מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.
אז מילת היום היא –
אֶלטַּבֶּע עַ'לַּאבּ اَلطَّبْع غَلَّاب – כוחו של הרגל (הטבע/ההרגל שולט [בו, גובר עליו])
תזכורת: האות הערבית ע'ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
אבי שלח לי סרטון נוסף של המאייר הסורי ג'מאל.
– בסם אללה! רעבתיני!
– אנא רעבתכ? כתיר שכלי ביח'וף, אה?
– לכ, לא, בס תפאג'את!
– ומא תפות מן אלבאב? מו ביתכ הון? ליש פאית מן אלשבאכ מתל אלחראמי? ולא אלטבע ע'לאב?
– לכ, וטי צותכ, ברא פי שרטה עם תדור עלי!
– מא שאא אללה חולכ! כתיר ח'איף מן אלשרטה!
– לכ וטי צותכ! אנא הרבת מן אלסג'ן!
– איה בערף אנכ הרבת מן אלסג'ן! חטוכ באלתלפזיון. הרבת אלסאעה 10 אלצבח
– ולי! הדול מלאחקיני ע אלתכה!
– לא תע'יר אלמוצ'וע! אנת הרבת מן אלסג'ן אלסאעה 10 אלצבח, והלק אלסאעה 9 אלמסא!
– איה
– וין כנת להלק?!?!?
– بسم الله! رعبتيني!
– أنا رعبتك؟ كتير شكلي بيخوّف، اه؟
– لك، لا، بس تفاجأت!
– وما تفوت من الباب؟ مو بيتك هون؟ ليش فايت من الشّبّاك متل الحرامي؟ ولّا الطّبع غلّاب؟
– لك، وطّي صوتك، برّا في شرطة عم تدوّر عليّ!
– ما شاء الله حولك! كتير خايف من الشّرطة!
– لك وطّي صوتك! أنا هربت من السّجن!
– ايه بعرف إنّك هربت من السّجن! حطّوك بالتلفزيون. هربت السّاعة ١٠ الصّبح
– ولي! هدول ملاحقيني ع التّكّة!
– لا تغيّر الموضوع! انت هربت من السّجن السّاعة ١٠ الصّبح، وهلق السّاعة ٩ المسا!
– ايه
– وين كنت لهلق؟!؟!؟
– (הבעל, שנבהל) בשם האל! הפחדתְּ אותי!
– (האישה) אני הפחדתי אותך? באמת המראה שלי מפחיד, אה?
– בואי'נה, לא, אבל הופתעתי!
– למה אתה לא נכנס מהדלת? זה לא הבית שלך פה? למה נכנסת מהחלון כמו גנב? או שזה כוחו של הרגל?
– בואי'נה, תנמיכי את הקול, יש בחוץ משטרה שמחפשת אותי!
– בלי עין הרע! אתה ממש פוחד מהמשטרה!
– בואי'נה, תנמיכי את הקול! אני ברחתי מהכלא!
– כן, אני יודעת שברחת מהכלא! היית (הופעת) בטלוויזיה. ברחת בשעה 10 בבוקר
– מה זה? הם עוקבים אחריי ברמת הדקה!
– אל תשנה את הנושא! אתה ברחת מהכלא בשעה 10 בבוקר, ועכשיו השעה 9 בערב!
– כן
– איפה היית עד עכשיו?!?!?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@with_jamal/video/7643748850821254408
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים, והפוסט היום הוא הפוסט הרביעי (!!!) שעוסק בשורש הזה.
אין מה לעשות; לאחר 3,200 פוסטים מתחילות להיגמר המילים (והשורשים), לפחות אלו שעולות בתכנים יומיומיים שמופיעים פה, שאינם עשירים במילים חדשות.
