מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
וַחִ’ים وَخِيم – הרה-אסון, מזיק, מזיק לבריאות, רע; ממאיר
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
ehab..usa
Ehab__USA
שימו לב, החשבון פתוח רק למי שאיהאב אישר (זו פעם ראשונה בה נתקלתי בחשבונות טיקטוק שמצריכים אישור צפייה, כמו שקיים באינסטגרם).
איהאב הזה לא כתב על עצמו דבר (פרט לכך שהוא גם בארה”ב), ויש לו כמעט 70,000 עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 22.5.23 וכותרתו:
Replying to @1sadm_m3
בסרטון איהאב יושב כשלידו יושבת בלונדה מצודדת שאינה מוציאה מילה מפיה.
הסא פי כתיר נאס ביחאולוא יסאלוא מת’לן אסאלה זי היכ, אנה האי זוג’תכ ולא צדיקתכ? שו צלת אלקראבה בינכ ובינהא? וין עקד אלזואג’? מין, כם שאהד כאן עלא עקד אלזואג’? מת’לן, שו אלקואנין אללי אנתו אסתנדתו עליהא פי עקד אלזואג’?
ליש אלנאס ביהמהא האי אלאסאלה, מת’לן? מא פי לא עקד ולא אי שי.
שפתהא עלא דייטינג אפ, עלא מוקע, חאטה צורתהא ופרופיילהא, וכנת אנא חאטט צורתי, מת’לן, ומעלומאת עני, וחכית מעהא, ג’אובתני, עזמתהא עלא מטעם, רחנא, תעשינא, רוחנא ע אלבית, תראסלנא יעני כמאן אסבוע זמאן, רחנא כמאן משוארין ת’לאת’ה, ובעד היכה קררנא נעיש מע בעצ’ יעני.
אלכימיא אשתע’לת בינא יעני, אלאמור כליאנתהא כאנת מאשי. ועשנא מע בעצ’, וח’לצ, וצאר לנא האינא ח’מס סנין, עאישין מע בעצ’.
לא פי עקד ג’ואז ולא פי מחאכם ולא פי אי שי.
מא הו אצלן אנת חתא לו תזוג’ת בעקד, וג’בת 20 שאהד ו- 500 ואחד ישופוא עקד אלזואג’ תבעכ ואלערס תבעכ, וענד לחט’ה מעינה, בעד 20 סנה זואג’, צאר פי משאכל בינאתכם ותעד’רת אלחיאה, רח תנפצלוא. מא הי הי נפס אלנתיג’ה. בס יעני פי אח’תלאף בין אנה מת’לן יכון אלאנפצאל בנתאא’ג כארת’יה ועואקב וח’ימה, ובין אנה, ח’לץ, כל ואחד ירוח פי טריקה ואנתהינא.
יעני מת’לן לו אנפצלנא ען בעצ’, ולאקיתהא אנא באלשארע, ממכן אג’י אסלם עליהא, ולא כאנה צאר אי אשי יעני, ואנתהינא יעני. מא פי, יעני דאימן למא יכון פי אח’תלאף מש מענא ד’לכ אנה לאזם אחנא נתחול לאעדאא’. יעני רוח אנת תזוג’ ערביה, ובעדין ח’לי אלאמור הי מא תמשיש זי מא מתוקע יעני, ושוף כיף אנת, ביתחול אלעלאקה לת’אר, יעני, בתציר אנתקאם באלאמור.
בס עשאן אנת בדכ תתבע אלעאדאת ואלתקאליד ותכתב עקוד ותרוח עלא מחאכם. אנת היכ חאבב אנכ תעיש בהאי אלחיאה. אסתנאדן עלא דליל, עלא מת’לן, אסאס דיני, עלא אסאס אלשרע, עלא אסאס אלעאדאת ואלתקאליד, עלא אסאס אלמג’תמע. שו מא כאן יעני, אנת היכ חאבב תעיש. אנת חר.
אנא היכ חאבב אעיש. יעני כל ואחד ביעיש זי מא בדה.
