מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מִנְחַ’אר مِنْخَار וברבים מַנַאחִ’יר مناخير – נחיר; אף
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/yvGva
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
hamza.kaet55
حمزه كيت
לחַמְזַה כַּיֶּת יש 61,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
(الثقه بالله نجاح)
ممثل كوميدي 
صلي على النبي 
(לסמוך על אלוהים פירושו הצלחה)
שחקן קומי
התפלל על הנביא!
בחשבון אינסטגרם שלו הוא מספר ש-
???????????????????????????????????? | ????????????????????????
⁹⁶³ ☾
ᴄᴏɴᴛᴇɴᴛ ᴄᴛᴇᴀᴛᴏʀ | ᴛɪᴋᴛᴏᴋᴇʀ ????????????
@7hamza.kaet2 ᴍʏ ʀᴇꜱᴇʀᴠᴇ ᴀᴄᴄᴏᴜɴᴛ
“شخصيتي بالفيديوهات لا تشبهني بالواقع ابدا”
הדמות שלי בסרטונים אינה דומה לי במציאות בכלל
הסרטון פורסם ב- 30.12.23, וכותרתו:
لما شوفير التكسي يغير الطريق
صح ولا لا ؟ 
כשנהג המונית משנה את הדרך
נכון או לא?
חמזה משחק נהג מונית וכן נוסעת מפוחדת שנוסעת אתו ויושבת במושב האחורי.
– איה!!! אלו, אה יא מאמא, כיף חאלכ? מאמא, אלצ’אבט צאחב באבא לסה ענדכ?
טיב. מאמא, אלמסדס אללי באבא אעטאני איאה, עשאן אד’א חדא חאול יח’טפני או יקתלני, לסה היה מעי, היה באלשנתה.
אה, אלמסדס הד’א אללי ביטח’ עשר טלקאת ורא בעצ’.
שו? לא יא מאמא, לא יא מאמא, בס אי חדא ביחאול יעמל מעי אשי, בטלע אלמסדס ובטח’ה בנצ ראסה!
– האי ח’לץ עאד, ח’לץ עאד! קאל איש? קאל: “יא מאמא, האי אלמסדס מעי, האי אלצ’אבט באלבית”. שו בדי אח’טפכ, טלי אנתי מנח’ארכ, תקולי ע’יר h100. מא לכ יאח’תי, ולא? ולא! אקלבי וג’הכ, אטלעי ברא. ראיח אג’יב קהוה מפכרתני בדי אח’טפכ?
– ايه!!! ألو، اه يا ماما، كيف حالك؟ ماما، الضّابط صاحب بابا لسّة عندك؟
طيّب. ماما، المسدّس اللي بابا أعطاني ايّاه، عشان إذا حدا حاول يخطفني أو يقتلني، لسّة هيّه معي، هيّه بالشنتة.
اه، المسدّس هذا اللي بيطخّ عشر طلقات ورا بعض.
شو؟ لا يا ماما، لا يا ماما، بسّ أيّ حدا أنا، بيحاول يعمل معي اشي، بطلّع المسدّس وبط خّه بنصّ را سه!
– هاي خلص عاد، خلص عاد! قال ايش؟ قال: “يا ماما، هاي المسدّس معي، هاي الضّابط بالبيت”. شو بدّي أخطفك، طلّي انتي منخارك، تقولي غير h100. ما لك ياختي، ولا؟ ولا! اقلبي وجهك، اطلعي برّا. رايح أجيب قهوة، مفكّرتني بدّي أخطفك؟
– אה!!! הלו, כן אמא, מה שלומך? אמא, הקצין החבר של אבא עדיין אצלך?
טוב. אמא, האקדח שאבא נתן לי, למקרה שמישהו ינסה לחטוף או להרוג אותי, הוא עדיין אצלי, הנה הוא בתיק.
כן, האקדח הזה שיורה עשרה כדורים בצרור.
מה? לא אמא, לא אמא, אבל אם מישהו ינסה לעשות לי משהו, אני אוציא את האקדח ואירה לו בראש!
– מספיק כבר, מספיק כבר! היא אומרת: “אמא, האקדח איתי, הקצין בבית”. וכי למה שארצה לחטוף אותך, תסתכלי על האף שלך, תגידי (הוא) גיר (תיבת הילוכים) H100. מה קורה לך, הלו! הלו! סובבי את הפנים וצאי החוצה. אני נוסע להביא קפה ואת חושבת שאני רוצה לחטוף אותך?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
מְנַחְ’וֶרֶ אלְכּוּסַא مْنَخْوِر الْكُوسَا – קולפן/”חופר” קישואים
לשמיעה:
טוב, היום קרה משהו שלא קרה אצלנו מעולם:
עובדיה עדכן אותי לגבי המונח, ואני מודה: מעבר לכך שמעולם לא שמעתי עליו, במשך שבועות התלבטתי איך בכלל קוראים/מבטאים אותו (ומזל ששאלתיו; אחרת הייתי כותב פה משהו הזוי…). לאחר שליבנתי את הסוגיה עם עובדיה, יצאתי לעבודת האיסוף. אגב, עובדיה מעיד על עצמו שהוא מכור לקישואים. סליחה, הוא מעולם לא קרא להם קישואים; מכור לכוסא…
ואז התברר שכנראה מדובר במונח סורי – שכן עובדיה ממוצא סורי – ושהוא כנראה מינוח מקומי, שכן גוגל אינו מכיר אפילו מופע אחד שלו (!) [המידע הזה נכון לסוף 2018, מועד פרסום הפוסט המקורי].
