המנון לאומי

המנון לאומי
פעלים שמות עצם (מופשטים) תרבותLeave a Comment on המנון לאומי

המנון לאומי

המנון לאומי
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אושר כתר, שכתב לנו:
“مساء الخير، كيفك؟
מעוניין לעשות פוסט על המילה نشيد وطني؟ הנה סרטון מעניין מבית היוצר של ماذا لو؟ הכותרת: ماذا لو عندنا نشيد وطني عربي واحد؟”
אז מילת היום היא –
נַשִיד וַטַנִיּ / קַוְמִיּ نَشِيد وَطَنِيّ / قوميّ – המנון לאומי
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/8P9L8
אושר שלח לי את הסרטון “מה היה קורה אילו היה לנו המנון ערבי אחד?”, שפורסם ב- 15.11.22 בערוץ יוטיוב בשם:
What if ماذا لو
“מה היה קורה אם/אילו”
עם כמעט 500,000 עוקבים.
הערוץ כותב על עצמו:
اهلا .. انا ايمان صبحي
ودي رحلة من ١٠٠٠ سؤال بيبدأوا بماذا لو
بدأت من اكتوبر ٢٠٢٠
هتلاقوني على اليوتيوب وفيس بوك وانستجرام
هنا مساحة آمنة تسأل فيها كل اللي نفسك فيه.. وهتلاقي اجابات
שלום. אני אִימַאן צֻבְּחִי
וזהו מסע המורכב מאלף שאלות שמתחילות ב: “מה היה קורה אם/אילו?”
(המסע) התחיל באוקטובר 2020
תמצאו אותי ביוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם
כאן זהו מתחם בטוח בו אתה יכול לשאול כל מה שעולה על דעתך, ותמצא תשובות
=-=
מבדיקה זריזה שקיימתי עולה כי אימאן היא בחורה מצריה, ילידת 1997. היא עוסקת בהצגת תכנים ויזואליים אמיצים, והיא עוררה לא פעם ויכוחים בתוך החברה הערבית.
אחד הסרטונים המסעירים יותר שלה עסק בשאלה “האם כולנו בעצם בננה?”, בו סיפרה כי מדענים וחוקרים מערביים הגיעו למסקנה כי מוצא האדם מהבננה, שכן יש דמיון רב בין הגנים של הבננות ואלו של המין האנושי. הסרטון עורר זעם רב בקרב צופים מוסלמים, שמאמינים שמוצא האדם באדם הראשון, והאישה נבראה מצלעו.
=-=
לצד הסרטון המופתי אותו נציג היום נכתב:
ماذا لو كل العرب عندهم نشيد وطني موحد؟!
فكرة تبدو ساذجة وملهاش معنى..
بس الحقيقة إن حاجات كتير أوي هتتغير لو ده حصل.
מה היה קורה אילו לכל הערבים היה המנון לאומי אחד?!
זהו רעיון שנראה תמים וחסר משמעות.
אבל למען האמת, דברים רבים מאוד היו משתנים אילו זה היה קורה.
=-=
אחרי כל ההקדמה הזו, קבלו את יצירת המופת הלשונית-היסטורית-פוליטית-לאומית-תרבותית-חברתית הבאה:
מאד’א לו ענדנא נשיד וטני ערבי ואחד?
מוטני, מוטני
יעני נשיד הנחפט’ה צם לאננא הנע’ניה מן ואחנא אטפאל כל יום פי טאבור אלמדרסה.
תח’יל פי מבאריאת כאס אלעאלם בנסמע נשיד ואחד בס. ופי כל סנה פי אלעיד אלקומי ועיד אלת’ורה, פי כל בלד ערביה נסמע נשיד ואחד ביחרכ קלוב 430 מליון שח’צ ויוקפהם ללתחיה.
עשת פי אלאוטאן ללעלא ענואן
ואלנשיד אלוטני מש שויה כלמאת ומזיכא
דא מלח’צ תאריח’י ען אלתחולאת אלסיאסיה ואלצראעאת אללי שאפתהא בלאדנא ונאסנא. ובעדיהא מחאולת כל דולה ללם שתאת נפסהא.
