מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
תֻחְפַה تُحْفَة וברבים תֻחַף تُحَف – דבר יקר-ערך, שכיית-חמדה, מתנה יקרת-ערך, פריט ארכיאולוגי, חפץ אומנות יקר-ערך
משה שלח לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים אלחכואתי.
הסרטון פורסם ב- 8.5.25 .
דח'לת עלי זבונה. אשתרת שוית אע'ראצ', יעני תקריבן טנג'רה, עלא קלאיה, עלא באבוג' עלא בות עלא בלוזתין. קאלת לי קדיש בדכ פיהן? קלת להא 100 שיכל.
קאם פתחת אלג'זדאן ונאולתני אל 100 שיכל! אנא אנצדמת, יא ג'מאעה! מש אלזבונה האי יעני באלד'את אללי תעטיכ בדון מא תפאצל! הדי אד'א בתקול להא 100 לוכ לוכ לוכ ללצבח עשאן תדפע לכ 30 שיכל. בס ילא, אנא קלת ילא אלחמד ללה, רבנא האדיהא.
אלמהם, דפעת אל 100 שיכל וחטינא להא אע'ראצ'הא עלא שקה עלא אסאס נעבי להא איאהן. קאם קלת לי אסתנא שוי, תסתעג'לש. לפת פי אלמחל, פי רף פיה תחף. אלתחפה אנא בעביהא תקריבן 5 שיכל. קאם אח'דת אלהא תחפתין. קאלת לי חט לי איאהן מע אלביעה, זרקהן. קלת אה, קלת להא ילא מאשי, אנא פרחאן, בצראחה, יעני זרקת להא איאהן.
קאמת ראחת עלא ג'ראר אלאלעאב. טאלת כמאן לעבתין. קאלת לי זרק לנא איאהן מע אלביעה. קלת אה, זרקת להא איאהן מע אלביעה.
קאמת לפת אח'דת כאסה עלא-, אלמהם אח'דת להא תקריבן 10 אע'ראצ'.
עזא! מש האי לו פאצלת אחסן? 10 אע'ראצ' ע אלביעה?! קלת ילא, מע אללה, שו בדכ תסוי? מאהי לו פאצלת מאהי כאנת חטתנא בחוצ' נענע.
אלמהם, כומנא אע'ראצ'הא היכ פי מנטקה עלא אסאס נעביהן. כמן(?) אע'ראצ'הא כתאר, יעני בדהן אקל אשי 3 כיאס כבאר. פאג'ית אטול אלכיס אלאול, אג'ית אסחב אלכיס אלת'אני, מא-, סחבתני מן אידי, בתקול לי שו בתסוי? קלת להא בדי אטול לכ 3 כיאס. קאל לא ואללה, מא בתטול לכ אלא כיס. בקול להא יאח'תי אע'ראצ'כ כתאר! קאלת לי אחשיהן, יא זלמה, ואנת מפכרני טמאעה אאח'ד מנכ 3 כיאס?
עזא! יעני אנתי מש טמאעה? 10 שע'לאת עלא אלביעה וכיסי עז עליכי?
קלעאט!
دخلت عليّ زبونة. اشترت شويّة اغراض، يعني تقريبًا طنجرة، على قلّاية، على بابوج على بوت على بلوزتين. قالت لي قدّيش بدّك فيهن؟ قلت لها ١٠٠ شيكل.
قام فتحت الجزدان وناولتني ال ١٠٠ شيكل! أنا انصدمت، يا جماعة! مش الزّبونة هاي يعني بالذّات اللي تعطيك بدون ما تفاصل! هدي إذا بتقول لها ١٠٠ لوك لوك لوك للصّبح عشان تدفع لك ٣٠ شيكل. بس يلّا، أنا قلت يلّا الحمد لله، ربّنا هاديها.
