פורסם לראשונה ב- 7.9.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי אני לא מצליח “להירגע” משמותיהם של כמה מאכלים סוריים.
אז מילת היום היא –
דִיכֶּ אלְגִ’ירַאן دِيك الْجِيرَان – התרנגול של השכנים
בחרתי לפתוח עם אִבְּרַאהִיםֶ אלְגַ’בִּין إبراهيم الجبين, שפרסם מאמר מעניין בנושא ב- 5.9.14.
אלג’בין הוא איש תקשורת, סופר ומשורר סורי. הוא נולד בדמשק בשנת 1971 וחי כיום בדורטמונד, גרמניה. הוא משמש כעורך בעיתון הלונדוני “אלערב”.
להן עיקרי המאמר. התרגום שלי:
“יהודי נוסע”, “מוסלמי בורח”, “השקרן”, “התרנגול של השכנים”, “הבאשא וחייליו”.
אין מדובר בשמות של רומנים מעניינים אלא בשמות של מאכלים דמשקאיים.
הסרקזם והרמיזות הפכו לטבע של האנשים וצבעו את כל היבטי חייהם, כפי שמשתקף אפילו בבגדים, במאכלים ובמשקאות.
בתחילת שנות התשעים הגיעה חברתנו החוקרת האמריקאית קריסטינה סלמנדרה לדמשק, כדי לחקור את תרבות המזרח התיכון.
היא תכננה לסיים בעיר את הדוקטורט שלה באנתרופולוגיה, אך חיש קל שינתה את הנושא ל”מטבח הדמשקאי”.
דרך המטבח היא הצליחה להסתנן למוחם של האנשים ולקרוא את זכרונותיהם.
אך מה שמתאים למזרח מתאים אך ורק במזרח. חבר שלי התלונן בפניי לפני מספר ימים על כך שהוא החליט לפתוח מסעדה גדולה בגרמניה, והוא רצה לכבד את ארץ המוצא שלו, ממנה היגר לגרמניה לפני כמעט 50 שנה. הוא כתב, לצד שם המסעדה, את צמד המילים “מאכלים סוריים”. לצערו, הדבר לא עודד את הסועדים להיכנס למסעדה. אז סיפרתי לו על המאכלים הדמשקאיים עם השמות המוזרים, והוא תרגם אותם מיד לגרמנית, בדמיינו איך הם ייראו בתפריט ואיך יפרשו אותם ראשוני הסועדים.
גבותיו הזדקרו עוד ועוד למשמע צלילי האותיות בשפה החדשה ומשמעותן בתרבות הגרמנית.
“יהודי נוסע” הוא תבשיל חצילים, בורגול, צנוברים ושמן זית, אך הדבר עשוי להיות רמז מסוכן לשואה, לנאצים ולהיטלר;
“מוסלמי בורח” עשוי להיות מובן כפעיל דאע”ש אשר מפוצץ מקומות ואז בורח מהם;
“הבאשא” בעצם פוקד על “חייליו” לרצוח חפים מפשע כפי שעשו עריצי המזרח במהלך ארבע השנים האחרונות;
“התרנגול של השכנים” תמיד מפריע את המנוחה, והחוק פה (בגרמניה) אוסר להפריע.
יש חשש שהשמות האלה יגרמו לסועדים להזמין משטרה והם יברחו מהמסעדה שמעודדת הטרדה.
חברי שאל אותי על המאכל ששמו “השקרן” (מאכל שיוזכר אצלנו באחד הפוסטים בעתיד, פוסט שכבר נכתב. שָלֵו). עניתי לו שזהו ה”יאלג’י” (שקרן בתורכית. שלו), כלומר עלי גפן שנראים כאילו הם מכילים אורז ובשר, אך אינם כאלה (אינם כוללים בשר. שלו). חברי אמר שהעם הגרמני אינו מכבד שקרים, אז איך אפשר לצפות ממנו לשלם כסף בזדון על מאכל עממי ששמו “השקרן”?
אבל התרגום המוזר ביותר היה של המאכל “שורף אצבעו” (חראק אצבעה حرّاق إصبعه, במקור), שחברי אמר עליו שהגרמנים פשוט לא יאמינו לו, שכן מי ירצה לאכול ברעבתנות מנה שכוללת בתוכה מזוכיזם ורצון בפגיעה עצמית?
אמרתי לו שכך עושים במזרח, כפי שהוא יודע: הם שורפים את אצבעותיהם ולא רק אותן.
סיכמנו שעדיף להתייחס לנושא כסוגיה מזרחנית, יותר מאשר תפריט של אוכל.
אכן, מַרְאַת העמים הזו זקוקה להתייחסות, והיא נושאת מסרים סמויים וגלויים.
כמה מראות יש למזרח…
=-=-=-=
בעיניי זהו קטע מרתק: המטבח הדמשקאי בראי הקולינריה והתרבות הגרמנית בזמנים המודרניים.