נשתרי אלמג’ד באע’לא ת’מן
ועלשאן בלאדנא אלערביה תאריח’הא משתרכ פעלן נקדר נעמל נשיד ערבי ואחד. נשיד יחכי ען אלף סנה, כנא פיהא מתחדין, בנצנע ובנקוד אלעלום פי אלעאלם כלה
נפוס אבאה ומאצ’ן מגיד
אלנשיד היד’כר אלאחתלאלאת ואלאתפאקיאת אללי דמרתנא ופרקתנא, ויפכרנא באלחרוב אללי חארבנאהא סוא צ’ד אעדאאנא עלא מר אלתאריח’ ומננסאש יפכרנא כמאן בכל אלחרוב אללי עמלנאהא צ’ד בעצ’, עלשאן נפצ’ל פאכרין אננא מש מפרוצ’ נעמל כדא תאני
פאשדהוא
נשיד יפכר אלעאלם כל מרה יתעזף אנ פלסטין מחתלה
פלסטין דארי ודרב אנתצארי
אלנשיד היקום עלא פכרה ואחדה ומהמה גדן גדן, אנ לע’ת אלצ’אד תגמענא ומן אלימן למצר ללמע’רב לא דין יפרקנא, בט’בט זי מא קאל פח’רי אלבארודי:
פלא חד יבאעדנא ולא דין יפרקנא
הנד’כר פי נשידנא אלת’וראת אללי עמלנאהא ואללי עאנינא מנהא סוא ואתעלמנא מנהא כמאן.
היכון נשיד בילח’ץ תאריח’נא וחאצ’רנא וביחלם במסתקבל אגמל. יכון פיהא בלאד אלערב אוטאני וכל אלערב אח’ואני פעלן
ומן נג’ד אלא ימן, אלא מצר פתטואנ
ואלחקיקה אנ אלפכרה די מש בעידה. כד’א מרה חצלת אנ כד’א דולה ערביה יבקא ענדהם נפס אלנשיד פי נפס אלוקת, או פי אוקאת מח’תלפה. אה ואללה. יעני מת’לן אלנשיד דה:
ואללה זמאן יא סלאחי
כאן אלנשיד אלוטני למצר למדת 19 סנה, מן 1960 ל 1979 ונפס אלנשיד, הו הו, כאן כמאן נשיד ללעראק פי נפס אלפתרה תקריבן, מן 1963 ל 1981.
אשתקת לכ פי כפאחי
וכמאן נשיד מוטני, כאן נשיד וטני לפלסטין ובעדין אלעראק כמאן אח’דתה נשיד וטני ליהא.
אלג’לאל ואלג’מאל ואלסנאא’ ואלבהאא’ פי רבאכ
ואצלן אצלן תלחינה לבנאני. (לבנאני?) אה ואללה. אומאל בקא לו ערפת אנ אלנשיד אלוטני אלסורי “חמאת אלדיאר” מלחנה אלמלחן אללבנאני אחמד אלפליפל:
חמאת אלדיאר, עליכם סלאם
ונשיד ליביא, “יא בלאדי”, כתבה אלשאער אלתונסי אלבשיר אלערבי ולחנה אלמוסיקאר אלמצרי מחמד עבד אלוהאב
לן נעוד ללקיוד, קד תחררנא, וחררנא אלוטן
ונשיד תונס דלוקתי אללי אחנא בנחבה כלנא:
פלא עאש מן לם יעש סידן
אצלן כתבה אלמצרי אלשאער מצטפא צאדק אלראפעי. ופי אלוקת אללי אלמלחן אלמצרי עלי אסמאעיל וזע נשיד פלסטין
פדאאי יא ארצ’י, יא ארצ’ אלג’דוד
אלמלחן אלפלסטיני מחמד צדקי עיאש לחן נשיד אלבחרין אלקדים!
בלד אלכראם, בלד אלסלאם
וכמאן אלאמאראת, אלחאן נשידהא “עישי בלאדי” מן אלחאן אלמוסיקאר אלמצרי סעד עבד אלוהאב:
עאש אתחאד אמאראתנא
דה מש ביקולכוא חאגה?
