מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא אורי טרוק.
אז מילת היום היא –
וַאסְטַה وَاسْطَة – פרוטקציה, "קשרים"; פרוטקציונר; אמצעי (כשם עצם), כלי עזר; מתווך
אורי שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
ابوعدنان خالد
לאבו עדנאן ח'אלד יש כמעט 400,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:
صانع محتوى كوميدي
יוצר תוכן קומי
בטיקטוק הוא נקרא:
خالد ولاء
Adnanlceoht
ח'אלד ולאא'
כותרת הסרטון:
مرتي والوظيفة السوريين ونهفاتون 
אשתי והמִשְׂרה. הסורים והסיפורים המצחיקים שלהם
ח'אלד מדבר עם אשתו, ומסתבר שגם הם זורמים עם הטרנד החדש של ערבים שנשלטים בסרטונים לגמרי על ידי נשותיהן, שלא מפסיקות להכות אותם מול המצלמה. אבל אל דאגה, זה מבוים וזה ממש מצחיק (אותי ואת אורי, לפחות…)
– אלסלאם עליכם
– ועליכם אלסלאם! וינכ להלק? יא בעדי, וינכ? רחת ואסתחית תרג'ע?!
– באלהפא!
– לכ, פאר קלבי! טמני, קדמת עלא אלוט'יפה?
– קדמת
– קבלוכ?
– לא! קלעוני
– ען ג'ד עם תחכי? קלעוכ?!? הדול כמאן קלעוכ?!?!
– הדול כמאן קלעוני
– ליש קלעוכ?
– ואללה מא בערף. פתנא ע אללג'נה, פי 3 מוט'פין, כל ואחד ביסאלכ סאאל. אי סאאל בתג'אובי עליה צח ביקבלוכי באלוט'יפה. אנא ג'אובת ע 3 צח וקלעוני
– טב ליש קלעוכ מא זאל ג'אובת צח?
– מא בערף
– האת לאשוף, שו סאלוכ ושו ג'אובת?
– לאנה מא מעי ואסטה. לו מעי ואסטה כאן דע'רי קבלוני
– ען ג'ד עם תחכי?
– איה
– ליש, שו סאלוכ?
– סאלני אול ואחד, קאל: ליש אלבטאקה תבע אלצראף אלאאלי בתטלע קבל אלמצארי? קלת לה: לאנה שעבנא, אד'א שאף אלמצארי, לח ינסא אלבטאקה
– ען ג'ד עם תחכי? היכ קלת לה? הדא ג'ואב הדא?
– שו ביכי, יא זלמה?
– ושו סאלוכ כמאן?
– סאלני אלתאני, קאל: שלון ביצנעוא אלחליב אלנאשף? קלת לה: ביעטשוא אלבקרה 3 איאם, בעדין ביחלבוהא
– אההההה יא וילכ מן אללה. ביעטשוא אלבקרה ולאכ! אח' אח' יא … עלא חט'י! ובעדין?
– סאלני אלתאלת, קאל לי: שו מענא כלמת נג'מה באלפרנסי? קלת לה: l'étoile. קאל לי: בראפו! קאל לי: חט לי איאהא בג'מלה מפידה! קלת לה: אלטואל (ל)ורא ואלקצאר (ל)קדאם
– אהההה לכ, יא וילכ מן אללה! מן וין ג'איב האלסאאל? לכ, מן וין ג'איב, קצדי, האלג'ואב! יא וילכ מן אללה!
– קאל: ואקפא, פי אנכ תנקלע באלטריקה אללי בדכ איאהא
– ארג'ע עד לי אאח'ר סאאל
–
– אההההה יא וילכ מן אללה! מניח אללי קלעוכ. אנא לו מני ומנון מא ב, שו אסמה, מא בקבלכ, איה ואללה
– السّلام عليكم
– وعليكم السلام! وينك لهلق؟ يا بعدي، وينك؟ رحت واستحيت ترجع؟!
– بالهفا!
– لك، فار قلبي! طمّنّي، قدّمت على الوظيفة؟
– قدّمت
– قبلوك؟
– لا! قلّعوني
– عن جدّ عم تحكي؟ قلّعوك؟!؟ هدول كمان قلّعوك؟!؟!