المهمّ، دفعت ال ١٠٠ شيكل وحطّينا لها اغراضها على شقّة على أساس نعبّي لها ايّاهن. قام قلت لي استنّى شوي، تستعجلش. لفّت في المحلّ، في رفّ فيه تحف. التّحفة أنا بعبيها تقريبّا ٥ شيكل. قام أخدت الها تحفتين. قالت لي حطّ لي ايّاهن مع البيعة، زرّقهن. قلت اه، قلت لها يلّا ماشي، أنا فرحان، بصراحة، يعني زرّقت لها ايّاهن.
قامت راحت على جرّار الألعاب. طالت كمان لعبتين. قالت لي زرّق لنا ايّاهن مع البيعة. قلت اه، زرّقت لها ايّاهن مع البيعة.
قامت لفّت أخدت كاسة على-، المهمّ أخدت لها تقريبًا ١٠ اغراض.
عزا! مش هاي لو فاصلت أحسن؟ ١٠ اغراض ع البيعة؟! قلت يلّا، مع الله، شو بدّك تسوّي؟ ماهي لو فاصلت ماهي كانت حطّتنا بحوض نعنع.
المهمّ، كوّمنا اغراضها هيك في منطقة على أساس نعبّيهن. كمن(؟) اغراضها كتار، يعني بدّهن أقلّ اشي ٣ كياس كبار. فاجيت أطول الكيس الأوّل، اجيت أسحب الكيس الثّاني، ما-، سحبتني من ايدي، بتقول لي شو بتسوّي؟ قلت لها بدّي أطول لك ٣ كياس. قال لا والله، ما بتطول لك إلّا كيس! بقول لها ياختي اغراضك كتار! قالت لي احشيهن، يا زلمة، وانت مفكّرني طمّاعة آخد منك ٣ كياس؟
عزا! يعني انتي مش طمّاعة؟ ١٠ شغلات على البيعة وكيسي عزّ عليكي؟
قلعاط!
נכנסה אלי לקוחה. היא קנתה כמה דברים, סיר, מחבת, נעלי בית, נעליים ושתי חולצות. היא שאלה אותי: כמה אתה רוצה עליהם? עניתי לה: 100 שקל.
היא פתחה את הארנק ונתנה לי 100 שקל! הייתי בהלם, אנשים! זו לא בדיוק הלקוחה הזו שתשלם לך בלי להתמקח! לקוחה שאם תגיד לה 100 לוק לוק לוק (היא תתמקח איתך) עד הבוקר כדי שתשלם לך 30 שקל. אבל יאללה, אמרתי יאללה, השבח לאל, אלוהים נתן לה / הנחה אותה בדרך הישר.
בקיצור, היא שילמה 100 שקל ושמנו לה את הדברים בצד כדי שנשים לה אותם בשקיות. אבל היא אמרה לי: חכה קצת, אל תמהר. היא הסתובבה בחנות, יש (בחנות) מדף עם חפצים יפים*. אני מוכר כל חפץ ב 5 שקלים. היא לקחה לה שניים ואמרה לי: שים לי אותם עם הקנייה, "תשחיל" אותם פנימה. אמרתי בסדר, אמרתי לה, יאללה, בסדר, אני שמח, בכנות, אז "השחלתי" לה אותם.
היא הלכה למגירת הצעצועים/משחקים. היא לקחה עוד שני צעצועים ואמרה לי: "תשחיל" לנו אותם עם הקנייה. אמרתי בסדר, "השחלתי" לה אותם עם הקנייה.
היא הסתובבה ולקחה לה גם ספל-, בקיצור, היא לקחה בערך 10 דברים.
לעזאזל! לא היה עדיף כבר שהיא תתמקח? 10 חפצים בקנייה?! אמרתי בסדר, בעזרת האל, מה אתה יכול לעשות? הרי אילו הייתה מתמקחת היא הייתה שמה אותנו בבריכת/מכל נענע**.
בקיצור, ערמנו את הדברים שלה ככה במקום מסוים כדי למלא (את השקיות). מדובר היה בדברים רבים, שמצריכים לפחות שלוש שקיות גדולות. באתי לקחת את השקית הראשונה, באתי לשלוף את השקית השנייה, אבל היא משכה אותי מהיד ושאלה: מה אתה עושה? עניתי לה: אני רוצה לקחת בשבילך שלוש שקיות. היא אמרה: לא, קח רק שקית אחת! אמרתי לה: אחותי, יש לך הרבה דברים! היא אמרה לי: תחזיר אותן (תְּחַב אותן בחזרה לערמה), בנאדם, אתה חושב שאני כזו חמדנית לקחת ממך שלוש שקיות?
