מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
דַהַן دَهَن – צָבַע; מרח, משח. אך גם, במשמעות שונה, שאולי מראה התפתחות סמנטית: התחנף, “ליקק” לו
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 26.8.24.
בלדית נצרת עילית, נוף הגליל, כל נהאית ציף שו בתעמל? בתקצ אלשג’ר אלקריב ע אלכואבל, בתנט’ף אלניקוז, בתעלם אל מעברי חציה, בתצ’בט אלשוארע, בתדהן אלארצפה. ליש? עשאן יכונוא ג’אהזין ללשתא. וחתא משחררים סתימות. וין פי סתימה, ניקוז, ביוב, משחררים אותה.
הנה, הון, תטלע: תיקון סתימות ביוב 3.70 שיכל.
פש ענדי אי משכלה יאח’דוא כמאן מיה, בס מא יצירש ת פצל אלשתא ואלמג’ארי תעבי דורנא, זי מא ביציר באלבלדאת אלערביה. בסתנאש אנא תשתי אלדניא ויע’רק דואר אלביג ואטלע האלתרכתור אלאצפר, פש ע’ירה, בדור אג’רף וחלה! מאהו בינפעש!
ליש מן הסא מא חדא ג’אהז? אנא בתוג’ה אלמג’אלס אלערביה: ג’הזוא בלדאתכו מן הסא! תסתנוש עשאן תקול לי: אללי בתפיצ’ אלמי בתפיצ’ ע כל אלבלאד והאי מן ענד רבנא ופש מיזאניאת, ודאימן נפס אלקצצ ונפס אלחג’ג’ ונפס אלהאי.
פי ואחד ביקול לי: סידי, כאן כל מא תנכסר אידה ג’אברהא. קלת לה: סידי אשטר מן סידכ: מא כאנש ינדב. מא יח’ליהאש תנכסר.
יא אח שלי. דמתם סאלמין.
נצרת עילית, בלד יטיב אלעיש פיהא.
بلديّة נצרת עילית, נוף הגליל، كلّ نهاية صيف شو بتعمل؟ بتقصّ الشّجر القريب ع الكوابل، بتنظّف الניקוז، بتعلّم الמעברי חציה، بتضبّط الشّوارع، بتدهن الأرصفة. ليش؟ عشان يكونوا جاهزين للشّتا. وحتّى משחררים סתימות. وين في סתימה, ניקוז, ביוב, משחררים אותה.
הנה، هون، تطلّع: תיקון סתימות ביוב 3.70 שקל.
فش عندي أيّ مشكلة ياخدوا كمان ميّة، بس ما يصيرش ت فصل الشّتا والمجاري تعبّي دورنا، زي ما بيصير بالبلدات العربيّة. بستنّاش أنا تشتّي الدّنيا ويغرق دوّار الביג وأطلّع هالتركتور الأصفر، فش غيره، بدور أجرف وحلة! ماهو بينفعش!
ليش من هسّا ما حدا جاهز؟ أنا بتوجّه المجالس العربيّة: جهّزوا بلداتكو من هسّا! تستنّوش عشان تقول لي: اللي بتفيض الميّ بتفيض ع كلّ البلاد وهاي من عند ربّنا وفش ميزانيّات، ودايمًا نفس القصص ونفس الحجج ونفس الهاي.
في واحد بيقول لي: سيدي، كان كلّ ما تنكسر ايده جابرها. قلت له: سيدي أشطر من سيدك: ما كانش يندبّ. ما يخلّيهاش تنكسر.
يا אח שלי. دمتم سالمين.
נצרת עילית، بلد يطيب العيش فيها.
עיריית נצרת עילית, נוף הגליל, בכל סוף קיץ מה היא עושה? גוזמת את העצים שקרובים לכבלים, מנקה את הניקוז, מסמנת מעברי חציה, מסדרת את הכבישים, צובעת מדרכות. למה? כדי שהם יהיו מוכנים לחורף. אפילו משחררים סתימות. בכל מקום שיש סתימה, ניקוז, ביוב, משחררים אותה.
