ניסה להיראות חכם

ניסה להיראות חכם
פעליםLeave a Comment on ניסה להיראות חכם

ניסה להיראות חכם

ניסה להיראות חכם

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא המוכשר מתן מלכה.
אז מילת היום היא –
תְפַצְחַן تْفَصْحَن – ניסה להיראות חכם
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
מתן שלח לי מספר דרכים להגיד בערבית מדוברת “להסתלבט”:
תְחַ’וַּת עַלַא- تخوّت على
מַאסֶכּ רַאס עַלַא- ماسك راس على
תְמַסְחַ’ר עלא- تمسخر على
תְפַצְחַן עלא- تفصحن على
רַכַּבּ מִקְלֶת פְלַאן (מיל’: להרכיב את המחבת של פלוני) ركّب مِقْلِة فلان
טַקַּס עלא- طقّس على
אִסְתַלַם استلم
צִ’חֶכּ עלא- ضحك على
גַ’לַּט עלא- جلّط على
תְהַבַּל עלא- تهبَّل على
בבואי לבחור מילה מהרשימה שתהיה מילת הפוסט, שמתי לב לשני דברים:
כל השורשים כבר הופיעו אצלנו, פרט לאחד:
פצחן. מה זה פצחן???
המילונים (לפחות אלו במדוברת, אך לא רק) אינם מכירים את השורש, ואפשר היה לדלות דרך גוגל רסיסי מידע, למשל:
לַא תִתְפַצְחַן لا تِتْفَصْحَن – Don’t pull any funny stuff אל תעשה שטויות (בתרגום חופשי)
ב”מקרי קיצון” כאלה אין ברירה אלא לפנות לדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
התשובות שקיבלתי בדף הן:
* יתחאד’ק או יתד’אכא يتحاذق أو يتذاكى (השורש הספרותי ח.ד’.ק עוסק במומחיות ובמיומנות, אך אינו מופיע בשום מילון בבניין השישי. תד’אכא – התחכם, ניסה להערים, ניסה להיראות חכם. שלו)
* יסתערצ’ נפסה يستعرض نفسه (משוויץ)
* פזלכה / פד’לכה فزلكة / فذلكة – אומרים על מישהו מתחכם או מתפלפל בנושא שאינו באמת מבין
* בתפצחן במדוברת, בתפלסף בספרותית بتفصحن بالعامية بتفلسف بالفصحى (מתפלסף)
* מתחד’לק متحذلق (התיימר להיות מלומד; הפגין את ידיעותיו ומיומנותו)
המגיב Montana Sakhnin כתב:
تفصحن = العامية ياخذ المفهوم السلبي للكلمة اي تظاهر بمعرفة الامر رغم جهله له وبمجرد يطلق كلام في جو الجلسة يخيل له ان اقنع او اتى بجديد والكل يعرف حقيقة امره. وتستعمل في نفس السياق كلمة “مِدْعي” بكسر الميم وتسكين الدال بالعامية (فلان مدعي) اي يدعي المامه ببواطن الامور رغم جهله لها. بالطبع من وجه نظر الناعتين له قد يخطئوا او يصيبو بحكمهم عليه.
بالفصحى =التفسير موجود بالمعاجم بغوغل كلها حول معني ايجابي عمد البلاغة وانتقاء المفردات العميقة والجميلة وما اكثرها بالعربية
بالنهاية تفسير شخصي *فلا يؤخذ مني علم*
ما انا بخبير بالعربية. قد اخطئ وقد اصيب
משמעות הפועל במדוברת היא שלילית: אדם שמפגין ידע בעניין למרות שהוא בור, וזאת רק כדי לשחרר מילים לחלל האוויר. האדם סבור שהוא שכנע או חידש כשהכול יודעים מה הוא באמת. באותו הקשר אומרים את המילה המדוברת מִדְעִי, כלומר אדם שרוצה להפגין בקיאות למרות שהוא בור. מי שמתארים אותו עשויים לצדוק או לטעות בשיפוטם אותו.
משמעות הפועל בספרותית נמצאת במילונים, והיא חיובית: אדם ששולט היטב בשפה הספרותית על ביטויה ומילותיה היפים.
זו פרשנות אישית שלי, *אל לכם ללמוד ממני*.
אינני מומחה בשפה הערבית. לעיתים אני טועה ולעיתים צודק.
והמגיב Khalil Khamis Hazbouz כתב:
تفصحن: تقال لشخص مدّعي فارغ من الفحوى، عندما يستعمل في سياق كلامه مفردات بالعربية “الفصحى” حتى ينال الاعجاب ومن ثم الأخذ بكلامه على نحو الجد.
הפועל נאמר על אדם שאומר דברים ריקים מתוכן, בעודו משתמש בדבריו במילים בערבית ספרותית כדי לזכות באהדה וכדי שייקחו את דבריו ברצינות.
(התרגומים של מונטנה [שהוא שם החנות של הכותב בסח’נין] וח’ליל הם שלי. שָלֵו)
לסיכום: השורש נגזר מהשורש של המילה פֻצְחַא, שהיא הערבית הספרותית. מדובר באדם שמדבר בספרותית כדי שיחשבו שהוא חכם.
יפה, לא?
בקיצור, מתן רצה להסתלבט ויצא שהעשיר אותנו בפועל ייחודי ויפה.
=-=-=
ובל נשכח את מה שכתבתנו פה בעבר:
אִסְתַלְבַּתַ’ إِستَلبَثَ – התמהמה
מה? מה הקשר?
טוב, אז ככה:
אני מעולם לא התעמקתי במוצאו של הפועל הזה, וזה לא מחמיא לי, שכן הייתי אמור להסתקרן מתישהו בעניינו.
בקיצור, ניגשתי אחר כבוד למילון הסלנג המקיף של רוזנטל, ספר שנמצא אצלי בקדמת הספרייה.
הספר טען ש- הסתלבט הוא בעצם שיבוש של אסתלבת’.
על פניו, נראה שיש פה משהו. ועם זאת, מה הקשר? מה הקשר בין פועל ספרותי גבוה ונדיר, במשמעות התמהמה או: חשב שמישהו איחר, ובין להסתלבט על אנשים? האם יש פה טעות בשיפוט של המילון המלומד? ייתכן.
אבל ראו זה פלא! לפני ימים ספורים פרסמנו פה פוסט על חיבוק (עבוטה), ובמסגרת הדיון על השורש כתבנו ש- אִסְתַעְבַּט זה “חשב שמישהו טיפש”.
אז פנתה אלינו Tamar Nahmias Shefa וטענה שעלתה על משהו:
“אסתעבט ופירושו מזכירים את הסתלבט, כלומר ‘עבד’ על מישהו”.
איזה צירוף מקרים מדהים ונדיר!
בקיצור, אין לי מושג מי צודק. יתר על כן; אין לי שום אינדיקציה שמקור הפועל ערבי בכלל, אבל אולי.
זה היה הפוסט ה- 1,925 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x