אלצראחה, ביקולנא אננא ממכן נעמלהא
יא בלאדי עישי חרה ואסלמי רע’מ אלאעאדי
בס אהם חאגה ואחנא בנעמל אלנשיד אלוטני אלערבי אננא נד’כר סתאתנא, לאנ פיה אנאשיד וטניה ערביה מבתד’רכש אלא אלרגאלה, זי נשיד לבנאן, אללי ביקולוא פיה:
סהלנא ואלג’בל מנבת ללרג’אל
יעני גבאל לבנאן מבתנבתש סתאת?!
כלנא ללוטן
או מת’לן אלנשיד אלתונסי אללי ביקול:
אלא עז תונס אלא מג’דהא רג’אל אלבלאד ושבאנהא
טב ופין נסאא’ אלבלאד ושאבאתהא??
הלמוא הלמוא למג’ד אלזמן
מא עלינא. אלמהם, נאס כת’יר בתכד’ב באלוחדה. בשוף כומנתאת בתקולי:
מפיש חאגה אסמהא וטן ערבי אצלן ואנסוא בקא אלחלם דה
לסאן אלצ’אד יג’מענא בע’סאן ועדנאן
בס היפצ’ל נשיד בלד ערבי מא לחנה ואחד מן גנסיה תאניה וכתבה ואחד מן גנסיה תאלתה. בציץ אמל ביקולנא אנהא מסאלת וקת. כל אללי עלינא אננא נפהם ונשתע’ל ונסתעד ללוחדה!
וע’נוא יא בני אמי, בלאד אלערב אוטאני
וכל אלערב אח’ואני
ماذا لو عندنا نشيد وطني عربي واحد؟
موطني، موطني
يعني نشيد هنحفظه صمّ لأننا هنغنّيه من واحنا أطفال كلّ يوم في طابور المدرسة.
تخيّل في مباريات كأس العالم بنسمع نشيد واحد بس. وفي كلّ سنة في العيد القومي وعيد الثّورة، في كلّ بلد عربيّة نسمع نشيد واحد بيحرّك قلوب ٤٣٠ مليون شخص ويوقّفهم للتّحيّة.
عشت في الأوطان للعلى عنوان
والنّشيد الوطني مش شويّة كلمات ومزيكا
دا ملخّص تاريخي عن التّحوّلات السّياسيّة والصّراعات اللّي شافتها بلادنا وناسنا. وبعديها محاولة كلّ دولة للمّ شتات نفسها.
نشتري المجد بأغلى ثمن
وعلشان بلادنا العربيّة تاريخها مشترك فعلًا نقدر نعمل نشيد عربي واحد. نشيد يحكي عن ألف سنة، كنّا فيها متّحدين، بنصنّع وبنقود العلوم في العالم كلّه
نفوس أباة وماضٍ مجيد
النّشيد هيذكر الاحتلالات والاتّفاقيات اللّي دمّرتنا وفرّقتنا، ويفكّرنا بالحروب اللّي حاربناها سوا ضدّ أعدائنا على مرّ التّاريخ ومننساش يفكّرنا كمان بكلّ الحروب اللّي عملناها ضدّ بعض، علشان نفضل فاكرين أنّنا مش مفروض نعمل كدا تاني
فاشدهوا
نشيد يفكّر العالم كلّ مرّة يتعزّف أن فلسطين محتلّة
فلسطين داري ودرب انتصاري
النّشيد هيقوم على فكرة واحدة ومهمّة جدًّا جدًّا، أنّ لغة الضّاد تجمعنا، ومن اليمن لمصر للمغرب لا دين يفرّقنا، بظبط زيّ ما قال فخري البارودي:
فلا حدّ يباعدنا ولا دين يفرّقنا
هنذكر في نشيدنا الثّورات اللّي عملناها واللّي عانينا منها سوا واتعلّمنا منها كمان.