هسّا في كتير ناس بيحاولوا يسألوا مثلًا أسئلة زيّ هيك، إنّه هاي زوجتك ولا صديقتك؟ شو صلة القرابة بينك وبينها؟ وين عقد الزّواج؟ مين، كم شاهد كان على عقد الزّواج؟ مثلًا، شو القوانين اللي انتو استندتو عليها في عقد الزّواج؟
ليش النّاس بيهمّها هاي الأسئلة، مثلًا؟ ما في لا عقد ولا أيّ شي.
شفتها على דייטינג אפּ، على موقع، حاطّة صورتها وפרופיילها، وكنت أنا حاطط صورتي، مثلًا، ومعلومات عنّي، وحكيت معها، جاوبتني، عزمتها على مطعم، رحنا، تعشّينا، روّحنا ع البيت، تراسلنا يعني كمان أسبوع زمان، رحنا كمان مشوارين ثلاثة، وبعد هيكة قرّرنا نعيش مع بعض يعني.
الكيميا اشتغلت بينّا يعني، الأمور كليّانتها كانت ماشي. وعشنا مع بعض، وخلص، وصار لنا هاينا خمس سنين، عايشين مع بعض.
لا في عقد جواز ولا في محاكم ولا في أيّ شي.
ما هو أصلًا انت حتّى لو تزوّجت بعقد، وجبت ٢٠ شاهد و- ٥٠٠ واحد يشوفوا عقد الزّواج تبعك والعرس تبعك، وعند لحظة معيّنة، بعد ٢٠ سنة زواج، صار في مشاكل بيناتكم وتعذّرت الحياة، رح تنفصلوا. ما هي هي نفس النّتيجة. بس يعني في اختلاف بين إنّه مثلًا يكون الانفصال بنتائج كارثيّة وعواقب وخيمة، وبين إنّه، خلص، كلّ واحد يروح في طريقه وانتهينا.
يعني مثلًا لو انفصلنا عن بعض، ولاقيتها أنا بالشّارع، ممكن أجي أسلّم عليها، ولا كأنّه صار أيّ اشي يعني، وانتهينا يعني. ما في، يعني دايمًا لمّا يكون في اختلاف مش معنى ذلك إنّه لازم احنا نتحوّل لأعداء. يعني روح انت تزوّج عربيّة، وبعدين خلّي الأمور هي ما تمشيش زي ما متوقّع يعني، وشوف كيف انت، بيتحوّل العلاقة لثأر، يعني، بتصير انتقام بالأمور.
بس عشان انت بدّك تتّبع العادات والّتقاليد وتكتب عقود وتروح على محاكم. انت هيك حابب إنّك تعيش بهاي الحياة. استنادًا على دليل، على مثلًا، أساس ديني، على أساس الشّرع، على أساس العادات والتّقاليد، على أساس المجتمع. شو ما كان يعني، انت هيك حابب تعيش. انت حرّ.
أنا هيك حابب أعيش. يعني كلّ واحد بيعيش زيّ ما بدّه.
הרבה אנשים מנסים לשאול אותי שאלות כאלה, זו אשתך או חברתך? מה טיב הקרבה בינך ובינה? איפה חוזה/הסכם הנישואין? כמה עדים היו בהסכם הנישואין? על אלו חוקים הסתמכתם בהסכם הנישואין?
למה אכפת לאנשים מהשאלות האלה? אין הסכם ואין כלום.
ראיתי אותה באפליקציית היכרויות, באתר, היא שמה את התמונה שלה ואת הפרופיל שלה, אני שמתי את התמונה שלי ומידע עלי, דיברתי איתה, היא ענתה לי, הזמנתי אותה למסעדה, הלכנו, אכלנו ארוחת ערב, נסענו הביתה, התכתבנו במשך שבוע, יצאנו עוד פעמיים שלוש, לאחר מכן החלטנו לחיות ביחד.
הייתה בינינו כימיה, הכול הלך מצוין. חיינו ביחד, וזהו, אנו כבר חמש שנים חיים ביחד.
אין הסכם נישואין, אין בתי משפט (לענייני נישואין) ואין כלום.