אז שאלתי את ימאמה איך היא אומרת חופר/קולפן קישואים. והיא ענתה מִנְקַארַה منقارة.
וזו אכן המילה המקובלת. מִנְקַאר, אגב, הוא מַקּוֹר של ציפור, ושתי המילים (מנקאר ומקור) הן מאותו השורש (הנון המקורית הפכה בעברית במילה זו לדגש חזק משלים).
צורה נוספת בערבית, במשקל בעלי המלאכה/המכשירים בנקבה: נַקַּארַה نقّارة.
בכל מקרה, בואו נכיר את השורש המקורי שעומד מאחורי המילה “של” עובדיה:
השורש הערבי נ.ח’.ר עוסק בנחיריים ובנחירות, וכן בריקבון שמקורו בתולעים:
* הפועל הספרותי נַחִ’רַ نَخِرَ בבניין הראשון – התפורר, התבלה; כורסם על ידי תולעים (לא בשימוש)
* הפועל הספרותי נַחַ’רַ نَخَرَ בבניין הראשון, אך במשקל אחר – נחר; כרסם, חורר, ניקב
* נַחֶ’ר نخر, שם הפעולה/מצדר של הבניין – בלייה
* מַנְח’וּר منخور, צורת הבינוני הפעול של הבניין – נבוב, אכול תולעים, רקוב; מנוקב
* נַחַּ’אר نخّار, במשקל בעלי המקצוע בספרותית – נוחר (לא בשימוש)
* מִנְחַ’אר منخار וברבים מַנַאחִ’יר مناخير – נחיר; אף
* נַחִ’יר نخير בספרותית – נחירה; צהלה של סוס
והנה כמה ביטויים יפים במדוברת:
* בִּתְכַּלַּם מִן טַרַאטִיף מַנַאחִ’ירֹה بتكلّم من طراطيف منَاخيره – מתייהר, חושב עצמו, מתנשא (מיל’: מדבר מה-? של האף שלו. לא מצאתי בשום מקום מה הפירוש המילולי של טראטיף. בירור מול דוברי הניב המצרי, שהוא מקור הפתגם, העלה שמדובר בקצוות: צורת ריבוי מדוברת-מצרית של טַרַף – צד, קצה)
* מַנַאחִ’ירֹה פִי אֶלסַּמַא مناخيره في السّما – מתנשא (מיל’: אפו בשמיים)
* מַצְמַץ מַנַאחִ’ירֶ פְלַאן مصمص منَاخير فلان – השפיל עצמו בבקשת תחנונים (מיל’: מצץ/רוקן במציצה את אפו של פלוני)
הפועל שעובדיה מדבר עליו הוא שורש מרובע, נ.ח’.ו.ר, שנוצר לאחר שה- ו של צורת הבינוני הפעול מַנְח’וּר הפכה לאות שורש מן המניין:
* הפועל נַחְ’וַרֶ אלְכּוסא نخور الكوسا על דרך הבניין השני – רוקן/חפר קישואים
* מילת היום, מְנַחְ’וֶר مْنَخْوِر, מחורר, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין
כתב לנו יהושוע ויזל סנקרי:
אומרים מאוורה (مقورة)
הוסיף בנושא ניתאי הראל: קַוַּר (אור) قوّر – הוציא את ה-“בפנים” של הירק
כתב אשרי כהן:
נח’ור אלכוסא نخور الكوسا בסלנג – חיטט באף
כתבה שרית טמורה:
אני מכירה את זה בתור חפארה: حفّارة كوسا
כתב ג’.ג’. הירש:
הביטויים הנ”ל עם המילה “נחיריים” הזכירו לי ביטוי נוסף:
חִ’לְקֹה בְּרַאס מַנַאחִ’ירֹה – خلقه براس مناخيره – נאמר על אדם מהיר חמה שכועס או עצבני מאוד (מיל’: המזג שלו בקצה נחיריו).
הוסיף ח’יאם ע’אנם:
בחשר מנאח’ירה בכלשי بحشُر مناخيره بكلشي – بتدخّل في ما لا يعنيه תוחב את אפו לכל דבר, מתערב בדברים שאינם נוגעים לו
הוסיף ח’יאם ע’אנם:
בחשר מנאח’ירה בכלשי بحشُر مناخيره بكلشي – بتدخّل في ما لا يعنيه תוחב את אפו לכל דבר, מתערב בדברים שאינם נוגעים לו
צילום: Tom Podmore
זה היה הפוסט ה- 2,341 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
