מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

תֻהְמַה تُهْمَة וברבים תֻהַם تُهَم או תֻהַמַאת تُهَمات – אשמה, האשמה; חשד

רעות שלחה לי סרטון נוסף עם השחקנית, אשת התקשורת ומגישת התוכניות הירדנית נאדיא אלזעבי.
גם הפעם היא מופיעה עם השחקן עֹמַר זוֹרְבַּא عمر زوربا.
כפי שהוצג פה מספר פעמים, הם מעבירים מסר תרבותי ולשוני בהשוואת אירוע נתון לפי תגובה אמריקאית צפויה, לבנונית צפויה וירדנית צפויה.

כותרת הסרטון:

زوجتي في مواجهة تهمة سرقة.. 3 لهجات و3 ردات فعل!

אשתי מתמודדת עם האשמה בגניבה. 3 להגים ו- תגובות!

– אריד אן אפצ'פצ' לכ
– מאד'א?
– לקד אתהמוני באלעמל אנני אח'תלסת, סרקת ח'ראמת ורק
– ח'ראמת ורק, יא ג'וני?
– לקד אתהמוני, אנא אח'ד'תהא ללמנזל
– באלע'לט?
– באלע'לט
– אנא סאקף אלא ג'אנבכ חתא יט'הר אלחק ויבאן
– שכרן לכ. כנת מתאכדא אנ זוג'תי סתכון מעי עלא-
– לא תח'ף, יא עזיזי
– עלא אלמות!
– עלא מותי אנא מעכ!

– שו ביכ, שו ביכ? מש עלא בעצ'כ, שו ביכ?!
– בדי אקלכ שי, בדי אפצ'פצ' לכ
– לכ קול! מא וקעת לי קלבי!
– באלשע'ל ענא רוחוני
– רוחוכ??? שו יעני, פללוכ?!
– אתהמוני אני סארק ח'ראמת ורק
– אההההההה! מא בצדק!!!
– ואללה-
– ואנת סרקת אלח'ראמה
– לא, אח'דתהא-
– ואנת בתח'זק אלורקאת?
– אח'דתהא ע אלבית, ח'זקוני תח'זק
– … (מתפקעים מצחוק) מא ביציר, ולכ, יא ג'וני!
– בדי תוקפי מעי
– אנא בדי אוקף לכ מחאמי מן ענדי, מן אלצ'יעה, מן עמשית, באג'יב לכ ואחד כתיר שאטר!
– אה מחאמית עמשית כתיר שאטרין
– איה! מא תח'אף, מא תקלק! ילא משי!, איה!
– כתר ח'יר אללה אנה מרתי וקפת מעי!
– ולכ אנא, ולכ אנת עיוני, יא ג'וני!

– בדי אקול לכ שע'לה
– ילא ילא, בס סולף בסרעה לאני דבקת, דבקת, חאסה חאלי ערקת!
– שו דבקת? אחנא קאעדין בסדר כנאפה?
– שוב! יא אח'י, שוב! ואללה מאני קאדרה, שוב, היכ מלזק, אה!
– אסמעי!
– אה
– אנא רוחת מן אלשע'ל, אתהמוני אני סרקת ח'זאקת ורק
– שו???????
– באללה אתהמוני
– כמאן סראק?!?!?!?!?!?
– בקול לכ אתהמוני!
– טב ואנת בח'יל? ותשמ?
– מא בח'לתש, מא שמיתש!
– אללה לא יופקכ!
– ליש, שו מא לכ?
– אללה לא יופקכ, יא סראק, יא חראמי, יא נד'ל, יא ערת זלאם, יא מחתאל! אללה לא יופקכ!
– ולכ, וקפי מעי, מרתי! ולכ פצ'חתיני! ולכ מחתאל איה?
– אצלן תרבאיתכ כלהא עאטלה!
– בקול לכ אתהאם!
– אמכ למא אג'ת נאמת ענדנא אלאסבוע אלמאצ'י סארקה מח'דה ומכתה!
– שו בדהא פיהם?!
– אנא שכית פיהא! לא!
– ולכ, אלחק עלי, ולכ מנקול לכ אח'תלאס! פצ'חתנא, אללה לא יופקכ!
– אה ימא, חמודה טלע סראק ימא! מש בקול לכ אלפראטה אללי ע אלצחן באלמטבח', מין ביאח'דהם? הו ביאחד'הם!
– בקול לכ פראטת מין? אללה לא יופקכ, פצ'חתיני!
– איוא! הו! סראק! אנא בדי אתטלק, ימא! אנא בקעדש מעה ולא דקיקה! אחכי לאבוי! הסא אעטיני איאה, אבוי ג'מבכ? האתיה! יאבא! יאבא! חמודה!!!! סראק!
– ולכ, אנתי מרתי! וקפי מעי!

