יחוס משפחתי

פורסם לראשונה ב- 4.8.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Aviel Levy, שכתב לנו:

“היי

מה נשמע?

תוכל להסביר לי את המושג ‘נסב וחסב’ בחברה הערבית?

שמעתי על זה בחצי משפט, וזה נשמע מרתק”.

אז מילת היום היא –

נַסַבּ نَسَب וברבים אַנְסַאבּ أنساب – יחוס משפחתי, אילן יוחסין; קרבת דם

אַלְחַסַבּ וַאלנַּסַבּ الحسب والنّسب – יחוס משפחתי או שבטי

השורש ח.ס.ב התפרסם אצלנו בעבר בפוסט הבא: https://bit.ly/3lkNP2a

השורש הערבי נ.ס.ב עוסק ביחסים ובייחוסים, והוא אחד הנפוצים בשפה.

בעברית הוא מתכתב עם השורש נ.ש.ב (הקשור ברוחות), אולם אינני מוצא קשר ביניהם.

הקורא עזרא סופר מאיר עינינו בתגובות כי בארמית השורש עוסק בקשרי נישואין.

* הפועל נַסַבּ نسب בבניין הראשון – נזף, גער. בספרותית: ייחס את ל-; הזכיר יחוס של-; האשים את- ב-

* נִסְבֶּה نسبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יחס; פרופורציה; שיעור (מספרי); אחוז; קרבת דם

* נִסְבֶּתֶ אלרֻּטוּבֶּה نسبة الرّطوبة – שיעור הלחות

* נִסְבֶּה מִאַוִיַּה نسبة مئويّة – אחוז, אחוזים

* יַאאֶ אלנִּסְבֶּה ياء النّسبة – יוד ההתייחסות (בדקדוק; היו”ד בסופם של שמות תואר: ישראלי, ערבי, כלכלי, גמלוני וכו’)

* בִּאלנִּסְבֶּה לִ- بالنّسبة ل- – ביחס ל-, בקשר ל-

* נִסְבִּיּ نسبيّ – יחסי

* נִסְבִּיַּן نسبيًّا – יחסית, באופן יחסי

* נִסְבִּיַּה نسبيّة – יחסיות, רלטיביות

* מַנְסוּבּ منسوب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – קשור ל-, מיוחס ל-; כשם עצם: יחס; גובה פני נוזל

* מַנְסוּבֶּ אלְמַאא’ منسوب الماء – גובה פני המים

* מַנְסוּבֶּ אלזֵּית منسوب الزّيت – גובה מפלס השמן (במנוע, למשל)

* הפועל נַסַּבּ نسّب בבניין השני – הקצה, ייעד; המליץ על-

* תַנְסִיבּ تنسيب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המלצה, הגשת מועמדות לתפקיד

* הפועל נַאסַבּ ناسَب בבניין השלישי – התאים ל-, דמה ל-; הלם את-; נעשה קרוב משפחה בקשר של חיתון

* מֻנַאסַבֶּה مناسبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הזדמנות; מצב, נסיבה; התאמה; יחס; פרופורציה

* בִּמֻנַאסַבֶּת- بمناسبة- – לרגל-

* בִּאלְמֻנַאסַבֶּה بالمناسبة – בהזדמנות זו; דרך אגב; זה מזכיר לי…

* מִן עֵ’יר מֻנַאסַבֶּה من غير مناسبة – בלי שום סיבה

* מֻנַאסַבַּאת مناسبات, בצורת רבים – אירועים (שמחים כעצובים)

* בִּאלְאַפְרַאח וַאלְמֻנַאסַבַּאתֶ אלסַּארַּה/אלסַּעִידֶה بالأفراح والمناسبات السّارّة/السّعيدة – בשמחות!