הנה, פה, הבט (מראה למצלמה את חשבון הארנונה שלו): תיקון סתימות ביוב 3.70 שקל.
אין לי בעיה שייקחו גם 100, אבל לא הגיוני שבעונת החורף הביוב יציף את הבתים שלנו, כמו שקורה בישובים הערביים. אני לא אחכה שירד גשם וכיכר “ביג” תוצף, ואז אביא את הטרקטור הצהוב, שאין מלבדו, ואסתובב ואגרוף את הבוץ! זה לא מועיל!
למה מעכשיו אף אחד לא מוכן? אני פונה למועצות הערביות: הכינו את הישובים שלכם מעכשיו! אל תחכו כדי שתגידו לי: כשיש הצפות זה בכל הארץ, וזה מאלוהים, ואין תקציבים, ותמיד אותם סיפורים ואותם תירוצים.
מישהו אמר לי: סבא שלי, בכל פעם שהיד שלו נשברה הוא היה מגבס אותה. עניתי לו: סבא שלי היה חכם יותר מסבא שלך: הוא לא היה נופל. הוא לא היה נותן לה להישבר.
יא אח שלי. תהיו בריאים.
נצרת עילית, עיר שטוב לחיות בה.
מגוון תגובות לסרטון:
لو بدي اشتري بيت بنوف هجليل بيبيعوني او لأ اذا عرفو اني عربي ؟؟
אם ארצה לקנות בית בנוף הגליל ימכרו לי או לא, אם ידעו שאני ערבי?
תשובתו של אשרף:
نص نوف هجليل عرب
חצי מנוף הגליל ערבים (הוא צודק. זו עיר שחציה יהודים וחציה ערבים)
عنجد انا بددور ع فيديوهاتك عشان اسمعهن لانو كل كلمه تحكيها صح فش مره حكيت اشي وطلع غلط الله يسعدك
ברצינות, אני מחפשת את הסרטונים שלך כדי להקשיב להם, שכן כל מילה שאתה אומר נכונה, מעולם לא אמרת משהו שהוא לא נכון. תהיה בריא
السكن بנוף הגליל واحد من اهدافي لقدام ان شاء الله،اذا الله اعطاني عمر بتكون مسألة وقت بس مش اكتر
אחת ממטרותיי היא לגור בנוף הגליל. אם אלוהים יאפשר לי זה יהיה רק עניין של זמן ולא יותר
اقسم بالله انك بتحكي 100% ولازم ولاد عمنا يمسكوا المجالس والبلديات
אני נשבע באלוהים, דבריך נכונים וצריך שבני דודנו (היהודים) “יחזיקו” (ינהלו) את המועצות והעיריות
لا حياة لمن تنادي،،،،ولا حدا راح يسأل
אין קול ואין עונה, אף אחד לא יתעניין
انا سيدي كان يجبرها قبل متنكسر
סבא שלי היה מגבס אותה לפני שנשברה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yuval Berger, שכתב לנו:
“יש מילה וביטוי שאני מחפש את תרגומם המדויק בערבית ואולי תוכלו לעזור לי:
1) ממרח (נניח “ממרח שוקולד”)
2) הביטוי “לוקח אותו כמובן מאליו”
אם תוכלו לסייע אודה לכם מאוד”.
אז מילת היום היא –
טַעַאםֶ אלדִּהֶן طَعَام الدِّهن – ממרח
מיל’: “אוכל השֶמֶן”, מאכל שומני/שמנוני
או:
טַעַאם יֻדְהַן עַלַא אלְחֻ’בֶּז طعام يدهن على الخبز – מיל’: אוכל/מזון שנמרח על לחם
אם הוצאנו לכם קצת את החשק מהיום לאכול ממרחים – סליחה…
לפני שנפרט, הנה פוסט שהופיע אצלנו בעבר:
דַהַּאן دَهَّان – צַבָּע; מוכר שמן, מוכר שומנים
(כן, כן, יש אנשים בעולם שמוכרים למחייתם שומנים, מן החי, כמובן…)
שם המקצוע הוא גם שם משפחה צפון אפריקאי (בעיקר מרוקאי): דהן.
