מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
עַקְלִיֶּה عَقْلِيّة – מנטליות, גישה נפשית; אופן מחשבה
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של המטיף האסלאמי עַמַּאר אַחְמַד מבאקה אלע'רביה.
בעבר (לפני שנתיים) אלו היו הפרטים שלו:
ammar_10_mlion
الداعية عمار احمد
למטיף האסלאמי עַמַּאר אַחְמַד החביב יש מעל 132,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
داعية الى الله ورجل اعمال اوجه الناس واعلمهم كيف يصلوا لنجاحهم في الدنيا والآخرة
מטיף (לאהבת/פולחן) האל ואיש עסקים. אני מכווין את האנשים ומלמד אותם איך להגיע להצלחה בעולם הזה ובעולם הבא
מחשבון פייסבוק שלו עולה שהוא תושב באקה אלע'רביה, ושם הוא כותב על עצמו:
رجل أعمال. احب مساعدة الناس وتغيير طريقة تفكيرهم
איש עסקים. אני אוהב לעזור לאנשים ולשנות את דרך חשיבתם
=-=-=
כיום הוא מכנה את עצמו:
الاستاذ الشيخ عمار احمد
המורה השיח' עמאר אחמד
יש לו כבר מעל 171,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:
4763 مشترك حققوا نجاحهم معي خلال 7 سنوات متواصلة
ساعدت الآلاف على صناعة تحول حقيقي في حياتهم
+160,000 متابع يثقون بالرسالة
4763 משתתפים הגשימו את הצלחתם אתי במהלך 7 שנים רצופות
עזרתי לאלפים ליצור שינוי אמיתי בחייהם
+160,000 עוקבים שמאמינים במסר
אח'טר ג'מלה ממכן תקולהא לחאלכ, או חתא תשער בהא: אנא בערף כל שי. שו בדי אסתפיד? אנא בערף כל שי!
אד'א ען ג'ד אנת בתערף כל שי, ליש נתאאג'כ להסא זי מא הי?
לא, מא הי בתתחסן!
רכז מעי: אד'א בדכ נתאאג' מח'תלפה, לאזם תתעלם אשי מח'תלף ען אלכל שי אללי בתערפה, ומש שרט תתעלם ענדי או ענד ע'ירי. אלמהם תתעלם ענד אנסאן, בתשוף נתאאג'ה ובתות'ק בעלמה.
אמא אד'א ט'לית מע האי אלעקליה אללי בתקול: אנא פאהם, אנא בערף כל שי, פבאלע'אלב מש רח תתע'יר ואלחיאה רח תג'ברכ עלא אנכ תח'תאר.
מלאחט'ה: אלאנסאן אלנאג'ח ביערף אנה ממכן כלמה ואחדה באלמחאצ'רה תע'יר מסאר חיאתה ללאפצ'ל, חתא לו ביערף כל שי.
ראבט אלמחאצ'רה ללנאס אללי בדהם ען ג'ד יצירוא יערפוא כל שי, או יתע'ירוא ללאחסן.
סלאם.
أخطر جملة ممكن تقولها لحالك، أو حتّى تشعر بها: أنا بعرف كلّ شي. شو بدّي أستفيد؟ أنا بعرف كلّ شي!
إذا عن جدّ انت بتعرف كلّ شي، ليش نتائجك لهسّا زيّ ما هي؟
لا، ما هي بتتحسّن!
ركّز معي: إذا بدّك نتائج مختلفة، لازم تتعلّم اشي مختلف عن الكلّ شي اللي بتعرفه، ومش شرط تتعلّم عندي أو عند غيري. المهمّ تتعلّم عند إنسان، بتشوف نتائجه وبتوثق بعلمه.
أمّا إذا ظلّيت مع هاي العقليّة اللي بتقول: أنا فاهم، أنا بعرف كلّ شي، فبالغالب مش رح تتغيّر والحياة رح تجبرك على إنّك تختار.