– هدول كمان قلّعوني
– ليش قلّعوك؟
– والله ما بعرف. فتنا ع اللّجنة، في ٣ موظّفين، كلّ واحد بيسألك سؤال. أيّ سؤال بتجاوبي عليه صحّ بيقبلوكي بالوظيفة. أنا جاوبت ع ٣ صحّ وقلّعوني
– طب ليش قلّعوك ما زال جاوبت صحّ؟
– ما بعرف
– هات لأشوف، شو سألوك وشو جاوبت؟
– لأنّه ما معي واسطة. لو معي واسطة كان دغري قبلوني
– عن جدّ عم تحكي؟
– ايه
– ليش، شو سألوك؟
– سألني أوّل واحد، قال: ليش البطاقة تبع الصّرّاف الآلي بتطلع قبل المصاري؟ قلت له: لأنّه شعبنا، إذا شاف المصاري، لح ينسى البطاقة
– عن جدّ عم تحكي؟ هيك قلت له؟ هدا جواب هدا؟!
– شو بيكي، يا زلمة؟
– وشو سألوك كمان؟
– سألني التّاني، قال: شلون بيصنّعوا الحليب النّاشف؟ قلت له: بيعطّشوا البقرة ٣ أيّام، بعدين بيحلبوها
– اههههه يا ويلك من الله. بيعطّشوا البقرة ولاك! اخ اخ يا .. على حظّي! وبعدين؟
– سألني التّالت، قال لي: شو معنى كلمة نجمة بالفرنسي؟ قلت له: l'étoile. قال لي: برافو! قال لي: حطّ لي ايّاها بجملة مفيدة! قلت له: الطّوال (ل)ورا والقصار (ل)قدّام
– اهههه لك، يا ويلك من الله! من وين جايب هالسّؤال؟ لك، من وين جايب، قصدي، هالجواب! يا ويلك من الله!
– قال: واقفًا، في إنّك تنقلع بالطّريقة اللي بدّك ايّاها
– ارجع عد لي آخر سؤال
– (חוזר על דבריו)
– اههههه يا ويلك من الله! منيح اللي قلعوك. أنا لو منّي ومنّون ما ب، شو اسمه، ما بقبلك، ايه والله
– שלום עליכם
– עליכם השלום! איפה היית עד עכשיו? כפרה שלי, איפה אתה? הלכת והתביישת לחזור?!
– (הייתי) בגיהינום!
– בוא'נה, הלב שלי נפל (מיל': הלב שלי רתח [מדאגה])! מה קורה אתך, ניסית להתקבל למשרה?
– כן
– קיבלו אותך?
– לא! גירשו אותי
– אתה מדבר ברצינות? גירשו אותך?!? גם אלו גירשו אותך?!?!
– גם אלו גירשו אותי
– למה גירשו?
– בחיי לא יודע. נכנסנו לוועדה, היו 3 פקידים, כל אחד שואל אותך שאלה. על כל שאלה (שהיא) שאת עונה נכון מקבלים אותך לתפקיד. אני עניתי על (כל) השלוש נכון ו(בכל זאת) גירשו אותי
– טוב, למה גירשו אותך אם ענית נכון?
– לא יודע
– בוא נשמע, מה שאלו אותך ומה ענית?
– כי אין לי פרוטקציה. אילו הייתה לי מייד היו מקבלים אותי
– אתה מדבר ברצינות?
– כן
– למה, מה שאלו אותך?
– הראשון שאל אותי: למה כרטיס האשראי נפלט מהכספומט לפני הכסף? עניתי לו: כי ברגע שהעם שלנו (כלומר האנשים) רואה כסף, הוא ישכח (שוכח) מהכרטיס
– אתה מדבר ברצינות? כך אמרת לו? זו נראית לך תשובה?!
– מה יש לָך, בנאדם?
– ומה עוד שאלו אותך?
– השני שאל אותי: איך מייצרים אבקת חלב (מיל': חלב יבש)? עניתי לו: מצמיאים את הפרה במשך 3 ימים, אח"כ חולבים אותה
– חחחחח אוי לך מהאל. מצמיאים את הפרה?! אוי אוי, יא … על המזל שלי! ואח"כ?
– השלישי שאל אותי: איך אומרים כוכב בצרפתית? עניתי לו: l'étoile (נשמע כמו המילה הערבית "הגבוהים"). הוא אמר לי: כל הכבוד! שים/שלב לי אותה במשפט תקין. אמרתי לו: הגבוהים מאחור והנמוכים מלפנים
– חחחח, אוי לך מהאל! מאיפה הבאת את השאלה הזו? כוונתי: את התשובה הזו? אוי לך מהאל!
