מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אַקְנַע أَقْنَع – שכנע; ריצה, השביע רצון
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של אבו נאצר.
הסרטון פורסם ב- 18.3.25.
אלשיאטין, ביקול לכ, תטלעש פי רמצ'אן.
אנא, בס חדא יפהמני ויקנעני כיף אלשיאטין תטלעש פי רמצ'אן, וכל אללי ביציר פי רמצ'אן מן מין? מני? ומן ולאד עמי יעני ולא מן אח'ותי?
טב מא כלה מן אלשיאטין, יא עאלם, אללי ביקול לכ: אלשיאטין בתטלעש פי רמצ'אן – אנא בהדא אלחכי, ואללה אלעט'ים, מאני קאדר אצדקה, יא אח'ואן.
כל יום 4-5 טוש, כל יום ד'בחה, כל יום קצה. ולא חדא ביכבר לחדא, ולא חדא מעתבר חדא. ופש חדא, יא אח'י, ביתנאזל!
כלכו זעראן! וכל ואחד ג'איב לאבוה אלבהדלה וג'איב לאבוה אלמסבה וג'איב לאח'ותה וג'איב ללעילה.
בעדין, יא אח'ואן, פי כמאן ט'אהרה סיאה ג'דן ג'דן ג'דן: יעני אלשרטי ברמצ'אן לא ביאח'ד סיאראת משטובה ולא ביאח'ד סיאראת מסרוקה. וביקף ע האי אלרמזון וביקף ע נץ אלבלד וביקף וביקף. אנא לא בסחג' ולא עמרי סחג'ת ולא בערף אסחג'. בס אלאמאנה אלאשי עיב לאני שפת אלאשי בעיני יעני. אלשרטי ביקעד לכ האן וביפטר פי אלשארע. ביפטר לכ פי אלשארע מנשאן חצ'רתכ אנת תכון יעני אמורכ מיסרה אנכ תרוח ע אלדאר ומא, בדון אי ערקלת סיר יעני. ולמא יקול לכ: לו סמחת, יא עמי, אטלע, חרכ למא יקול לכ כאני מאני, יא אח'י, ע שו טב בדכ תנט תד'בחה ותצ'רבה, יא זלמה?
יא זלמה, מנשאן אללה, כברוא עקלכו! מא תטלעוא, האיהא, בעד קדיש? רג'עת אלחרב ורג'עת אלדמאר, האי הם, הם עלינא ואחנא ע בעצ' והדא עלי והדא עליה ולא חדא ביחב אלת'אני ולא חדא טאיק אלת'אני, ולא חדא כמאן יעני קאל: יא עמי, מנשאן אללה, בדנאש תחבוא בעצ'. ואללה אלעט'ים, בדנאש תחבוא בעצ', בס אחתראם, יעני ח'לי פי אחתראם, אה? יעני בס ח'לי פי אנה אנא, אנת פי חאלכ ואנא פי חאלי ובדון אי משאכל, בדון אי קצץ.
כלה מנשאן אללה, אלמשאכל, כל אללי ביציר מא חדא מאין ע חדא!
שו פי, יא עמי, מנשאן אללה, שו פי?
الشّياطين، بيقول لك، تطلعش في رمضان.
أنا، بس حدا يفهّمني ويقنعني كيف الشّياطين تطلعش في رمضان، وكلّ اللي بيصير في رمضان من مين؟ منّي؟ ومن ولاد عمّي يعني ولّا من إخوتي؟
طب ما كلّه من الشّياطين، يا عالم، اللي بيقول لك: الشّياطين بتطلعش في رمضان – أنا بهدا الحكي، والله العظيم، ماني قادر أصدّقه، يا إخوان.
كلّ يوم ٤-٥ طوش، كلّ يوم ذبحة، كلّ يوم قصّة. ولا حدا بيكبر لحدا، ولا حدا معتبر حدا. وفش حدا، يا أخي، بيتنازل!