ملاحظة: الإنسان النّاجح بيعرف إنّه ممكن كلمة واحدة بالمحاضرة تغيّر مسار حياته للأفضل، حتّى لو بيعرف كلّ شي.
رابط المحاضرة للنّاس اللي بدّهم عن جدّ يصيروا يعرفوا كلّ شي، أو يتغيّروا للأحسن.
سلام.
המשפט המסוכן ביותר שאתה יכול להגיד לעצמך, או שאתה רק מרגיש אותו: "אני יודע הכול. מה כבר יכול לעזור לי (ממה כבר אפיק תועלת)? אני יודע הכול!"
אם באמת אתה יודע הכול, למה התוצאות / תפוקה / תוצר שלך עד היום הן כאלה?
"לא, הן ישתפרו!"
תהיה אתי רגע: אם אתה רוצה תוצאות שונות, אתה צריך ללמוד משהו שונה מכל מה שאתה יודע, וזה לא חובה ללמוד אצלי או אצל מישהו אחר. מה שחשוב זה שתלמד אצל אדם, שאתה רואה את התוצאות שלו ואתה בוטח בידע שלו.
אבל אם תמשיך עם המנטליות / הגישה הזו שאומרת: "אני מבין, אני יודע הכול", אז רוב הסיכויים שלא תשתנה והחיים יחייבו אותך לבחור.
הערה: האדם המצליח יודע שמילה אחת בהרצאה יכולה לשנות את מסלול חייו למסלול טוב יותר, אפילו / למרות שהוא יודע הכול.
הקישור להרצאה לאנשים שרוצים ברצינות לדעת הכול, או להשתנות לטובה (מופיע בסרטון).
שלום.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@ammar…/video/7665349261122424071
=-=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמתי את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger, שכתבה לנו:
"היי
המילה עקילה عقيلة הופיעה הרבה בהקשר של נחמה ריבלין ז"ל".
אז מילת היום היא –
עַקֶל عَقل וברבים עֻקוּל عقول – שכל, היגיון, הבנה, תפישה
לשמיעה: https://clyp.it/m2ovkbgh
השורש הערבי ע.ק.ל עוסק בשכל ובהבנה, וגם בתפישה (שכלית) ובתפיסה (פיסית, מעצר בכלא). בעברית השורש הזה עוסק בעיקולים (בכביש) ובעיקולים (של ההוצאה לפועל). מילון אבן-שושן מוצא קשר בין פירושים אלה למשמעויות אותן לא מצאתי בעצמי בערבית בזמן איסוף החומר לפוסט: דמי כופר ו… רגליים עקומות. מוזר. אולי בערבית קלאסית.
השורש נפוץ מאוד בערבית ונביא פה רק את עיקרי מופעיו:
* הפועל עֶקֶל عقل במדוברת, עַקַלַ בספרותית, בבניין הראשון – הבין, "קיבל שכל", נהיה חכם
* עַאקֶל عاقل וברבים עֻקַּאל عقّال, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חכם, נבון, מבין, פיקח; שפוי (נפשית); דרוזים או דרוזיות שהוסמכו לדעת את סודות הדת; בדקדוק: שמות שמתייחסים לבני אדם. ומכאן: עַ'יְר עַאקֶל غير عاقل – שאינו מציין בני אדם (מיל': שאינו נבון)
* מַעְקוּל معقول בצורת הבינוני הפעול – הגיוני, מושכל; סביר, מובן
* מֻש מַעְקוּל! مش معقول – זה לא הגיוני! לא יעלה על הדעת!
* מַעְקוּלֶה? معقولة בצורת נקבה סתמית קפואה – האם הדבר הגיוני?