* מֻנַאסֶבּ مناسب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מתאים, ראוי, נאות, נאה, רצוי

* מֻש מֻנַאסֶבּ مش مناسب – לא ראוי, לא מתאים, שאינו במקום, לא הולם

* פִי אלְוַקְתֶ אלְמֻנַאסֶבּ في الوقت المناسب – בזמן המתאים

* מֻנַאסֶבּ לִלְאֻצוּל مناسب للأصول – בהתאם לכללים ולהוראות

* הפועל תַנַאסַבּוּא تناسبوا בבניין השישי – התאימו אלו לאלו, הפכו לקרובי משפחה בקשר של חיתון

* תַנַאסֻבּ تناسُب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התאמה; יחס; פרופורציה; סימטריה; תלות

* בִּלַא תַנַאסֻבּ بلا تناسب – ללא פרופורציה

* מֻתַנַאסִבּ متناسب, בצורת הבינוני הפועל – מתאים; יחסי; פרופורציונלי

* הפועל אִנְתַסַבּ אִלַא- انتسب إلى- בבניין השמיני – השתייך ל(שבט, משפחה); הצטרף ל-

* מֻנְתַסִבּ منتسِب וברבים מֻנְתַסִבִּין منتسبين, בצורת הבינוני הפועל – משתייך ל(ארגון), איש ה(ארגון)

* בַּיַאנֶ / שַגַ’רַתֶ אלְאַנְסַאבּ بيان / شجرة الأنساب; עַמוּדֶ אלנַּסַבּ عمود النّسب – אילן יוחסין

* עִלְמֶ אלְאַנְסַאבּ علم الأنساب – גנאלוגיה*

* עַרִיקֶ אלנַּסַבּ عريق النّسب – רם יחוס, מיוחס

* מֻנְחָטֶּ אלנַּסַבּ منحطّ النّسب – שמוצאו נחות

* נַסַאבַּה نسابة – קרבת משפחה

* נַסִיבּ نسيب וברבים נֻסַבַּאא’ نسباء או נַסַאיֶבּ نسايب – קרוב משפחה (כללי, בקשר של חיתון), גיס, מחותן; מיוחס, אדם מכובד; החלק הפותח של שיר מסוג קצידה, בעל ממד נוסטלגי שלרוב עוסק באהבה שהייתה ואיננה ובגעגועים. מטרת חלק זה היא למשוך את אוזני השומעים

* נַסַּאבּ نسّاب, במשקל בעלי המלאכה – מומחה בשושלות יוחסין, גנאלוג

* קַבֶּל מַא תְנַאסֶבֶּ תְחַאסֶבּ قبل ما تناسب تحاسب – שקול צעדיך! חשוב היטב לפני שאתה עושה משהו (מיל’: לפני שאתה מביא מישהו בקשר נישואין הישמר לך)

* תְכּוּן נַסִיבּ וַלַא תְכּוּן קַרִיבּ تكون نسيب ولا تكون قريب – עדיף להיות נסיב מאשר קרוב (משפחה)

=-=

“גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים. במובן הצר, המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית Genealogy הוא: חֵקֶר יֻחֲסִין, והגנאלוג, אשר נקרא באנגלית Genealogist, הוא חוֹקֵר יֻחֲסִין.

הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות, בין אם מדובר באנשים שעודם בחיים, ובין אם המדובר בנפטרים, ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין, או עץ משפחה. המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית. genum פירושו גזע, או משפחה, בצירוף הסיומת לוגיה – תורה.

במושג גנאלוגיה משתמשים גם בהשאלה, כדי לתאר רצף היסטורי של ישויות מדיניות, כלכליות או אחרות, שירשו זו את זו או מוזגו זו לתוך זו.

בצורתה המקורית, שימשה הגנאלוגיה בעבר לחקר משפחות אצולה, ובמיוחד על מנת לתת לגיטימציה לתביעות לכוח ולעושר הנובעות מן היוחסין. חלק ניכר מעצי המשפחה של משפחות האצולה לקה באי דיוקים ובזיופים מכוונים, ובמיוחד אלו שהתיימרו להגיע לדמויות אגדיות או לאלים (לדוגמה, יומרתו של יוליוס קיסר להיות צאצאה של האלה ונוס). רישומים לגבי אנשים שלא היו שייכים למשפחות אצולה או מלוכה החלו במאה ה-16, עם נטייתן של ממשלות לעקוב אחרי קורות אזרחיהן. עם תחילת תיעוד המשפחות נוצרה אפשרות לעקוב אחרי השתלשלות הדורות למשך מאות בשנים.

רישומי חיים: תעודות לידה, מוות, נישואין וגירושין, תעודות גיוס לצבא ומפקדי אוכלוסין החלו להישמר בארכיונים, שיהיו לאחד ממקורות המידע העיקריים של גנאלוגים.