كلّكو زعران! وكلّ واحد جايب لأبوه البهدلة وجايب لأبوه المسبّة وجايب لإخوته وجايب للعيلة.
بعدين، يا إخوان، في كمان ظاهرة سيّئة جدًّا جدًّا جدًّا: يعني الشّرطي برمضان لا بياخد سيّارات مشطوبة ولا بياخد سيّارات مسروقة. وبيقف ع هاي الرمزون وبيقف ع نصّ البلد وبيقف وبيقف. أنا لا بسحّج ولا عمري سحّجت ولا بعرف أسحّج. بس الأمانة الاشي عيب لأنّي شفت الاشي بعيني يعني. الشّرطي بيقعد لك هان وبيفطر في الشّارع. بيفطر لك في الشّارع منشان حضرتك انت تكون يعني أمورك ميسّرة إنّك تروح ع الدّار وما، بدون أيّ عرقلة سير يعني. ولمّا يقول لك: لو سمحت، يا عمّي، اطلع، حرّك لمّا يقول لك كاني ماني، يا أخي، ع شو طب بدّك تنطّ تذبحه وتضربه، يا زلمة؟
يا زلمة، منشان الله، كبّروا عقلكو! ما تطلعوا، هايها، بعد قدّيش؟ رجعت الحرب ورجعت الدّمار، هاي هم، هم علينا واحنا ع بعض وهدا عليّ وهدا عليه ولا حدا بيحبّ الثّاني ولا حدا طايق الثّاني، ولا حدا كمان يعني قال: يا عمّي، منشان الله-، بدّناش تحبّوا بعض. والله العظيم، بدّناش تحبّوا بعض، بس احترام، يعني خلّي في احترام، اه؟ يعني بس خلّي في إنّه أنا، انت في حالك وأنا في حالي وبدون أيّ مشاكل، بدون أيّ قصص.
كلّه منشان الله، المشاكل، كلّ اللي بيصير ما حدا ماين ع حدا!
شو في، يا عمّي، منشان الله، شو في؟
השדים, כך מספרים, לא יוצאים ברמדאן (לפי חדית' של הנביא, בחודש רמדאן השטנים והשדים כבולים בשלשלות ואינם חופשיים).
שמישהו יסביר לי וישכנע אותי איך השדים לא יוצאים רמדאן. אז ממי (מי הסיבה ל-) כל מה שקורה ברמדאן? ממני? ומבני דודים שלי או מהאחים שלי?
אז הכול מהשדים, אנשים, ומי שאומר: השדים לא יוצאים ברמדאן – בחיי, אני לא יכול להאמין לעניין הזה, אחים.
בכל יום יש 4-5 קטטות, בכל יום רצח, בכל יום עניין. איש לא מכבד(?) איש, איש לא מתחשב באיש. ואף אחד, אחי, לא מוותר!
כולכם פרחחים! וכל אחד גורם לאבא שלו מבוכה וחרפה וגורם לאחים שלו ולמשפחה.
חוץ מזה, אחים, יש עוד תופעה גרועה מאוד מאוד מאוד: ברמדאן השוטר לא מטפל במכוניות בלתי חוקיות ולא במכוניות גנובות. הוא עומד ברמזור הזה ובמרכז העיר ועומד ועומד. אני לא מלקק/מתחנף, בחיים לא התחנפתי ואני לא יודע להתחנף. אבל בחיי, זה מביש כי ראיתי את הדבר בעיני. השוטר יושב פה ושובר את הצום ברחוב (במקום בבית עם המשפחה). הוא אוכל ברחוב כדי שכבודך תוכל לנסוע הביתה בנוחיות, בלי שיבושי תנועה. וכשהוא אומר לך: "ברשותך, סע, זוז", וכשהוא אומר לך כך וכך, אז אחי, למה אתה קופץ כדי לכסח אותו ולהכות אותו, בן אדם?