هيكون نشيد بيلخّص تاريخنا وحاضرنا وبيحلم بمستقبل أجمل. يكون فيها بلاد العرب أوطاني وكلّ العرب اخواني فعلًا
ومن نجد إلى يمن، إلى مصر فتطوان
والحقيقة أنّ الفكرة دي مش بعيدة. كذا مرّة حصلت أنّ كذا دولة عربيّة يبقى عندهم نفس النّشيد في نفس الوقت، أو في أوقات مختلفة. اه والله. يعني مثلًا النّشيد ده:
والله زمان يا سلاحي
كان النّشيد الوطني لمصر لمدّة ١٩ سنة، من ١٩٦٠ ل ١٩٧٩. ونفس النّشيد، هو هو، كان كمان نشيد للعراق في نفس الفترة تقريبًا، من ١٩٦٣ ل ١٩٨١.
اشتقت لك في كفاحي
وكمان نشيد موطني، كان نشيد وطني لفلسطين، وبعدين العراق كمان أخدته نشيد وطني ليها:
الجلال والجمال والسّناء والبهاء في رُباك
وأصلًا أصلًا تلحينه لبناني. (لبناني؟) اه والله. أومال بقى لو عرفت أنّ النّشيد الوطني السّوري “حماة الدّيار” ملحّنه الملحّن اللبناني أحمد الفليفل:
حماة الدّيار، عليكم سلام
ونشيد ليبيا، “يا بلادي”، كتبه الشّاعر التّونسي البشير العربي ولحّنه الموسيقار المصري محمّد عبد الوهّاب
لن نعود للقيود، قد تحرّرنا، وحرّرنا الوطن
ونشيد تونس دلوقتي اللّي احنا بنحبّه كلّنا:
فلا عاش من لم يعش سيّدًا
أصلًا كتبه المصري الشّاعر مصطفى صادق الرّافعي. وفي الوقت اللّي الملحّن المصري علي إسماعيل وزّع نشيد فلسطين:
فدائي يا أرضي، يا أرض الجدود
الملحّن الفلسطيني محمّد صدقي عيّاش لحّن نشيد البحرين القديم!
بلد الكرام، بلد السلام
وكمان الإمارات، ألحان نشيدها “عيشي بلادي” من ألحان الموسيقار المصري سعد عبد الوهّاب:
عاش اتّحاد إماراتنا
ده مش بيقولكوا حاجة؟
الصّراحة، بيقولنا إنّنا ممكن نعملها.
يا بلادي عيشي حرّة واسلمي رغم الأعادي
بس أهمّ حاجة واحنا بنعمل النّشيد الوطني العربي أنّنا نذكر ستّاتنا، لأنّ فيه أناشيد وطنيّة عربيّة مبتذركش إلى الرّجالة، زيّ نشيد لبنان، اللّي بيقولوا فيه:
سهلنا والجبل منبت للرّجال
يعني جبال لبنان مبتنبتش ستّات؟!
كلّنا للوطن
أو مثلًا النّشيد التّونسي اللّي بيقول:
إلى عزّ تونس، إلى مجدها، رجال البلاد وشبّانها
طب وفين نساء البلاد وشابّاتها؟؟
هلمّوا هلمّوا لمجد الزّمن
ما علينا. المهمّ، ناس كثير بتكذّب بالوحدة. بشوف كومنتات بتقولي:
مفيش حاجة اسمها وطن عربي أصلًا، وانسوا بقى الحلم ده
لسان الضّاد يجمعنا بغسّان وعدنان
بس هيفضل نشيد بلد عربي ما، لحّنه واحد من جنسيّة تانية وكتبه واحد من جنسيّة تالتة. بصيص أمل بيقولنا إنّها مسألة وقت. كلّ اللّي علينا إنّنا نفهم ونشتغل ونستعدّ للوحدة!
وغنّوا يا بني أمّي، بلاد العُرب أوطاني
وكلّ العرب إخواني
מה היה קורה אילו היה לנו המנון ערבי אחד?
“מולדתי, מולדתי” (לקוח מההמנון העיראקי. שָלֵו)
כלומר המנון שנדע אותו בע”פ כי נשיר אותו מאז שאנו ילדים, כל יום במסדר (הבוקר) בבית הספר.
