מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אַלְעַצְרֶ אלְחַגַ’רִיּ الْعَصْر الْحَجَرِيّ – תקופת האבן
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/vVEHH
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק של:
rustom.de
Rustom.de
לרֻסְתֹם הזה, שכל מה שידוע עליו מהחשבון הוא ששמו הפרטי רסתם ושהוא חי בגרמניה (לפי צמד האותיות de), יש 27,000 עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 29.10.23 וכותרתו:
חמאס אעאדת ע’זה אלא אלעצר אלחג’רי
حماس أعادت غزة إلى العصر الحجري
חמאס החזירה את עזה לתקופת האבן
מנט’מת חמאס אלארהאביה אעאדת ע’זה ללעצר אלחג’רי.
אעטוני פארק ואחד, פארק ואחד, בין אלעצר אלחג’רי ובין ע’זה אליום.
יעני באלעצר אלחג’רי מא כאן פי ע’אז, מא כאן פי כהרבא, מא כאן פי אנתרנת, מא כאן פי ביות. ביות באלעצר אלחג’רי מא כאן פי. ואליום ע’זה נפס אלאמור, נפס אלתשאבה מע אלעצר אלחג’רי: לא פי ביות ולא כהרבא ולא מי ולא פי ע’אז. ולא חתא דוא. באלעצר אלחג’רי כמאן דוא מא כאן פי.
וחמאס אלאראהביה מש קאדרה תאמן ללנאס אי אשי לחתא תטורהם מן אלעצר אלחג’רי, אנה יעני שויה תקדמהם לקדאם, באלזמן. מש קאדרה.
הם קאדרין פקט יפותוא סלאח. ואלדול אלדאעמה ללארהאב, מת’ל קטר, אלדאעמה ללארהאב, קאדרה תדח’ל סלאח, חתא אליום, באלמערכה, קאדרה תדח’ל סלאח, לכן מש קאדרה תדח’ל עלבת מי ולא חבת דוא לאהאלי ע’זה. הד’א מא ביקדרוא עליה. בס ביקדרוא ידח’לוא סלאח.
פע’זה אליום תחולת אלא אלעצר אלחג’רי באלעאם 2023 בפצ’ל חמאס אלארהאביה. ואלמשכלה אנה ביקול לכ חמאס הי אלמנתצרה.
אנא בדי מנכם בס שע’לה, ללנאס אללי דאעמה לחמאס אלארהאביה, אללי מוג’ודין עלא מואקע אלתואצל אלאג’תמאעי, תקולוא לי כיף פינא נחסב אנה אסראאיל הי אלמנתצרה. אעטוני בס שי טריקה או מת’אל, אנה מת’לן לאזם תחתל כל אלאראצ’י לחתא תכון מנתצרה? כמאן ביקול לכ: לא, חמאס אלארהאביה הי אלמנתצרה.
טיב, אד’א אחתלת, מת’לן, אלשרק אלאוסט. הל בתכון אסראאיל מנתצרה? ביקול לכ: לא, אסראאיל הי אלמהזומה וחמאס הי אללי הזמת אסראאיל.
טיב, כיף, יעני? אעטונא בס שע’לה, קולוא לנא אנה מת’לן למא ביציר כד’א כד’א בתכון אסראאיל הי אללי אנתצרת. לחתא בס תציר הד’א אלאמר, נקול להם: תעאלוא יא ג’מאעה, אסראאיל אנתצרת.
منظّمة حماس الإرهابيّة أعادت غزّة للعصر الحجري.
أعطوني فارق واحد، فارق واحد، بين العصر الحجري وبين غزّة اليوم.
يعني بالعصر الحجري ما كان في غاز، ما كان في كهربا، ما كان في انترنت، ما كان في بيوت. بيوت بالعصر الحجري ما كان في. واليوم غزّة نفس الأمور، نفس التّشابه مع العصر الحجري: لا في بيوت ولا كهربا ولا ميّ ولا في غاز. ولا حتّى دوا. بالعصر الحجري كمان دوا ما كان في.
وحماس الإرهابيّة مش قادرة تؤمّن للنّاس أيّ اشي لحتّى تطوّرهم من العصر الحجري، إنّه يعني شويّة تقدّمهم لقدّام، بالزّمن. مش قادرة.
