סיפור

סיפור
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on סיפור

סיפור

סיפור

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
רִוַאיַה رِوَايَة וברבים רִוַאיַאת روايات – סיפור; רומן, נובלה; שמועה, ידיעה, גרסה
כן, גם קִצַּה וגם חִכַּאיַה (ועוד) הן סיפורים, אך לא בהן עוסק היום הפוסט.
משה שלח לי שני סרטונים נוספים מחשבון טיקטוק:
qaisnasr11
Qais nasr | قيس نصر
לקַיְס נַצְר יש מעל 86,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
Nablus????????❤️
Football player ⚽️❤️
الشغل الصح كلّو بالانستجرام ????
שחקן כדורגל משכם
העשייה הנכונה כולה באינסטגרם
הסרטון הראשון פורסם ב- 19.3.24, ובו קיס יושב מול גוגל טרנסלייט, ואומר מה הדרך להגיד את המילים בספרותית, הכתובות על המסך מולו, בניב שלו במדוברת של שכם (אם כי חלק מהמילים משופות לשאר הניבים המקומיים).
כותרת הסרטון:
وفي رواية عيرنا سكوتك نسيت اقلكم اياها???? هاتولنا رواياتكم للكلمات????
الترجمة الفلسطينية
ויש גם גרסה “כבד אותנו בשתיקתך” (ראו בגוף התמלול כדי להבין. שָלֵו), שכחתי לספר לכם אותה. שלחו לנו את הגרסאות שלכם למילים
התרגום הפלסטיני
מעלמה: אאנסה, וברואיה ת’אניה: מס
אסעארה מרתפעה: מסלח’, ופי רואיה ת’אניה בתחכי: צידליה
אלעמלה אלמעדניה: אלפראטה
אחתאג’ אלמסאעדה: אלכ ולא ללד’יב? טבען אנת לאזם תג’אובה: ח’סא אלד’יב, עשאן תכון כפו יעני
אללון אלברתקאלי: ברתקאני, וברואית אהל נאבלס: ברדקאני
עאטל ען אלעמל: שופיר פרשה
אסכת: סד בוזכ, ברואיה ת’אניה: אח’רס! ופי רואיה: סד חלקכ!
אסעאר מנח’פצ’ה: בבלאש אלא רבע
אלכת’יר: חבטרש
שכרן ג’זילן: עלא ראסי, יא ע’אלי!
معلّمةٌ: آنسة، وبرواية ثانية: مس
أسعارُهُ مرتفعةٌ: مسلخ، وفي رواية ثانية بتحكي: صيدليّة
العملةُ المعدنيّةُ: الفراطة
أحتاجُ المساعدةَ: الك ولا للذّيب؟ طبعًا انت لازم تجاوبه: خسا الذيب، عشان تكون كفو يعني
اللّونُ البرتقاليُّ: برتقاني، وبرواية أهل نابلس: بردقاني
عاطلٌ عنِ العملِ: شوفير فرشة
اسكتْ: سد بوزك، برواية ثانية: اخرس! وفي رواية: سدّ حلقك!
أسعارٌ منخفضةٌ: ببلاش إلّا ربع
الكثيرُ: حبطرش
شكرًا جزيلًا: على راسي، يا غالي!
מורָה: עלמה, ובגרסה נוספת: מיס (מאנגלית)
המחיר שלו גבוה: בית מטבחיים / מקום פשיטת עורות, וגרסה אחרת אומרת: בית מרקחת
מטבע מתכת: פראטה (כסף קטן. מילה שאוזכרה אצלנו בפוסט פרטאן מן אלצ’חכ. שלו)
אני זקוק לעזרה: האם תוכל לעשות לי טובה? (מיל’: לך או לזאב?) ואתה צריך לענות: הזאב התרחק, כדי שתהיה ראוי (לעזרה)*
צבע כתום (ברתקאלי): ההגייה היא ברתקאני (עם חילופי למנ”ר), וגרסת אנשי שכם: ברדקאני (חילופי קוליות)
מובטל: נהג של מיטה (זה ביטוי אדיר, לדעתי! לא הכרתי אותו. שלו)
שתוק!: סתום את הפה, בגרסה אחרת: שתוק! ויש גרסה: בלום את הגרון שלך! (וכפי שראינו מהכותרת, הוא נזכר בגרסה רביעית לאחר הקלטת הסרטון)
מחירים נמוכים: בחינם פחות רבע
הרבה: חַבַּטְרַש (הרבה מאוד מאוד! זו מילה שהמקומיים אוהבים מאוד, ואוהבים לציין שהיא אך ורק מקומית. שלו)
תודה רבה: עלא ראסי, יא אדם יקר!
