מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
דַפְיַאן دَفْيَان – מי שחם לו (אבל "בקטע" טוב, מי שלא קר לו, שחם לו ונעים)
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
راشد الراشد
לראשד אלראשד יש 1.1 מיליון עוקבים, והוא כותב על עצמו:
شكراً لكل من مر من هنا وترك أثراً جميلاً. ليبقى في قلبي
شكراً لكم جميعاً اخوة واخوات أرامل ومطلقات
تحياتي انا راشد الراشد
תודה לכל מי שעבר פה והשאיר חותם יפה כדי שיישאר בליבי
תודה לכולכם, אחים ואחיות, אלמנות וגרושות
ברכותיי, אני ראשד אלראשד
בטיקטוק יש לו מעל חצי מיליון עוקבים, והוא כותב על עצמו:
QZ
روائي… بمحتوى هادف وبفكر مختلف
מספר סיפורים, עם תוכן מכוון-מטרה ועם מחשבה/דעה שונה
מהדיבור שלו אני משער שהוא ירדני שחי בצפון הממלכה או שמא סורי שחי בדרום המדינה.
כותרת הסרטון:
اللي ما عندو بنات خسران
מי שאין לו בנות הפסיד
פי ואחד ביסאל ג'ארה, ביקול לה: שו ג'אבת מרתכ? ביקול לה: ואללה ג'אבת בנת. קאל לה: כמאן בנת? קדיש צארן, 7? קאל לה: איה ואללה, 7. קאל לה: אני מרתי ג'אבת צבי וצארוא 6 צביאן. קאל לה: ילא, אנת צאר ענדכ סבע בנאת ואנא צאר ענדי סבע צביאן. וצאר כל יום, עלא אלראיחה ואלג'איה, וכל מא ימר מן קדאם האלמחל יסלם עליה: מרחבא אבו אלבנאת! שלונכ אבו אלבנאת? טבען, הדא אלרג'אל תחז בנפסה שוי אנה ימר עליה ויקול לה מרחבא אבו אלבנאת.
אנקצ'ת אלאיאם וכל ואחד ג'וז ולאדה אלסבעה ובנאתה אלסבעה, ועאשוא לחאלהם כל ואחד בביתה לחאלה.
ובלילה מן אלליאלי אבו אלצביאן צ'אג'. קאל: ח'ליני ארוח אסלם עלא ג'ארי אבו האלבנאת. פאת לענדה, לקאה קאעד יתעשא וקדאמה אלאכל מן שו מא בתח'תאר. ואלמכאן ענדה נט'יף ומרתב וכל אלבית עלא אלמסטרה.
קאל לה: יא רג'ל, מין אללי עמל לכ כל הדא? שו הדא אלאכל? מין ג'איבה? שו הדא אלבית אללי מנט'ף היכ? קאל לה: ואללה, כל יום ואחדה מן בנאתי בתיג'י, בתחממני, ובתנט'ף אלבית ובתעמל לי אכל ובתסחב חאלהא ובתרוח. קאל לה: כל יום??? קאל לה: איה ואללה, כל יום. טיב, יא רג'ל, שלון בתלחק עלא בית ולאדהא וג'וזהא, ואנת כמאן? קאם קאל לה אבו אלבנאת: ואללה בנאתי מקסמאת אלאסבוע, וכל יום בתיג'י לענדי ואחדה. בתטעמיני ובתחממני ובתסוי לי אלאכל ובתנט'ף אלבית ובתרוח.
קאם אבו אלצביאן וקעד ג'נב אבו אלבנאת, ושו צאר יקול:
אבו אלבנאת בינאם מתעשי ודפיאן, ואבו אלצביאן בינאם עלא ג'וע וברדאן.
אבנכ ביחמל אסמכ, ובנתכ בתחמלכ אנת ואסמכ.
ותחיאתי.