تهمة سرقة بالأمريكي
– أريد أن أفضفضَ لكِ
– ماذا؟
– لقد اتّهموني بالعمل إنّني اختلست، سرقتُ خرّامة ورق
– خرّامة ورق، يا جوني؟
– لقد اتّهموني، أنا أخذتُها للمنزل
– بالغلطِ؟
– بالغلطِ
– أنا سأقفُ إلى جانبِك حتّى يظهر الحقّ ويبانُ
– شكرًا لك. كنت متأكّدًا أنّ زوجتي ستكون معي على-
– لا تخفْ، يا عزيزي
– على الموت!
– على موتي أنا معك!

تهمة سرقة باللّبناني
– شو بيك، شو بيك؟ مش على بعضك، شو بيك؟!
– بدّي أقلّك شي، بدّي أفضفض لك
– لك قول! ما وقّعت لي قلبي!
– بالشّغل عنّا روّحوني
– روّحوك؟؟؟ شو يعني، فلّلوك؟!
– اتّهموني إنّي سارق خرّامة ورق
– اههههههه! ما بصدّق!!!
– والله-
– وانت سرقت الخرّامة؟؟؟
– لا، أخدتها-
– وانت بتخزّق الورقات؟
– اخدتها ع البيت، خزّقوني تخزّق
– … (מתפקעים מצחוק) ما بيصير، ولك، يا جوني!
– بدّي توقّفي معي
– أنا بدّي أوقّف لك محامي من عندي، من الضّيعة، من عمشيت، باجيب لك واحد كتير شاطر!
– اه محاميّة عمشيت كتير شاطرين
– ايه! ما تخاف، ما تقلق! يلّا مشي!، ايه!
– كتّر خير الله انه مرتي وقفت معي!
– ولك أنا، ولك أنت عيوني، يا جوني!

تهمة سرقة بالأردني
– بدّي أقول لك شغلة
– يلّا يلّا، بس سولف بسرعة لأنّي دبّقت، دبّقت، حاسّة حالي عرقت!
– شو دبّقت؟ احنا قاعدين بسدر كنافة؟
– شوب! يا اخي، شوب! والله ماني قادرة، شوب، هيك ملزّق، اه!
– اسمعي!
– اه
– أنا روّحت من الشّغل، اتّهموني إنّي سرقت خزّاقة ورق
– شو؟؟؟؟؟؟؟
– بالله اتّهموني
– كمان سرّاق؟!؟!؟!؟!؟!؟
– بقول لك اتّهموني!
– طب وانت بخيل؟ وتشمّ؟
– ما بخلتش، ما شمّيتش!
– الله لا يوفّقك!
– ليش، شو ما لك؟
– الله لا يوفّقك، يا سرّاق، يا حرامي، يا نذل، يا عرّة زلام، يا محتال! الله لا يوفّقك!
– ولك، وقّفي معي، مرتي! ولك فضّحتيني! ولك محتال ايه؟
– أصلًا تربايتك كلّها عاطلة!
– بقول لك اتّهام!
– أمّك لمّا اجت نامت عندنا الأسبوع الماضي سارقة مخدّة ومكتّة!
– شو بدّها فيهم؟!
– أنا شكيت فيها! لا!
– ولك، الحقّ علي، ولك منقول لك اختلاس! فضحتنا، الله لا يوفّقك!
– اه يمّا، حمّودة طلع سرّاق يمّا! مش بقول لك الفراطة اللي ع الصّحن بالمطبخ، مين بياخدهم؟ هو بياحذهم!
– بقول لك فراطة مين؟ الله لا يوفّقك، فضّحتيني!
– أيوا! هو! سرّاق! أنا بدّي أتطلّق، يمّا! أنا بقعدش معه ولا دقيقة! احكي لأبوي! هسّا أعطيني ايّاه، أبوي جمبك؟ هاتيه! يابا! يابا! حمّودة!!!! سرّاق!
– ولك، انتي مرتي! وقّفي معي!
(ממשיכים להתווכח עד שמתפקעים שוב מצחוק)