* לביטוי היפה הזה הקדשנו בעבר פוסט שלם ומפורט:
תגובות מדגמיות שקיס קיבל לסרטון (גם כל שאר התגובות מרתקות בפני עצמן):
أنا فلسطينيه واول مره بعرف بهذا الحكي
אני פלסטינית וזו הפעם הראשונה שאני שומעת על הדיבור הזה
بالمرة مش هيك منحكي الفلسطينيه احنا
לגמרי לא ככה. אנחנו מדברים פלסטינית
احنا بنحكي تل أبيب عن الاسعار الغاليه ????????
אנחנו אומרים “תל אביב” כשאנו מדברים על מחירים יקרים
انا فلسطينية واول مره بعرف انو المعلمه انسه ???? احنا بنقول مس او معلمه
אני פלסטינית וזו פעם ראשונה שאני שומעת שלמורה קוראים עלמה. אצלנו אומרים מיס או המורה
תגובה לתגובה: اهل نابلس وخصوصي المدنية بحكوها كانوا الطالبات بحكوا انسة او مس التنتين
אנשי שכם, ובמיוחד אלו שגרים בעיר עצמה, אומרים כך. התלמידות היו אומרות עלמה או מיס, את שתי המילים
=-=-=
הסרטון השני פורסם ב- 3.4.24 וכותרתו:
مين لهجتو احلى ؟???? والسؤال القوي بتحكو ملط ؟ ولا لا
הלהג של מי יפה יותר? והשאלה המוחצת: אתם אומרים “מלט” (לעשות קרחת) או שלא?
=-=
הקדמה: הטרנד הזה של תחרות/השוואת/אתגר להגים קיים כבר שנים רבות ברשתות החברתיות, אבל ברזולוציה כזו, של עיר והכפרים שלה, טרם נתקלתי.
– בדנא נעמל תחדי אללהג’את בין מדינת נאבלס
– וקרא נאבלס
– נבלש. שילהא, בקול לכ!
– זמהא
– חלו, זמהא
– דשרהא
– פלתהא
– חלו. שמר ען אידכ
– אשמר ען אידכ, ופי כמאן אשמר ען אג’רכ. אלמהם תאשמר, יעני תרפע
– שמר ואשמר ואחד
– חלו. ילא, ענדכ
– פי כלמה צעבה
– קול
– לאצה
– לאצה? שו לאצה?
– רוח ע אלארצ’ בס תלאיצש אואעיכ!
– תוסח’ש?
– יעני הי תוסח’ש, אה, בס מא תוסח’ש, לאצה מענאתה כלמת אלטין, יעני תוסח’ש אואעיכ באלטין
– אה, אלטין (אלמבלול), חלו. טב, ח’ד האי: אבחז מן הון, בקול לכ!
– בעד (אבעד) מן הון, או רוח מן הון
– חלו, מצ’בוט, חלו
– טיב, ח’ד האי: בדי ארוח אחלק אצלע. שו מענאהא?
– בדי אחלק מלט!
– שו אלמלט האי?
– ולכ, מלט, אסאל נאבלס! ואללה מלט, אסאלהם! מלט, מלט! יא עמי, אסאלהם, ח’לוהא ללג’מהור!
– פש מלט, אצלע, אצלע!
– תמאם. ח’ד האי מני: אנת ואחד לטח’
– לטח’ יעני הבילה או אהבל
– תמאם. טיב, ח’ד האי אלת’אניה: קים אלח’מה באלספאיה
– קים אלח’מה באלספאיה? יעני שיל אלוסח’ באלמג’רוד
– מג’רוד?
– מג’רוד
– בס להג’תנא אחלא בתט’ל
– לא לא, אלפלאחיה, אחלא
– עמי, שוף, אסאל, אסאל, שוף אללהג’ה אנה אחלא!
– بدّنا نعمل تحدّي اللّهجات بين مدينة نابلس
– وقرى نابلس
– نبلّش. شيلها، بقول لك!
– زمّها
– حلو، زمّها
– دشّرها
– فلّتها
– حلو. شمّر عن ايدك
– أشمر عن ايدك، وفي كمان أشمر عن اجرك. المهمّ تأشمر، يعني ترفع
– شمر واشمر واحد
– حلو. يلّا، عندك
– في كلمة صعبة
– قول
– لاصة
– لاصة؟ شو لاصة؟
– روح ع الأرض بس تلايصش أواعيك!
– توسّخش؟
– يعني هي توسّخش، اه، بس ما توسّخش، لاصة معناته كلمة الطّين، يعني توسّخش أواعيك بالطّين
– اه، الطّين (المبلول)، حلو. طب، خد هاي: ابحز من هون، بقول لك!