לעזאזל! כלומר את לא חמדנית? 10 חפצים בקנייה והשקית שלי יקרה לליבך?
גועל/טינופת!
* לא הבנתי למה הוא מתכוון; מצד אחד תחפה זו שכיית חמדה, יצירת אומנות יקרה, מצד שני הוא מוכר כל יחידה בחמישה שקלים. אין לי מושג…
** הביטוי: לשים או להביא לבריכת/מכל נענע "جابنا بحوض النعنع" הוא ביטוי ירדני שפירושו להיקלע לצרות או למצב מלחיץ. לא הצלחתי להבין במה אשם הנענע…
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@ash…/video/7502191705056169224
=-=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ת.ח.ף עוסק בדברים יקרי ערך ובמוזיאונים (מכיוון שמוצגים בהם דברים כאלה):
* הפועל אַתְחַפַ أتحف בבניין הרביעי או אִתַּחַפַ اتّحف בשמיני – העניק במתנה
* מַתְחַף مَتحف וברבים מַתַאחֶף مَتاحف, במשקל המקומות – מוזיאון
* תֻחְפַה נַאדִרַה تحفة نادرة – דבר יקר-ערך נדיר
* יַא מְתַחַּף! يا متحّف! במדוברת – יא נבזה, שפל, נבל, אכזר
ועכשיו קטע למיטיבי קריאה:
הביטוי "תחפה נאדרה" מחזיר אותי 37 שנים אחורה, לכיתת המזרחנים שלי בתיכון, ול- "מִקְרָאָה ערבית למתקדמים" של יעקב אייל-לנדאו.
באותן שנים התלמידים למדו את אחד הסיפורים הקצרים היפים –
אֶלְאַתְ'מַאן الأثمان – המחירים
של הסופר גֻ'בְּרַאן חַ'לִיל ג'בראן جبران خليل جبران "(6 בינואר 1883 – 10 באפריל 1931) שהיה סופר, משורר ואמן חזותי אמריקאי-מרוני. שירתו נחשבת יוצאת דופן, בשל השימוש בשפה הגבוהה ובשל ההבחנה בנושאי החיים בהשתמשו במושגים רוחניים. ג'ובראן נחשב גם לפילוסוף (אף על פי שג'ובראן עצמו דחה את היותו פילוסוף במהלך חייו). הוא למד אמנות בבוסטון ובפריז, וצרפתית וערבית בלבנון. הוא ידוע בעיקר כמחברו של הנביא, אשר יצא לאור לראשונה בארצות הברית ב-1923, ואשר נמנה בין הספרים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, תוך שהוא מתורגם ללמעלה ממאה שפות". (ויקיפדיה)
לא התאפקתי, ותרגמתי אותו לטובת כולם:
אדם אחד חפר בשדה שלו, ובעודו עושה כן הוא מצא פסל נפלא משיש. הוא לקח אותו לאדם שאהב מאוד עתיקות. הוא הציע לו אותו, והאדם קנה אותו ממנו במחיר הגבוה ביותר, וכל אחד מהם פנה לדרכו.
כשהמוכר חזר לביתו הוא החל לחשוב ואמר לעצמו:
"כמה כוח וחיים יש בכסף הזה! אני נדהם מכך שאדם נבון מוציא כסף בסכום הזה תמורת אבן קשה וחסרת תנועה, שהייתה קבורה באדמה כאלף שנים ואיש לא חלם עליה".
באותה השעה הקונה הביט בפסל ואמר לעצמו:
"יבורך היופי שבך! יבורכו החיים שבך! בחיי, אינני מבין איך אדם יכול למכור שכיית חמדה נדירה שכזו תמורת כסף דומם ובר-חלוף".
תמונה: ian kelsall
זה היה הפוסט ה- 2,821 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