הרי נניח שהתחתנת עם הסכם, הבאת 20 עדים ו- 500 איש שיראו את הסכם הנישואין שלך ואת החתונה שלך, וברגע מסוים, לאחר 20 שנות נישואין, יצוצו ביניכם בעיות והחיים יהפכו לבלתי אפשריים, אתם תיפרדו. בסוף זו אותה תוצאה. אבל יש שוני בין פרידה עם תוצאות קטסטרופליות וסיום הרה גורל, ובין מצב בו כל אחד הולך לדרכו, וזהו.
נגיד שנפרדנו זה מזו, ופגשתי אותה ברחוב, אולי אבוא לברכה לשלום, כאילו לא קרה כלום, וזהו. לא תמיד כשיש חילוקי דעות זה אומר שאנו חייבים להפוך לאויבים. לך אתה תתחתן עם ערביה, אח”כ העניינים לא יסתדרו כמצופה, ותראה איך אתה, איך הקשר הופך לנקמת דם, כלומר תהיה נקמה.
רק כי אתה רוצה ללכת לפי המסורות והמנהגים, לכתוב הסכמים וללכת לבתי משפט. אתה רוצה לחיות חיים כאלה. בהתאם לעיקרון דתי, עקרון ההלכה האסלאמית, עקרון המסורות והמנהגים ועקרון (המקובל) החברה. יהא אשר יהא, כך אתה רוצה לחיות. אתה חופשי.
אני רוצה לחיות כך. כל אחד חי איך שהוא רוצה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
תגובתי האישית לדבריו של איהאב: كلام سليم! (דברים נכונים)
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ו.ח’.ם (בגזרת פ”ו) עוסק בדברים השליליים הבאים (לא מצאתי קשר לשורש העברי המקביל י.ח.ם):
* הפועל וַחִ’מַ وَخِمَ בבניין הראשון – סבל מקשיי עיכול
* הפועל וַחֻ’מַ وَخُمَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה לעיכול, היה כבד, מכביד, בלתי-נסבל
* וַחַ’אמַה وخامة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היות משהו מזיק לבריאות או ממאיר
* הפועל וַחַּ’מַ وخّم בבניין השני – גרם ל- להיות קשה או כבד; היה מטושטש ומנומנם. במדוברת: עשה את צרכיו, הסריח
* מֻוַחַּ’ם موخّم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, או וַחְ’מַאן وخمان – עצלן, רפוי, קהה חושים
* הפועל אִתַּחַ’מַ اتّخم בבניין השמיני – נגרמו לו קשיים בעיכול. מהפועל הזה נוצר השורש התנייני ת.ח’.ם
* מֻתַּחַ’ם متّخم, בצורת הבינוני הפעול – שבע יותר מדי, שבע עקב קשיים בעיכול; עמוס מעל היכול, מלא עד אפס מקום
* הפועל אַתְחַ’מַ أتْخم בבניין הרביעי, עם השורש התנייני – גרם ל- קשיים בעיכול (למשל אוכל רב)
* מַתְח’וּם متخوم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון, עם השורש התנייני – שבע, סובל מקשיים בעיכול עקב אכילה מוגזמת
* הפועל אִסְתַוְחַ’מַ استوخم בבניין העשירי – מצא את- קשה לעיכול או בלתי נסבל
* וַחִ’ם או וַחְ’ם وخْم, במדוברת וִחֶ’ם, כמו מילת היום וַחִ’ים وخيم – קשה לעיכול, מזיק לבריאות
* רַגֻ’ל וִחֶ’ם رجل وخم – אדם דוחה, אדם שאינו אהוד (אבי רחמים כהן ז”ל היה משתמש בשם התואר הזה די הרבה)
* טַעַאם וַחִ’ים طعام وخيم – אוכל קשה לעיכול
* בַּלַד וַחִ’ים بلد وخيم או אַרְץ’ וַחְ’מַה أرض وخمة וגם אַרְץ’ וַחַ’אם أرض وخام – מקום נגוע במחלות, מקום מזיק
* וַחַ’ם وَخَم – נזק; לכלוך, זוהמה; צואה; אוויר מעופש
* מַוְחַ’מַה مَوْخمة, במשקל המקומות – אדמה שאינה ראויה לעיבוד, אדמה נגועה
צילום: Claus Jensen
זה היה הפוסט ה- 2,243 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