في واحد بيسأل جاره، بيقول له: شو جابت مرتك؟ بيقول له: والله جابت بنت. قال له: كمان بنت؟ قدّيش صارن، ٧؟ قال له: ايه والله، ٧. قال له: اني مرتي جابت صبي وصاروا ٦ صبيان. قال له: يلّا، انت صار عندك سبع بنات وأنا صار عندي سبع صبيان. وصار كلّ يوم، على الرّايحة والجاية، وكلّ ما يمرّ من قدّام هالمحلّ يسلّم عليه: مرحبا أبو البنات! شلونك أبو البنات؟ طبعًا، هدا الرّجّال تحزّ بنفسه شوي إنّه يمرّ عليه ويقول له مرحبا أبو البنات.
انقضت الأيّام وكلّ واحد جوّز ولاده السّبعة وبناته السّبعة، وعاشوا لحالهم كلّ واحد ببيته لحاله.
وبليلة من اللّيالي أبو الصّبيان ضاج. قال: خلّيني أروح أسلّم على جاري أبو هالبنات. فات لعنده، لقاه قاعد يتعشّى وقدّامه الأكل من شو ما بتختار. والمكان عنده نظيف ومرتّب وكلّ البيت على المسطرة.
قال له: يا رجل، مين اللي عمل لك كلّ هدا؟ شو هدا الأكل؟ مين جايبه؟ شو هدا البيت اللي منظّف هيك؟ قال له: والله، كلّ يوم واحدة من بناتي بتيجي، بتحمّمني، وبتنظّف البيت وبتعمل لي أكل وبتسحب حالها وبتروح. قال له: كلّ يوم؟؟؟ قال له: ايه والله، كلّ يوم. طيّب، يا رجل، شلون بتلحّق على بيت ولادها وجوزها، وانت كمان؟ قام قال له أبو البنات: والله بناتي مقسّمات الأسبوع، وكلّ يوم بتيجي لعندي واحدة. بتطعميني وبتحمّمني وبتسوّي لي الأكل وبتنظّف البيت وبتروح.
قام أبو الصّبيان وقعد جنب أبو البنات، وشو صار يقول:
أبو البنات بينام متعشّي ودفيان، وأبو الصّبيان بينام على جوع وبردان.
ابنك بيحمل اسمك، وبنتك بتحملك انت واسمك.
وتحيّاتي.
איזה מישהו שאל את שכנו: מה הביאה/ילדה אשתך (בן או בת)? הוא ענה לו: בחיי, הביאה בת. אמר לו: שוב בת? כמה הן כבר, 7? ענה לו: כן, 7. אמר לו: אשתי הביאה ילד והם כבר 6 (מתכוון 7) בנים. אמר לו: לך יש שבע בנות ולי יש שבעה בנים. וכך כל יום, בהלוך ובחזור, בכל פעם שהוא עבר מול החנות הוא בירך אותו לשלום: שלום אבו אלבנאת (אבי הבנות)! מה שלומך אבו אלבנאת? כמובן, האיש הזה התעצב בליבו(?) קצת ולכן רצה לעבור אצלו ולהגיד לו: שלום אבו אלבנאת.
חלפו הימים, כל אחד מהם חיתן את שבעת בניו ושבע בנותיו, והם חיו בנפרד, כל אחד בביתו.
באחד הלילות אבי הבנים השתעמם. הוא אמר: אני אלך לדרוש בשלום שכני אבו אלבנאת. הוא נכנס אליו ומצא שהוא יושב לאכול ארוחת ערב כשמולו שפע של אוכל, והמקום (הבית) אצלו נקי ומסודר, וכל הבית "כמו סרגל".
הוא שאל אותו: בן אדם, מי הכין לך את כל זה? מה זה האוכל הזה? מי הביא אותו? איך זה שהבית נקי כך? הוא ענה לו: בחיי, בכל יום אחת מבנותיי מגיעה, מקלחת אותי, מנקה את הבית, מכינה לי אוכל, לוקחת את עצמה והולכת. הוא שאל אותו: בכל יום??? ענה לו: כן, בחיי, בכל יום. טוב, בן אדם, איך היא מספיקה לדאוג לבית ילדיה ובעלה, וגם לך? ענה לו אבו אלבנאת: בחיי, הבנות שלי מחלקות (ביניהן) את השבוע, ובכל ביום מגיעה אלי מישהי. היא מאכילה אותי, מקלחת אותי, מכינה לי אוכל, מנקה את הבית והולכת.