תאר לעצמך שבמשחקי גביע העולם (בכדורגל) נשמע המנון אחד בלבד. ובכל שנה בחג הלאומי ובחג המהפכה, בכל ארץ ערבית נשמע המנון אחד שירגש את לבבותיהם של 430 מיליון אנשים (ערבים. שלו) ויגרום להם לעמוד ולהצדיע.
“תחיה בארצות המולדת, לרוממות יש כתובת” (לקוח מההמנון המרוקאי)
המנון לאומי אינו רק כמה מילים ומנגינה
זהו תקציר היסטורי של התהפוכות הפוליטיות והמאבקים שארצותינו ואנשינו היו עדים להם, ולאחר מכן הניסיון של כל מדינה לאסוף עצמה מחדש.
“נקנה את התהילה במחיר היקר ביותר” (לקוח מההמנון הסודאני)
מכיוון שההיסטוריה של ארצות ערב שלנו היא משותפת בפועל, אנו יכולים לחבר המנון ערבי אחד. המנון שיספר על אלף שנים, בהן היינו מאוחדים, יצרנו והובלנו את המדעים בעולם כולו
“נפשות גאות ועבר מפואר” (לקוח מההמנון הסורי)
ההמנון יציין את הכיבושים וההסכמים שהחריבו אותו ופילגו אותנו, ויזכיר לנו את המלחמות שנלחמנו יחדיו נגד אויבינו במהלך ההיסטוריה (בנקודה זו בסרטון רואים את דגל ישראל. שלו), והוא לא ישכח להזכיר לנו גם את כל המלחמות שנלחמו אלו באלו, כדי שנמשיך להבין שאסור לנו לנהוג כך שוב.
“היו עדים!” (לקוח מההמנון האלג’ירי)
המנון שיזכיר לעולם בכל פעם שהוא ינוגן שפלסטין (עדיין) כבושה
“פלסטין ביתי ודרך נצחוני” (לקוח מההמנון הפלסטיני)
ההמנון יהיה מבוסס על רעיון אחר חשוב מאוד מאוד, ש”שפת הצ’אד” (כינוי ציורי לשפה הערבית. שלו) מאחדת אותנו, ושמתימן, דרך מצרים ועד מרוקו, אין דת שמפרידה אותנו, בדיוק כפי שאמר פח’רי אלבארודי*:
“שום גבול לא ירחיק אותנו זה מזה ושום דת לא תפלג אותנו”
נציין בהמנוננו את המהפכות שעשינו ושסבלנו מהן יחדיו, וגם למדנו מהן.
הוא יהיה המנון שיתמצת את ההיסטוריה שלנו ואת ההווה שלנו, והוא יחלום על עתיד יפה יותר. ארצות ערב יהיו ארצות המולדת שלי* וכל הערבים יהיו בפועל האחים שלי
“מנג’ד (חבל ארץ בחצי האי ערב. שלו) לתימן, למצרים ותטואן” (עיר במרוקו. זו שורה מההמנון של אלבארודי)
האמת היא, שהרעיון הזה אינו רחוק. כבר קרה שמדינה ערבית השתמשה באותו המנון (של מדינה אחרת) באותו הזמן, או בזמנים אחרים כן, באמת. למשל ההמנון הזה:
“בחיי, מזמן, הו הנשק שלי”
היה ההמנון הלאומי של מצרים במשך 19 שנים, מ- 1960 ועד 1979. ואותו ההמנון, הוא בעצמו, היה גם ההמנון של עיראק באותו תקופה כמעט, מ- 1963 ועד 1981.
