מרחבא
שלום לכולם,
הידעתם? שבעה ערכים בוויקיפדיה בעברית בחרו להסתמך (גם) על מידע מ”ערביט”.
בעיניי זה מחמיא 
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אַעְטַא أَعْطَى – נתן, מסר
משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני המוכשר חמזה כית.
הסרטון פורסם ב- 10.7.24 וכותרתו:
قلب الأم العربية ما بفرق بين ولادها 
הלב של האמא הערבייה לא מבדיל (מַפְלֶה) בין ילדיה
– (בוכה)
– אעטיני רקם אבוכ בסרעה!
– אההה!
– אעטיני רקם אבוכ! אה, צח, מסכר תמכ. אעטיני רקם אבוכ. בסרעה
– ינענ ערצ’כ שו חמאר! יא זלמה, אנת חמאר! אבוי מית
– באללה אבוכ מית? (בוכה)
– מאת מן אלצ’חכ עליכ! אהההההה ולכ, פי חדא ביג’י ביח’טף במעלקה? יא זלמה, אנת חמאר?
– יא זלמה, אנת בתתמסח’ר עלי? אעטיני רקם אמכ לעאד, ילא!
– שו אמכ מא אמכ? ולא! כל שי אלא אלשרף, פאהם? שו, אי חדא ביקול לי “האת רקם אמכ” בעטיה?
– בעטיכ לירתין!
– 079
– אלו, מין? אנא אללי ח’טפת אבנכ ובדי מצארי. הסא בדי מצארי!
– ימא, יא חביבי! ימא! אסמע, אסמע, מנשאן אללה, מא תעמל לה אשי, בעטיכ אללי בדכ איאה ואללה!
– מא רח אעמל לה אשי. אנת בס אעטיני מצארי, או גרוסין דח’אן, עאדי יעני
– אסמע, אנת מין אללי ח’אטפה באלצ’בט? אלכביר ולא אלזע’יר?
– אנו ואחד? אנת אלכביר ולא אלזע’יר?
– אנא לא אלכביר ולא אלזע’יר. אנא אללי באלנץ, אלוסטאני
– אלוסטאני? אכלנא כנדרה. ביקול לכ לא האד ולא האד. הדא אלוסטאני
– אלוסטאני? יא זלמה, וקעת קלבי, פכרת אבני אלכביר ולא אלזע’יר. יא זלמה, ח’לץ, אלוסטאני סלאם, סלאם
– שו? אקסם באללה בקתלה!
– יא זלמה אקתלה! ולא אקול לכ חראם, האי רוח מן רבנא. אסמע! באללה דיר באלכ עליה. טעמיה כל יום ח’בזה, ח’בזה בג’בנה, היכ אשי, מאשי? ילא סלאם. חלי עני, קאל אלוסטאני. ימא, חטי, חטי ע אלמסלסל אלתרכי!
– (ببكي)
– أعطيني رقم أبوك بسرعة!
– اههه!
– أعطيني رقم أبوك! اه، صحّ، مسكّر تمّك. أعطيني رقم أبوك. بسرعة
– ينعن عرضك شو حمار! يا زلمة، انت حمار! أبوي ميّت
– بالله أبوك ميّت؟ (بيكي)
– مات من الضّحك عليك! اهههههه ولك، في حدا بيجي بيخطف بمعلقة؟ يا زلمة، انت حمار؟
– يا زلمة، انت بتتمسخر عليّ؟ أعطيني رقم أمّك لعاد، يلّا!
– شو أمّك ما أمّك؟ ولا! كلّ شي إلّا الشّرف، فاهم؟ شو، أي حدا بيقول لي “هات رقم أمّك” بعطيه؟
– بعطيك ليرتين!
– ٠٧٩
– الو، مين؟ أنا اللي خطفت ابنك وبدّي مصاري. هسّا بدّي مصاري!
– يمّا، يا حبيبي! يمّا! اسمع، اسمع، منشان الله، ما تعمل له اشي، بعطيك اللي بدّك ايّاه والله!
– ما رح أعمل له اشي. انت بس أعطيني مصاري، أو جروسين دخّان، عادي يعني
– اسمع، انت مين اللي خاطفه بالضّبط؟ الكبير ولّا الزّغير؟
– أنو واحد؟ انت الكبير ولّا الزّغير؟
– أنا لا الكبير ولا الزّغير. أنا اللي بالنّصّ، الوسطاني
– الوسطاني؟ أكلنا كندرة. بيقول لك لا هاد ولا هاد. هدا الوسطاني
– الوسطاني؟ يا زلمة، وقّعت قلبي، فكّرت ابني الكبير ولّا الزّغير. يا زلمة، خلص، الوسطاني سلام، سلام
– شو؟ أقسم بالله بقتله!
