מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מְסַכֶּּّרֶ אלטַּרִיק مْسَكّر الطَّرِيق – חוסם את הכביש/הרחוב
לשמיעה:
יהושע שלח לי סרטון כקובץ. בסרטון מופיע בחור שהופיע אצלנו בעבר, אבל אני לא זוכר מי הוא, מה שמו ובאיזה פוסט שלנו הוא הופיע.
הסרטון הועבר ב- 13.3.25.
באלנסבה ללשח'ץ אללי ביצף סיארתה באב אלג'אמע וביסכר אלטריק עלא אלנאס וביריכ/ביריק אלשארע עלא אלנאס ובינזל ע אלג'אמע עשאן ילחק צלאת אלג'מאעה
אנת הל תעלם אנכ בתצ'ר אלאסלאם ואלמסלמין? הל תעלם?
הל תעלם אנכ בתנקל צורה ע'יר טיבה ען אלאסלאם וען אלתדין וען אלמסג'ד?
יעני באללה עליכ, למא אנת פי אלג'אמע קאעד בתצלי, בתצלי, וקאתל חאלכ בדכ תלחק אלצלאה ג'מאעה עשאן תכסבהא ג'מאעה ואלנאס מרה קאעדין ביסבוא עליכ.
הו היכ אלדין? יא עמי, אלדין אלמעאמלה, באללה עליכ, אלדין אלמעאמלה. אלדין אלמעאמלה. אנת בתצ'ר אלנאס היכ. מא ביציר אנת תרוח תלחק אלצלאה ג'מאעה ותצ'ר אלנאס פי אלשארע.
צאפף לי אלבאצ באב אלג'אמע ולא צאפף לי אלסיארה באב אלג'אמע ומסכר אלטריק ע אלנאס.
מש היכ אלדין, יא צדיקי. מש היכ. אלדין אח'לאק, יא צדיקי, אלדין אח'לאק. ובס.
ומע אחתראמי ללג'מיע ואלסלאם עליכם.
بالنّسبة للشّخص اللي بيصفّ سيّارته باب الجامع وبيسكّر الطّريق على النّاس وبيريك/بيريق(؟) الشّارع على النّاس وبينزل ع الجامع عشان يلحق صلاة الجماعة
انت هل تعلم إنّك بتضرّ الإسلام والمسلمين؟ هل تعلم؟
هل تعلم إنّك بتنقل صورة غير طيّبة عن الإسلام وعن التّديّن وعن المسجد؟
يعني بالله عليك، لمّا انت في الجامع قاعد بتصلّي، بتصلّي، وقاتل حالك بدّك تلحق الصّلاة جماعة عشان تكسبها جماعة والنّاس مرّة قاعدين بيسبّوا عليك.
هو هيك الدّين؟ يا عمّي، الدّين المعاملة، بالله عليك، الدّين المعاملة. الدّين المعاملة. انت بتضرّ النّاس هيك. ما بيصير انت تروح تلحق الصّلاة جماعة وتضرّ النّاس في الشّارع.
صافف لي الباص باب الجامع ولّا صافف لي السّيّارة باب الجامع ومسكّر الطّريق ع النّاس.
مش هيك الدّين، يا صديقي. مش هيك. الدّين أخلاق، يا صديقي، الدّين أخلاق. وبس.
ومع احترامي للجميع والسّلام عليكم.
בקשר לאדם שמחנה את המכונית שלו בפתח המסגד, חוסם את הדרך לאנשים, … את הרחוב לאנשים והולך למסגד כדי להספיק את התפילה בציבור
האם אתה יודע שאתה פוגע באסלאם ובמוסלמים? האם אתה יודע זאת?
האם אתה יודע שאתה מעביר תמונה לא טובה על האסלאם, על האמונה ועל המסגד?
בחייך, כשאתה במסגד מתפלל, אתה מתפלל והורג את עצמך כי אתה רוצה להספיק לתפילה בציבור והאנשים מקללים אותך.
ככה הדת? בנאדם, הדת היא היחס, בחייך, הדת היא היחס. הדת היא היחס. אתה פוגע באנשים כך. לא הגיוני שתלך להספיק את התפילה בציבור ותפגע באנשים ברחוב.
אתה מחנה את האוטובוס בפתח המסגד או את המכונית וחוסם את הדרך לאנשים.
לא כך הדת, חברי. לא כך. הדת היא מוסר, חברי, הדת היא מוסר, וזהו.
