פורסם לראשונה ב- 16.8.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום נבחרה כי הגיע הזמן לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה.
אז מילת היום היא –
אַנַס أَنَس – חברותי וחביב
אנס הוא שם פרטי נאה של גבר, ולמען האמת, הוא די נפוץ.
הוא אחד ממספר שמות ערביים, שבפי דוברי עברית עוברים, בשל בורות, תהליך הרס וחורבן שאינו מוצדק.
שמות “בעייתיים” נוספים (רשימה שהכנתי במרוצת הימים):
אַדְהַם, אַנְוַר, אִיהַאבּ, בַּהַאא’, תַ’אאֶר, חַאפֶט’, חֻדַ’יְפַה, חֻסַאם, חַ’צֶ’ר, חֵ’יר אַללָּה, רַאאֶד, רַגַ’אאִי, רַצְ’וַאן, רִיַאצ’, זֵין, סֻהֵיל, שֻכַּיְבּ, צַ’אחִי, צִ’רַאר, צֻהַיְבּ, צִ’יַאא’, צֵ’יף אַללָּה, טַהַ, טַ’אפֶר, עֻרְוַה, עִזַּת, עִצַאם, עִכְּרִמַה, עַוַצ’, עַ’סַּאן (כבר פגשתי פעם שהפכו ע’סאן ל- רס”ן), עַ’טַּאס, עַמְרו, פַאחֶ’ר, פַאצֶ’ל/פַצְ’ל, קֻתַיְבַּה, קֻצַי (קוצי), כַּאטֶ’ם, מֻאְמֶן, מֻאַיַּד, מֹרַאד, מֻרְתַצַ’א, מֻעַאד’, מֻעַאוִיַה, מֻעְתַזּ, מֻעְתַצֶם, מֻנְדֶ’ר, מֻהַנַּד, נַבִּיה, נַזִיה, נוֹפַל, לֻאַי (לואַי), לַיְת’, הַיְתַ’ם, וַאאֶל, וִאַאם, וַצִ’יא, וַפַאאִי, יַזַן.
ואי אפשר בלי גַ’וַאד, שהיה מנהל עבודה בבניין שלי, אך הפקידה תמיד אמרה לי בטלפון לפנות ל- ג’וֹ-אַד, והפכה אותו לאמריקאי… Jo Ad
את הסיפור האמיתי הבא תלמידיי כבר שמעו כמה וכמה פעמים:
אַנַס (במלעיל, כמו וַלַד, ילד) הוא שם נפוץ גם בקרב ערביי ישראל.
בשנים האחרונות נותני שירות נושאים על חולצתם תג עם שמם. צירפתי פה שתי תמונות שונות, אחת מתחנת דלק, השנייה מהסופר פארם, בשתיהן מופיע בחור ערבי ששמו אנס, עם תג שם.
בנוסף כתוב מתחת לשמו: מתלמד.
כלומר: אנס מתלמד…
לפני זמן מה מישהו פרסם בפייסבוק גם תמונת פרופיל של בחור מצרי בשם אַנַס גַמַאל. גם תמונתו מצורפת פה.
מצחיק? מצחיק. משעשע? משעשע.
אבל צריך להבין גם מה עומד מאחורי השם.
המילונים הערבים מסבירים שאנס הוא חברותי וחביב, מישהו שנעים להיות במחיצתו, אדם שממלא את ליבנו והוא נעים ומרובה חברים.
שם יפה, לא?
=-=-=-=
בעבר היה לנו על השורש פוסט:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Elisha Amidan, שכתב לנו:
“יש לי ידיד ערבי בשם אניס.
שאלתיו למקור שמו. הוא ענה, שבערבית אניס זה אדם טוב וגומל חסדים. הוא לא ידע לתרגם במדויק את שמו.
תוכל בבקשה לבדוק מה משמעות שמו, ומה התעתיק המדויק?
תודה”
אז מילת היום היא –
אַנִיס أَنِيس – מסביר פנים; חביב, נחמד, חברותי; ידיד
השורש הערבי הספרותי א.נ.ס הוא שורש חיובי מאוד, העוסק בבני אדם (ובכך הוא מתכתב עם המקביל העברי שלו א.נ.ש, של בני אנוש) ובחביבות ובידידות.
