מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
לַטַח' لَطَخ – הכתים, טינף; השמיץ, הכתים שם של מישהו
תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
רעות שלחה לי שני סרטונים מחשבון טיקטוק:
El7ashoura | الحشّورة
ל- אֶלְחַשּוּרַה – הסקרנית – יש מעל 222,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:
كل النّاس سألت، إلا الحشّورة: فتّشت وعرفت 
Dubai
כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה
מדובר בלבנונית (לפי המבטא) שחיה בדובאי.
מאינסטגרם שלה, בו יש לה 217,000 עוקבים, עולה ששמה הפרטי מַיְסַם ميسم. היא כותבת על עצמה:
بجاوب على الأسئلة اللي بتجي على بالك قبل النوم
محتوى علمي واجتماعي مبسّط 
אני עונָה על השאלות שעולות במחשבתך לפני השינה
תוכן מדעי וחברתי מפושט / קליל
בסרטון הבא היא מספרת מעט על עצמה ועל המיזם שלה:
https://www.tiktok.com/@el7ashoura/video/7621624355679751442
=-=
כותרת הסרטון השני, (הראשון הוצג אתמול):
معنى "يا عيب الشوم" هيدي كتير سألتوني عنها 
המשמעות של "יא עיב אלשום" – רבים מכם שאלו אותי לגביה
שו יעני "יא עיב אלשום"? מן וין אג'ת הידי אלכלמה?
כל אלנאס סאלת, אלא אלחשורה. פתשת וערפת.
פי תלאת נט'ריאת:
אול נט'ריה בתקול אנה מן זמאן כתיר כאן פי בנת בדויה. הי ורפיקתהא מאשיין בסהל. שאפת ורדה, עג'בתהא, קטפתהא ושמתהא. בעד שוי תפאג'את אנה הידי אלורדה לטח'ת להא ת'יאבהא וכאנת וקתהא לאבסה ת'וב אביץ'. פקאלת: יא עיב אלשום.
ליה קאלת שום? לאנה הידי אלורדה כאנוא ביסמוהא שום, וכאנוא יקולוא "יא עיב אלשום" לאנהא כתיר חלוה ולכן עיבהא אנהא בתלטח' אלת'יאב. ומן הון צאר אלתעביר יסתח'דם לוצף אלנאס או אלאשיאא או אלאחדאת' אללי פיהא שוי שי חלו ולכן עיב כתיר כביר.
אלנט'ריה אלת'אניה בתקול אנה כלמת שום באלאצל ג'איה מן כלמת שא'ם, יעני עאר. פלמא אנת תקול: יא עיב אלשום, כאנכ עם בתקול לחדא: יא ללעאר. וכמאן פי נאס בתקול אנה שום ג'איה באלאצל מן כלמה שיים באלאנגליזי ואללי כמאן בתעני אלעאר.
אמא אלתפסיר אלתאלת פהו תפסיר לע'וי, וביקול אנה כלמת שום ג'איה באלאצל מן כלמת שאם. פלמא אנת תקול לשח'ץ: יא עיב אלשום, הידא אלשי ביעני אנה אללי עמלה עיב מש בס לאלה ולכן לכל בלאד אלשאם, עלא מסתוא אלמנטקה.
אלח'לאצה, מא פי ג'ואב ואחד מות'ק, ולכן כל האלקצץ אלהא שוית מענא וממכן תכון מנטקיה.
ח'ברוני אנתו באלכומנתס אי קצה אקתנעתו פיהא אכתר.
شو يعني "يا عيب الشّوم"؟ من وين اجت هيدي الكلمة؟
كلّ النّاس سألت، إلّا الحشّورة: فتّشت وعرفت.
في تلات نظريّات:
أوّل نظريّة بتقول إنّه من زمان كتير كان في بنت بدويّة. هي ورفيقتها ماشيين بسهل. شافت وردة، عجبتها، قطفتها وشمّتها. بعد شوي تفاجأت إنّه هيدي الوردة لطّخت لها ثيابها وكانت وقتها لابسة ثوب أبيض. فقالت: يا عيب الشّوم.
ليه قالت شوم؟ لأنّه هيدي الوردة كانوا بيسمّوها شوم، وكانوا يقولوا "يا عيب الشّوم" لأنّها كتير حلوة ولكن عيبها إنّها بتلطّخ الثّياب. ومن هون صار التّعبير يُستخدم لوصف النّاس أو الأشياء أو الأحداث اللي فيها شوي شي حلو ولكن عيب كتير كبير.
النّظرية الثّانية بتقول إنّه كلمة شوم بالأصل جاية من كلمة شؤم، يعني عار. فلمّا انت تقول: يا عيب الشّوم، كأنّك عم بتقول لحدا: يا للعار. وكمان في ناس بتقول إنّه شوم جاية بالأصل من كلمة shame بالإنجليزي واللي كمان بتعني العار.
أمّا التّفسير التّالت فهو تفسير لغوي، وبيقول إنّه كلمة شوم جاية بالأصل من كلمة شام. فلمّا انت تقول لشخص: يا عيب الشّوم، هيدا الشّي بيعني إنّه اللي عمله عيب مش بس لإله ولكن لكلّ بلاد الشّام، على مستوى المنطقة.
الخلاصة، ما في جواب واحد موثّق، ولكن كلّ هالقصص الها شوية معنى وممكن تكون منطقيّة.
خبّروني انتو بالكومنتس أيّ قصّة اقتنعتو فيها أكتر.