* עַקְלִיֶּה عقليّة – מנטליות, אופן מחשבה
* עַקְלַאנִיּ عقلانيّ – הגיוני, שכלתני; יעיל
* הפועל עַקַּל عقّل בבניין השני – גרם למישהו להבין ולחשוב בהיגיון, "הכניס" לו שכל לראש. בספרותית, בנוסף: הגיע לבגרות
* הפועל אִעְתַקַל اعتقل בבניין השמיני – עצר (שם במעצר), אסר, כלא
* אִעְתִקַאל اعتقال, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מעצר, מאסר
* מֻעְתַקַל معتقل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – עצור; בית המעצר
* עַקִילַה عقيلة וברבים עַקַאאִל عقائل, היא המילה שיפעת ביקשה – אישה שנשמרת בביתה; אישה נשואה (המילה תופיע בעיקר בהזמנות ובמסמכים רשמיים); ראש שבט (כן, גבר עם שם עצם בנקבה)
* מַעְקִל معقل וברבים מַעַאקֶל معاقل, במשקל המקומות – מבצר, מעוז; מחסה; הר גבוה
* לא מזמן פגשנו כאן את ה- העַקַאל عقال, הוא ה"עיגולים" שמחזיקים את הכאפיה על הראש. מקור המילה הוא בחבל לקשירת רגלי הגמלים
* בִּיטַיֶּרֶ / בְּיַאח'ֹדֶ אלְעַקֶל بيطيّر / بياخد العقل – משגע (לחיוב), מהמם, מדהים (מיל': מטיס / לוקח את השכל)
* חַ'ףּ עַקְלֹה خفّ عقله – השתגע, יצא מדעתו; נעשה סנילי; היטמטם (מיל': שכלו נעשה קל)
* עַקְלֹה צְעִ'יר عقله صغير – ילדותי, מתנהג כמו ילד קטן (מיל': השכל שלו קטן)
* עַקְלּה תַרַלַלִי عقله ترللي – מוזר, משוגע, "טרללי"
* צִ'רְס אלעַקֶל ضرس العقل – שן בינה
* סַלַאמֶת עַקְלַכּ سلامة عقلك – השתגעת? התחרפנת? איזה שטויות אתה מדבר!?; איך אתה לא זוכר? (מיל': שלום/בריאות השכל שלך)
* טַאר עַקְלֹה طار عقله – השתגע, איבד שליטה, יצא מדעתו; התנהג בטיפשות (מיל': עף לו השכל)
* בֻּרְג עַקְלֹה טאר برج عقله طار, במדוברת מצרית – התרגז מאוד, יצא מכליו, השתגע מרוב כעס (מיל': הבורג של השכל שלו עף)
* בֻּרְג מִן עַקְלֹה טאר برج من عقله طار, במדוברת מצרית – "חסר לו בורג" (מיל': בורג מהשכל שלו עף)
גם הפעם נסיים עם השיר אַנַא בַּכְּרַה אִסְרַאאִ'יל أنا بكره اسرائيل, "אני שונא את ישראל", של הזמר המצרי העממי (ביותר) שַעְבַּאן עַבְּדֶ אלרַּחִים شعبان عبد الرّحيم. נתקלנו פה בעבר בשיר בפוסט שעסק בשנאה.
השיר יצא מיד עם תחילת האינתיפאדה השנייה, והוא משווה בין ישראל הבזויה והשנואה למצרים האצילית והנהדרת.
הנה הבית הפותח בלבד:
أنا بكره إسرائيل وباقولها لو أتسأل אַנַא בַּכְּרַה אִסְרַאאִ'יל וַבַּאקוּלְהַא לוּ אַתְסַאַל
ان شاء الله أموت قتيل أو أخشّ المعتقل אִן שַאאַ' אללָּה אַמוּת קַתִיל, אַוְ אַחֻ'שֶּ אלְמֻעְתַקַל
אני שונא את ישראל, ואומר זאת אם אֶשָּאֵל
הלוואי שאמות (כשהיד/בקרב), או אכנס לכלא
=-=-=
קוראים רבים שלחו לנו פתגמים נוספים עם השורש:
* רַאסוֹ זַיֶּ אלְחֵיט וּעַקְלוֹ זַיֶּ אלְחֵ'יט راسه زيّ الحيط وعقله زيّ الخيط – יש לו ראש כמו קיר ושכל של חוט
* אִדַ'א כַּאן צַאחְבַּכּ גַ'אהֶל כּוּן אִנְתֶ אלְעַאקֶל إذا كان صاحبك جاهل كون انت العاقل – אם חברך טיפש, היה אתה החכם
* וַלַכּ אִעְקֶל שְוַי ولك اعقل شوي – בואנה, תחשוב בהיגיון!
