פורסם ב- 12.10.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא הנאמן Yuval Berger, שכתב לנו:
“נתקלתי המילה שאולי תעניין אותך עבור הדף – המילה הערבית להחפצה – تشييء
ההקשר: מישהי שאלה בקבוצת החלופות הלשוניות מה אומרים באזורים השונים כשמישהו הולך לדבר עם הורים של בחורה.
בין התשובות ענתה אחת:
يخلصها
يحجزها 
ع أساس انها قاعة او سيارة
(הוא מושיע אותה, הוא “משריין” אותה, כאילו הייתה אולם אירועים או מכונית. התרגום שלי. שלו)
ובתגובה ענה לה מישהו:
التشييء هو شيء سلبي مش ايجابي… (החפצה היא עניין שלילי ולא חיובי. כנ”ל)
אז מילת היום היא –
תַשְיִיא’ تَشْيِيء – הַחְפָּצָה, אובייקטיפיקציה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/JGiyw
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy
אז מילת היום היא –
מַעַלֵיש مَعَليش או מַעְלֵיש مَعْليش – לא נורא, אין דבר; בהקשרים מסוימים: סליחה/אפשר (מעליש אַסְאַל סֻאַ’אל [נשמע: סוּאַל]? معليش أسأل سؤال – סליחה, אפשר לשאול שאלה?)
וגם בצורה: מַא עַלֵיה שִי مَا عَليه شي
המילה של היום היא מה שנקרא בדקדוק “הֶלְחֵם בסיסים” (דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים, כמו רמזור – רמז אור, מגדלור – מגדל אור, ועוד).
היא מורכבת משלושה בסיסים:
מַא – אין (המילית הוורסטילית הזו היא מילת שלילה רבת שימושים, אותה אפשר לתרגם “לא”, או “אל!” בהתאם להקשר).
עַלֵיה – עליו, על העניין הנדון. זו מילת היחס עַלַא على בנטיית הקניין/השייכות.
שִי או אִשִי اشي, שַיְא’ شيء בספרותית, וברבים אַשְיַאא’ أشياء – דבר, דבר-מה, משהו, חפץ; קצת
ואם התקשיתם להבין משהו היום, אז יאללה, מעליש.
איזה קטע! הרבה אחרי שהפוסט הזה כבר נכתב, אך לפני ימים ספורים, הופיעה בדף שאני אוהב יותר ויותר מיום ליום, البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, תמונה שהיה כתוב בה:
מעליש זה…:
סלח לי!, סליחה, אני מצטער, לא נורא, לא משנה, בכל מקרה, לא סיפור גדול, קח את זה בקלות, אני מצטער לשמוע, הכל בסדר, תירגע ועוד…
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
השורש הערבי הספרותי-בעיקרון ש.י.א’ (בגזרת ע”י – ל המזה) עוסק ברצון ובדברים.
* הפועל שאא’ شاء בבניין הראשון – חפץ, רצה; גרם ל- לעשות
* שִיא’ شِيء או מַשִיאַה مشيئة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רצון
* בִּמַשִיאַתִ אללָּה بمشيئة الله – ברצון האל, אם ירצה האל
* הפועל שַיַּאַ’ شيّأ בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה שלו – החפיץ; גרם ל- לחפוץ ב-
* אַשְיַאא’ מַנְקוּלַה أشياء منقولة – מיטלטלין (מיל’: דברים מועברים)
* שַיְאֻן מַא شيءٌ ما – קצת, דבר-מה, משהו
* שַיְאַן מַא شيئًا ما-, במעמד של יחסה שנייה – במידה מסוימת, במידת מה
* בִּשַיְאִן כַּתִ’יר بشيء كثير – במידה רבה
* אַיּ שַיְא’ أيّ شيء, בספרותית, אַיּ אִשִי أيّ إشي, במדוברת – דבר כלשהו; שום דבר
* לַא שַיא’ لا شيء, בספרותית, וַלַא אִשִי ولا إشي במדוברת – שום דבר, מאומה; אַיִן
* נַפְסֶ אלשִּי نفس الشّي – אותו דבר
* שַיְא’ יֻדְ’כַּר شيء يذكر – דבר ראוי לציון; דבר בעל ערך
* לַא שַיְא’ יֻדְ’כַּר لا شيء يذكر – אין מה להודיע, אין מה לדווח, אמ”ל (בהודעות רשמיות)
* אַלשַּיְא’ בִּאלשַּיְא’ יֻדְ’כַּר الشّيء بالشّيء يذكر – דרך אגב (מיל’: העניין בעניין מוזכר)
* קַבֶּל כֻּלּ שִי قبل كلّ شي – לפני הכול, קודם כל
* בִּתְוַצִּי שִי? بتوصّي شي؟ – אתה צריך/רוצה משהו?
* כֻּלּ שִי סַלַף וּדֵין חַתַּא אלְמַשִי עַלַא אלרִּגְ’לֵין كلّ شي سلف ودين حتّى المشي على الرّجلين – מידה כנגד מידה, אחזיר לך כפי שעשית לי (מיל’: כל דבר הוא הלוואה וחוב, אפילו ההליכה על הרגליים)
* מַן שַבַּ עַלַא שַיְא’ שַאבַּ עַלַיְהִ من شبّ على شيء شاب عليه – מי שגדל כנער עם דבר מה, הזדקן עימו (כלומר המשיך לעשותו עד זקנה). נאמר כדי לציין את כוחו של ההרגל מגיל צעיר.