هم قادرين فقط يفوّتوا سلاح. والدّول الدّاعمة للإرهاب، مثل قطر، الدّاعمة للإرهاب، قادرة تدخّل سلاح، حتّى اليوم، بالمعركة، قادرة تدخّل سلاح، لكن مش قادرة تدخّل علبة ميّ ولا حبّة دوا لأهالي غزّة. هذا ما بيقدروا عليه. بس بيقدروا يدخلّوا سلاح.
فغزّة اليوم تحوّلت إلى العصر الحجري بالعام ٢٠٢٣ بفضل حماس الإرهابية. والمشكلة إنّه بيقول لك حماس هي المنتصرة.
أنا بدّي منكم بس شغلة، للنّاس اللي داعمة لحماس الإرهابيّة، اللي موجودين على مواقع التّواصل الاجتماعي، تقولوا لي كيف فينا نحسب إنّه إسرائيل هي المنتصرة. أعطوني بسّ شي طريقة أو مثال، إنّه مثلًا لازم تحتلّ كلّ الأراضي لحتّى تكون منتصرة؟ كمان بيقول لك: لا، حماس الإرهابيّة هي المنتصرة.
طيّب، إذا احتلّت، مثلًا، الشّرق الأوسط. هل بتكون إسرائيل منتصرة؟ بيقول لك: لا، إسرائيل هي المهزومة وحماس هي اللي هزمت إسرائيل.
طيّب، كيف، يعني؟ أعطونا بسّ شغلة، قولوا لنا إنّه مثلًا لمّا بيصير كذا كذا بتكون إسرائيل هي اللي انتصرت. لحتّى بسّ تصير هذا الأمر، نقول لهم: تعالوا يا جماعة، إسرائيل انتصرت.
ארגון הטרור חמאס החזיר את עזה לתקופת האבן.
תנו לי הבדל אחד, הבדל אחד, בין תקופת האבן ובין עזה היום.
בתקופת האבן לא היה גז, לא היה חשמל, לא היה אינטרנט, לא היו בתים. לא היו בתים בתקופת האבן. והיום בעזה אותו הדבר, אותו דמיון לתקופת האבן: אין בתים, אין חשמל, אין מים ואין גז, אין אפילו תרופות. גם בתקופת האבן לא היו תרופות.
חמאס הטרוריסטית לא יכולה לספק לאנשים שום דבר כדי לפתח אותם ביחס לתקופת האבן, כדי לקדם אותם קצת קדימה, בזמן. היא לא יכולה.
הם יכולים רק להכניס נשק. והמדינות שתומכות בטרור, כמו קטר, יכולות להכניס נשק, אפילו היום, תוך כדי לחימה, אך לא יכולות להכניס בקבוק מים או כדור (תרופה) לתושבי עזה. את זה הם לא יכולים. הם יכולים רק להכניס נשק.
עזה של היום חזרה לתקופת האבן, בשנת 2023, בזכות חמאס הטרוריסטית. והבעיה שהם אומרים שחמאס היא המנצחת.
אני רוצה מכם רק דבר אחד, מהאנשים שתומכים בחמאס הטרוריסטית, שנמצאים ברשתות החברתיות. אמרו לי איך נוכל להסיק שישראל היא המנצחת. תנו לי דרך או דוגמה, למשל האם היא חייבת לכבוש את כל השטחים כדי להיחשב מנצחת? גם אז הם אומרים לך: לא, חמאס הטרוריסטית היא המנצחת.
טוב, אם היא תכבוש, למשל, את המזרח התיכון. האם ישראל תיחשב למנצחת? הם אומרים לך: לא, ישראל הובסה וחמאס הביסה אותה.
טוב, איך זה יכול להיות? תנו לי רק דוגמה, אמרו לנו, למשל, שכשיקרה כך וכך ישראל תיחשב המנצחת. אם יקרה הדבר הזה נגיד להם: בואו, אנשים, ישראל ניצחה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
חַגַּ’אר حَجَّار וברבים חַגַּ’ארִין حجّارين – סַתָּת; עובד במחצבה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/rfJ7z
וגם:
חַגֶ’ר צִחִּיּ حَجْر صِحِّيّ – הסגר בריאותי
לשמיעה:
השורש הערבי ח.ג’.ר עוסק קודם כל באבנים. עקב כך, הוא מופיע בצירופים רבים הכוללים סוגים שונים ומשונים של אבנים.