* טוּלוֹ טוּלֶ אלנַּחֶ'ל וּעַקְלוֹ עַקְלֶ אלסַּחֶ'ל طوله طول النّخل وعقله عقل السّخل – גובהו כגובה הדקל ושכלו כשל גדי
או בגרסה העירקאית: אֶלטּוּל טוּלֶ אלנַּחְ'לֶה וִאלְעַקֶל עַקְלֶ אלצַחְ'לֶה الطّول طول النّخلة والعقل عقل الصّخلة – גובהו כגובה הדקל ושכלו כשכל התיש (מיל': עז קטנה). בסלנג עברי: טויל טויל אבל דביל. נאמר על אדם גבוה אך לא מחודד במיוחד
* בִּלְעַבּ בְּעַקְלוֹ بلعب بعقله – משפיע עליו, עובד עליו, מכניס לו לראש שטויות. מילולית: משחק בשכלו
* אלעקל אלסלים פי אלג'סם אלסלים العقل السّليم في الجسم السّليم – נפש בריאה בגוף בריא
* אִעְקַל וּתְוַכַּל اعقل وتوكّل – נהג בהגיון ושים מבטחך באל
כתב בר גרינברג:
הערה לגבי התרגום של اعقل وتوكل. ראוי לציין כי הצירוף הזה מקורו בחדית׳. באותו חדית׳ מסופר על אדם שבא אל הנביא ושאל אותו אם להשאיר את הנאקה שלו לא קשורה ולסמוך על אללה בעניין. הנביא משיב לו בתגובה اعقلها وتوكل קשור אותה וסמוך על אללה. החדית׳ המפורסם הזה מדגים את עקרון الأخذ بالأسباب – נקיטת האמצעים. עיקרון זה עוסק באיזון בין מאמץ מצד האדם לבין האמונה והביטחון באללה. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין توكل ל تواكل (חוסר מעש והיסמכות על אחרים). אל לו לאדם להיבטל ממעש ולצפות לעזרתו של אללה. מזכיר את עקרון ההשתדלות ביהדות.
ומה בין קשירה להיגיון? הטענה הרווחת היא שכשם שהעקאל שומר שהגמל או הכאפיה לא יברחו ממקומם, כך ההיגיון שומר על האדם מאובדן שליטה, הוא בולם אותו ומחזיק אותו בגבולות ההיגיון.
אגב, ציינת שלא מצאת דוגמאות למשמעות העוסקת בדמי כופר. זה כנראה משום שהיא קשורה בעיקר למשפט המוסלמי. שם למשל נקבע כי במקרה שבו אדם הורג אדם אחר בשגגה: الدية على العاقلة, קרי: כופר הנפש מוטל על העאקלה (אלה הם בני המשפחה הזכרים מצד האב של האדם שהרג, המחויבים בתשלום כופר הנפש).
עוד דוגמה, בית שיר:
أَنِفْتُ لَهُمْ مِنْ عَقْلِ قَيْسٍ وَمَرْثَدٍ إِذَا وَرَدُوا مَاءً، وَرُمْحِ بْنِ هَرْثَمِ
בזתי להם [לבני השבט שלי] על קבלת כופר דמם של קיס ומרת׳ד, ברדתם [של בני השבט] אל מקור המים, ועל כופר דמו של רמח בן הרת׳ם [במקום לנקום את דמם של השלושה]
כתב אלי בן-משה:
מנ אלעמר ללעקל من العمر للعقل (מהגיל אל השכל. שלו)
הכוונה היא כשאדם בוגר נוהג כמו ילד צעיר אז לוקחים מגילו הכרונולוגי ומוסיפים לשכל, להבנה שלו, כדי שיתאזן
התמונה: Total Shape
זה היה הפוסט ה- 3,264 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
