פורסם ב- 24.7.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת Nitzan Zada.
אז מילת היום היא –
פַקִיר فَقِير וברבים פֻקַרַאא’ فقراء או פֻקֻר فُقُر – עני, אביון; קבצן; “פקיר” סגפן מארצות המזרח
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
ניצן חשפה בפניי את השיר היפה Cliché (כן, זה בצרפתית) של ההרכב הלבנוני Meen.
בערבית נכתב מין مين.
נתחיל רגע עם תרגום מצרפתית, נעיין בויקימילון:
“קלישאה או קלישה, מצרפתית: cliché, “גלופה”, ובהשאלה גם במשמעות הקיימת בעברית. גלופות מדפיסות אותו מלל פעמים רבות בצורה מכנית ומכאן השימוש המושאל”.
השיר הועלה ליוטיוב באוקטובר 2016:
ההרכב הוקם ב- 2004 (לפי ויקיפדיה בערבית) או ב- 2006 (לפי זו באנגלית) על-ידי האחים פואד וטוני ימין فؤاد وطوني يمين. לא מצאתי הוכחה לכך, אבל אני משער ששם ההרכב הוא קיצור של שם המשפחה שלהם. אתם אולי מכירים אותם ויכולים לחדש לנו בנושא?
מדובר בהרכב רוק, שמפורסם בקו ההומוריסטי-סרקסטי שלו. השירים שלו מושרים בניב הלבנוני.
אז תקשיבו לדבר המקורי והיפה הזה:
هيداك الْيوم كان بدّي أكتب غنيّي للجمهور
بركي بصير ال pop star، الْحدن الْمشهور
באותו יום רציתי לכתוב שיר לקהל,
אולי אהפוך לפופ סטאר, לאדם המוכר (סלב…)
قلت بكتب غنيّي عن شبّ فقير كتير
نغرم بوحدي غنيّي جاه ومال وأساطير
אמרתי: אכתוב שיר על צעיר עני מאוד
שהתאהב במישהי עשירה, בעלת מעמד, כסף ואגדות
طلع الْموضوع cliché ومحكي عنّو كتير
والْقصّة هيها معروفي وما بتهمّ الْجماهير
התברר שהנושא הוא קלישאה ומדברים עליו הרבה
הסיפור מוכר ואינו מעניין את הקהל
قلت بعمل لحن جديد، أفكارو غربيّي
هيك بيضرب عل أكيد مع كم عربي شرقيّي
باخد شي جملي تركيي وبركبّلا كلام
بسرقلا الْبنيي التحتيّي بتطلع تركيبي تمام
אמרתי: אלחין לחן חדש, עם סגנון מערבי
ככה זה יקלע בוודאות לטעמם של כמה ערבים מזרחיים.
אקח משפט בתורכית וארכיב לו מילים
אגנוב את התשתית שלו ויצא משהו שלם
طلعت ألحاني cliché ومتل أغاني السوء
شوي من هون وشوي من هون، كل شي فيا مسروق
התברר שהלחנים שלי הם קלישאה, וכמו שירים גרועים
קצת מפה וקצת מפה, הכל בהם גנוב
طلعت ألحانو cliché ومتل أغاني السوء
وإزا حبّيتو منّا شي بيطلع طبعاً مسروق
(הלהקה): התברר שהלחנים שלו הם קלישאה, וכמו שירים גרועים
אם תרצו מאיתנו משהו, ברור שהוא יתברר כגנוב
قلت بعمل غنيّي عن الْوضع بلبنان
والْوحدي الْوطنيي وحرّية الْإنسان
אמרתי: אכתוב שיר על המצב בלבנון
על האחדות הלאומית וחופש הפרט
يا بيروت يا بيروت، نحنا رجالك يا بيروت
نحنا ولاد الْقضيّي نحنا الشعب الْ ما بموت
ביירות, ביירות, אנו אנשייך, ביירות
אנו ילדי הבעיה, אנו העם שלא מת
طلع لبنان cliché ومحكي عنّو كتير
وقدّ منّو محكي عنو قريباً رح بطير
התברר שלבנון היא קלישאה ומדברים עליה הרבה
ומרוב שמדברים עליה, בקרוב היא תיעלם
قلت بكتب قصّتنا، قصّتنا حلوي كتير
قصّتنا مش معروفي متل حبّنا ما بصير
אמרתי: אכתוב את סיפורנו, סיפורנו יפה מאוד
סיפורנו אינו מוכר, כמו שאהבתנו לא תקרה
طلعت قصّتنا cliché وصاير متلا كتير
وكلّ ما لتقو شبّ وبنت تحديدًا هيك بصير
התברר שהסיפור שלנו הוא קלישאה, ויש כמותו רבים
בכל פעם שבחור ובחורה נפגשים, זה בדיוק מה שקורה
كلّ الْقصص cliché كلّ شي محكي عنّو كتير
والْقصا صارت معروفي ما بدّا كتير تفسير
כל הסיפורים הם קלישאה, כל דבר שמדברים עליו הרבה
הסיפור הפך מוכר, הוא לא מצריך הרבה הסברים
=-=-=
התרגום שלי. שָלֵו.
