מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
מַרַּק مَرَّق – העביר, החדיר, הכניס; אפשר ל- לעבור; לש בצק
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
רעות שלחה לי שני סרטונים מחשבון טיקטוק:
El7ashoura | الحشّورة
ל- אֶלְחַשּוּרַה – הסקרנית – יש מעל 222,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:
كل النّاس سألت، إلا الحشّورة: فتّشت وعرفت 
Dubai
כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה
מדובר בלבנונית (לפי המבטא) שחיה בדובאי.
מאינסטגרם שלה, בו יש לה 217,000 עוקבים, עולה ששמה הפרטי מַיְסַם ميسم. היא כותבת על עצמה:
بجاوب على الأسئلة اللي بتجي على بالك قبل النوم
محتوى علمي واجتماعي مبسّط 
אני עונָה על השאלות שעולות במחשבתך לפני השינה
תוכן מדעי וחברתי מפושט / קליל
בסרטון הבא היא מספרת מעט על עצמה ועל המיזם שלה:
https://www.tiktok.com/@el7ashoura/video/7621624355679751442
=-=
כותרת הסרטון הראשון, שיוצג היום:
مش عارفة كيف صارحكن بالموضوع 
قلت ادخل عليكن ضغري بالمعلومة
לא יודעת איך לדבר אתכם בכנות /באופן ישיר על הנושא. אז אמרתי: אביא / אספר / אנגיש לכם ישר את המידע
שו יעני כלמת טז? וליה למא חדא יקול לכ: "טז פיכ!" בתתצ'איק?
כל אלנאס סאלת, אלא אלחשורה. פתשת וערפת.
אלחקיקה, אנה כלמת טז באלאצל מענאהא שי מח'תלף תמאמן ען אללי אנתו מפכרינה.
טז ג'איה מן כלמת טז ואללי בתעני מלח באללע'ה אלתרכיה.
זמאן, איאם חכם אלאתראכ ואלעת'מאניין עלא אלערב, כאן פי נקט תפתיש וג'מרכה לכל אלסלע אלא אלמלח. אלמלח כאן ביעדי בסהולה ג'דן ומן דון תפתיש.
פלמא כאן אלתג'אר יחבוא אנה הנ ימרקוא או יעדוא אלסלע אללי עם ביביעוהא מן דון מא תתפתש וידפעוא ג'מארכ, יח'ברוא צ'אבט אלג'מארכ ויקולוא לה: טז, טז, והידי אלג'מלה כאנת תעני אנה "אנא בס מעי מלח", ומע אלוקת הידי אלעבארה או אלכלמה אנתשרת בין אלנאס וצארוא אלערב יסתח'דמוהא בין בעץ' למא בדון ימרקוא שי או מא יעטוא שי שע'לה אהמיתהא. ושוי שוי אלכלמה צארת תנתשר ותתע'יר וצארת תסתח'דם באלטריקה אללי אליום בתסתח'דם פיהא.
קולוא לי: שו פי כלמאת ת'אניה, ע'ריבה, נחנא בנסתח'דמהא לנתמסח'ר עלא בעץ' מן דון מא נערף מענאהא?
شو يعني كلمة طزّ؟ وليه لمّا حدا يقول لك: "طزّ فيك!" بتتضايق؟
كل النّاس سألت، إلا الحشّورة: فتّشت وعرفت.
الحقيقة، إنّه كلمة طزّ بالأصل معناها شي مختلف تمامًا عن اللي انتو مفكّرينه.
طزّ جاية من كلمة Tuz واللي بتعني ملح باللّغة التّركيّة.
زمان، أيّام حكم الأتراك والعثمانيّين على العرب، كان في نقط تفتيش وجمركة لكلّ السّلع إلّا الملح. الملح كان بيعدّي بسهولة جدًّا ومن دون تفتيش.
فلمّا كان التّجّار يحبّوا إنّه هنّ يمرّقوا أو يعدّوا السّلع اللي عم بيبيعوها من دون ما تتفتّش ويدفعوا جمارك، يخبّروا ضابط الجمارك ويقولوا له: طزّ، طزّ، وهيدي الجملة كانت تعني إنّه "أنا بس معي ملح"، ومع الوقت هيدي العبارة أو الكلمة انتشرت بين النّاس وصاروا العرب يستخدموها بين بعض لمّا بدون يمرّقوا شي أو ما يعطوا شي شغلة أهمّيّتها. وشوي شوي الكلمة صارت تنتشر وتتغيّر وصارت تستخدم بالطّريقة اللي اليوم بتستخدم فيها.
قولوا لي: شو في كلمات ثانية، غريبة، نحنا بنستخدمها لنتمسخر على بعض من دون ما نعرف معناها؟
מה המשמעות של המילה טֻזּ? ולמה כשמישהו אומר לך: "טז פיכּ!" אתה מתעצבן / מרגיש אי נעימות?
כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה.
למען האמת, המשמעות המקורית של המילה טז שונה לגמרי ממה שאתם חושבים.
המילה באה מהמילה Tuz, שפירושה מלח בשפה התורכית.
