מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא אבי חמרה.
אז מילת היום היא –
דֵ’יל ذيل וברבים דֻ’יוּל ذيول או אַדְ’יַאל أذيال – זנב; קצה, סוף; שובֶל של בגד, מכפלת, שוליים, תחתית; נספח בספר, ספח, תוספת; השפלה, ביזוי
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/qCfyx
תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
אבי שלח לי פתגם ששמע בהקשר של החיסולים במגזר הערבי בארץ:
מַא יִקְדַר יִמְסֶכּ רַאסֹה, מִסֶכּ דַ’נַבֹּה ما يقدر يمسك راسه، مسك ذنبه – הוא לא מצליח לתפוס את ראשו, אז הוא תפס את זנבו
אני מודה שלא מצאתי את הפתגם הזה ברשת, ולא הכרתי אותו קודם לכן, אבל מה אכפת לי, אפשר ללמוד ממנו מילה.
למילה ד’נב, זנב, כבר הקדשנו פוסט, אז החלטתי להקדיש את הפוסט היום למילה נוספת לזנב, היא מילת היום.
=-=-=-=
בעבר הרחוק התייחסנו למילה בשני פוסטים שונים:
היום נדבר על דֵ’ילֶ אלְחְצַאן ذيل الحصان – זנב הסוס, שהוא בעצם קוקו בשיער
לשמיעה: https://clyp.it/sr2etqtj
רגע, שנייה: נתחיל עם העברית. מה זה קוקו? מאיפה המילה הזו צצה? אפילו מילון הסלנג של רוביק רוזנטל לא באמת יודע לתת מענה. קיימת השערה שמקור המילה בציפור קוקיה, שנוצותיה מזכירות קוקו. נו, שיהיה.
במדוברת הוגים דֵיל.
בספרותית, דַ’יְל ذيل וברבים דֻ’יוּל ذيول או אַדְ’יַאל أذيال – זנב; שובֶל של בגד; נספח בספר
על אנשים שאינם יכולים להשתנות אומרים:
חֻטּ דֵ’ילֶ אלְכַּלְבּ אַרְבַּעִין סַנֶה פִי קַאלֶבּ בִּיטַ’לּ אַעְוַג’ حطّ ذيل الكلب أربعين سنة في قالب بيظلّ أعوج – שים את זנב הכלב ארבעים שנה בתוך תבנית (כדי ליישרו) והוא נשאר עקום
* חִצַאן حصان וברבים חֻצֻן حصن זה סוס. נא לא להבלבל עם השורש ח.ס.ן, הקשור ליופי או טיב. פה יש לנו האות צאד. סוסים אהובים מאוד על הערבים, עוד משחר היותם בדואים בחצי האי ערב, ולכן יש עוד שתי מילים שימושיות לסוס:
* חַ’יְל خيل, חֵ’יל במדוברת, וברבים חֻ’יוּל خيول – סוסים או פרשים (תלוי הקשר). שימו לב, המילה ביחיד היא כבר שם קיבוצי, כלומר נראית ביחיד אך מביעה רבים: סוסים. הצורה ח’יול נועדה למקרים בהם סופרים סוסים, למשל אַרְבַּעַה ח’יול – ארבעה סוסים.
* פַרַס فرس וברבים אַפְרַאס أفراس – סוסה או סוס. וזה ממש השורש של פרש בעברית.
(זהו תוכן מלפני שבע שנים. מאז הקדשנו פוסטים מפורטים לכל אחת מהמילים האלה)
30 שניות על המילה העברית שובל, שהוזכרה פה היום:
ראשית, שובל הוא חלק הבד של השמלה שנגרר על הרצפה, ובהשאלה, גם למטוס סילון יש שובל – הפס הלבן שהוא משאיר גבוה בשמיים, שהוא בעצם פס התעבות של נוזלים. גם ספינה משאירה אחריה שובל של גלים. מילה יפה.
המילה נכתבת מנוקדת ללא ו”ו: שֹבֶל. כמו כותל, בורג, גודל, חוטם. הבנתם לאן אני חותר? בעברית המודרנית היא מבוטאת שוֹבָל, במלרע, ויש המון בנות שנושאות שם זה. אבל יש לבטא שובל, במלעיל, shovel.
עכשיו אני יודע, אני כבר שומע מלמולים בקהל; “אבל יש קיבוץ בצפון הנגב שנקרא שובָל!!!”. נכון, אבל הקיבוץ נקרא על שם אדם, גבר, שמוזכר בספר דברי הימים א’.