“התגעגעתי אליך במאבקי” (המשך אותו המנון)
וגם ההמנון “מולדתי”, שהיה המנון לאומי של פלסטין, ואח”כ עיראק אימצה אותו כהמנון הלאומי שלה:
“התפארת, היופי, הרוממות והנוי בגבעות שלך”
במקור, הלחן שלו לבנוני (נשאֶלֶת בחדר: לבנוני?) כן. והאם ידעת שההמנון הלאומי הסורי, “מגיני הארץ”, הולחן ע”י המלחין הלבנוני אחמד אלפליפל:
“מגיני הארץ, שלום עליכם”
וההמנון של לוב, “הו ארצי”, נכתב ע”י המשורר התוניסאי אלבשיר אלערבי, והלחין אותו המוזיקאי המצרי מוחמד עבד אלוהאב:
“לעולם לא נשוב לכבלים, השתחררנו, ושחררנו את המולדת”
ההמנון התוניסאי הנוכחי, שכולנו אוהבים אותו:
“לא יחיה מי שלא חי כאדון”
כתב אותו במקור המשורר המצרי מצטפא צאדק אלראפעי. וכאשר המלחין המצרי עלי אסמאעיל חיבר את ההמנון הפלסטיני:
“הַקְרָבָתי, הו ארצי, ארץ הסבים”
המלחין הפלסטיני מוחמד צדקי עיאש הלחין את ההמנון הישן של אלבחרין!
“ארץ הנכבדים, ארץ השלום”
וגם (מדינת) האמירויות, הלחן של ההמנון שלה “חיי, ארצי” הוא של המוזיקאי המצרי סעד עבד אלוהאב:
“יחי איחוד האמירויות שלנו”
זה לא אומר לכם משהו?
בכנות, זה אומר לנו שאנו יכולים לעשות זאת.
“הו ארצי, חיי חופשית והיי שלמה למרות האויבים” (לקוח מההמנון המצרי)
אבל הדבר שהכי חשוב לעשות כשנחבר את ההמנון הלאומי הערבי הוא לזכור את הנשים שלנו, שכן יש המנונים לאומיים ערביים שמזכירים רק את הגברים, כמו ההמנון הלבנוני, שאומרים בו:
“המישור שלנו וההר הם בית יוצר של גברים”
כלומר ההרים של לבנון אינם יוצרים נשים?!
“כולנו למען המולדת” (המשך ההמנון הלבנוני)
או למשל ההמנון התוניסאי שאומר:
“אל תפארת תוניסיה, אל תהילתה, גברי הארץ וצעיריה”
טוב, ואיפה נשות הארץ וצעירותיה??
“בואו, בואו לתפארת הזמן” (המשך ההמנון)
נו, מילא. בקיצור, אנשים רבים אינם מאמינים באחדות. אנו רואים תגובות שאומרות לי:
“אין בכלל דבר כזה שנקרא מולדת ערבית, תשכחו כבר מהחלום הזה”
“שפת הצ’אד מאחדת אותנו עם בני ע’סאן (קחטאן) ועדנאן” (שני שבטים ערבים קדומים. זהו ציטוט נוסף מההמנון של אלבארודי)
אבל זה יהיה המנון של ארץ ערבית כלשהי, שהלחין אותו מישהו עם אזרחות אחרת וכתב אותו מישהו עם אזרחות שלישית. זהו ניצוץ תקווה שאומר לנו שזה רק עניין של זמן. עלינו רק להבין, לפעול ולהתכונן לאחדות!
“שירו, בני אמי, ארצות ערב הן ארצות המולדת שלי” (ציטוט נוסף של אלבארודי)
וכל הערבים אחים שלי (זו תוספת של אימאן, כך אני מבין)
(התרגום שלי. שָלֵו)
* הסורי פח’רי אלבארודי (1887-1966) חיבר המנון פן-ערבי ששמו “בִּלַאדֻ אלְעֻרְבִּ אַוְטַאנִי” بلاد العُرب أوطاني – ארצות ערב הן ארצות המולדת שלי.
ההמנון מהלל את הלאומיות הערבית ומשבח את האחדות הערבית. הוא קורא לשמור על האחדות ועל החינוך, וכן לשמור על המסורות והתרבות הערביות.
ההמנון זכה לפופולריות בעקבות האביב הערבי בשנת 2011. הוא הוגדר “ההמנון הערבי הבלתי רשמי”.
