מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
צַיַּף (סיף) صَيَّف – בילה את תקופת או חופשת הקיץ; לבש בגדים קיציים; נהיה קייצי; “נדפק לו השכל”, “התחרפן”, השתגע
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/PSyMg
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
רויטל שלחה לי סרטון נוסף מבית היוצר של נביל קאסם הלבנוני.
הסרטון פורסם ב- 7.7.23.
הלק אלמע’תרבין אללי ג’איין יציפוא האלסנה בלבנאן, אכיד אנה ענדהן חנין ללוטן, מא פי אקול לא, בס כמאן ענדהן חנין כביר ללפוצ’א וללסואקה מת’ל אלג’חאש עלא אלטרקאת, יעני וללשרמטה בשכל עאם, אלמשהורה פיהא בלאדנא.
هلّق المغتربين اللي جايين يصيّفوا هالسّنة بلبنان، أكيد إنّه عندهن حنين للوطن، ما فيّ أقول لا، بس كمان عندهن حنين كبير للفوضى وللسّواقة مثل الجحاش على الطّرقات، يعني وللشّرمطة بشكل عامّ، المشهورة فيها بلادنا.
הגולים (שחיים בחו”ל), שמגיעים השנה לבלות את הקיץ בלבנון, ברור שיש להם געגועים למולדת, אני לא יכול להגיד שלא, אבל גם יש להם געגועים גדולים לאנרכיה/הפקרות, לנהיגה כמו פראי אדם על הכבישים ולגסות / לחוסר הסבלנות באופן כללי, שארצנו מפורסמת בה/ן.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
וכן, רציתי להקדיש את הפוסט למילה החיננית שַרְמַטַה, אבל חששתי ממה שעלול להיגרם לדף שלנו בעידן העדין והרגיש הזה…
מי שיודע ערבית מוזמן להקשיב גם ליצירת המופת הבאה של נביל (שגם אותה שלחה לי רויטל):
הייתי עושה ממנה מטעמים אלמלא היינו בסביבה הסופר-רגישה ועדינה של פייסבוק… על כל פיפס פה נחסמים ומוגבלים, ואין לי יותר כוח לזה.
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שביקשה שנתייחס לעונות השנה בערבית,
וכן לבקשתו של הקורא Roy Guggenheim.
רועי שאל על הקשר בין סיף (בערבית) לסוף (בעברית), והוסיף:
“האם זה מקרי שקיים דמיון בין שני צמדי המילים, בעברית ובערבית, שמבטאות את עונת השנה החמה ו-סוף?”
רועי חשב שכך כותבים קיץ בערבית, סיף, עם סמך.
אז מילת היום היא –
צֵיף (סיף) صيف וברבים צֻיוּף صيوف או אַצְיַאף أصياف – קיץ
לשמיעה:
אם כן, קיץ בערבית הוא ציף, עם s נחצית, ולא סיף, שהיא מילה קיימת שעוסקת בסַיִף ובחרבות.
השורש הערבי צ.י.ף (בגזרת ע”י) עוסק בקיץ.
המילה ציף, קיץ, היא העונה היחידה בערבית, שאין לה מקבילה ישירה, מאותו השורש, בעברית.
אבל המקרה ההפוך דווקא קיים:
קיץ בעברית קשורה באופן הדוק לשורש הערבי ק.י.ט’, שגם הוא עוסק בעונת הקיץ, רק שהוא פחות בשימוש באופן משמעותי לעומת ציף.
שימו לב: בעברית העונה היא קיץ והבגדים הם קייציים, אך ילדים הולכים לקייטנה ויש קייטנים (ק.י.ט הוא השורש בארמית). זו דוגמה נפלאה למשחק העיצורים הנחציים צ-ט-ט’ ص ط ظ (חסרה רק צ’ ض בשביל השלמוּת)…
* הפועל צַאף صاف בבניין הראשון – בילה את תקופת הקיץ; התחמם (מזג אוויר)
* הפועל צַיַּף صيّف בבניין השני – בילה את תקופת או חופשת הקיץ; לבש בגדים קיציים; נהיה קייצי; “נדפק לו השכל”, “התחרפן”, השתגע
* מְצַיֶּף مصيّف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קייטן; מי שלובש בגדים קייציים
* הפועל תַצַיַּף تصيّف בבניין החמישי, וגם הפועל הספרותי אִצְטַאפַ اصطاف בבניין השמיני – בילה את הקיץ
* אִצְטִיַאף اصطياف, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השמיני – קַיִט, בילוי חופשה קייצית
* מַצְיַף مَصْيَف במשקל המקומות, או מֻתַצַיֶּף متصيّف בצורת הבינוני של הבניין החמישי, או מִצְיַאף مصياف וגם מַצִיף مصيف – קייטנה, מקום בילוי בקיץ
* צֵיפִיּ صيفيّ – קייצי
* תַוְקִית צֵיפִי توقيت صيفيّ – שעון קיץ
* מֻחַ’יַּם צֵיפִי مخيّم صيفيّ – מחנה קיץ; קייטנה
* צַיְפִיֶּה صيفيّة – קיץ
* עֻטְלַתֶ אלצֵּיף عطلة الصّيف – החופש הגדול (מיל’: חופשת הקיץ)
* מְצַיֶּף פִי אַרִיחַא مصيّف في أريحا – נופש בקיץ ביריחו. מתאר אוויל שמעביר את הקיץ במקום החם ביותר, ביריחו
* בַּרְד אלצֵּיף אַחַדּ מִנֶּ אלסֵּיף برد الصّيف أحدّ من السيّف – גם בקיץ אפשר לחלות, הצטננות בקיץ עשויה להיות גרועה יותר מזו של החורף (מיל’: ההצטננות בקיץ חדה יותר מהחרב). כתבה לנו בהקשר הקוראת גילה יונה: אני מכירה את הפתגם בגרסה קצת שונה: אלהואא’ פי ליאלי אלציף אחד מן אלסיף الهواء في ليالي الصّيف أحدّ من السّيف (הרוח בלילות הקיץ וגו’).