– يا زلمة اقتله! ولّا أقول لك حرام، هاي روح من ربّنا. اسمع! بالله دير بالك عليه. طعميه كلّ يوم خبزة، خبزة بجبنة، هيك اشي، ماشي؟ يلّا سلام. حلّي عنّي، قال الوسطاني. يمّا، حطّي، حطّي ع المسلسل التّركي!
– (חמזה נחטף, הוא קשור ופיו מכוסה. הוא בוכה)
– (החוטף) תן לי את מספר הטלפון של אבא שלך, מהר!
– (עושה קולות שהפה שלו חסום)
– תן לי את המספר של אבא שלך! אה, נכון, חסמתי לך את הפה (מסיר את הבגד החוסם). תן לי את המספר של אבא שלך. מהר
– לך לעזאזל כמה שאתה חמור! בן אדם, אתה חמור! אבא שלי מת
– באמת אבא שלך מת? (מתחיל לבכות)
– הוא מת מצחוק עליך! חחחחח בוא’נה, מי בא לחטוף עם כף? בן אדם, אתה חמור?
– בנאדם, אתה לועג לי? אז תן לי את המספר של אמא לך, קדימה!
– מה אמא שלך? בוא’נה! הכל עד שזה מגיע לכבוד המשפחה, אתה מבין! מה, כל מי שיבקש ממני את המספר של אמא שלי אתן לו?
– אתן לך שני דינארים!
– 079 (מתחיל להכתיב לו את המספר של האמא)
– הלו, מי זו? אני זה שחטף את בנך ואני רוצה כסף. עכשיו רוצה כסף!
– אמא! יקירי! אמא! שְמע, שמע, למען האל, אל תעשה לו כלום, אני אתן לך מה שאתה רוצה, בחיי!
– לא אעשה לו דבר. רק תני לי כסף, או שני פאקטים של סיגריות, רגיל כזה
– שמע, את מי חטפת בדיוק? את הקטן או הגדול?
– את מי חטפתי? אתה הגדול או הקטן?
– אני לא הגדול ולא הקטן. אני זה שבאמצע
– זה שבאמצע? אכלנו אותה. הוא אומר לך: לא זה ולא זה. הוא זה שבאמצע
– באמצע? בן אדם, הפלת לי את הלב, חשבתי בני הגדול או הקטן. בן אדם, זהו, (אם זה) זה שבאמצע, שלום, שלום
– מה? נשבע לך באלוהים שאהרוג אותו!
– בן אדם, תהרוג אותו! או שבעצם לא, חראם, הוא נפש מאלוהים. שמע, בחייך, שמור עליו. תן לו לאכול כל יום פיתה, פיתה עם גבינה, משהו כזה, בסדר? יאללה שלום. (פונה לבתה) עזבי אותי, זה שבאמצע. אמא, שימי, שימי את הסדרה התורכית!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
עַטְוֶה عَطْوة – מתן/תשלום כופר הנפש כחלק משביתת הנשק
עַטְוֶה או עֻטְוַה, גם בצירוף עֻטְוֶת דַםּ عطوة دمّ וגם בצירוף עַטְוֶה עַשַאאִרִיֶּה عطوة عشائريّة (עטוה שבטית) – מתן/תשלום כופר הנפש (דִיַה دية) כחלק משביתת הנשק (ה- צֻלְח, “סולחה”) בין משפחות שיש ביניהן נקמת דם
לשמיעה:
את הביטוי: עטוה מַצְ’לוּלֶה عطوة مضلولة הסביר הערביסט עדו כהן כך:
“כאשר עקבות הרוצח מובילים לקבוצה מסוימת, אך זהותו של הרוצח עצמו אינו ידועה”.
והוסיף עאדל מח’ול:
“כאשר הרוצח אינו ידוע או אינו מודה, שני הצדדים גובים כסף למשפחת הנרצח”.
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Michael Shparber, שכתב לנו:
“אולי תעשו כמה מילים מהעולם העסקי? למשל – הכנסות, הוצאות, רווחיות, נתונים, דוחות, שיפור, מגמה וכד’?
شكرا كتير! תודה!”
אז מילת היום היא –
מֻעְטַיַאת مُعْطَيَات – נתונים
לשמיעה:
השורש הערבי ע.ט.ו (בגזרת ל”ו) הוא שורש נוכח מאוד בשפה, גם הספרותית וגם המדוברת, והוא עוסק בכל הקשור לנתינה.
