סגרנו עניין!

סגרנו עניין!
ביטויים ופתגמים פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on סגרנו עניין!

סגרנו עניין!

סגרנו עניין!

פורסם לראשונה ב- 30.8.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @אהרון נועם, שכתב לנו:
“שמעתי בהרבה סדרות סוריות את המילה “כפו”, ב ك כמובן, במשמעות של כל הכבוד או גבר גבר.
אשמח לקבל הבהרה”.
אז מילת היום היא –
כַּפַّכּ كَفَّك – סגרנו עניין! קבענו! סיכמנו! חשבתי בדיוק כמוך! מיל’: (תן לי ללחוץ את) ידך!
אני משאיר את תשובתי לאהרון לסוף הפוסט.
היה לנו בעבר שני פוסטים על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.
מורן תמהה איך מילת היום קשורה למשמעויות האחרות של השורש שלה.
אז מילת היום היא –
מַכְּפוּף مَكْفُوف – עיוור
לפני שאתם מציפים אותנו בתגובות: זו דרך ספרותית לא-הכי-נפוצה להגיד עיוור. קיימות מילים אחרות לעיוור, הנפוצה בהן היא אַעְמַא, אבל אנו עוסקים פה בשורש נתון ביום נתון.
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy
מילת היום היא –
כַּףّ كَفّ וברבים כְּפוּף كفوف – כַּפַّה, סטירת לחי; כף יד; כפפה
לפני שנתעמק בעניין, מילת הבהרה: בעברית המילה נפוצה בצורת הנקבה, “כפה”. בערבית במשמעות הזו, של סטירה, היא תבוא בצורת שם העצם בזכר.
העברית כנראה הוסיפה ה”א בסוף בהקבלה למילים דומות באותה משמעות: לטמה, צ’פחה ועוד.
השורש הערבי כ.פ.ף עוסק בכפות ידיים, אך גם בהפסקה או בקישוט, ואף בעיוורון (בספרותית):
* הפועל הספרותי כַּפַّ كَفّ בבניין הראשון – חדל, הפסיק (ונא לא להתבלבל עם פועל דומה, בעיקר במדוברת: כַּפַّא كَفّى)
* כַּפַّה كَفّة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, זהה למילת היום “בעברית” אך שונה מהותית – הפסקה אחת; כף המאזניים
* מַכְּפוּף مكَفوف, צורת הבינוני הפעול של הבניין, או כַּפִיף كَفيف – עיוור (ספרותית)
* הפועל הספרותי כַּפַّפַ كَفّف בבניין השני – קישט (שוליים של בגד)
* אַכַּל כַּףّ أكل كَفّ – חטף סטירה, “אכל כפה”
* צַ’רַבֹּה כַּףّ ضربه كَفّ – סטר לו
* בַּאטַעְמִיה כּףّ! بطعميه كَفّ – אסטור לו, “אאכיל אותו סטירה”
* אֶלדֻּנְיַא עַלַא כַּףّ עַפְרִית الدنيا على كَفّ عفريت – העולם הפכפך (מיל’: העולם נמצא על כף ידו של שד)
* אִללִּי בִּעְרַף בִּעְרַף וּאִללִּי מַא בִּעְרַף בִּקוּל כַּףّ עַדַס اللّي بعرف بعرف والّلي ما يعرف بقول كفّ عَدَس – אדם שאינו מתמצא ואינו מבין, אדם שמדבר בלי להבין (מיל’: מי שיודע יודע ומי שאינו יודע אומר כף עדשים)
הסיפור מאחורי הפתגם:
באיזה כפר עתיק גרו בחור ובחורה, שהיו מאוהבים זה בזו עד טירוף. אולם אביה של הבחורה התנגד לקשר כי רצה שהיא תתחתן עם בן דודהּ.
הזוג המאוהב סיכם, שהבחורה תעלה מדי יום לגג ביתה כדי להפריד את העדשים מאבנים קטנות ומלכלוכים, כפי שהיה מקובל לעשות לפני בישול.
וכך בני הזוג היו נפגשים על בסיס יומי ללא ידיעת הוריהם. באחד הימים בן דודה של הבחורה ראה אותם במקרה על הגג. הוא סיפר זאת לאביה, ש”חטף ג’נאנה” ועלה לגג עם סכין בידו.
הבחור, שראה את האב בדרכו למעלה, מילא ידו בעדשים וקפץ מהגג אל הרחוב. אביה של הבחורה קפץ בעקבותיו ברודפו אחריו.
אנשי הכפר היו עדים למחזה; הם ראו בחור מחזיק עדשים בידו בורח כשאדם עם סכין רודף אחריו, ואמרו לעצמם: “בשביל/בגלל כף עדשים הוא רוצה להרוג אותו?”
הבחור הצליח להימלט, אך כשהאב חזר לביתו הוא שמע את מלמולי האנשים, ואז אמר להם את הפתגם: “מי שיודע יודע, ומי שאינו יודע אומר כף עדשים”.
יפה, נכון?
=-=
אז איך עיוורון (בספרותית) קשור לכפות ידיים? אין לי מושג. אולי כי היו אנשים שהתעוורו כתוצאה מסטירות חזקות?
אולי אדם עיוור חווה את העולם דרך האוזן ודרך כפות ידיו?
=-=-=-=-=
נחזור לשאלתו של אהרון, בעקבותיה פורסם הפוסט הזה.
אהרון שאל על המילה “כפו”.
כשאני רואה מילה שמאוייתת כך, ללא הֶקְשֵר, אני משער שהשורש שלה הוא כ.פ.ו.
אולם שום דבר לא עלה עם השורש הזה.
לאחר חיפושים הגעתי למסקנה שמדובר במילת היום, דהיינו המילה כף יד, בנטייה. במקרה של הדוגמה של אהרון – כף היד שלו, במדוברת.
מקווה שקלעתי נכון ולא “בזבזתי” פוסט שלם על דבר שלא נשאלתי לגביו… 😊
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top