אבי הבנים קם והתיישב ליד אבו אלבנאת, ומה הוא אמר?
אבי הבנות ישן שׂבע וכשחם לו, בעוד אבי בנים ישן רעב כשקר לו.
בנך נושא את שמך (שם המשפחה), אך בתך נושאת אותך (פיזית) ואת שמך.
ברכותיי.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/watch/?v=1428634367772749
https://www.tiktok.com/@rash…/video/7362988678710349057…
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
השורש הערבי ד.פ.א' دفأ (גזרת ל המזה) בספרותית הפך במדוברת ל- ד.פ.י دفي (גזרת ל"י לאחר תח'פיף אלהמזה). השורש הזה הוא חגיגה אמיתית לכל מי שבקי בכללי כתיב ההמזה בערבית ספרותית:
* הפועל הספרותי דַפֻאַ دَفُؤَ או דַפִאַ دَفِئَ בבניין הראשון – התחמם; לבש בגד מחמם
* דִפְא' دِفْء וברבים אַדְפַאא' أدفاء, במדוברת דַפַא دفا, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חום, חמימות (גם מטאפורית); בגד מחמם; מחסה, מסתור; מתנה
* דַאפִא' دافئ בספרותית, דַאפִי دافي במדוברת, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חם; פושר; מי שיש לו חום (ברפואה)
* הפועל דַפַّאַ دفّأ בבניין השני, דַפַّא دفّى במדוברת – חימם. בספרותית גם: הִרְבָּה לתת מתנות
* תַדְפִאַה تدفئة, בצורת שם הפעולה של הבניין – חימום, הסקה
* תַדְפִאַה מַרְכַּזִיֶּה تدفئة مركزيّة – הסקה מרכזית
* הפועל הספרותי אַדְפַאַ أدفأ בבניין הרביעי – חימם; הלביש בבגד חם את-
* הפועל תַדַפַّאַ تدفّأ בבניין החמישי וגם הפועל אִסְתַדְפַאַ استدفأ בבניין העשירי – התחמם; לבש בגד מחמם
* דַפְאַאן دفآن, במדוברת דַפְיַאן دفيان, היא מילת היום – מחומם, מרגיש חמים, מי שחם לו, שהתחמם ואינו סובל מקור
* דַפִיא' دفيء – מחומם
* דַפַّאי دفّاي, דַפַّאיֶה دفّاية, דַפַّאאַה دفّاءة בספרותית, מִדְפַא مدفأ או מִדְפַאַה בנקבה مدفأة – תנור חימום. מדפאה היא גם חממה
* דַפִיאַה או דַפִיאַה זִרַאעִיֶּה دفيئة زراعيّة – חממה (חקלאית)
* דַפַאיֶה دَفّاية, במשקל בעלות המלאכה – אח; תנור; תנור חימום חשמלי
* נַאם דַאפִי בִּתְקוּםֶ מְעַאפִי نام دافي بتقوم معافي – לך לישון מחומם, תתעורר בריא
* אַלדַּפַא עַפַא וַאלְבַּרְד גְ'נוּן / בִּיוַדִּי עַ אלְהַפַא / לַחַּאסֶ אלְקַפַא الدّفا عفا والبرد جنون / بيودّي ع الهفا / لحّاس القفا – החום (תחושת החום) הוא בריאות, והקור הוא שיגעון / לוקח לגיהינום / מלקק את העורף
* אַלדַּפַא עַפַא וַחַתַא לַוּ פִי אלצֵּיף الدّفا عفا وحتّى لو في الصّيف – החום הוא בריאות, אפילו בקיץ
כתב יאיר פז-גולד:
אמרה מקומית לגבי מז"א: اذا قوست من باكر احمل عصاك وسافر وان قوّست من عشية فتش على قرنة دفيّة – קשת בענן בבוקר מרמזת על מזג אוויר יציב. לעומת זאת קשת בענן בשעות אחה"צ מרמזת על מזג אוויר לא נוח (מיל. אם הופיעה קשת בבוקר קח את מקלך וצא לדרך, ואם הופיעה קשת לקראת הערב חפש לך פינה חמה [להתכרבל בה])
התמונה: Mick Haupt
זה היה הפוסט ה- 3,114 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