מילת היום היא –
טַבִּיעִי طَبِيعِي – טבעי, נורמלי
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום היא –
טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע
על השורש ט.ב.ע היו לנו שני פוסטים בעבר:
מילת היום היא –
טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע (בכל המשמעויות של השורש בעברית חוץ מטביעה בים); מזג, אופי
לשמיעה: https://clyp.it/pxkgfj34
צורת הרבים שלה היא טַבַּאאֶ'ע طبائع, וכמו בעברית, ניתן לתרגמה גם כ- מזג, אופי
השורש הערבי ט.ב.ע, בדיוק כמו העברי הזהה לו, עוסק בתחומים הבאים:
* טַבַּע طبع, הפועל בבניין הראשון – הדפיס, יצר מטבעות, הטביע חותם
* טִבַּאעַה طباعة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מלאכת הדפוס, הקלדה
* טַבְּע طبْع וברבים טִבַּאע طِباع, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – דפוס, הדפסה; טבע, אופי, מזג, תכונה
* טַבְּעַן طبعًا או בִּאלטַּבְּע بالطّبع – כמובן, בוודאי; באופן טבעי
* טַאבִּעַה طابعة / אַאלַה טַאבִּעַה آلة طابعة, בצורת הבינוני פועל נקבה של הבניין – מדפסת / מכונת כתיבה
* טַבַּע طبّع בבניין השני – אילף, הקנה הֶרגלים, ומכאן:
* תַטְבִּיע تطبيع, שם הפעולה של הבניין השני – אילוף (לא שימושי), אבל בעיקר: נורמליזציה. כלומר להפוך מציאות בלתי נורמלית, כמו של מלחמה, לכזו שהיא טבעית. אוחחח, כמה שהמילה הזו מופיעה בשפת התקשורת, בעיקר בצירוף הלא מעודד מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּטְבִּיע مكافحة التّطبيع – המאבק בנורמליזציה כלפי ישראל מצידן של מדינות ערביות שחתמו איתה הסכם שלום
ההגדרה הרשמית של המונח: נורמליזציה ביחסים בינלאומיים בין מדינות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים.
* טֻבְּעַה طبعة – מדבקה
* מַטְבַּעַה مطبعة וברבים מַטַאבֶּע مطابع במשקל המקומות – בית דפוס
* חַ'טַא' מַטְבַּעִיּ خطأ مطبعيّ – טעות דפוס, טעות הקלדה
* תַגְ'רִבַּתֶ אלטַּבְּע/אלטִּבַּאעַה تجربة الطّباعة / الطّبع – הגהה (לשונית). דרך נוספת בערבית היא תַצְחִיח تصحيح
* טַאבֶּע طابع וברבים טַוַאבֶּע طوابع – בול, חותמת; טבע, מזג, אופי
* טַבִּיעִיּ طبيعيّ – טבעי; הגיוני, נורמלי
* מֻש טַבִּיעִי مش طبيعيّ – לא טבעי; לא נורמלי
* מַחְמִיֶּה טַבִּיעִיֶּה محميّة طبيعيّة – שמורת טבע
* אֶלְעֻלוּםֶ אלטַּבִּיעִיֶּה العلوم الطّبيعيّة, או עֻלוּםֶ אלטַּבִּיעַה וַאלְחַיַאה علوم الطّبيعة والحياة – מדעי הטבע, מדעי הטבע והחיים
* אִללִּי עִנְדוֹ טַבִּיעַה מַא פִיש לַמִין יְבִּיעְהַא اللّي عنده طبيعة ما فيش لمين يبيعها – מי שיש לו טבע (אופי, הרגל), אין לו למי למכור אותו, כלומר קשה להיפטר מהרגלים
* אִללִּי בִּיחֶבּ בִּאלְמַכַּאתִיבּ בִּיחַ'לֶף טַוַאבֶּע إللّي بيحبّ بالمكاتيب – بيخلّف طوابع – מי שאוהב בהתכתבות, במכתבים – בולים הם צאצאיו (יוליד בולים)
=-=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ענת יניר.