הגנאלוג נעזר במידע המתועד בכתובים, ובהיעדרו, במידע הנמסר בעל פה – עובדה המפחיתה מתוקפו של המחקר. עניינו של הגנאלוג אינו רק בשמות ובמספרים, אלא גם באורח החיים, הביוגרפיה, המניעים, מערכת האמונות והדעות והיחסים האישיים בין האנשים שהוא חוקר. הדבר דורש ידע בתחומים רבים: גאוגרפיה, חוק, דת, הגירה, היסטוריה וסוציולוגיה. […]” (ויקיפדיה)

=-=-=-=

אביאל שאל לגבי הביטוי אלחסב ואלנסב.

לשמחתי, מצאתי ברשת מאמר קצר, מאת כותבת בשם עַבִּיר זֻעְבִּי, שמציין את הפרטים הבאים:

הערבים מייחסים חשיבות רבה לייחוס המשפחתי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי עוד בשירה הג’אהלית הקדומה, שכן השיוך המשפחתי מבדיל גם בינם לבין שאר האומות.

עד המצאת אילנות היוחסין הכתובים הערבים נאלצו לשנן בע”פ את שושלות העבר של כל שבט ושבט.

חַסַבּ الحسب פירושו הסגולות והתכונות הטובות של האדם, וכן הכבוד שלו בפועל, כלומר המוניטין שלו, המוסר, האומץ, הנדיבות, הנאמנות וההיענות שלו לקריאה בעת צרה.

נַסַבּ النّسب פירושו המקורות והאבות של כל אדם ואדם. מדובר במדע כשאר המדעים, שמצריך דיוק ובדיקת נכונות המידע. תחום זה שואף להגיע לתיעוד רחוק ככל האפשר של האבות והאימהות של האדם. במקרה שאין תיעוד כזה, יחוסו של האדם ייקבע בהתאם לרכיבי החסב שלו.

שש הרמות העיקריות של הנסב:

* העם (שַעְבּ الشّعب): הקבוצה הגדולה שחוזרת לאב אחד, ממנו נוצרו/התפלגו השבטים.

* השבט (קַבִּילַה القبيلة): זהו חלק של עם, שהופך עם הזמן לעם בעצמו שכן הוא גדל מספרית. נקרא גם גולגולת (גֻ’מְגֻ’מַה الجمجمة) בשל חוזק הקשר בין הפרטים בקהילה. שבט הוא היחידה הגדולה ביותר של צאצאים של אדם אחד.

* תת-השבט (עַשִירַה العشيرة או עַמַארַה العمارة): זהו חלק של שבט.

* “הבטן” (בַּטְן البطن): מדובר בחלק של תת-שבט.

* “הירך” (פַחְ’ד’ الفخذ): חלק של “בטן”.

* המשפחה (פַצִילַה الفصيلة): מדובר במשפחה, אֻסְרַה أُسرة, במובן המקובל של המילה.

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=

כתב לנו בתגובות הקורא איתמר בבאי:
נסב מופיע גם בעברית בתנ”ך, בהקשר של גבולות:
וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיֻה֙ וְהָיוּ֙ תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה: (במדבר פרק לד פסוק ד)
וְיָצָ֨א ע֜וֹד קָ֤וְה קָ֤ו הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה: (ירמיהו פרק לא פסוק לח)
וגם הוא לא רחוק מהמשמעות של הקצאה שהופיעה בבניין השני

וכתב גם יובל ברגר:
עוד רמת ייחוס מתחת לשבט (שאני לא זוכר בדיוק איפה היא נכנסת) היא ת’לת’ (כמו שליש) – איפשהו מתחת לעשירה ומעל לחמולה.
הפתגם אומר “קאלו: מא לכ תג’רי מאסכ ג’רס? קאל: נסיב נסיבי ראכב פרס” (ויש לו עוד גרסאות)
שאלו: למה אתה רץ עם פעמון ביד? ענה: גיסו של גיסי רוכב על סוס – נאמר על אדם שמתרגש מאוד מנושא שלא באמת נוגע לו.

התמונה: “מלך האריות”
זה היה הפוסט ה- 1,426 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.