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי נ.ש.ד עוסק בעיקר בשירים ובפזמונים:
* הפועל נַשַדַ نَشَدَ בבניין הראשון – חיפש, חיפש אבדה; הלך ל-; ביקש, ביקש עצה
* נַשְד نشْد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיפוש; בקשה; הַלל, שֶבח
* נַאשֶד ناشد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מדריך, מנחה (לא בשימוש)
* מַנְשוּד منشود, בצורת הבינוני הפעול – ששואפים אליו, מקֻווה, מצופה, מיוחל, רצוי
* מַנְשוּדַאת منشودات, ברבים – תמלילי זמרה
* הפועל נַאשַדַ ناشَد בבניין השלישי – ביקש מ- את-; פנה בקריאה ל-; הפציר ב- להיעתר
* מֻנַאשַדַה مناشدة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בקשה, עתירה, הפצרה
* הפועל אַנְשַדַ أنشد בבניין הרביעי – דקלם; שר; ענה ל-
* הפועל תַנַשַּדַ تنشّد בבניין החמישי – חיפש
* הפועל תַנַאשַדוּא تناشدوا בבניין השישי – דקלמו שירים זה לזה
* הפועל אִסְתַנְשַדַ استنشد בבניין העשירי – ביקש שיראו לו את הדרך; ביקש מ- לדקלם שיר
* נַשַּאד نشّاد, במשקל בעלי המלאכה – מדריך תועים
* אֻנְשוּדַה أنشودة וברבים אַנַאשִיד أناشيد – שיר מולחן או מדוקלם; פיוט; המנון; שיר הלל
* נַשִיד نشيد וברבים אַנַאשִיד أناشيد – שיר, שיר מולחן, שיר מדוקלם, פזמון, המנון; פיוט; שיר הלל
* סִפְר נַשִידֶ אלְאַנַאשִיד سفر نشيد الأناشيد – שיר השירים (בתנ”ך)
* אַלנַּשִידֶ אלְאֻמַמִיּ النّشيد الأمميّ, או: נַשִידֶ אלְאֻמַמִיַּה نشيد الأمميّة – האינטרנציונל
” ‘האינטרנציונל’ (צרפתית: L’Internationale) הוא המנון שמאל פוליטי. המילים המקוריות נכתבו בצרפתית על ידי אז’ן פוטייה (1816–1887) בשנת 1871 והולחנו בידי פייר דֶּגֶייטֵר (1848–1932) בשנת 1888. השיר נכתב בעקבות דיכוי הקומונה הפריזאית במהלך המלחמה בפרוסיה ותורגם לעשרות שפות. זהו אחד ההמנונים המפורסמים ביותר בעולם, המושר עד היום בפי סוציאליסטים מכל הגוונים – קומוניסטים, אנרכיסטים, וסוציאל-דמוקרטים. […]” (ויקיפדיה)

הגיב הקורא בלשנות יהודית:
מבחינתי האישית אין דבר שיותר מרתק ומאתגר את החשיבה הבלשנית מהתעמקות בערבית הספרותית והשוואתה לעברית התנכ”ית אלא שהפעם זה היה מסובך כי אין שורש דומה לנשד בעברית מה שמוכיח שחסרה כאן איזושהי חולייה מקשרת ואז נזכרתי במילון לעברית ימי הביניים (שכמדומני פורסם כאן בזמנו על ידי מחבריו בעצמם) ושם אכן נמצא הפתרון בגירסת נשר במקום נשד (ההיפך מבלאו?) ונשר הוא כמו שירה ואשרי האיש בתהילים שהם מלשון שבח וקילוס.
וכעת גם מובן מדוע מדריך התועים ראוי להקרא נאשר מלשון יושר כי הוא מראה לתועים את דרך הישר והאושר ולפי זה גם שיר השירים יתורגם נשיר אלנשיר (במקום נשיד אלנשיד) ואז הכל יסתדר על מכונו כהוגן כנלע”ד.

וכתבה גילה יונה:
רוצה להוסיף שיהודים שלמדו בעיראק בבתי ספר מעורבים היו כל בוקר שרים את ההמנון לאחר הנפת הדגל מתוך כבוד. זה היה מובן מאליו. (אף אחד לא אמר: המילים לא מביעות מה שאנחנו מרגישים).

התמונה: ממאגר חופשי

זה היה הפוסט ה- 1,926 שלנו.

שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x