מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
טֻרַּה אַו נַקְשֶה طُرَّة أو نَقْشة – עץ או פלי
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/gAMJv
או: טֻרַּה אַו נַקֶש طُرَّة أو نَقش
וגם: טֻרַּת כַּאתֶבּ طرّة كاتب
עובדיה שלח לי את הבדיחה הסורית הבאה:
طالب بقاعة الامتحان ما عرف يحل ولا سؤال من اسئلة الصح او خطأ 
طلع ليرة من جيبته وحلن بطريقة طرة نقش والدكتور المراقب عم يراقبه عالسكت … 
قام خلص وضب الليرة وبعد شوي رجع طلع الليرة وصار يرميها طرة ونقش 
اجا لعندو الدكتور وسأله: اول مرة طلعت الليرة عرفت ليش!!! 
بس شو عم تساوي هلق؟! 
بس شو عم تساوي هلق؟! قله عم راجع الأجوبة 
الدكتور اعتزل التدريس وصار حمال بسوق الخضرة 
תלמיד באולם הבחינות לא ידע לפתור אף שאלה משאלות הנכון / לא נכון.
הוא הוציא לירה מהכיס ופתר אותן בשיטת “עץ או פלי”. הדוקטור המשגיח צפה בו בשקט.
הום סיים והרים את הלירה. כעבור זמן שוב הוציא את הלירה וזרק אותה בשיטת “עץ או פלי”.
ניגש אליו הדוקטור ושאל אותו: בפעם הראשונה שהוצאת את הלירה הבנתי למה, אבל מה אתה עושה עכשיו?
ענה לו: אני עובר על התשובות.
הדוקטור עזב את תחום ההוראה והפך לסבל בשוק הירקות.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי הנדיר ט.ר.ר עוסק בתחומים הבאים:
* הפועל טַרַּ طرّ בבניין הראשון – צמח, היה רענן; גזז, חתך, גזם; גרש; היכה; חידד, השחיז
* הפועל טַרַּרַ طرّر בבניין השני – הסיר שיער מהמצח
* הפועל אַטַרַּ أطرّ בבניין הרביעי – חתך, כרת; הפיל; גרש
* טֻרּ طُرّ – קצה, צד, פינה
* טֻרַּן طرًّا – בכלל, באופן כללי; כולם יחד (תואר פועל)
* טֻרַּה طُرّة וברבים טֻרַר طُرَر או טִרַאר طِرار – מצח; שיער שיורד על המצב, “פוני”; קְוֻצַּת שיער; שיער סמיך ועבה; סמל המלכות העות’מאני, שהופיע על מטבעות ומסכים רשמיים
* טַרִיר طرير או עֻ’לַאם טַארּ غلام طارّ, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – עלם ששפמו התחיל לצמוח; בעל הופעה נאה
* טַרַּאר طرّار – כייס
באשר לביטוי שהוא מילת היום, המילון המקוון הנפלא livingarabic.com מביא את ההסבר הבא:
أحد وجهي العملة المعدنية المقابل للوجه الذي يحمل صورة الحاكم وهو الطرّة. راجعها.
– نَقْشِة : الألوان المطبوعة على ثوب بأشكال مختلفة.
(ياسين عبد الرحيم موسوعة العامية السورية)
אחד משני צדי המטבע, הנגדי לזה עם הפנים של המושל/המנהיג, שנקרא אלטרה.
וגם: הצבעים המודפסים על בגד בצורות שונות.
(יאסין עבד אלרחים, אנציקלופדית המדוברת הסורית)
ומה מקור הביטוי בעברית?
“ברחבי העולם מקובלים כינויים שונים לצידי המטבע. בארצות הברית, למשל, מקובל הכינוי “ראש או זנב” (heads or tails). בחיפה (ובעכו) היה מקובל הכינוי טור או יאס (אני מצאתי במילונים את הצורה טוּר וִלַּא יַאט’ طور ولّا ياظ. שלו). בטבריה היה מקובל הכינוי כוֹס או נֶמֶר (“כוֹס” – הגביע שהיה מוטבע בצדו האחד של המטבע, ו”נֶמֶר” – המספר (num(b)er) שבצידו השני). הכינוי העברי “עץ או פלי” נטבע בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. על מטבע מיל המנדטורי הוטבע בצד אחד הערך עם ציור של ענף עץ זית, ובצד האחר הופיע הכיתוב העברי “פלשתינה (א”י)” (בצד כיתוב דומה בערבית ובאנגלית). “עץ” הוא הצד שעליו ציור הענף, ו”פלי” הוא הצד שעליו כתוב “פלשתינה”. כיום מקובל בישראל ש”עץ” הוא הצד שעליו מופיע ציור-הנושא של המטבע ואילו פלי הוא הצד שעליו מופיע הערך (למשל, במטבע של חצי שקל חדש, “עץ” הוא הצד שעליו מופיע הנבל ו”פלי” הוא הצד שעליו כתוב “½ שקל חדש”). […]” (ויקיפדיה)
דרכים נוספות (בספרותית) לאמירת המונח של היום:
תַקְלִיבֶּ/קַדְ’פֶ/רַמִי אלְעֻמְלַה אֶלְמַעְדַנִיַּה تقليب/قذف/رمي العملة المعدنيّة – הפיכת/זריקת/הטלת מטבע
אַלְקֻרְעַה בִּאלְעֻמלה אלמעדניה القرعة بالعملة المعدنيّة – בחירה באמצעות הגרלה עם מטבע
עובדיה מוסיף שבעיר חלב אומרים:
נִסֶר אַו כִּתַאבֶּה نسر او كتابة – נשר או כתב
ידידי הקורא מתן מלכה מציין גם:
פַנֶּה فنّة גם היא צורה משומשת ל”הטלת מטבע”:
كيف قررنا؟ فنّينا (فنّة)!
כותבת רויטל בטאט:
מלכ ולא כתאבה ملك ولا كتابة (מלך או כתב)
וגם יובל ברגר:
ידידה ירושלמית שלי מוסרת שאצלם זה שג’רה רקם شجرة رقم (עץ מִספר)
ו”הוגה הדעות” המצרי שעבאן עבד אלרחים משתמש בביטוי אלצורה ואלכתאבה الصورة والكتابة (התמונה והכתב) במשמעות של “שני צדי המטבע”.
מסכם הקורא הידען אבשלום פרג’ון:
אין לחפש את המילה طُرَّة בערבית. המילה היא שיבוש של המילה התורכית tugra (تُغْرَا) שהיא החותם הרשמי של הסולטאנים העות’מאניים. זו אינה תמונתו של הסולטאן, אלא כתב קליגרפי מקושט ואומנותי, שהופיע בין היתר על צידן האחד של מטבעות מהתקופה העות’מאנית.
אין לחפש את המילה طُرَّة בערבית. המילה היא שיבוש של המילה התורכית tugra (تُغْرَا) שהיא החותם הרשמי של הסולטאנים העות’מאניים. זו אינה תמונתו של הסולטאן, אלא כתב קליגרפי מקושט ואומנותי, שהופיע בין היתר על צידן האחד של מטבעות מהתקופה העות’מאנית.
זה היה הפוסט ה- 1,974 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