– הוא אמר לי: עמוד זקוף (דום)! אתה יכול לעוף מפה בכל דרך שאתה רוצה
– חזור בשבילי על השאלה האחרונה
– (הוא חוזר על דבריו)
– חחחח אוי לך מהאל! זה טוב שגירשו אותך. אילו זה היה תלוי בי ובהם לא הייתי מקבלת אותך, כן, באמת
(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לאורי על העזרה בתרגום)
https://www.facebook.com/reel/1006929545086837
https://www.tiktok.com/@adna…/video/7646874899499273479…
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
אַלשַּרְקֶ אלְאַוְסַט أَلشَّرْق الْأَوْسَط – המזרח התיכון
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/o5vphljqgfk9
בזמנו פרסמנו את הפוסט הבא (מובא כאן ברובו):
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:
"אשמח אם בעתיד תקדיש פוסט לים התיכון, אֶלְבַּחְרֶ (א)לְאַבְּיַד (א)לְמֻתַוַסֶּט البحر الأبيض المتوسّط, הים הלבן התיכון.
מהיכן התואר "הלבן"?
מצאתי שהתורכים נהגו לקרוא לכיווני השמיים בשמות צבעים וכי לבן זה מערב, איני יודע אם זו התשובה,
תודה".
אז מילת היום היא –
מֻתַוַסֶּט مُتَوَسّط – בינוני; ממוצע; מה שנמצא באמצע, במרכז
לשמיעה: https://clyp.it/4emlid50
השורש הערבי ו.ס.ט (בגזרת פ"ו) עוסק בדברים באמצע ובפעולת התיווך, שנמצא תמיד ב… אמצע.
המילה היחידה בעברית שעשויה להתכתב עם השורש הזה היא וֵשֶט, אותו צינור שרירי במערכת העיכול.
גורס בנושא ויקימילון:
"בלשון געז, "וֶסְטְ" = אמצע, תוך, פנים.
"וֶסְתַּ" =בתוך, באמצע. ראו גם בערבית وسط פירושו קשור במשמעויות של "היה בתווך" = מותניים, סוכן, מרכז".
=-=-=
* הפועל הספרותי וַסַטַ وَسَطَ בבניין הראשון – היה באמצע; תיווך, היה בורר
* וַסַט وَسَط או וַסְט وَسْط אַוְסַאט أوساط בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אמצע, מרכז; מותן; ממוצע; סביבה, חוג; אוכלוסייה; מגזר
* וַסַט או וַסְט, וגם: פִי וַסַטִ- في وسط- בשימוש כמילות יחס – בתוך, בין, בקרב, במחיצת-; בינוני
* וַסְטֶ אלדַּאר وسط الدّار – באמצע הבית
* וַסְטֶ אלְמַדִינַה وسط المدينة – בלב/מרכז העיר
* פִי וַסַטִ אלְבַּחֶר في وسط البحر – בלב ים
* חַלּ וַסַט حلّ وسط – פתרון ביניים, פתרון של פשרה
* וִסַאטַה وساطة, בצורת שם הפעולה נוספת של הבניין – תיווך, בוררות
* וַסַטִיַּה وسطيّة – דרך האמצע; יושר, צדק; מתינות, הגינות; "שביל הזהב"
* וַאסֶט واسِط, בצורת הבינוני הפועל – דלת (לא בשימוש); שם העמוד המרכזי באוהל הבדואי
* וַאסִטַה واسطة וברבים וַסַאאִט وسائط, בצורת הבינוני הפועלת – אמצעי (כשם עצם), כלי עזר; מתווך; פרוטקציה; פרוטקציונר (כן כן, יש כאן שתי התייחסויות לגברים שבערבית מגולמות בשם עצם ממין נקבה)
* בִּוַאסִטַת- بواسطة – באמצעות
* הפועל וַסַּט وسّط בבניין השני – מינה כמתווך; שם באמצע
* הפועל תַוַסַּט توسّط בבניין החמישי – היה באמצע של-; נקט עמדה אמצעית
* מֻתַוַסִּט רִיַאצִ'יּ متوسّط رياضيّ – ממוצע (מתמטי)
* מתוסט חִסַאבִּיּ متوسّط حسابيّ – ממוצע חשבוני/אריתמטי (מודה שזו פעם ראשונה שאני שומע שיש שני סוגים של ממוצעים)