– بعد (ابعد) من هون، أو روح من هون
– حلو، مضبوط، حلو
– طيّب، خد هاي: بدّي أروح أحلق أصلع. شو معناها؟
– بدّي أحلق ملِط!
– شو الملط هاي؟
– ولك، ملط، اسأل نابلس! والله ملط، اسألهم! ملط، ملط! يا عمّي، اسألهم، خلّوها للجمهور!
– فش ملط، أصلع، أصلع!
– تمام. خد هاي مني: انت واحد لطخ
– لطخ يعني هبيلة أو أهبل
– تمام. طيّب، خد هاي الثّانية: قيم الخمّة بالسّفّاية
– قيم الخمّة بالسّفّاية؟ يعني شيل الوسخ بالمجرود
– مجرود؟
– مجرود
– بس لهجتنا أحلى بتظلّ
– لا لا، الفلّاحيّة، أحلى
– عمّي، شوف، اسأل، اسأل، شوف اللّهجة انّه احلى!
– (קיס) אנו רוצים לעשות אתגר להגים בין העיר שכם
– (חבר של קיס) והכפרים של שכם
– נתחיל. תרים/קשור את זה, אני אומר לך!
– (הוא משתמש בפועל זם)
– יפה
– עזוב את זה
– (משתמש בפועל אחר)
– יפה. הפשל שרוולים
– (משתמש באותו פועל אך בבניין אחר), ואפשר גם להפשיל מכנסיים. בקיצור, הפועל הזה פירושו להרים
– נכון, זו אותה משמעות
– יפה. עכשיו אתה
– יש מילה קשה
– תגיד
– לאצה
– לאצה? מה זה לאצה?
– (מישהו מהצד) צא לשטח אבל אל תלכלך את בגדיך!
– אל תלכלך?
– זה כמו אל תלכלך, כן, אבל לא, לאצה פירושה בוץ, כלומר אל תלכלך את בגדיך בבוץ (קוראים בתגובות כתבו שהמילה היא ליצַה. שלו)
– אה, בוץ (רטוב), יפה. טוב, קבל את זה: תתרחק מפה, אני אומר לך!
– תתרחק מפה, או לך מפה
– יפה, נכון, יפה
– טוב, קבל את זה: אני רוצה לעשות קרחת. מה המשמעות?
– אני רוצה להסתפר מַלִט!
– מה זה מלט?
– מלט, שאל בשכם! בחיי, מלט, שאל אותם! מלט, מלט! שאל אותם, תשאירו את זה לציבור (הצופים והמגיבים, שיחליטו)!
– אין מלט, קרחת, קרחת!
– טוב. קבל את זה ממני: אתה לטח’
– לטח’ פירושו אהבל, טיפש
– יופי. טוב, קבל את זה: תרים את הלכלוך עם הספאיה (יעה)
– תרים את הלכלוך עם הספאיה? כלומר תרים את הלכלוך עם היעה
– יעה?
– יעה
– אבל הלהג שלנו נותר היפה יותר
– לא לא, הפלאחי/כפרי יפה יותר
– תראה, שאל, שאל, תבדוק איזה להג יפה יותר!
(התמלולים והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
רַאיַה رَايَة וברבים רַאיַאת رَايَات או רַאי راي – דגל, נס; שם פרטי של אישה
לשמיעה:

ימאמה מבטאת: רַאיֶה
וכן, כן, דגל בערבית הוא גם עַלַם علم, גם לִוַאא’ لواء, גם בַּיְרַק بيرق וגם בַּנְד بند
המילונים חלוקים בדעתם לגבי השורש של מילת היום:
האם הוא ר.י.י (בגזרת הכפולים בשילוב ל”י)
או שמא ר.ו.י (ע”ו-ל”י)
השורש ר.י.י מופיע גם בפועל הנדיר מנדירים אַרְיַא أريى בבניין הרביעי – תקע דגל
השורש ר.ו.י, לעומתו, הוא שורש די נפוץ, שעוסק בהשקיה (הוא מופיע בשורש העברי הזהה במילים כמו לשתות לרוויה) וכן בסיפור סיפורים ובהעברת מסורות. השורש גם מתכתב בצורה זו או אחרת עם השורש השמי הנפוץ מאוד ר.א.י., העוסק בראייה ובראווה.