אני מכבד את כולם, שלום עליכם.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום היא –
סַכְּרַאן سَكْرَان וברבים סַכְּרַאנִין سَكْرَانين או סַכְּרַא سَكْرَى או סַכַּארַא سكارى – שיכור
לשמיעה:
וגם: מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
סַכַּّר سَكَّر – סגר
לשמיעה:https://clyp.it/xsr4ju2c
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום שלנו היא מחלה לא חביבה כל כך, שהופכת לנפוצה יותר ויותר בזמנים המודרניים.
שמה הקצר, "העממי", הוא סֻכַּרִיּ سكّريّ, או בצורה המיודעת: אַלסֻּכַּרִיּ السّكّريّ – סוכרת
לשמיעה:https://clyp.it/zx020auc
ויש אומרים, כמו בעברית מדוברת, פשוט סֻכַּّר (במלעיל) سكّر – "[הוא סובל מ-] סוכר" (גם בעברית במלעיל, במקרה זה)
היוד (יא) הדגושה בסוף המילה סכרי רומזת לנו שזו מילה במעמד שם תואר. אז איפה השם המתואר?
שמה המלא של המחלה הוא:
אַלדַּאאֶ' אלסֻּכַּרִיּ الدّاء السّكّريّ – "המחלה הסוכרית", או:
אַלְמַרַצֶ' אלסֻּכַּרִיּ المرض السّكّريّ – "המחלה הסוכרית", או:
מַרַצ' אלסֻּכַּר مرض السّكّر – מחלת הסוכר, או:
אַלְבַּוְל אלסֻּכַּרִיּ البول السّكّريّ – "השתן הסוכרי"
דַאא' داء – מחלה, פחות בשימוש מאשר מרצ' (נשמע marad, עם d נחצית), שתכף נדבר עליה. המילה מתכתבת באופן ישיר, מבחינת השורש, עם המילה העברית דְּוָי (דווי, כלומר חולי), כמו ב- ערש דווי, שזה גסיסה. מצד שני, מאותו שורש יש לנו בערבית דַוַאא' دواء, שזה תרופה. דבר והיפוכו. רגע, תחזיקו חזק:
מַרַצ' مرض וברבים אַמְרַאצ' أمراض – המילה הנפוצה ביותר למחלה. המילה מתכתבת באופן ישיר עם המילה העברית מרץ. מרץ? כשאדם חולה? כן, שוב דבר והיפוכו באותו השורש, בין השפות. תופעה נדירה, אך קיימת.
בַּוְל – או בּוֹל بول במדוברת – זה שתן. מה הקשר לשתן? סוכרת היא מחלה בה סוכר עודף, שהגוף אינו יודע איך להתמודד איתו, מופרש דרך השתן. שמה של המחלה באנגלית (המקור לטיני ואף יווני קודם לכן) הוא Diabetes mellitus, שפירושו: [מים] מתוקים כדבש עוברים דרך [הגוף ויוצאים החוצה מבלי להיספג כמו אצל אנשים בריאים]. כבר לפני אלפי שנים הבחינו במקומות רבים בעולם, שהשתן של החולים במחלה זו מתוק. בואו נעצור כאן ולא נחשוב איך בדיוק הם עלו על זה לפני המצאת המעבדות…
המילה סוכר היא די בין לאומית: נסו לחשוב על שמה בכל השפות שאתם מכירים; זה נשמע די אותו הדבר. גם ברוסית (סַאכַאר) ובגרמנית (צוּקֵר, כמו משפחת צוקרמן), לצורך העניין.
מקורה בכל השפות המערביות מהשפה סנסקריט, בה Sarkara פירושה "מתוק".
השורש ס.כ.ר עוסק בערבית הן בענייני סוכר והן בענייני סגירה.