המילה קיץ מופיעה, מן הסתם, גם בשירים רבים, כן כן, גם של פירוז… (לפני שאתם מפציצים אותנו בתגובות)
=-=-=-=
השורש הערבי ק.י.ט’, גם הוא, ורק במקרה, בגזרת ע”י, הוא ספרותי לגמרי והוא עוסק ב… קיץ:
תזכורת: האות הערבית ט’א ظ נהגית כמו z גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d גרונית-נחצית.
* הפועל קַאטַ’ قاظ בבניין הראשון – התחמם, נעשה חם; בילה את הקיץ
* קַיְט’ قيْظ, צורת שם הפעולה של הבניין – קיץ; אמצע הקיץ, שיא החום
* קַאאִ’ט قائظ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – לוהט, חם מאוד; שרב, חום
* קַיַּטַ’ قيّظ בבניין השני – בילה/העביר את הקיץ
* מַקַאט’ مقاظ, במשקל המקומות על דרך הגזרה, או מַקִיט’ مقيظ או מַקְיַט’ مَقْيَظ, גם במשקל המקומות אך על דרך גזרת השלמים – מקום בילוי בקיץ
* הפעלים תַקַיַּטַ’ تقيّظ בבניין החמישי או אִקְתַאטַ’ اقتاظ בשמיני – בילה את הקיץ
כתב לנו ישראל יעקב:
ולא נשכח את הקיץ הארמי: שִׁלְהֵי דְקַיְטָא קָשְׁיָא מִקַיְטָא (מסכת יומא כט) פירוש: סוף הקיץ קשה מן הקיץ.
או בלשונו של הפייטן ש’ ארצי: חום יולי אוגוסט אז היה כבד מאוד.
הוסיף חברי ד”ר רון ארטשטיין:
אכן, המילים קייטנה, קייטן וכו’ חודשו בעברית בהשפעת הארמית. השורש קי”ץ הוא השורש העברי, ואילו קי”ט הוא השורש המקביל בארמית (מופיע פעם אחת במקרא, דניאל ב’ 35, ומספר פעמים בתלמוד).
כתב יובל ברגר:
ובהקשר הפועל ציף אני מביא שלוש גרסאות של פתגם פלסטיני:
زي مصيّفت الغور لا صيفت ولا عرضها نالها – כמו זו שקייצה בבקעה, קיץ לא קייצה ואת כבודה לא השיגה (מיל’ וכבודה לא השיג אותה – זו הגרסה שאני שמעתי ממי שלימד אותי את הפתגם)
زي مصيّفت الغور لا صيفت ولا عرضها نابها – כמו זו שקייצה בבקעה, קיץ לא קייצה וכבודה לא נפל בחלקה
زي مصيّفت الغور لا صيفت ولا عرضها صانته כמו זו שקייצה בבקעה, קיץ לא קייצה ועל כבודה לא שמרה
הסיפור מאחורי הפתגם הוא מנהגן של נשים בהרי השומרון לרדת בקיץ לבקעה וללקט שיבולים מאחורי הקוצרים. בנסיבות אלו חולל כבודה של מלקטת אחת וכך גם לא ליקטה שיבולים כפי שתכננה וגם איבדה את כבודה. הפתגם נאמר על אדם שניסה דרך פעולה מסוימת אך בסופו של דבר נמצא במצב גרוע יותר מנקודת המוצא שהייתה לו.
צילום: Melissa Askew
זה היה הפוסט ה- 2,163 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
