החלמה

החלמה
בריאות ורפואה פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on החלמה

החלמה

החלמה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתן של הקוראות חיה לוי ו- Yifat Aharon Yadger.
אז מילת היום היא –
שִפַאא’ شِفَاء – החלמה; מרפא, רפואה, ריפוי; טיפול רפואי; תרופה, מזור
בספרותית בהגיית מלרע, במדוברת שִפַא, בהגיית מלעיל
חיה ויפעת ביקשו שנקדיש פוסט לאחד השמות הכי מדוברים בחודשים האחרונים.
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Zvi Ben Zvi.
אז מילת היום היא –
מֻסְתַשְפַא مُسْتَشْفَى וברבים מֻסְתַשְפַיַאת مُسْتَشْفَيات – בית חולים
(בספרותית בצורה הבלתי מיודעת: מֻסְתַשְפַן مُسْتَشْفًى, וכך גם לגבי כל הצורות פה שיופיעו היום בסוגריים)
השורש הערבי ש.פ.י (גזרת ל”י) עוסק בהחלמה ובבריאות. כללית, של כל הגוף.
בעברית אותו השורש התייחד אך ורק לבריאות הנפש: “הוא שפוי?”, “אי שפיות זמנית” וכו’.
* הפועל שַפַא شفى בבניין הראשון – ריפא; הבריא, החלים
* אַללָּה יִשְפִיכּ الله يشفيك – תהיה בריא (מיל’: שאלוהים ייתן לך בריאות)
* שַאפִי شافي (שַאפִן شافٍ), צורת הבינוני הפועל של הבניין – מרפא
* שִפַאא’ شفاء – החלמה; תרופה, מזור. בית החולים הגדול ביותר ברצועת עזה נקרא אֶלשִּפַאא’, וראו פה בהמשך
* שִפַאא’ וַעַאפְיֶה شفاء وعافية – תהיה בריא! (מיל’: החלמה ובריאות)
* אַלשִּפַאאֶ אלְעַאגֶ’ל الشّفاء العاجل – החלמה מהירה
* הפועל הספרותי אַשְפַא أشفى בבניין הרביעי – ריפא
* הפועל תַשַפַّא تشفّى בבניין החמישי – הבריא
* הפועל אִסְתַשְפַא استشفى בבניין העשירי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – הבריא, נרפא; ביקש להבריא
* מַשְפַא مشفى (מַשְפַן مشفًى) וברבים מַשַאפִי مشافي (מַשַאפִן مشافٍ), במשקל המקומות – בית חולים (בסוריה זו דרך המלך להגיד בית חולים)
אגב, במדוברת, בית חולים הוא גם סְבִּיטַאר سبيطار, שהיא כמובן הגרסה הערבית של הוספיטל המערבי.
הרחבה מספר 1:
בית החולים שפאא’ בעזה, או בשמו המלא מֻגַ’מַּעֶ אלשִּפַאאֶ אלטִּבִּיּ مجمّع الشّفاء الطّبّيّ המרכז הרפואי אלשפאא’, הוא כאמור בית החולים הגדול ביותר ברצועת עזה.
בפוסט המקורי הבאתי פה פרטים רבים על אודות בית החולים, אותו רבים מהקוראים לא הכירו, בזמנו.
האם היום צריך להגיד עליו עוד משהו?…
אה, בפעם המיליון: אין קשר לבית החולים שיבא בתל השומר. חיים שיבא לא היה ערבי.
הרחבה מספר 2:
זוכרים את חֵידַר עבד אלשאפי?
מי שחי בתחילת שנות התשעים עשוי לזכור אותו. אבל לפני שנספר עליו מילה או שתיים, כמה מילים על שם משפחתו:
המילה שאפי, שהופיעה קודם לכן בפוסט, היא אחת משמותיו של אללה. אבל היא חריגה, שכן היא אינה מבין 99 השמות “הקנוניים” של האל בערבית. יש אומרים שהיא שם יפה של האל, וכך קיבלנו את השם: עבד אלשאפי, דהיינו עבדו של המרפא, הוא אללה.
הנה כמה מילים מוויקיפדיה:
“ד”ר חיידר עבד א-שאפי (בערבית: حيدر عبد الشّافي, 10 ביוני 1919 – 25 בספטמבר 2007) היה מדינאי פלסטיני, ממייסדי אש”ף ב-1964, ממבקריו העקביים של יאסר ערפאת. עמד בראש המשלחת הפלסטינית-ירדנית לוועידת מדריד ב-1991.
[…]
אחרי 1967 היה בין הראשונים שיזמו קשרים פוליטיים גלויים עם ישראלים, תמך בפתרון שתי המדינות, דגל בזכות השיבה, בפתרון בעיית הפליטים ובעיקר בסיום הכיבוש של 1967.
במהלך האינתיפאדה הראשונה הופיע עבד א-שאפי לצד חנאן עשראווי וסאיב עריקאת בתוכנית האמריקנית “נייטליין”, והציג בפעם הראשונה בפני קהל מערבי את עיקרי דרישותיהם. תוכנית זו נחשבת לנקודת מפנה ביחסה של דעת הקהל בארצות הברית כלפי אש”ף, ובעקבותיה נבחר עבד א-שאפי לעמוד בראש המשלחת הפלסטינית-ירדנית לוועידת השלום במדריד שהתכנסה ב-1991. לאחר מכן המשיך לעמוד במשך שנתיים בראש הצוות למשא ומתן המדיני בוושינגטון.
עבד א-שאפי ביקר את חתימת הסכם אוסלו וראה בו מתכון לאסון […] הוא סבר כי שלום לא יושג על ידי התרפסות והסכמי כניעה והוא מחייב שותפות אמת בין שווים. דעותיו עלו לו במחיר מעבר ממעמד של אחד ממייסדי אש”ף ומנהיגיו למנהיג מהדרגה השנייה. בשנותיו האחרונות חי בתסכול עמוק מכיוון שהאמין שהצדק היה עמו ועם אזהרותיו”.
=-=-=
כתב לנו בזמנו אורן תירוש:
השורש העברי המקביל אכן משמש בעיקר בהקשר של בריאות הנפש – אך גם במשמעות משפטית וביטוחית.
שיפוי היא פעולה שמטרתה החזרת מצב לקדמותו, במידת האפשר. בדרך כלל הכוונה להחזר הוצאות שנגרמו עקב פגיעה.
וזאת בניגוד לפיצוי, שהוא סכום מוגדר.
כתב יובל ברגר:
לעניין השורש שפאא’ – תשובה לברכה “קהוה דאימה” שנאמרת ע”י האורח עם סיום שתיית הקפה, היא באלהנא ובאלשפא بالهنا والشفا – לבריאות.
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو, תעתיק מדויק: שפאעמרו, הגיית שם העיר בערבית: שַפַעַ֫מְר) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל. שפרעם היא עיר עם רוב ערבי-מוסלמי (61.3%), לצדם של מיעוטים משמעותיים של ערבים-נוצרים (24.5%) ושל דרוזים (13.7%).
[…]
אטימולוגיה
“שפרעם” מוזכרת לראשונה בתוספתא מסכת מקואות, ולאחריה בתלמוד בכמה מקומות, במסכת עבודה זרה מוזכרת מימי מרד בר כוכבא כעיר הסמוכה לאושא, ובמסכת ראש השנה מוזכרת שפרעם כמקום גלותה של הסנהדרין מאושא הסמוכה לה (בערך בשנת 150 לספירה). יש הנוטים לראות בשמה צירוף של המילים העבריות שפר (שופר) עם. למרות זאת אגדה מקומית ראתה בשם “שפרעם” את צירוף המילים “שפא עמר” כלומר הבראת עמר. כרמז לאגדה על המנהיג המוסלמי עמר בן אל-עאץ (נולד בשנת 580) ששתה ממי המעיין בעיר והבריא מחוליו, ואולי עקב כך – שונה שמה בהגייה המקומית לשפא עמר. לפי אדוארד הנרי פלמר משמעות השם הערבי הוא “הקצה” או “הפיסה של עמר” והוא למעשה נגזר מהשם העברי של המקום, שפרעם. […]” (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 2,262 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x