ענת, שעובדת כקלדנית שופט ומנהלת קבוצת קלדניות שופטים, ביקשה לדעת איך אומרים קלדנית של שופט, ובכלל איך אומרים הקלדה.
אז מילת היום היא –
כַּאתֶבּ טִבַּאעַה كَاتِب طِبَاعَة – קלדן
לשמיעה: https://clyp.it/e2g3pguz
אני מודה: לא היה לי מושג איך אומרים הקלדה בערבית.
אני יודע איך אומרים הדפסה (במכונת כתיבה או במקלדת), אבל הקלדה?
ואולי רק בעברית יש שתי מילים שונות לפעולה, אחת מודרנית יותר, מאז שמקלדות אופפות אותנו בכל פינה?
אז פניתי לקבוצה הנהדרת البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية, שתרגום שמה לעברית הוא: "החלופות הלשוניות הערביות למילים עבריות וזרות".
ושם הציעו את ההצעות הבאות:
כַּאתֶבּ עַדֶל كَاتِب عدل – אולם התרגום המדויק יותר של המונח הוא נוטריון
כַּאתֶבֶּ אלסִּגִ'לּ كَاتِب السّجلّ / כַּאתֶבֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب الضّبط / כַּאתֶבּ סִגִ'לֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب سجلّ الضّبط – אולם התרגום המדויק יותר הוא רַשַּם ארכיון
כַּאתֶבֶּ אלְמַחְכַּמַה كَاتِب المحكمة – שהוא סופר או רשם בית המשפט (אפשרות לא רעה)
מֻחַצֶּ'ר محضّر – שהוא יותר אסיסטנט
טַאבֶּע طابع – שהוא מדפיס, מקליד, באופן כללי, מה שמראה שוב שבערבית הקלדה והדפסה הן אותה מילה
נַאסֶח' ناسِخ – שהוא יותר משכפל, מי שאחראי על יצירת עותקים ושמירתם
האופציה כאתב טבאעה, היא מילת היום, נבחרה כמתאימה ביותר. מיל': כותב/סופר ההקלדה
אחד ממנהלי הדף, אַחְמַד זֻעְבִּי أحمد زعبي, הציע את האפשרות כַּאתֶבֶּ אלִאחְ'תִזַאל كاتب الاختزال
אִחְ'תִזַאל הוא מקצוע מכובד בפני עצמו: קצרנות.
אחמד גם הציע את האופציה רַאקִם راقم: כותב (אותיות).
וכאן נשאלת השאלה – שכן אינני בקי בהלכות בתי משפט – אם כל קלדנ/ית הוא/היא בהֶכְרֵחַ קצרנ/ית.
אגב, אם השם זעבי עלה, הגיע הזמן למגר טעות שגורה:
שם המשפחה הנפוץ הזה הוא זֻעְבִּי زُعْبِي. עם שווא נח (סוכון, בערבית) מתחת/מעל לעי"ן. שתי הברות בלבד. כמו לֻטְפִי, כֻּרְדִי, רֻשְדִי וכו'.
זה שבעברית אין עי"ן עם שווא נח לא אומר שבערבית גם אין, וברור שאין לנו "זכות" להניע את העין ולבטא – שלא נדע מצרות, טפו טפו טפו, מלח, מים, שום בצל – זֻעֳבִּי, עם הוספת הברה והטעמה מלעילית, שמאריכה את התנועה הבלתי קיימת במקור, שהיא פיקציה פונטית.
זהו, הייתי צריך לשחרר את זה.
=-=
בזכות הקורא מני פורת אני מוסיף את ההערה הבאה:
שימו לב, המילה העברית טבע נכנסה לעברית מערבית בימי הביניים, יחד עם עוד מספר מילים מתחום המדעים. אותה תקופה הייתה תור הזהב של הערבים בתחום המדעים (כמו קוטב, מרכז, איכות, כמות ואקלים).
התמונה: Estúdio Bloom
זה היה הפוסט ה- 3,204 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