אז עם יד הלב – תודו שכל השובלים שאתם מכירים, הילדות והבנות, קרויות על שם השובֶל של הבגד, ורובכם כלל לא שמע על הקיבוץ, כך ששמן, בעצם, שגוי… 
ונסיים עם המילים היפהפיות והמטאפורה הנפלאה של נתן אלתרמן בשירו שהלחינה נורית הירש ושר יהורם גאון, “איתך בלעדייך”:
תניני גם אני ריסיים להגיף
ולצאת לדרך ולשאת את שובֶל
זיכרונך השט מלילה אל אביב
=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, והיא האמרה –
אִללִּי עַנְדֹה כְּתִיר חִנֶּה בִּחַנִּי דֵיל חְמַארֹה إِللِّي عَنْده كْثِير حِنّة بِحَنِّي ديل حْمَاره – מי שיש לו הרבה כסף עושה אתו שטויות
לשמיעה: https://clyp.it/nwpgkhbe
מילולית: מי שיש לו הרבה חינה (חינה, כן, המשחה הזו שיש טקס על שמה לפני החתונה, שמשמשת גם כצבע לשיער) צובע בה את הזנב של החמור שלו
גרסה פחות מעודנת של הביטוי, אך הרבה יותר יפה בעיניי:
אִללִּי עַנְדֹה כְּתִיר חִנֶּה בִּחַנִּי טִיזֹה إِللِّي عَنْده كْثِير حِنّة بِحَنِّي طيزه – מי שיש לו הרבה חינה צובע בה את התחת שלו
* הפועל חַנַּא حنّى בבניין השני – צבע בחינה
* דֵיל ديل במדוברת, דַ’יְל ذيل בספרותית – זנב
* טִיז طيز – תחת (מילה שתופיע בסלנג בלבד)
זהו ביטוי ציורי ויפה, העוסק באנשים עשירים, שלא יודעים מה לעשות עם הכסף שלהם ופשוט מבזבזים אותו שלא לצורך או על שטויות.
כתב לנו בתגובות, בזמנו, יהודה כץ ז”ל:
במדוברת המקומית, ואולי לא רק במקומית, דֵיל זַאוְיַה היא זווית בת 45 מעלות.
ועוד אמירה נאה: אִלִּי מַעוֹ פְלוּסוֹ בִּנְתִ-(אל)סִּלְטַאן עַרוּסוֹ – בעל ממון יכול לשאת [אפילו] את בת הסולטאן.
=-=-=-=
תוספות עדכניות לשורש של היום, ד’.י.ל (בגזרת ע”י), שהוא ספרותי מאוד בעיקרו:
* הפועל דַ’אלַ ذال בבניין הראשון – הלך הליכה יהירה; היה לו שובל; הושפל
* הפועל דַ’יַּלַ ذيّل בבניין השני – עשה שוליים לבגד; חיבר נספח לספר, הוסיף הערה, הוסיף שוליים, כתב בשוליים
* מֻדַ’יַּל مذيّل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שיש לו זנב/שובל; שכתוב בשוליו
* הפועל אַדַ’אלַ أذال בבניין הרביעי, וגם בצורה אַדְ’יַל أذيل על דרך השלמים – הוסיף שוליים; השפיל; בזבז
* הפועל תַדַ’יַּלַ تذيّل בבניין החמישי – קילל; נעשה כנוע, היה זנב ל-
* דַ’יַּאל ذيّال, במשקל בעלי המלאכה – בעל זנב ארוך; מתגנדר בהליכתו
* דַ’יְלִיּ ذيليّ – שולי, לא חשוב (מיל’: של זנב, זנבי)
* ד’ילֶ אלתַּ’וְבּ ذيل الثّوب – שובל הבגד
* ד’ילֶ אלְוַתִ’יקַה ذيل الوثيقة – נספח של מסמך
* ד’ילֶ אלְקַאנוּן ذيل القانون – נספח לחוק
* ד’ילֶ אלצַּפְחַה ذيل الصّفحة – שולי הדף
* פִי דַ’יְלִהִ في ذيله – להלן בשוליים, למטה
* פי דֵילֹה في ديله, במדוברת – בעקבותיו
* לִעֶבּ פִי דֵילה لعب في ديله – התנהג לא ביושר, רימה, “סידר” אותו (מיל’: שיחק לו בזנב)
* בִּחַ’אף מִן דֵילֹה بخاف من ديله – פחדן, מוג לב, פוחד מהצל של עצמו (מיל’: פוחד מהזנב של עצמו)
* לִזֶק פִי דֵילֹה لزق في ديله – נצמד אליו, נדבק אליו, לא עזב אותו (מיל’: נדבק לו לזנב)
* מְקַטֶּע אֶלסַּמַכַּה וּדֵילְהַא مقطّع السّمكة وديلها – דון ז’ואן (מיל’: חותך את הדג ואת זנבו, ואין לי מושג איך זה קשור למשמעות)
* אַחַ’ד דֵילֹה פִי סְנַאנֹה וּטַאר أخد ديله في سنانه وطار, או: שַדֶּ גְ’לַאבַּיְתֹה פי סנאנה וטאר شدّ جلابيته في سنانه وطار – רץ מהר, נמלט בחיפזון, ברח כל עוד נפשו בו (מיל’: לקח את זנבו / כנף בגדו / חיזק את הגלבייה שלו בין שיניו ועף)
* גַ’אבֶּ אלדִּיבּ מִן דֵילה جاب الدّيب من ديله – ביצע משימה (לכאורה) בלתי אפשרית, “גיבור-על” (מיל’: הביא את הזאב מזנבו. ייאמר לרוב בלעג וזלזול)
הוסיף לנו “אנקל” איהאב:
הַזּ דַ’נַבּ/דֵ’יל هزّ ذنب/ذيل – מיל’: לכשכש בזנב. הכוונה לחנופה ולקקנות, כמו כלב שרוצה משהו מבעליו, אז הוא מתחיל לכשכש בזנב
צילום: Srikanta H. U
זה היה הפוסט ה- 2,164 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
