פורסם לראשונה ב- 17.6.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בהקלטה שקיבלתי מידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
תַאְרִיח’ تَأْرِيخ או תַארִיח’ تاريخ, וברבים תַוַארִיח’ تواريخ – היסטוריה, תאריך; פעולת ציון התאריך; פעולת כתיבת/תיעוד ההיסטוריה
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
ההקלטה נשלחה באחת מקבוצות הווטסאפ ב- 17.5.21, היום בו הוכרזה שביתה כללית בישראל בקרב הערבים, וזו לשונה:
שרפאא’ אלקדס,
ללרג’אל אללי אנכתב אסמהם באלתאריח’ ג’נב צלאח אלדין אלאיובי!
אבו עבידה אנתח’א פיכם, יא רג’אל.
אלאצ’ראב מן אלבחר ללנהר!
ממנוע חד יטלע ע שע’לה ענד אליהוד, ולא אי בני אדם!
למא אנתו אנתח’יתו פי אבו עבידה וקלתו לו אצ’רב, צ’רב
היה בלתח’י פיכם, אצ’ראב, מש תצ’רבוא צואריח’
פממנוע חד יטלע ע אלשע’ל!
אללה אלע’ני ען האליום ואליומיה, יא רג’אל.
מש ביחשדוא אלמסתוטנין, לאנהם יהג’מוא עלא אלשבאב אלערב אלשע’ילה,
בדנא נשוף שו בדה יציר בדולתהם מן ע’יר אלערב אלשע’ילה, אללי בשתע’לוא ענד אליהוד.
ואללה ינצרנא וינצר אהל ע’זה ודעואתכם
شرفاء القدس،
للرّجال إللّي انكتب اسمهم بالتّاريخ جنب صلاح الدّين الأيّوبيّ!
أبو عبيدة انتخى فيكم، يا رجال.
الإضراب من البحر للنّهر!
ممنوع حدّ يطلع ع شغله عند اليهود، ولا أي بني آدم!
لمّا انتو انتخيتو في أبو عبيدة وقلتو لو “اضرب”، ضرب
هيّه بلتخي فيكم، إضراب، مش تضربوا صواريخ
فممنوع حدّ يطلع ع الشّغل!
الله الغنيّ عن هاليوم واليوميّة، يا رجال.
مش بيحشدوا المستوطنين، لأنّهم يهجموا على الشّباب العرب الشّغّيلة،
بدّنا نشوف شو بدّه يصير بدولتهم من غير العرب الشّغّيلة، إللّي بشتغلوا عند اليهود.
والله ينصرنا وينصر أهل غزّة ودعواتكم
מכובדי ירושלים,
(זו פניה) לגברים ששמם נכתב בהיסטוריה לצד שמו של צלאח אלדין אלאיובי (משחרר ירושלים מידי הצלבנים בימי הביניים. שָלֵו)!
אבו עֻבַּיְדַה (דובר גדודי אלקסאם של חמאס. שלו) קורא לכם, אנשים.
השביתה היא מהים עד הנהר (הירדן, כלומר בכל ארץ ישראל).
אסור לאיש לצאת לעבודה אצל היהודים ולא אצל אף אחד!
כשאתם קראתם לאבו עבידה ואמרתם לו: “תירֶה!”, הוא ירה (שיגר רקטות, ובערבית קיים משחק מילים בין ירי ובית שביתה. שלו)
אז הנה הוא קורא לכם/מבקש מכם, (רק) שביתה, לא שתירו רקטות.
אז אסור לאיש לצאת לעבודה!
אלוהים יכול לוותר על היום הזה ועל שכר היום הזה, אנשים (כלומר עשו זאת בלי דאגה לפרנסתכם, אללה יפצה אתכם בדרך אחרת).
שלא יתכנסו המתנחלים (הכוונה ליהודים בכלל), כי הם תוקפים את העובדים הערבים,
אנו רוצים לראות מה יהיה במדינה שלהם בלי עובדים ערבים, שעובדים אצל יהודים.
אללה יעזור לנו/ייתן לנו ניצחון ויעזור/ייתן ניצחון לתושבי עזה ולתפילותיהם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי א.ר.ח’ עוסק בהיסטוריה ובתאריכים.
מה לגבי העברית? השורש של תאריך הוא, לכאורה, השורש א.ר.כ, של דברים ארוכים. אולם מסתבר שזה טיפה יותר מורכב:
“המילה נכנסה לעברית מערבית: تاريخ (תאריח’. גם תרגום להיסטוריה), במקורה מהשורש השמי “ו־ר־ח” (י־ר־ח) שמשמעותו “חודש”.” (ויקימילון)
הבנתם מה קרה פה? העברית לקחה את המילה מערבית, בימי הביניים אם אינני טועה, תקופה בה האומה שהובילה את חקר המדעים בעולם הייתה האומה הערבית, אולם מכיוון שבעברית אין אות שמייצגת את האות (עיצור) הערבית ח’, העברית השתמשה באות שונה לגמרי (מבחינה אטימולוגית) שיש לה צליל זהה: כף רפה.
=-=-=
* הפועל אַרַּחַ’ أرّخ בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – קבע תאריך; כתב תאריך על-; כתב את ההיסטוריה של-
* מֻאַרִּח’ مؤرِّخ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – היסטוריון
* מֻאַרַּח’ مؤرَّخ, בצורת הבינוני הפעול – מתועד/רשום/כתוב/ מצוין בספרי ההיסטוריה; נושא תאריך
* עִלְםֶ אלתַּארִיח’ علم التّاريخ – מדע ההיסטוריה; דברי הימים
* פַגְ’רֶ אלתַּארִיח’ فجر التّاريخ – שחר ההיסטוריה
* בִּלַא תַארִיח’ بلا تأْريخ – ללא תאריך
* תַאְרִיח’ מַפְתוּח تأْريخ مفتوح – ללא קביעת תאריך, עם תאריך פתוח
* עַ’יַּר מַגְ’רַא אֶלתַּארִיח’ غيّر مجرى التّاريخ – שינה את מהלך ההיסטוריה
* אַלתַּארִיח’ יֻעִידֻ נַפְסַהֻ التّاريخ يعيد نفسه – ההיסטוריה חוזרת על עצמה
* חַתַּא תַאְרִיח’ֹה حتّى تأْريخه, לִתַאְריח’ה لتأْريخه – עד לרגע זה (מיל’: עד לתאריך שלו)
* מִן תַאְרִיח’ֹה من تأْريخه – החל מרגע זה (מיל:’ מהתאריך שלו)
* תַארִיחִ’יּ تاريخيّ – היסטורי
לאחר פרסום הפוסט נודע לי כי קיימת ההבחנה הבאה:
תאריח’ עם אלף נחה היא היסטוריה
תאְריח’ עם המזה أْ היא תאריך
=-=-=-=
בניגוד להרגלי, ובשל קוצר זמן ללא תמלול ותרגום, צירפתי לתגובות סרטון קומי קצר שקיבלתי, הכולל בתוכו התייחסות חוזרת למילה תאריך. הסרטון סוּרי, ואני מקווה שמי שמבין ערבית יבין אותו.
זה היה הפוסט ה- 1,374 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