בנוסף, הוא עוסק בהגבלות ובחדרים (פחות בשימוש, ושימו לב לראייה הסמנטית הקושרת בין חדר למקום מגביל), ומכאן המשמעות של הסגר במקום מוגדר כמו חדר.
בעברית השורש עוסק בחגירת חגורות ובחיגרים (צולעים), ובאופן די מפתיע, בשני המקרים אין קשר למשמעויות בערבית.
או כך, לפחות, חשבתי;
כתב לנו בתגובות בהקשר זה Assaf Katz:
“בתנ”ך חוגר הוא סוגר, כמו בביטוי “אל יתהלל חוגר כמפתח”, מכאן הקשר הלשוני לערבית ברור. חיגרים גם הם מוגבלים ביכולתם להתנייד ולכן הם סגורים למעשה או שאולי מדובר בדימוי שלהם לאבן שלא יכולה לזוז. בקיצור השדה הסמנטי בשתי השפות זהה, גם אם המטאפורות התרחקו”.
והוסיף יאיר גולד:
“שלוש נקודות קטנות – הקשר הסמנטי בין חגר בעברית (חגורה) לחג’ר הערבי במשמעות של הסגר הוא ענין ההקפה, ההגבלה, הריסון — חגורה מטבעה היא מקיפה, מגבילה, מרסנת.
הקשר הסמנטי בין חגר בעברית לחג’ר כ- חיק הוא האיזור שבין הירכיים לצלעות: זה האיזור שעליו חוגרים חגורות (אני מניח שפעם לא היו ג’ינסים עם לולאות), וזה גם האיזור עליו נתלה הצאצא כשיוצאים לסידורים – באמצעות מנשא מסוג זה או אחר.
כעת נשארנו עם השאלה מה הקשר בין חגורות לחיגר – חיגר היא מלה שככה”נ נשאלה מארמית – אולי פציעה באיזור המדובר – גב תחתון”.
=-=-=-=
* הפועל הספרותי חַגַ’רַ حَجَرَ בבניין הראשון – מנע
* חַגְ’ר حَجْر וברבים חֻג’וּר حجور ו- חֻג’וּרַאת حجورات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – מניעה, איסור חופש פעולה; הסגר; פעולה אסורה; חיק
* חִגְ’ר حِجْر, במשקל אחר – חיק, אזור הירכיים, כשיושבים ומושיבים עלינו מישהו, ילד למשל
* עַלַא חִגְ’רֹה على حجره – על ברכיו (ירכיו), לידו, קרוב אליו
* וַלַד עַלַא אלְחִגֶ’ר ولد على الحجر – ילד מפונק, ילד של אמא (מיל’: ילד על הירכיים)
* חֻגְ’ר حُجْر, במשקל אחר – מאורה, חור; חיק
* חֻגְ’רַה حجرة וברבים חֻגַ’ר حُجَر, בנקבה – חדר, תא; מכלאה, דיר
* חֻגְ’רֶתֶ אלִאחְתִרַאק حجرة الاحتراق – תא הבעירה (במנוע בעירה פנימית)
* הפועל חַגַּ’ר حجّر בבניין השני – חצב באבן, סיתת אבנים. בספרותית: התאבן (בעצמו); איבן (משהו אחר, הפך אותו לאבן)
* הפועל תְחַגַּ’ר تحجّر בבניין החמישי – התאבן (מילולית ומטאפורית), התקשח; הגליד
* תְחַגַּ’ר קַלְבֹּה تحجّر قلبه – ליבו נעשה קשה כאבן
* עִלְמֶ אלתַּחַגֻּ’ר علم التّحجّر – פלאונטולוגיה, חקר המאובנים
* מֻתַחַגִּ’ר متحجّر וברבים מֻתַחַגִּ’רַאת متحجّرات – מאובן
* הפועל אִחְתַגַ’רַ احتجر בבניין השמיני – בנה חדר או בנה גדר סביב מתחם; מנע
* חַגַ’ר حَجَر וברבים חְגַ’אר حجار או חְגַ’ארַה حجارة או אַחְגַ’אר أحجار – אבן; כלי במשחק
* חַגַ’רִיּ حجريّ – אבני, של אבן
* אֶלְעַצֶרֶ אלְחַגַ’רִיּ العصر الحجريّ – תקופת האבן