השיר מתומלל במקור, מה שעשה לי את החיים קלים, או שבעצם לא? הייתי שמח לקחת את המתמלל, שהוא מן הסתם כותב המילים, לשיחת נזיפה קשה:
מי, לעזאזל, לימד אותך לכתוב כך ערבית, גם אם היא מדוברת לבנונית?
אבל יודעים מה? זה בעצם יפה. הוא תמלל את השיר באיות פונטי. והאיות הזה מופיע בקליפ של השיר באופן מאיר עיניים. מי שיודע לקרוא ערבית יתמוגג, או יקבל הלם, או גם וגם, כמוני.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
פַקֶר فَقر או פֻקְר – עוני, דלות, אביונות; מחסור
השורש הערבי פ.ק.ר עוסק בעוני ובחוליות מסוגים שונים, גם, למשל, פרקים בספר, ובכך רואים זהות לשורש העברי פ.ר.ק עם שיכול עיצורים:
* הפועל פִקֶר فقر בבניין הראשון, פַקֻרַ בספרותית, או אִפְתַקַר افتقر בבניין השמיני – נהיה עני, התרושש
* הפועל הספרותי פַקַרַ فقر בבניין הראשון, אך במשקל אחר – חפר; ניקב
* הפועל פַקַּר فقّر בבניין השני – “ניקר” תוך כדי תנומה
* הפועל הספרותי אַפְקַרַ أفقر בבניין הרביעי – רושש, הפך לעני
* הפועל הספרותי אִפְתַקַרַ אִלַא- افتقر الى בבניין השמיני – נזקק ל-
* פַקְר فقر, עוני, היא מילת היום, היא צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון
* חַ’טֶּ אלְפַקֶר خطّ الفقر – קו העוני
* פַקְרֶ אלדַּם فقر الدّم – אנמיה
* פַקִיר فقير וברבים פֻקַרַאא’ فقراء או פֻקֻר فُقُر – עני, אביון; קבצן; “פקיר” סגפן מארצות המזרח
* פַקִיר מֻרְקַע فقير مرقع – עני מרוד
* אַנַא עַבְּדַכֶּ אלְפַקִיר (אִלַא אללָּה) أنا عبدك الفقير (الى الله) – אני עבדך הנאמך (מיל’: אני עבדך העני אל מול אללה)
* פַקֶר בַּלַא דֵין זַיֶּ אלְעִ’נַא אלְכַּאמֶל فقر بلا دين زيّ الغنا الكامل – להיות עני ללא חובות זה כמה להיות עשיר מופלג
* אִדַ’א דַחַ’לֶ אלְפַקֶר מִנֶּ אלְבַּאבּ נַטֶּ אלְחֻבּ מִנֶּ אלשֻּבַּאכּ إذا دخل الفقر من الباب نطّ الحبّ من الشّبّاك – העוני או מצב כלכלי גרוע פוגמים באהבה (מיל’: כשהעוני נכנס מהדלת האהבה קופצת מהחלון)
* חַ’איֶף מִנֶ אלְפַקֶר וּעַאיֶש פִיה خايف من الفقر وعايش فيه – קמצן שמתקמצן על עצמו למרות שיש לו כסף (מיל’: פוחד מהעוני וחי בו)
* מַא פִי אַסְהַל מִנֶּ אלְפַקִיר וַקְתֶ אלרַּחִיל ما في أسهل من الفقر وقت الرّحيل – קל לו לעזוב כי אין שום דבר שיעכב אותו (מיל’: אין קל יותר מהעני בזמן המסע)