בעברית השורש מופיע בשתי צורות:
מצד אחד בשורש הנפוץ ס.ג.ר, המפגין חילופי קוליות מול הערבית (k-g), ומצד שני בשורש הזהה ס.כ.ר, העוסק בסְכָרים, שתפקידם לחסום את המים, ובפועל סָכַר, שפירושו סתם או סגר:
* הפועל סִכֶּר سكر בבניין הראשון פירושו השתכר
* הפועל סַכַּّר سكّر בבניין השני, המוכר בעיקר בפירוש סגר, פירושו גם המתיק
* סֻכְּר או סֻכֶּר או סֻכֹּר سُكْر, כשם פעולה של הבניין הראשון – שיכרון
* סַכְּרַאן سكران וברבים סַכַּארַא سكارى הוא שיכור. שימו לב, המילה נשמעת (כמעט) בדיוק כמו המילה העברית סקרן, רק שאין שום קשר, שכן פעם הגו בעברית סקרן עם קוף נחצית, כמו שצריך, ולא היה נוצר שום בלבול (מעבר לעובדה הבנאלית שהמילים בשפות שונות…)
אגב, אם דיברנו על שיכורים, שימו לב שבעברית נוצר שורש נוסף, לצד זה של סוכר (ס.כ.ר, כמו בערבית): ש.כ.ר, הקשור לשכרות, שיכרון ושיכר. השורש החדש הזה הושאל כפי שהוא מערבית ומארמית, תוך יצירת היבדלות מהמילה סוכר ומהשורש שלה, וכך בעברית יש שני שורשים דומים לאותו עניין.
אלכוהול, אגב, הוא תוצאה של תסיסת סוכר, אבל אתם יודעים זאת מן הסתם…
=-=-=-=-=-=
זה היה אז.
תוספות עדכניות:
* סַכַּאכֶּר سكاكر – דברי מתיקה
* סֻכַּר זִיַאדַה سكّر زيادة – משקה ממותק מאוד; הוא "משהו משהו"! (מיל': סוכר "אקסטרה")
* סַכַּר עַלַא אלְמַוְצ'וּע سكّر على الموضوع – לא העלה יותר את הנושא, סגר את הנושא
* חֻ'בְּזִי סֻכַּר וּחֻ'בְּזַכּ מַאלֶח خبزي سكّر وخبزك مالح – אין לנו שפה משותפת (מיל': הלחם שלי מתוק/סוכר והלחם שלך מלוח)
* רַשּ עַלַא אלְמוֹת סֻכַּר رشّ على الموت سكّر – התעלם מהמציאות המרה, ניסה ליפות מצד אבוד (מיל': פיזר על המוות סוכר)
* סַכֶּר נַיעַכּ/ בּוּזַכּ / תֻמַּכּ سكّر نيعك / بوزك / تمّك – סתום/סגור ת'פה!
* אללִּי כַּאנֶ אלְבַּצַל יְהַלֶּל לֹה, אֶלסֻּכַּר אֵיה נְקוּל לֹה? اللّي كان البصل يهلّل له، السّكّر ايه نقول له؟ – מה פתאום אתה מעריץ את האדם/הדבר פחות-הערך הזה? (מיל': אם הוא משבח את הבצל, מה נגיד לסוכר?)
* אִללִּי בִּסַכֶּר מַא בִּעִדּ אלֶקְדַאח اللّي بسكّر ما بعدّ القداح – כשאתה עוסק בגדולות אל תתעסק בזוטות; לא אכפת לי מהתוצאות (מיל': מי שמשתכר אינו סופר את הכוסיות ששתה)
* זַיּ קַצַבֶּ אלסֻּכַּר – כֻּלּ מַא בְּתִכְּבַּר בּתִחְלו زي قصب السّكّر – كلّ ما بتكبر بتحلو – כמו קני סוכר – ככל שהם גדלים כך הם נעשים מתוקים (ובערבית גם "יפים"). נאמר על ילדה יפה שגדלה להיות נערה יפה עוד יותר
* אַאחֶ'רֶ אלְעֻנְקוּד סֻכַּר מַעְקוּד آخر العنقود سكّر معقود – בן הזקונים (העינב האחרון באשכול, מיל') הוא החביב והאהוב ביותר על הוריו (ומתוק כמו סוכר מרוכז)
הוסיפה גילה יונה:
אֶלסַּכְּרַאן בִּיחְכִּי מִן קַלְבֶּ אלצַּאחִי السّكران بيحكي من قلب الصّاحي – השיכור אומר מה שהפיכח חושב
הוסיף יאיר גולד:
אלבאב אללי ביג'י מנה אלריח סכרה/סדה ואסתריח الباب اللي بيجي منه الريح سكره/سده واستريح – סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו (את הדלת ממנה נכנסת רוח סגור ותנוח)
סכר באב דארכ ולא תתהם ג'ארכ سكر باب دارك ولا تتهم جارك – הפרצה קוראת לגנב (סגור את דלת ביתך ואל תאשים את שכנך)
צילום: Marek Lumi
זה היה הפוסט ה- 2,762 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