בן אדם, למען האל, תגדילו ראש! הרי תביטו, הנה, לאחר כמה זמן? חזרה המלחמה וחזר החורבן, הנה הם (הישראלים) נגדנו ואנחנו זה נגד זה והוא נגדי וההוא נגדו, אף אחד לא אוהב את האחר ואף אחד לא סובל את האחר, וגם אף אחד לא אמר: בן אדם, למען האל-, אנו לא רוצים שתאהבו זה את זה. בחיי, אנו לא רוצים את זה, רק שיהיה כבוד, רק שיהיה כבוד, בסדר? שיהיה מצב בו אתה במצב שלך ואני במצב שלי ובלי שום בעיות, בלי שום עניינים.
הכול למען האל, הבעיות, כל מה שקורה הוא שלאיש לא אכפת מאיש!
מה קרה, בן אדם, למען האל, מה קרה?
בחרתי להביא פה תגובה אחת לסרטון, מאת אדם בשם אבו אחמד:
الله يسعد البطن الي حملك الي خلفت واحد زيك ابو ناصر
שאלוהים ישמח את הבטן שנשאה אותך ושהביאה לעולם מישהו כמוך, אבו נאצר
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@abonase…/video/7483161421430148359
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (ממש ממש בתחילת תקופת הקורונה הארורה):
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים Haya Levy ו- Shlomi La-Bamba.
חיה ושלומי שאלו איך אומרים מסכה בערבית.
אז מילת היום היא –
קִנַאע قِنَاع וברבים אַקְנִעַה أقنعة – מסכה
לשמיעה: https://clyp.it/1qg0rsea
היה לנו בזמנו פוסט בנושא לכבוד חג פורים, אז הנהו שוב עם תוספות:
היום נדבר על –
קִנַאע قناع – מסכה (שמכסה את כל הפנים, כמו בתחפושת)
לשמיעה: https://clyp.it/rczgd4tv
השורש הערבי ק.נ.ע עוסק בעיקר בהסתפקות במועט ובשכנוע, אך גם בכיסוי הפנים:
* הפועל קַנַּעַ قنّع בבניין השני – כיסה (פנים) בצעיף
* מֻקַנַּע مقنَّع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מכוסה פנים במסכה, עטוף פנים
* הפועל אַקְנַעַ أقنع בבניין הרביעי – שכנע; ריצה, השביע רצון
* מֻקְנִע مقنِع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – משכנע
* הפועל תַקַנַּע تقنّع בבניין החמישי – שם מסכה על פניו; התכסה בצעיף או בגד; לבש שריון
* הפועל הספרותי אִקְתַנַע اقتنع בבניין השמיני, וגם הפועל הספרותי קַנִעַ قَنِعَ בבניין הראשון – הסתפק ב-, הסתפק במועט; השתכנע, היה שמח בחלקו
* קַנַאעַה قناعة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – הסתפקות במועט; השתכנעות
* קִנַאע قناع וברבים אַקְנִעַה أقنعة, היא מילת היום – מסכה, וגם מסווה; צעיף, רעלה (פחות שימושי)
* קִנַאע עַ'אז قناع غاز – מסכת גז, מסכת אב"כ
* קִנַאע וַאקִי قناع واقي – מסיכת מגן
אם נסכם, קנאע היא כל מסכה שהיא, החל ממסכה ייעודית רפואית או צבאית וכלה במסכה כחלק מתחפושת (כזו שמכסה את כל הפנים).
ועם זאת, המילה הנפוצה יותר למסכות שאופפות את חיינו ופנינו בחודש האחרון נגד הקורונה היא:
כִּמַאמַה كِمَامة או כֻּמַאמַה או כַּמַאמַה או כַּמַּאמַה וברבים כַּמַאמַאת كَمَامات או כִּמַאם كِمَام או כַּמַאאִם كمَائم – מסכה (לפה ולאף); מחסום לפה הבהמה
כתב לנו שילה שמש:
על בסיס זה, قنوع קַנוּע הוא כינויי לאדם צנוע מסתפק במועט, ומשתמשים בזה במדוברת
התמונה: Volodymyr Proskurovskyi
זה היה הפוסט ה- 2,803 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