* וַצְ’עֶ אלְחַגַ’רֶ אלְאַסַאס وضْع الحَجَر الأساس – הנחת אבן הפינה
* אַלְחַגַ’רֶ אלְאַסְוַד – האבן השחורה
“האבן השחורה (ערבית: الحجر الأسود; תעתיק מדויק: אַלְחַגַ’רֶ אלְאַסְוַד) היא אבן הנמצאת בפינה המזרחית של מבנה הכעבה הממוקם במרכז המסגד הגדול שבמכה, ערב הסעודית. המוסלמים מתייחסים אליו כאל שריד מקודש אסלאמי, כאשר לפי המסורת המוסלמית, היה קיים עוד בזמנם של אדם וחוה […]” (ויקיפדיה)
* חַגַ’ר קֻדְסִיּ حجر قدسيّ או חַגַ’רֶ אלְקֻדְס حجر القدس – אבן ירושלמית
* לַחְשֶת / זַתֶּת חַגַ’ר لحشة / زتّة حجر – מרחק קצר, של זריקת אבן
* רַשַקֶ חְגַ’ארַה رشق حجارة – יידה אבנים
* מֻחּ’ֹה / רַאסּה (זַיּ) חַגַ’ר مخّه / راسه (زيّ) حجر – עקשן, מי שאי אפשר לשנות את דעתו (מיל’: מוחו / ראשו כמו אבן)
* קַלְבֹּה זַיֶּ אלְחַגַ’ר قلبه زيّ الحجر – אדם רע, אכזר, חסר רחמים (מיל’: ליבו כמו אבן)
* חַגַ’ר טַאחוּן حجر طاحون – אבן ריחיים
* חַגַּ’אר حجّار, במשקל בעלי המלאכה – סתת, עובד במחצבה; מעבד ומוכר אבנים
* מַחְגַ’ר مَحْجر וברבים מַחַאגֶ’ר محاجر במשקל המקומות – מחצבה; מחנה הסגר, קרנטינה; מקום מגודר, תחום
* מִנְשַאר חַגַ’ר منشار حجر – מחצבה; בית מלאכה לניסור וחיתוך אבנים (מיל’: משֹור אבנים)
* מַחְגִ’ר مَحْجِر – ארובת העין
* בֵּין חַגַ’רֵינֶ אלטַּאחוּנֶה بين حجرين الطّاحونة – בין הפטיש לסדן (מיל’: בין אבני הריחיים)
* צַ’רַבּ עֻצְפוּרֵינֶ בְּחַגַ’ר ضرب عصفورين بحجر – תפס שתי ציפורים במכה (מיל’: פגע בשתי ציפורים עם אבן)
* אֶלְעִלְם פִי אלצִּעַ’ר מִתֶלֶ אלנַּקְש עַאלְחַגַ’ר וּאלְעִלְם פִי אלְכִּבַּר מִתֶל וַרַק עַאלשַּגַ’ר العلم في الصّغر متل النّقش على الحجر والعلم في الكبر متل ورق عالشّجر – כדאי ללמוד בגיל צעיר, שכן אז זוכרים יותר (מיל’: לימוד בגיל צעיר הוא כמו סיתות על אבן, ובגיל מבוגר כמו עלה על עץ)
* אִללִּי בֵּיתֹה מִן קְזַאז מַא יִרְמִישֶ אלנַּאס בִּאלֶחְגַ’ארַה اللّي بيته من قزاز ما يرميش النّاس بالحجارة – מי שפגיע שלא יפגע באחרים או ימתח עליהם ביקורת (מיל’: מי שביתו עשוי זכוכית שלא יזרוק על האנשים אבנים)
* בִּשְרַבּ מִן בִּיר וּבִּרְמִי פִיהַא חַגַ’ר بشرب من بير وبرمي فيها حجر – יורק לבאר ממנה שתה, כפוי טובה (מיל’: שותה מבאר ומשליך לתוכה אבן)
* אֳדַ’א רְגִ’עֶת מִנֶּ אלסַּפַר אִהְדִי אַהְלַכּ וַלַו חַגַ’ר إذا رْجِعِتْ مِنِ السَّفَرْ إِهدِي أَهْلَكْ وَلَو حَجَر – כשאתה חוזר מנסיעה הבא מתנה למשפחתך ולו רק אבן
* כּוֹמְתֶ חְגַ’אר וַלַא הַאלגַּ’אר كومة حجار ولا هالجار – (עדיפה) ערימת אבנים ולא השכן הזה
* ח’ֹדֶ’ אלְבִּנְת מִן חִגֶ’ר אֻמְּהַא! خذ البنت من حجر أمّها! – התחתן עם הנערה בעודה צעירה ותמימה (מיל’: קח את הנערה מחיק אמה!)
