק). שנה את הסביבה שאתה חי בה. ואם אתה רוצה להיות חמוצים – הישאר במקומך. במקום בו אתה חי.
אם דבר החוכמה לא מצא חן בעיניך – תביא גזר, שטוף אותו ואכול אותו. גזר הוא טוב, הוא מועיל.
מספר תגובות לסרטון:
مش من الحكمة من طريقة الالقاء
לא דבר החוכמה (מצא חן בעיניי), אלא דרך הדיבור
هههههههههه ليش حسيت في جزرة ناقصةחחחחח למה הרגשתי שחסר גזר אחד?
احلى حكمه سمعتها بحياتي الحكمه تفوز
זה דבר החוכמה היפה ביותר ששמעתי בחיי, הוא הזוכה
وانا بستنى اللغم اللي بالحكمةואני מחכה ל”מוקש” שבדבר החוכמה
الظروف حكمت علي اصير مخلل 
המציאות גזרה עלי להיות חמוצים
المخلل بحبو الناس برضو
אנשים אוהבים גם חמוצים
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal.
גל ביקש שנתייחס למונחים גאות ושפל בערבית: אַלְמַדּ וַאלְגַ’זְר المدّ والجَزْر. בפוסט הקודם (נכון לפני ארבע שנים) עסקנו בגאות, ובזה – בשפל.
אז מילת היום היא –
גַ’זְר جَزْر – שֵפֶל
לשמיעה:
היה לנו לפני שנים דיאט-פוסט על אחת ממילות השורש:
גַ’זִירַה جَزَر וברבים גֻ’זֻר جُزُر או גַ’זַאאִר جَزَائر – אי; אי תנועה
רשת השידור אלג’זירה נקראת על שם חצי האי ערב, ובערבית: الجزيرة, שכן היא משדרת מקַטַר, שהיא מדינה בחצי האי שמבצבץ לו מחצי האי ערב בצידו המזרחי (בטאו את השם: קטר, במלעיל, כמו וַלַד [ילד], ולא כמו המנוע שמניע את הרכבת בעברית, במלרע). הגבול היבשתי היחיד שלה הוא עם סעודיה, שהיא המדינה מספר 13 מבחינת גודל בעולם כולו.
אבל רגע, ג’זירה זה אי, והמקום הוא חצי היא, אז מה הקטע?
הערבים מייחסים למקום מוצאם, חצי האי ערב, חשיבות רבה, שכן הוא מוצא הלאום והגזע שלהם, השפה וכן הדת של רובם (האסלאם), ולכן הם נותנים לו כבוד וקוראים לו “אי”: אלג’זירה אֶלְעַרַבִּיַּה الجزيرة العربيّة – האי הערבי, או: ג’זירתֶ אלְעַרַבּ جزيرة العرب – האי של הערבים. אל דאגה, הם יודעים שאין מדובר באי גיאוגרפי מוקף ים. אגב, זהו לא סתם חצי אי; זהו חצי האי הגדול ביותר בעולם.
הסבר אחר הוא, שחצי האי, שיושב על שטח עצום, “מנותק” מבחינה אקלימית משאר יבשת אסיה, אליה הוא מחובר בחלקו הצפוני.
אז אם כבר הזכרנו, חצי אי בערבית אומרים: شبه جزيرة (שִבְּה ג’זירה), שזה “מעין אי”, או: “דומה לאי”.
לשמיעה:
וגם היה לנו פוסט על מדינת אלג’יריה, שתרגום שמה הערבי הוא “האיים”:
=-=-=-=-=-=
הרחבות עדכניות:
השורש הערבי ג’.ז.ר עוסק בשחיטה ובטבח, באיים (אולי כי הם גזורים מהיבשה?) ובגזרים.
בעברית השורש קיים גם בגזר וכמובן בכל הקשור לגזירה, מכל סוג: עם מספריים ובבית המשפט.
“המקור מקראי: השורשים הדו-ספרתיים הכלליים ג-ז, קרוב אל ג-ד (הצלילים ז-ד קרובים ו מתחליפים בין עברית
ארמית), קשורים לרעיון של לחתוך: גזר, גזז, גזה, גזם, גדם, גדד, גדע” (ויקימילון)
ארמית), קשורים לרעיון של לחתוך: גזר, גזז, גזה, גזם, גדם, גדד, גדע” (ויקימילון)יפה לראות איך בשתי השפות השורש עוסק בחיתוך, אך בכל שפה עם בידול במשמעות: בערבית עם חיתוך למטרות שחיטה וביתור הבשר, ובעברית – גזירה (למשל עם מספריים) אך גם גזירת דין.
* הפועל גַ’זַר جَزَر בבניין הראשון – זבח, שחט; חתך
* גַ’זְר جَزْر בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שחיטה; שפל בים
* גִ’זַארַה جِزارة, בצורת שם פעולה נוספת – שחיטה; קצבות
* הפועל הספרותי אַגְ’זַרַ أجزر בבניין הרביעי – נתן ל- כבש לשחיטה; הגיע זמנו (של הכבש) להישחט
* גַ’זַר جَزَر – גזרים; כבשים הראויות לשחיטה (שם קיבוצי)
* גַ’זַרַה جَزَرة – גֶּזֶר אחד
* גַ’זַר מַכְּבּוּס / מְחַ’לַּל جَزَر مكبوس / مخلّل – גזר כבוש
* גַ’זוּר جَزور וברבים גֻ’זֻר جُزر – בהמת המיועדת לשחיטה (לרוב גמל)
* גַ’זַּאר جَزَّار, במשקל בעלי המלאכה – שוחט; קצב; איש דמים, רב טבחים
* מַגְ’זִר مَجْزِر וברבים מַגַ’אזֶר مجازر – בית מטבחיים
* מַגְ’זַרַה مجزرة וברבים מַגַ’אזֶר مجَازر – טבח, שחיטה
אירועים היסטוריים רבים מכונים בערבית עם הפתיח: “מַגְ’זַרַת-“, כלומר טבח כך וכך.
והאם שמעתם על:
“אחמד פאשה אל-ג’זאר (בערבית أحمد باشا الجزّار או أحمد البوشناقي, אחמד הבוסני) (1720 – 1804) היה מושל צפון ארץ ישראל בשם האימפריה העות’מאנית בין השנים 1775–1804. הוא ידוע במיוחד בבנייה הנרחבת שערך בעיר מושבו, עכו, ובעמידתה של העיר המבוצרת במצור שהטיל עליה נפוליאון בשנת 1799. בשל אכזריותו ומִנהגו להטיל מומים בנתיניו כונה “אל-ג’זאר” – “הקצב” […]”
“מסגד אל-ג’זאר (בערבית: مسجد الجزّار, “מסג’ד אלג’זאר”) הוא מסגד השוכן ברחוב אל-ג’זאר בצפונה של העיר העתיקה בעכו […]”. (ויקיפדיה)
צילום: Anita Jankovic
זה היה הפוסט ה- 2,698 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