המשמעות העברית השלילית של אונס ואינוס אינה קיימת בערבית:
* הפועל הספרותי אַנַסַ أَنس או אַנִסַ או אַנֻסַ בבניין הראשון – חיבב את-, הרגיש טוב עם-; שמח
* אַאנִסַה آنسة, בצורת הבינוני פועל נקבה של הבניין – עלמה צעירה; נערה לא נשואה
* הפועל הספרותי אַנַּסַ أَنّس בבניין השני – גרם למישהו להרגיש טוב עם-
* תַאְנִיס تأنيس (לא בשימוש רב), צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – האנשה
* הפועל הספרותי אַאנַסַ آنس בבניין השלישי – בידר; בילה עם-
* מֻאַאנַסַה مآنسة, צורת שם הפעולה של הבניין – הרגשת נוחות, חברות וקרבה בין אנשים
* אַנַּסְתְנַא أَنّستنا / אַאנַסְתְנַא וּשַרַּפְתְנַא! آنستنا وشرّفتنا – היה לנו נעים במחיצתך!; לכבוד הוא לי לארח אותך (מיל’: הרגשנו איתך נוח וכיבדת אותנו בנוכחותך)
* אִינַאס إيناس (לא בשימוש), צורת שם הפעולה של הבניין הרביעי – ביטחון, אמונה; שם פרטי לאישה
* הפועל אִסְתַאְנַס استأنس בבניין העשירי – הרגיש בנוח ובחברות במחיצתו של-
* חַ’לִּינַא מִסְתַאִנְסִין! خلّينا مستأنسين – מה אתה הולך?! תישאר עוד קצת, אל תלך עדיין (פנייתו של המארח לאורחו. מיל’: תן לנו להישאר נהנים במחיצתך)
* אִנְס إنس (לא בשימוש) – חבר נאמן
* אֻנְס أُنس – תחושה הפוכה לבדידות, תחושה טובה בין חברים; שמחה, ריקודים ושמחה.
* אַנַס أَنس או אֻנַאס أناس (לא בשימוש) – קבוצת אנשים
* אִנְסַאן إنسان וברבים נַאס ناس, אחת המילים הנפוצות בערבית, בכלל – בן אדם, בן אנוש
* אִנְסַאנִיֶּה إنسانيّة – אנושות; אנושיות
מסתבר שהשורש הזה הפך במדוברת לשורש ו.נ.ס (לאחר תהליך פונטי שנקרא תח’פיף אלהמזה).
המילה, או הפועל הנפוץ ביותר מהשורש הזה הוא הפועל תְוַנַּס تونّس בבניין החמישי – היה חברתי וחברותי; נהנה מחברתו של מישהו
הנה שירהּ של הזמרת וַרְדַה אֶלְגַ’זַאאִרִיַּה (האלג’יראית) وردة الجزائريّة: בַּתְוַנֶּס בִּיכּ بتونس بك – אני משועשעת ממך, נהנית בחברתך, נהנית מהשהיה במחיצתך
דבר שני, הנה שיר ילדים קצר וחביב:
أهلا وسهلا شرّفتونا אַהְלַ(ן) וּסַהְלַ(ן), שַרַּפְתוּנַא
وكمان أهلا آنستونا וּכַּמַאן אַהְלַ(ן) אַאנַסְתוּנַא
ان شاء الله دايما بتزورونا אִנְשַללָּה דָאיְמַנ בִּתְזוּרוּנַא
تيجوا لعنّا وتشوفونا תִיג’וּ לַעַנַּא וּתְשוּפוּנַא
ברוכים הבאים, כיבדתם אותנו
ושוב ברוכים הבאים, הנעמתם לנו בנוכחותכם
הלוואי שתמיד תבקרו אותנו
תבואו אלינו ותראו אותנו
וקבלו גם את הפתגם הבא:
גִ’בְּנַא אלְאַקְרַע יְוַנֶּסְנַא כַּשַף רַאסֹה וּחַ’וַּפְנַא جبنا الأقرع يونّسنا كشف راسه وخوّفنا – הבאנו את הקרח לארח לנו לחברה, אך הוא חשף את ראשו והפחידנו (משל לאכזבה ממשהו שתלינו בו תקוות)
=-=-=-=
תכירו: אַנִיס מַנְצוּר أنيس منصور היה סופר, פילוסוף ועיתונאי מצרי (1925-2011), יחסו לישראל וליהודים, ממה שהצלחתי ללקט מהרשת, היה אמביוולנטי.
=-=-=-=-=
כותב לנו הקורא @Ariel Karelin:
אי אפשר שלא להזכיר את أنس ابن مالك אנס אבן מאלכ, משרתו האישי של הנביא. יותר מכל הוא ידוע לכל אדם שעובר על קבצים של חדית’ים, שבהם חלק גדול משרשראות המסירה (ה إسناد) נגמרות במילים عن أنس, קרי הראשון ששמע את החדית’ מפיו של הנביא עצמו היה משרתו האישי.
עוד בהקשר האסלאמי, ישנה עוד מילה ספרותית, לצד أناس، שמגביהה את ناس בהקשר קוראני, ללא שינוי של ממש במשמעות: إنس ins. מילה זו מופיעה תמיד (ככל הידוע לי) בצירוף “الإنس والجن”, בני האדם והג’ינים, השדים. עד כדי כך הצירוף כבול, שמבדיקה שלי באחד המילונים, מובא בערך إنس שמשמעותו خلاف الجن, קרי “ההפך מהשדים” . הקוראן מסתכל על שתי הקטגוריות הללו בצורה דיכוטומית כעל שתי קבוצות שוות ערך של בריות בעלות תודעה, והוא נהנה לעמת אותן ולהשוות ביניהן. בפסוק מפורסם הוא אף מאתגר כל אחת מהן לחוד ואת שתיהן ביחד לכתוב חיבור המתחרה בקוראן:
“قل لئن اجتمعت الإنس والجن على أن يأتوا بمثل هذا القرآن لا يأتون بمثله ولو كان بعضهم لبعض ظهيرا” (الإسراء 88)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