אגב, אין לי מושג מה מהות המאכל הזה. הוא בקושי מוזכר ברשת ולא הצלחתי למצוא פרטים לגביו. אבל השם, הו, השם…
=-=-=-=-=-=-=
היה לנו בעבר פוסט על תרנגולים:
דִיכּ ديك וברבים דְיוּכּ ديوك – תרנגול
* דִיכּ רוּמִיּ ديك روميّ או דִיכּ חַבַּשִיּ ديك حبشيّ – תרנגול הודו. בעברית הוא מהודו, באנגלית הוא מטורקיה, בערבית הוא רומי או חבשי/אתיופי. והעוף הזה בכלל אמריקאי…
* זַיֶּ אלדִּיכּ וּאלְפַרְחַ’ה زيّ الدّيك والفرخة – הם רבים כל הזמן, כמו חתול ועכבר (מיל’: כמו תרנגול ותרנגולת/פרגית)
* כֻּלּ דִיכּ עַלַא מַזְבַּלְתֹה צַיַּאח كل ديك على مزبلته صيّاح – כל אחד “משחק אותה” גבר במגרש הביתי שלו (מיל’: כל תרנגול במזבלה שלו הוא הקורא, “הגבר”)
* קַאלו לַלדִּיכּ: צִיח, קַאל: כֻּלּ שִי פִי וַקְתוֹ מְנִיח قالوا للدّيك صيح، قال: كلّ شي في وقتو منيح – כל דבר בעיתו (מיל’: אמרו לתרנגול: קרא! אמר: כל דבר יפה בזמנו)
* יִנְעַל/יִלְעַן דִיכּכּ يلعن ديكك – לך לעזאזל! (מיל’: יקולל התרנגול שלך. דרך מעודנת להגיד: ילען דינכ, תקולל הדת שלך. זו קללה חריפה מאוד, שלרוב נאמרת על ידי בן אותה הדת…)
* יִחְרֶק דִיכּכּ يحرق ديكك – לך לעזאזל! (מיל’: שיישרף התרנגול שלך. כנ”ל)
* דִיכֶּ אלְבֻּנְדֻקִיַּה ديك البندقيّة – הדק הרובה
* בֵּיצַ’תֶ אלדִּיכּ بيضة الدّيك – דבר נדיר ביותר, שקורה פעם בחיים (מיל’: ביצה של תרנגול)
* דִיכֶּ אלרִּיַאח ديك الرّياح – שבשבת (מיל’: תרנגול הרוחות)
* שַאיֶפֶ אלדִּיכּ אַרְנַבּ/חְמַאר شايف الدّيك أرنب / حمار – אדם “גמור” מעייפות או מרעב; אדם רותח מזעם (מיל’: רואה תרנגול [וחושב שהוא] ארנבת/חמור)
* אֶלדִּיכֶּ אלְפַצִיח מִן דַאחֶ’לֶ אלְבֵּיצַ’ה יְצִיח الدّيك الفصيح من داخل البيضة يصيح – אדם נבון הוא כזה מילדותו (מיל’: התרנגול שקורא בצורה ברורה ומובנת מתוך הביצה כבר עושה זאת)
* קַאעֶד מִתֶ’ל דִיכֶּ אלְגַ’אגַ’את قاعد مثل ديك الجاجات – יושב כמו התרנגול של (לול) התרנגולות
* בֵּיצַ’תֶ אלְיום אַחְסַן מִן גַ’אגֶ’ת בֻּכְּרַה بيضة اليوم أحسن من جاجة بكرة – טוב ציפור אחת ביד (מיל’: הביצה של היום טובה מהתרנגולת של מחר)
* מִן קִלֶּתֶ אלרְּגַ’אל סַמּוּא אֶלדִּיכּ אַבּוּ עַלִי – בְּאֵין גְּבָרִים קָרְאוּ לַתַּרְנְגוֹל אַבּוּ עַלִי.
וכדי להבין מה עומד מאחורי הפתגם הזה, כדאי שתעיפו מבט בספר הנהדר, עם אותו השם, שכתב Avshalom Farjun, בקישור הבא:
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
גֻ’חֹרֶ אלדִּיכּ جحر الدّيك
הכפר הזה נמצא באמצע הדרך בין העיר עזה למחנות הפליטים של מרכז הרצועה. מזרחית לו הקו הירוק (הגבול עם ישראל) ומערבית לו רחוב/כביש צלאח אלדין, שהוא הכביש שעובר לאורך הרצועה מצפונה לדרומה. מצפון לו נמצא כביש קרני-ניצנים ומדרום לו נמצא נחל עזה.
הכפר הוא כבר חקלאי, שסמיכותו לגבול משפיעה רבות על תפקודו.
בכפר חיים כ- 3,200 תושבים, שעוסקים בגידול זיתים, הדרים ושאר ירקות. בכפר בית ספר אחד, לבנות, לכל הגילים.
שמו ה”רשמי” של הכפר הוא כפר נחל עזה (קַרְיַת וַאדִי עַ’זֶּה قرية وادي غزّة), אולם כולם קוראים לו ג’חר אלדיכ.
המקום הוא אתר השלכת הפסולת היחיד ברצועה כולה, אך באותו הזמן הוא אחד מספקי התוצרת החקלאית בשל האדמה הפורייה שסביבו.
אתם ודאי שואלים את עצמכם:
“מדוע בזבזנו עכשיו כמה דקות בקריאת המלל על המקום הלא-באמת-מעניין הזה?”
הו, אני שמח ששאלתם.
הסיבה לכך היא שהתרגום המיידי של שם הכפר הוא: התחת של התרנגול.
תודו שזה שם שמצדיק בדיקה והתעניינות.
אז קודם כל, בואו נצנן את ההתרגשות: ג’חר זה “תחת” במדוברת, אבל גם גומחה או מחילה בספרותית.
כלומר פירוש השם הוא: המחילה/הנקיק של התרנגול.
מספרים שתרנגול של אחד הסוחרים באזור נכנס לאיזה נקיק באזור תל אֻםּ עזיז تلّة أمّ عزيز באזור, ונעלם. למרות שחיפשוהו זמן רב – מקום הימצאו לא נודע עד עצם היום הזה.
אז הבה נרכין ראש לזכרו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