* אֶלְפַקִיר לַא יֻהַאדִי וַלַא יֻנַאדִי וַלַא תֻקְבַּל לַהֻ שַהַאדַה الفقير لا يهادي ولا ينادي ولا تقبل له شهادة – הוא חשוב כמת (מיל’: העני אינו נותן מתנות, אינו קורא ולא מתקבלת ממנו עדות)
* פִקְרַה فِقرة וברבים פִקְרַאת فقرات – סעיף, פסקה, פרק; חלק
* פַקְרַה فَقرة וברבים פַקְרַאת فقرات – חוליה בעמוד השדרה
* פַקַארַה فقارة – חוליה בעמוד השדרה
* פִקְרִיּ فقريّ – של עמוד השדרה
* פִקְרִיַּאת فقريّات או פַקַארִיַּאת فقاريّات – חולייתנים, בעלי חוליות
* לַאפִקְרִיַּאת لافقريّات – חסרי חוליות
* אֶלְעַמוּדֶ אלְפִקְרִיּ/אלְפַקַארִיּ العمود الفقريَ / الفقاريّ – עמוד השדרה
תוספות של הקורא מיכה חנונה:
* אֶלְפַקֶר כַּאפֶר الفقر كافر – העוני כופר. פתגם האומר שהעוני יכול להביא את האדם למעשים שליליים וכפירה, כמו גנבה, שוד וכו’
* אֶלְפקְעַה לַחְםֶ אלְפֻקַרַא الفقعة لحم الفقرا – הפטריות הן הבשר של/עבור העניים
* יש משפחה, תת שבט בדואי מהג’האלין שנקראים אלפקרא, ונראה לי שיש מקום שנקרא אלמפקרא.
תשובתי: אכן, באזור חברון יש ישוב או כפר שנקרא אלמפקרה או חִ’רְבֶּת אלֶמְפַקַּרַה خربة المفَقَّرَة
=-=-=-=
הוסיף הקורא עופר בריל:
אִלִּי בִּיעְטִי לִלְפֻקַרַא אַללָּה בִּיעְטִיה טַאק עַשַרַה الّي بيعطي للفقرا الله بيعطيه طاق عشرة – מי שנותן (צדקה) לעניים, אלוהים נותן לו פי עשרה
כותב הקורא יאיר גולד:
השורש פ.ק.ר בעברית מופיע החל מתקופת חז”ל (לא במקרא). אפשר לשער שיש קשר מסוים ל- ف.ق.ر הערבי אם מתארים אדם עני כמוזנח או עזוב (מופקר).
מי שלמד ערבית לבגרות זוכר את הסיפור הקצר للفقراء مجانا של הסופר מחמוד תימור.
ואני עונה:
נכון!!! איך שכחתי את השורש העברי פ.ק.ר, של הפקרות, התפקרות ומופקרות?!?!
ונכון!!! בפוסט הזה שלנו הבאתי את הסיפור הקלאסי הזה בשלמותו:
הקורא אלון רומלד כתב:
נוסיף רק ש- فقرة גם: רצועה, קטע , חלק
למשל כאשר אמרו בערוץ 1: ضمن فقرات برامجنا
במסגרת רצועת /רצועות תוכניותינו
فقرة برنامج- רצועת תוכנית programme track
זה היה הפוסט ה- 1,783 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
תודה רבה על המידע – הייתי מוסיף לכזה ערף את המוואל היפה ماجد المهندس שם הזמר: מאג’ד אלמהנדס –
שם המוואל: בניה ק’אלת לאבוה – بنية قالت لابوها וזה הקישור – עם תרגום של אסתר ישורון – https://www.youtube.com/watch?v=vnZYrlSa3MA&ab_channel=%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%94%2C