הוסיף בהקשר עובדיה מזרחי:
“חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה” – משלי כ”ב ו’
“אלישע בן אבויה אומר: הלומד (המלמד) ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד (והמלמד) זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק” אבות ד’ כ’.
=-=
וכמובן, “במקום הראשון” במופעי השורש הזה, אחד הביטויים הנאמרים ביותר בעולם:
אִן שַאאַ’ אללָּה إن شاء الله (במדוברת גם במופע הקצר: אִנְשַאללָּה انشالله) – אם ירצה האל
ובל נשכח את:
מַא שַאאַ’ אללָּה! ما شاء الله – בלי עין הרע! (מיל’: מה שהאל רצה)
ובל נשכח את:
מַא שַאאַ’ אללָּה! ما شاء الله – בלי עין הרע! (מיל’: מה שהאל רצה)
כתב לנו בעבר זיו גולדפישר:
המילה “שוויה” היא המילה הערבית شيء (דבר, משהו, something) בצורה ההקטנה שלה. כאשר מטים את המילה شيء יש לה משמעות של “רצון” (אן שאא אללה – אם ירצה השם). למילה הזאת יש מקבילה עברית, המילה “שי”.
המילה “חפץ” בעברית היא בעלת משמעות כפולה – דבר מסוים מחד (כמו “חפץ חשוד”) ו”רצון” (כלי אין חפץ בו”).
=-=-=-=
בעבר פרסמנו גם את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
שְוַיּ שְוַי شْوَيّ شْوَيّ – לאט לאט
מבירור מהיר ברשת עולה כי בחצי מהמקרים מי שכתבו את הביטוי כתבו (ומן הסתם כך הם מבטאים) בלי ה”א (תא מרבוטה בערבית) בסוף, בעוד החצי השני כותבים (ומבטאים):
שְוַיֶּה שְוַיֶּה شْوَيّة شْوَيّة
מבדיקה לא מקצועית שעשיתי, האופציה עם תא מרבוטה מאפיינת יותר את הלהג המצרי, שם הביטוי מבוטא שויַּה שויַּה.
לפני שנמשיך, מאיפה הביטוי הזה צץ?
זו הגרסה המדוברת והקלילה של הביטוי הספרותי:
שַיְאַן פַשַיְאַן شَيْئًا فَشَيْئًا – לאט לאט, בהדרגה (מיל’: דבר ודבר)
נשאלנו אם המקור הוא דווקא תורכי.
אז הקורא הידען Avshalom Farjun אף הוסיף, למי שיכול לקרוא ספרותית:
أصلها من اللغة العربية
أن أصلها تصغير كلمة شيء فيصبح شويء
ثم أنثت للتناهي في الصغر فصارت شويئة
ثم خففت في العامية فصارت شويّة
قد يكون أصلها من الشويّة وهي القطعة الصغيرة من الشواء
الشَّوِيَّةُ – شَوِيَّةُ:
الشَّوِيَّةُ: القطعة من الشَّوِيّ أي المَشْويَّة.
والشَّوِيَّةُ البقيةُ من الشيء. والجمع: شَوَايَا
المعجم: المعجم الوسيط
شَوِيَّةٌ: ” تَنَاوَلَ شَوِيَّةً مِنَ اللَّحْمِ وَالْخُبْزِ”: قِطْعَةً صَغِيرَةً مِنَ اللَّحْمِ وَالْخُبْزِ
אז אין כאן שום קשר לשורש הערבי ש.ו.י, העוסק בצלייה, אלא וריאציה מדוברת על מונח ספרותי.
* שְוַיּ شْوَيّ או שְוַיֶּה شْوَيّة – קצת, מעט; לאט
* (משהו) וּשוי وشْوَيّ – … וקצת, ועוד קצת
* שויה ו- شْوَيّة و- – עוד מעט ו-, עוד רגע; לא היה חסר הרבה ש-
* מִן שוי من شْوَيّ – לא מזמן, לפני זמן קצר, רק עכשיו-
* מִש שוי مش شْوَيّ – לא מעט, לא סתם; לא אדם פשוט (תלוי הקשר)
* כַּמַאן שוי كمان شْوَيّ – עוד מעט; כמעט-
* קַבֶּל שוי قبل شْوَيّ – לפני זמן קצר
* בַּעֶד שוי بعد شْوَيّ – עוד מעט; לאחר זמן קצר
* כֻּלּ שוי كلّ شْوَيّ – לעיתים קרובות; כל רגע-
* לַחְטַ’ה שוי! لحظة شْوَيّ – רק רגע!
* לַוְלַא שוי لولا شْوَيّ – כמעט-
* אֶלדֻּנְיַא זַיֶּ אלעַ’אזִיַּה תֻרְקֹץ לַכֻּלֶ וַאחַד שְוי الدّنيا زيّ الغازيّة ترقص لكلّ واحد شْوَيّ (פתגם מצרי) – בחיים יש עליות וירידות, יש ימים טובים וימים רעים (מיל’: העולם הוא כמו רקדנית: היא רוקדת לכל אחד קצת)
וחייבים להזכיר בהקשר זה את שירה האלמותי של אם כלת’ום:
עַ’נִּי לִי שִויּ שוי – שיר לי לאט לאט غنّي لي شْوَيّ شويّ
איור: Neil Webb
זה היה הפוסט ה- 1,848 שלנו.
שיהיה יום נהדר ומועדים לשמחה,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