האשמה בגניבה בארה"ב (אנגלית אמריקאית)
– אני רוצה לשפוך את הלב בפנייך
– מה קרה?
– האשימו אותי בעבודה שגנבתי מחורר/מנקב ניירות
– מחורר ניירות, ג'וני?
– האשימו אותי, אני לקחתי אותו לבית
– בטעות?
– בטעות
– אני אעמוד לצידך עד שתתברר האמת ותתגלה
– תודה לך. הייתי משוכנע שאשתי תהיה לצידי עד-
– אל חשש, יקירי
– עד המוות!
– עד המוות אני איתך!

(בחלק הזה הם מדברים בערבית ספרותית, גם כדי לתת לחלק נופך "נקי", איכותי ורגוע)

האשמה בגניבה בלבנונית
– מה קרה לך? מה קרה לך? אתה לא נראה טוב, מה קרה לך?!
– אני רוצה להגיד לך משהו, רוצה לשפוך את הלב בפנייך
– בוא'נה, דבר! הפלת לי את הלב!
– פיטרו אותי מהעבודה שלי
– פיטרו אותך???? מה הכוונה, "הבריחו" אותך?!
– האשימו אותי שגנבתי מחורר ניירות
– מההההההה?! אני לא מאמינה!!!!
– בחיי-
– ואתה גנבת אותו????
– לא, לקחתי אותו-
– ואתה מחורר דפים?
– לקחתי אותו הביתה, ו"חוררו" אותי (בעקבות כך)
– … (הם מתפקעים מצחוק), זה לא בסדר, בוא'נה, ג'וני!
– אני רוצה שתעמדי לצידי
– אני אעמיד לך (אדאג לך ל-) עו"ד מאצלי, מהכפר, מעמשית*, אביא לך מישהו תותח!
– כן, העו"דים של עמשית טובים מאוד
– כן! אל תפחד, אל תדאג! קדימה, לך (אני לצדך), כן!
– השבח לאל שאשתי עומדת לצידי!
– בוא'נה, אתה העיניים שלי, ג'וני!

(בחלק הזה הם מדגישים את הרגשנות הלבנונית, כפי שעולה בסדרות שמופקות במדינה זו)

האשמה בגניבה בירדנית
– אני רוצה להגיד לך משהו
– קדימה, קדימה, אבל תספר במהירות כי אני דביקה, נדבקתי, אני מרגישה שכולי מזיעה!
– מה נדבקת? מה, אנו יושבים בתוך מגש של כנאפה?
– חם! אחי, חם! בחיי אני לא יכולה, חם, ככה, הכול נדבק, כן!
– תקשיבי!
– כן
– עזבתי את העבודה, האשימו אותי שגנבתי מחורר דפים
– מה????????
– בחיי, האשימו אותי
– אתה גם גנב?!?!?!?!?!
– אני אומר לך שהאשימו אותי!
– טוב, מה, אתה קמצן, ומריח(?)?
– לא קמצן ולא הרחתי(?)!
– לך לעזאזל!
– למה, מה קרה לך?
– לך לעזאזל, יא גנב, יא שפל, יא בושה לגברים, יא רמאי! לך לעזאזל!
– בואי'נה, תעמדי לצידי, אשתי! את מביישת אותי! איזה רמאי?
– החינוך שלך היה "דפוק" כבר במקור (כשהיית ילד)!
– אני אומר לך שזו האשמה!
– כשאמא שלך הגיעה לישון אצלנו בשבוע שעבר היא גנבה כרית ומאפרה!
– למה היא צריכה אותן?!
– חשדתי בה! לא!
– בואי'נה, טעיתי, אני אומר לך "סחבתי"! את מביישת אותנו, לכי לעזאזל!
– (היא מתקשרת לאמא שלה) כן, אמא, חמודה יצא גנב, אמא! לא אמרתי לך שהכסף הקטן שעל הצלחת במטבח, מי לקח אותו? הוא לקח אותו!
– איזה כסף קטן? לכי לעזאזל, את מביישת אותי!
– כן! הוא! גנב! אני רוצה להתגרש, אמא! אני לא אהיה אתו אפילו דקה! ספרי לאבא! עכשיו תני לי אותו, אבא לידך? תני לי אותו! אבא! אבא! (מתחילה לבכות) חמודה!!!!! גנב!
– בואי'נה, את אשתי! תעמדי לצידי!
(ממשיכים להתווכח עד שמתפקעים שוב מצחוק)