אלו עיקרי מופעיו:
* הפועל הספרותי אַעְטַא أعطى בבניין הרביעי, שהפך במדוברת ל- עַטַא عطى בבניין הראשון – נתן, מסר
* הפועל נהגה אַנְטַא أنطى באזורים מסוימים, למשל בשומרון
* עַטַאא’ عطاء, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נתינה; מתנה, תרומה; מכרז
* אַחְ’ד’ וּעַטַא(א) أخذ وعطاء – משא ומתן; מסחר (מיל’: לקיחה ונתינה)
* אַעְטַא חַ’בַּר أعطى خبر – הודיע, עדכן
* עַטַאוַה عطاوة, צורת שם פעולה נוספת – מִנְחָה, שי
* עַטִיַּה عطيّة, כנ”ל – מתנה, נדבה (וגם שם משפחה, גם של יהודים ממוצא מזרחי)
* מֻעְטַא معطى (מֻעְטַן معطًى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין, וברבים מֻעְטַיַאת معطيات, היא מילת היום – נתון (גם מילולית וגם באופן מופשט), עובדה; אינפורמציה; אקסיומה
* הפועל הספרותי תַעַאטַא تعاطى בבניין השישי – עסק ב-; התמכר ל-
* תַעַאטִי تعاطي, צורת שם הפעולה של הבניין – התעסקות; התמכרות
* הפועל אִסְתַעְטַא أستعطى בבניין העשירי – ביקש מתנה; ביקש תרומה או נדבה
* אִסְתִעְטַאא’ أستعطاء, צורת שם הפעולה של הבניין – פשיטת יד, קיבוץ נדבות
* עַטְוֶה או עֻטְוַה, גם בצירוף עֻטְוֶת דַםּ عطوة دمّ – מתן כופר הנפש כחלק משביתת הנשק (ה- צֻלְח, “סולחה”) בין משפחות שיש ביניהן נקמת דם
* אַללָּה יַעְטִיכֶּ אלְעַאפְיֶה / אלצִּחַּה الله يعطيك العافية / الصّحّة – שאללה ייתן לך בריאות
* אַעְטַאכּ עֻמְרֹה أعطاك عمره – הוא נפטר; תיבדל לחיים ארוכים (מיל’: הוא נתן לך את חייו)
* אַעְטוּא מַא לִקַיְצַר לִקַיְצַר וַמַא לִלָּה לִלָּה أعطوا ما لقيصر لقيصر وما لله لله – תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים (כך אמר ישו בברית החדשה, בהתייחסו לתשלום מס לקיסר. יש רואים באמירה רמיזה להפרדת הדת מהמדינה בנצרות)
* אַעְטִי אלְחֻ’בֶּז לַלְחַ’בַּאז וּלַוְ אַכַּל נֻצֹּה أعطي الخبز للخبّاز ولو أكل نُصّه – תן את הלחם (הבצק) לאופה גם אם הוא יאכל את חציו. מקור הפתגם בתקופה בה אנשים היו מכינים בצק בבית, אך היו נותנים אותו לאפייה במאפייה השכונתית, בה, לעיתים, האופים היו גונבים קצת מהבצק ללחם של עצמם. המשפט החכם הזה אומר שעדיף לתת עבודה קשה או מסובכת לאנשי מקצוע ולא להסתמך על כישורינו.
* אֶלְאַחֶ’ד חִלוּ וּאלְעַטַא מֻרּ الاخد حلو والعطا مُرّ – לקחת זה קל (מתוק), לתת (להחזיר) זה קשה (מר)
תוספות הקוראים לפוסט המקורי:
כתבה יפית מרום:
מוסיפה שבנגב יש שיכול עיצורים בפועל זה: אַטְעַא أطْعَى > יטעי يِطْعِي.
כתב מיכה חנונה:
עַטַאללָּה – נתניהו
עטאללה הוא שם פרטי, שמשמעותו נתן אללה, ובעברית זה יוצא נתניה/ו.
כתב יובל ברגר:
חַטּ’ אַעְטִינִי וּפִי אלְבַּחֶר אִרְמִינִי حظّ أعطيني وفي البحر ارميني – תן לי מזל וזרוק אותי לים (חשוב להיות בר מזל)
כתב אלי בן-משה:
עקלה ביאח’ד’ וביעטי عقله بياخذ وبيعطي – נאמר על מי שמאבד שפיות דעתו (מיל’: השכל שלו נושא ונותן)
והוסיפה גילה יונה:
על מי שלא מחזיר את מה שלקח וצריך להזכיר לו ולהפציר בו אומרים: بياخد بإيدو وبيعطي بإجرو ביאח’ד באידו וביעטי באג’רו – לוקח ביד שלו ונותן ברגל שלו
צילום: Annie Spratt
זה היה הפוסט ה- 2,527 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