* מַא בִּדִּי אַכּוּן חַגַ’ר פִי טַרִיקְכֹּם ما بدّي أكون حجر في طريقكم – אני לא רוצה להיות אבן (נגף) בדרככם
* אִנְתִפַַאצַ’תֶ אלְחִגַ’ארַה انتفاضة الحجارة – אינתיפאדת האבנים (הכינוי המוכר ביותר של האינתיפאדה הראשונה)
* אַטְפַאלֶ אלְחִגַ’ארַה أطفال الحجارة – ילדי האבנים (כינויים של הצעירים שהשתתפו באופן פעיל באותה אינתיפאדה, שסימן ההיכר שלה היה יידוי האבנים [ושימוש בכלי נשק מאולתרים אחרים] על כוחות הביטחון הישראלים ועל ישראלים בכלל. יש אפילו ערך ויקיפדי בערבית עם שם זה…)
=-=-=
תוספות הקוראים:
כתבה לנו אסתר ספדיה:
קלבי עלא ולדי וקלב ולדי עלא חג’ר قلبي على ولدي وقلب ولدي على حجر – ליבי עם בני/ילדי ואילו ליבו מאבן.
כתב יובל ברגר:
מג’נון רמא חג’רה באלבאר אלף עאקל מא יטלעוהא / ח’לי כל אלחכמאא’ יטלעוהא مجنون رمى حجرة بالبئر الف عاقل ما يطلّعوها / خلّي كل الحكماء يطلّعوها – משוגע זרק אבן לבאר אלף חכמים לא יוציאו אותה / תביא את כל החכמים שיוציאו אותה
קל ליצור בטיפשות תסבוכת שקשה לצאת ממנה.
כתב משה הכט:
יש בחיפה רחוב על שם הבישוף חג’אר.
אז בדקתי:
גריגוריוס חג’אר غريغوريوس حجار היה ראש העדה היוונית קתולית בין השנים 1901–1940 (יש גרסאות שטוענות שהוא נכנס לתפקיד ב- 1899).
כתבה גילה יונה:
כל חג’ר פי מטרחה ת’קיל كل حجر في مطرحه ثقيل הכוונה: לכל אחד יש חשיבות במקום מסוים, אם נזיז אותו ממקומו הוא יאבד את חשיבותו (מיל’: כל אבן כבדה במקום שלה)
ענתה לה רויטל בטאט:
ובאותה משמעות: אלחג’ר במטרחה קנטאר, ואן תזחזח צאר אוקיה الحجر بمطرحه قنطار وإن تزحزح صار أوقية – האבן במקום שלה היא כמו קנטאר (מידה השווה כ 100 קילו) ואם היא זזה ממקומה היא הופכת לאוקיה (125 גרם לערך).
כתב נאצר אבו-ע’לוס:
חג’ר עת’רה حجر عثرة – אבן-נגף, מכשול, מכשלה
באנגלית: stumbling block / obstacle
יגאל כהן-צדק מחדש לנו בעברית:
“צִפֹּרֶן חוֹגֶרֶת היא השן במחגר או בקרקש, הננעצת בגלגל שיניים או בפס שיניים ומונעת את תנועתו בכיוון ההפוך.
מן חָגַר ג = נעצר, התעכב. שאילה של ביטוי בלשון חז”ל לשימוש טכני מודרני”. (ויקימילון)
זה היה הפוסט ה- 2,292 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