(כהרגלם בקודש, בחלק הירדני הם מדגישים את הדרמה המרובה, מצבי הקיצון ואת חוסר העידון. בכל מקרה, הסרטונים האלה מענגים אותי מאוד)

* עַמְשִית היא עיירה שנמצאת על חוף הים, 37 ק"מ דרומית לביירות.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי אורי טרוק על העזרה)

(1) Facebook

=-=-=-=-=-=-=-=

השורש של מילת היום, תהמה, הוא שורש תנייני, כלומר הוא נוצר באופן מלאכותי משורש אחר, עם שינוי.

בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

וַהְמִיּ وَهْمِيّ – בדיוני, בדוי, דמיוני; כוזב, מדומה, לא מציאותי

השורש הערבי ו.ה.ם (בגזרת פ"ו) עוסק באשליות ובדמיונות, וגם בהאשמות:

* הפועל וַהַמַ وَهَمَ בבניין הראשון או תַוַהַּמַ توهّم בחמישי – היה בדמיונו, נדמָה לו, חשב בטעות ש-, השלה עצמו
* הפועל וַהִמַ وَهِمَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – טעה, שגה
* וַאהִמַה واهمة, בצורת הבינוני פועלת של הבניין, וגם וַהְמִיַּה وهْميّة – כוח הדמיון
* מַוְהוּם موهوم, בצורת הבינוני הפעול – דמיוני, מדומיין
* הפועל וַהַּמַ وَهَّمَ בבניין השני או אַוְהַמַ أوهم ברביעי – השלה, הטעה את- לחשוב, הוליך שולל, עורר מחשבות שווא
* אִיהַאם إيهام, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הרביעי – הטעיה מכוונת
* אִיהַאם נַפְסִיּ إيهام نفسيّ – הטעיה עצמית
* הפועל אִתַּהַמַ اتّهم בבניין השמיני – האשים, ייחס אשמה ל-
* אִתַּהַמַהֻ זַוְרַן اتّهمه زورًا – טפל עליו עלילת שווא
* אִתַּהַמַהֻ פִי קַוְלִהִ اتّهمه في قوله – חשד בו שאינו דובר אמת
* אִתִּהַאם اتّهام וברבים אִתִּהַאמַאת اتّهامات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – האשמה, הטלת חשד
* קַפַצֶ אלִאתִּהַאם قفص الاتّهام – תא/כלוב הנאשמים
* מֻדַ'כַּרַת/וַרַקַת אִתִּהַאם مذكّرة/ورقة اتّهام – כתב אישום
* לַאאִחַת אִתִּהַאם لائحة اتّهام – גיליון הרשעות; כתב אישום
* מֻתַּהִם متّهِم, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מאשים
* מֻתַּהַם متّهَم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מואשם, נאשם, חשוד
* וַהְם وهْم וברבים אַוְהַאם أوهام – דמיון, דמיון-שווא, אשליה, הזיה; השערה מוטעית, מחשבה שגויה; חשש, פחד
* תֻהְמַה تهمة וברבים תֻהַם تُهم, עם השורש התנייני ת.ה.ם (שנוצר עקב אי-הבנה שהשורש בבניין השמיני הוא ו.ה.ם וה- ת היא של הבניין) – אשמה, האשמה; חשד
* אַוְהַאם בַּאטִלַה أوهام باطلة – דמיונות שווא; דברים חסרי שחר
* אִסֶם וַהְמִי اسم وهمي – שם בדוי
* מַחַ'אוֶף וַהְמִיַּה مخاوف وهميّة – פחדים דמיוניים

מהשורש התנייני ת.ה.ם נוצר הפועל אַתְהַםַ أَتْهَمَ בבניין הרביעי – האשים את-, חשד ב-; עורר חשד

למקרה שתהיתם מדוע לא ציינתי זאת, אז:
חַ'יַאל עִלְמִיּ خيال علميّ – מדע בדיוני (מיל': בדיון מדעי. מאנגלית Science Fiction)
כלומר המונח בערבית אינו גזור מהשורש של היום.

התמונה: Diana Olynick

זה היה הפוסט ה- 3,294 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.