בשתי השפות מדובר במשקל בעלי המלאכה: קַטָּל בעברית (חַיָּל, נַפָּח, גַּנָּן, סַפָּן, סַבָּל וכו’) ופַעַּאל בערבית. משקלים זהים. בעבר הרחוק פגשנו את החלבן, ה- לַבַּّאן.
אגב, המילה הערבית לצֶבַע, סתם צבע (כלומר הגוון, כמו אדום, כחול וכו’), היא – لون (לוֹן). קיימת מילה לצבע מהשורש של היום – דַהְן, دهن, אך היא אינה בשימוש, והיא מתייחס לצבע כחומר גלם לצביעה/סיוד.
אחותה של מילה זו, דֻהְן, פירושה שומן או שמן, ללמדנו את הקשר בין צבעים לשמן, צבעי שמן וכו’.
=-=-=-=-=
ועכשיו לשאלת היום:
השורש הערבי ד.ה.ן, כפי שראינו, עוסק בעיקר בשומנים ובשמנים, וכנגזרת מכך – גם בצבעים (צבעי שמן, אך לא רק):
* הפועל דַהַן دهن בבניין הראשון – צבע; מרח, משח. אך גם, במשמעות שונה, שאולי מראה התפתחות סמנטית: התחנף, “ליקק” לו
* מַדְהוּן مدهون, צורת הבינוני הפעול של הבניין – משומן, מרוח בשמן; צבוע
* הפועל דַהַּן دهّن בבניין השני – משח; הרטיב; שיחד
* מֻדְהִן مدهن, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – (אוכל) שמן, שומני; משהו דָּשֵן
* דֻהֶן או דִהֶן دهن וברבים אַדְהַאן أدهان או דְהוּן دهون – שֶמֶן, שומן; משחה; טוּב, שפע
* דֻהְנִיּ دهنيّ – שומני
* דֻהְנִיַּאת دهنيّات – שמנים, שומנים (גם בדם)
* כַּלַאם/חַכִּי אֶללֵּיל מַדְהוּן/מַחְ’לוּט בְּזִבְּדֶה, יִטְלַע עַלֵיה אֶלנְּהַאר יְסִיח كلام/حكي اللّيل مدهون/مخلوط بزبدة، يطلع عليه النّهار يسيح – דברים ללא כיסוי, חסרי ערך; הבטחה שקל להפר (מיל’: דיבור הלילה צבוע/מעורבב עם חמאה. ברגע שעולה היום הוא נמס)
מה הקשר בין שומנים ושמנים לטוּב, לשפע ולדברים דשנים?
אני יודע שאתם תמהים בנושא…
זה הכול באשמת העובדה שאתם חיים במדינה מערבית ב- 2018. (פה רואים מתי הפוסט המקורי נכתב…)
הכול היום בריאותי, הכול היום פוליטיקלי קורקט…
לא שזה רע, כן?
פעם, אפילו עד לא מזמן, אפילו עוד היום במקומות מסוימים, כל מה שהתקשר בשומן ובשומנים היה טוב:
אתה שמן? אתה מדושן (עונג, או גוף)? אתה נהנה באופן קבוע ממאכלים מלאי שמן ושומן? – זה אומר שאתה קודם כל עשיר, ושאתה בריא (ככה זה היה, נא לא לצעוק על השליח…)
אתה רזה? אתה שדוף? אתה מקלון מהלך? את בעלת מראה אנורקסי? – זה אומר שאתם עניים ומורעבים, ורוב הסיכויים שאתם חולים.
הכול עניין של מיקום, זמן, תרבות ונקודת מבט. הכול.
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,620 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
Subscribe
Login
0 Comments
Oldest