* הפועל רַוִיַ رَوِيَ בבניין הראשון – היה רווי, היה מושקה; שתה לרוויה, רווה
* רִיּ رِيّ או רַיּ رَيّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רוויה; יופי, חן; חיי רווחה; השקיה
* הַנְדַסַת רִיּ هندسة ريّ – הנדסת השקיה
* מַרְוִיּ مَرويّ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – רווי, מושקה
* הפועל רַוַא روى גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – השקה, הרווה; מסר, העביר; סיפר
* רִוַאיַה رواية וברבים רִוַאיַאת روايات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סיפור; רומן, נובלה; שמועה, ידיעה, גרסה
* רִוַאיַה תַמְתִ’ילִיַּה رواية تمثيليّة – מחזה
* רִואיה הַזַלַיִּה رواية هزليّة – קומדיה
* רִואיה קַצִירַה رواية قصيرة – סיפור קצר
* רִואיה מֻחְזִנַה رواية محزنة – טרגדיה (מיל’: סיפור מעציב)
* רִוַאאִיּ رِوائيّ – אגדי, דמיוני; של סיפור, רומן, מחזה; דרמטי; מחבר רומנים ומחזות (מקצוע)
* רַאוִי راوي (רַאוִן راوٍ) וברבים רֻוַאה رُواة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מספר, מוסר ידיעה, מעביר מסורות; מי שמקצועו לזכור שירים ולקוראם בפני הקהל
* רַאוִיַה راوية, בנקבה – (גם) בהמת משא, לרוב גמל, המובילה מים בנאדות; שם פרטי לאישה
* מַרְוִיַּאת مرويّات, בצורת הבינוני פעולות – סיפורים (לא בשימוש)
* הפועל רַוַּא روّى בבניין השני – השקה את- עד שרווה
* הפועל אַרְוַא أروى בבניין הרביעי – הרווה את צמאונו של-, השקה; העביר, מסר
* הפועל אִרְתַוַא ارتوى בבניין השמיני – רווה
* רַוִיּ روِيّ – רוויה; מרווה
* רַוַאא’ رَواء – מים מתוקים, מים בשפע, מים מרווים
* רֻוַאא’ رُواء – יופי, הדר (לא בשימוש)
* עַיְן רַיַּה عين ريّة – מעיין שופע מים
* רַיַּאן ريّان, במשקל בעלי המלאכה – רענן; רווי, מושקה עד רוויה
* אִרְוַאאִיּ إرْوائيّ – מושקה, של השקיה
* רַאיַתֹה סוֹדַא رايته سودا – הוא עשה מעשה מחפיר (מיל’: הדגל שלו שחור)
* רַאיַתֹה בֵּיצַ’א رايته بيضا – הוא חף מפשע (מיל’: הדגל שלו לבן)
מוסיף הקורא יובל ברגר:
אַתַאכּ רַיַּאן בִּלַבַּנִהִ أتاك ريّان بلبنه – אדם רווה נתן לך את החלב שלו. נאמר על אדם שמגלה נדיבות, כביכול, עם מה שממילא יש לו ממנו בשפע.
=-=-=
האם שמעתם על:
רַאיַתֶ אלנַּבִּיּ راية النّبيّ – דגל הנביא, או בשמו הנוסף: רַאיַתֶ אלתַּוְחִיד راية التّوحيد – הדגל של ייחוד האל, או בשמו הנוסף: רַאיַתֶ אלְחִ’לַאפַה راية الخلافة – הדגל של הח’ליפוּת
“דגל המדינה האסלאמית או בשמה הקודם “דאעש” (ראשי תיבות בערבית של “אלדולה אל-אסלאמיה פי אלעראק וא-שאם” – “המדינה האסלאמית בעיראק וסוריה”) הוא הדגל של ארגון הטרור האסלאמי סוני הקורא לג’יהאד, שהשתלט על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה והכריז על הקמת ח’ליפות אסלאמית. דגל דומה, אם כי ביחס גובה/רוחב אחר ובעיצוב קצת שונה לכתב, משמש גם כמה זרועות של אל-קאעידה, ביניהן ארגון “א-שבאב” הסומלי, אל-קאעידה בחצי האי ערב ואל-קאעידה במגרב האסלאמי.
תיאור
הדגל הוא בצבע שחור, ובכיתוב ערבי בצבע לבן רשום בו הפתיח של השהאדה (העדות) – הכרזת האמונה האסלאמית: לַא אִלַהַ אִלַּא אַללָּה (لَا إِلٰهَ إِلَّا الله – “אין אלוה אלא אללה”). החלק השני של השהאדה מופיע בתוך עיגול לא מדויק בעל רקע לבן ובסדר מילים הפוך, כך שיש לקוראו מהסוף להתחלה: אללה רסול מוחמד (الله رَسُولُ مُحَمَّدٌ – “אללה שליח מוחמד”). סדר זה נועד להדגיש את עליונות האל. […]” (ויקיפדיה)
צילום: Jaredd Craig
זה היה הפוסט ה- 2,471 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x