פעם, בימי שלטון התורכים והעות'מאנים על הערבים, היו נקודות ביקורת/בדיקה ומכס על כל הסחורות, פרט למלח. המלח היה עובר בקלות רבה וללא בדיקה.
כשהסוחרים רצו להעביר את הסחורות שהם מכרו ללא בדיקה ותשלום מכס, הם היו מודיעים לעמיל (קצין) המכס ואומרים לו: טוז, טוז, ופירוש המשפט היה ש-: "יש אתי רק מלח", ועם הזמן הביטוי או המילה נפוצה בין האנשים, והערבים התחילו להשתמש בה ביניהם כשהם רצו להעביר משהו או כשהם לא רצו לייחס חשיבות לעניין כלשהו. לאט לאט המילה התחילה להתפשט ולהשתנות, והתחילו להשתמש בה בדרך שהיום משתמשים בה.
אִמרו לי: באלו מילים נוספות, זרות, אנו משתמשים כדי ללעוג אלו לאלו מבלי שאנו יודעים מה משמעותן?
=-=
אגב, בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
טֻזּ עַלֵיכֹּם طزّ عليكم – אני מצפצף עליכם
לשמיעה: https://clyp.it/tsvpolfs
הביטוי הזה, שבמצרים יכול להיכתב גם טט' طظّ, הוא קריאה בוטה להבעת בוז וזלזול.
למרות הדמיון, אין קשר ל- טיז, ישבן.
מסתבר שבמקור טט' הוא מלח בתורכית: Tuz.
במצרים: טֹזּ פִי… (כך וכך) طزّ في- – אני לא שם על-, אני מצפצף על-
טֹזּ יַא עַאשוּר طزّ يا عاشور – קפוץ לי!
מיל': (בתוך השק יש) מלח, יא עאשור. מסופר שאנשים שרצו להבריח סחורות בשקים בתקופה העות'מאנית ולא רצו לשלם מכס, היו עונים לשאלת המוכס עאשור לגבי מה יש בתוך השקים: זה מלח, יא עאשור!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@el7a…/video/7622353498365250837…
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם. הפוסט המקורי התייחס גם למילה הנוספת למרק – שורבה):
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Shira Mayzenberg, שכתבה לנו:
"היי,
האם אי פעם היה דיון במילה הערבית ל-מרק?"
אז מילת היום היא –
מַרַק مرق או מַרַקַה مَرَقَة – מרק; רוטב, ציר בשר או דגים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Q7QfX
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא יפתח גץ.
אז מילת היום היא –
מַרַק مَرَق – עבר, חלף; הסתלק; העביר; פינק ילד
לשמיעה: https://clyp.it/2cx5vf15
יש כותבים מַרַא مرأ, כפי שמבטאים בפועל בניבים רבים.
וכן, לפני שאתם מפציצים אותנו בתגובות: גם מַרּ مرّ, בגזרת הכפולים, פירושו עבר, חלף, וגם עַבַּר عبر.
השורש הערבי מ.ר.ק עוסק במעברים, בכפירה, בפינוק של ילדים ובמרקים, במובן האחרון כמו בעברית. בעברית השורש גם עוסק במירוק וצחצוח של דברים, וגם ב- מֶרֶק זגגים (החומר המחבר את החלון למסגרת).
* הפועל מַרַקַ مَرَقَ בבניין הראשון, הפעם בספרותית (מילת היום היא במדוברת) – כפר בדת; שוטט (לא בשימוש)
* מַרַק עַלַא- مرق على – קפץ לביקור, ביקר; רימה
* מַארִק مارق, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סוטה, תועה, חורג, כופר, מורד
* הפועל מַרַּק مرّق בבניין השני – העביר, החדיר, הכניס; אפשר ל- לעבור; לש בצק
* הפועל אִנְמַרַק انمرق בבניין השביעי – עבר, חלף
* הפועל אִמְתַרַק בבניין השמיני, אִמְתַרַק בִּאלְבֵּית امترق بالبيت – ישב בבית בחוסר מעש
* אִמְתַרַקַ מִנַ אלְבַּיְת امترق من البيت, בספרותית – יצא במהירות מהבית
* מִרֶק مِرق – דליל; ילד מפונק
* מַרַק مرق או מַרַקַה مرقة – מרק; רוטב (זה לא סותר את העובדה שגם שורבה זה מרק)
* מַמְרַק ممرق, במשקל המקומות – מוצא, דרך יציאה
מסביר ויקימילון:
גיזרון
המילה מופיעה לראשונה במקרא, בסיפור גדעון: ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן.“ (שופטים ו, פסוקים יט – כ), וכמו כן בספר ישעיהו: ”הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד). בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה 'מרק' במקרא כ'רוטב הבשר' (עפ"י מילון קדרי) או כ'תבשיל נוזלי העשוי בשר' (עפ"י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית مرق.
בספר השורשים לרד"ק, המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: "וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר" (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, רוביק רוזנטל טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.
ממקור משותף לאמהרית – מֲאֹרְחְ mäwǧ בהוראת גל. ארמית-עתיקה מָאֻג' mäṷǧ. ערבית – מרקה مرقة בהוראת רוטב.
התמונה: Kelly Sikkema
זה היה הפוסט ה- 3,205 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