מה הכוונה בביטוי "יַא עֵיבֶּ אלשּוּם" (אוי לבושה)? מאיפה באה המילה הזו?
כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה.
יש שלוש דעות (גרסאות):
הדעה הראשונה אומרת שבעבר הרחוק הייתה בחורה בדואית. היא וחברתה התהלכו במישור. היא ראתה פרח, הוא מצא חן בעיניה, היא קטפה אותו והריחה אותו. לאחר מכן היא הופתעה מכך שהפרח הזה הכתים לה את בגדיה. באותו מקרה היא לבשה בגד לבן. היא אמרה: יא עיב אלשום.
למה היא אמרה שום? כי הפרח הזה כונה שום, ונהגו לומר "יא עיב אלשום" מכיוון שהוא פרח יפה מאוד, אך הקלון/בושה שבו הוא שהוא מכתים את הבגדים. כך נוצר הביטוי שנעשה בו שימוש לתיאור אנשים, דברים או מקרים, שיש בהם מעט טוב אך הרבה מאוד בושה.
הדעה השנייה אומרת שהמילה שום באה במקור מהמילה (הספרותית) שֻאְם, שפירושה בושה. כשאתה אומר: יא עיב אלשום, זה כאילו אתה אומר למישהו: אוי לבושה. ויש אנשים שאומרים שמקור המילה במילה האנגלית shame, שגם פירושה הוא בושה.
ההסבר השלישי הוא הסבר לשוני, שאומר שהמילה שום באה במקור מהמילה שאם (ארצות א-שאם הן סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל, פלסטין לשיטתם). כשאתה אומר למישהו: יא עיב אלשום, זה אומר שמה שהוא עשה הוא בושה לא רק לעצמו, אלא לכל ארצות א-שאם, ברמת האזור.
בקיצור, אין תשובה אחת ודאית, אך לכל (אחד מ)הסיפורים האלה יש מעט משמעות ואולי הוא הגיוני.
ספרו לי בתגובות איזה סיפור (גרסה) הכי שכנעה אתכם.
=-=
רוב התגובות תומכות בהסבר השני, שאגב, הופיע אצלנו פה בעבר:
שֻאְ'ם شؤم – מזל רע, חוסר מזל, אות מבשר רעות
מילה זו עברה במדוברת תהליך שנקרא תח'פיף אלהמזה (תהליך פונטי בו המזה ערבית, כלומר אלף, הופכת לאם קריאה ומאבדת את העיצוריות שלה), ובמדוברת היא נשמעת שוּם, בעיקר בביטוי:
יַא עֵיבּ אלשּוּם! يا عيب الشّوم – אוי לאותה בושה! איזו בושה! בושה וחרפה! ככה מתנהגים?; מה פתאום, איך אתה מדבר (בצורה מתחנחנת)
=-=
תגובה שצדה את עיניי:
القصة الرابعة انها مأخوذة من اسم شمشوم الجبار، حيث اتى اسمه من شم شوم حين شم وردة الشوم وقالوا له عيب عليك رجل يشم الورود، فقالوا عيب الشمسوم، واختصارا للعبارة قالوا عيب الشوم 
(יש) סיפור/גרסה רביעית, והוא שהיא (המילה) לקוחה מהשם שַמְשוּם הגיבור, שפירוש שמו הוא: הֵריח את הפרח שנקרא שום (לא לבלבל בעברית עם השום שהוא פקעת), ואמרו לו: "תתבייש לך, גבר שמריח פרחים". מכאן אמרו: עיב אלשמשום, וקיצרו את הביטוי ל- עיב אלשום.
* כן, כן, שמשום, לא שמשון. שמו של שמשון הגיבור בערבית הוא שַמְשוּן, אך יש מבטאים שמשום עם חילופי למנ"ר.
תקשיבו, זה סיפור משעשע וחמוד בעיניי, שמדגים יפה את מה שמכונה בבלשנות אטימולוגיה עממית. אה, ושמישהו יעדכן את ממציא הסיפור שגבר לא מאבד מגבריותו המתפרצת אם הוא מריח פרחים… 
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@el7a…/video/7639422107536854273…
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ל.ט.ח' עוסק בתמים ובטינופת:
* הפועל לַטַח' لَطَخ בבניין הראשון, הוא מילת היום, וגם לַטַּח' لَطَّخ בשני – הכתים, טינף; השמיץ, הכתים שם של מישהו
* לַטַח' אִסֶמְנַא בִּאלתְּרַאבּ لَطَخ اسمنا بالتّراب – השמיץ אותנו, הכפיש את שמנו, הבאיש את ריחנו, השליך בנו בוץ ורפש (מיל': הכתים את שמנו באדמה, בוץ)
* לַטַח' עַרְצ'ֹה لَطَخ عرضه – הוציא דיבה רעה, לכלך על-
* לַטְחַ'ה لَطخة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – כתם, רבב
* מֻלַטַּח' בִּאלדִּמַאא' ملطّخ بالدّماء, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מגואל בדם
* הפועל תְלַטַּח' تلطَّخ בבניין החמישי – נמרח, הוכתם, התלכלך
* לַטִח' لَطِخ – מלוכלך, מזוהם
* לַטֶח' لَطخ או לִטִּיח' لِطِّيخ – מטומטם, טיפש, דביל. האם זה מקור מילת הסלנג לאטח, בעברית, במובן חנון? אין לי מושג
התמונה: K8
זה היה הפוסט ה- 3,206 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