* עֻמֶר מתוסט عمر متوسّط – גיל ממוצע
* תַרַדֻּד מתוסט تردّد متوسّط – גלים (אלקטרומגנטיים) בינוניים, תדר בינוני
* מַדְרַסֶה מֻתַוַסִּטַה مدرسة متوسّطة – (שם נוסף ל-) חטיבת ביניים
* חַאלַה מתוסטה حالة متوسّطة (בפציעות, מצב רפואי) – מצב בינוני
* אַוְסַט أوسط, במשקל ערך היתרון וההפלגה – שנמצא באמצע; מתון
* אֶלשַּרְקֶ אלְאַוְסַט الشّرق الأوسط – המזרח התיכון
* וֻסְטַא وسطى, בצורת הנקבה – אמצעית. אֶלְוֻסְטַא الوسطى – האמה, האצבע האמצעית ביד
* אֶלְקֻרוּנֶ אלְוֻסְטַא القرون الوسطى – ימי הביניים
* אַללֻּעַ'ה אֶלְוֻסְטַא اللّغة الوسطى או עַרַבִיֶּ/ה וֻסְטַא عربي/ة وسطى – ערבית בינונית, מִשְלָב לשוני מודרני שנמצא בין הספרותית המוקפדת למדוברת ה"חופשית"
* על הדרך נכיר את: ערוסֶ אלבַּחֶרֶ אלְאַבְּיַץ' عروس البحر الأبيض – כלת הים התיכון, כינויה של העיר אלכסנדריה במצרים, אך זהו גם כינוין של הערים חיפה ועזה…
* וַסִיט وسيط וברבים וֻסַטַאא' وسطاء – מתווך, בורר, איש ביניים; אמצעי, תיכון, שמצוי באמצע; חציון (בסטטיסטיקה)
* וַסְטַאנִיּ وسطانيّ – אמצעי. ומכאן, עם שורש תנייני מרובע:
* הפועל וַסְטַן وسطن על דרך הבניין השני – שם במרכז, מִרְכז
* הפועל תְוַסְטַן توسطن (במדוברת) על דרך הבניין החמישי – היה באמצע של-
* אֶלדֻּוַלֶ אלְמֻתַוַסִּטִיַּה الدّول المتوسّطيّة – מדינות הים התיכון
* מַנַאח' מֻתַוַסִּטִיּ مناخ متوسّطيّ – אקלים ים-תיכוני
* חֵ'ירֶ אלְאֻמוּר אֶלְוַסַט خير الأمور الوسط, או בספרותית: חַ'יְרֻ אלְאֻמוּר אַוְסַטֻהַא خير الأمور أوسطها – צריך ללכת בשביל האמצעי, פתרון הפשרה הוא הטוב ביותר, הטובים שבעניינים הם אלו שנמצאים באמצע, במרכז, שהם מתונים (בשבח הפשרה לפתרון בעיות. מיל': הטוב שבעניינים הוא האמצע/האמצעי ביניהם)
* בִּמְסֶכֶּ אלְעִצַאיֶה מִנֶּ אלנֻּץ/אלְוַסַט بمسك العصاية من النّص/الوسط – ניטראלי, ללא הזדהות עם שום צד; זהיר (מיל': מחזיק את המקל מהאמצע)
פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"
"ארמון האמיר פאעור قصر الأمير فاعور הוא מבנה חרב גדול הנמצא ברמת הגולן בצומת ואסט (צומת האמיר), על כביש 959.
הארמון היה שייך לאמיר מחמוד אל פעור, ראש שבט ערב אלפצ'ל عرب الفضل שהתיישב ברמת הגולן ובעמק החולה במאה ה-19.
האמיר בנה ברמת הגולן ארמון קיץ גדול במקום שהיה מרכז התיישבות השבט (ואסט בערבית – מרכז). […]" (ויקיפדיה)
אני חייב להגיד שאינני בטוח בפירוש השם ואסט, שכן זהו שם כפר שהיה במקום, והוא כולל את האות אלף. מרכז הוא וסט בערבית, בלי אלף. לא הצלחתי למצוא הסבר לעניין.
כתב בר גרינברג:
ראוי בהקשר זה לציין את פסוק 143 בסורת אלבקרה שאומר: وكذلك جعلناكم أمةً وسطًا
ריבלין מתרגם: וככה נתנוכם אומת ביניים
רובין מתרגם: כך עשינו אתכם אומה מן המיטב.
הגישה ה- וַסַטית שואבת את שמה מן הפסוק הזה, שלפי הפרשנים מדגיש את היותה של דת האסלאם דת הדוגלת במתינות והימנעות מקיצוניות.
התמונה: krakenimages
זה היה הפוסט ה- 3,207 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
