בלי עין הרע

בלי עין הרע
אִסלאם ביטויים ופתגמים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים) תרבותLeave a Comment on בלי עין הרע

בלי עין הרע

בלי עין הרע

פורסם לראשונה ב- 16.1.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yael Leana.
יעל ביקשה שנתייחס לביטוי המפורסם שנאמר כשמשהו, או מישהו, נופל למשל.
אז מילת היום היא –
אִסְמַאללָּה اسْم الله – בלי עין הרע; ישמרך האל; תהיה בריא! לבריאות! ‏
וגם נכתב ונאמר: סְמַאללָּה سْمالله
לשמיעה:

הביטוי המלא הוא:
אִסְמַ אללָּה עַלֵיכּ! اسم الله عليك – בלי עין הרע! (גם בסרקזם); תהיה בריא, לבריאות! (מיל’: השם של אללה עליך, כמגן מפני עין הרע)
האמירה הזו נאמרת הן בשעת אמת, כשיש חשש שקרה משהו לא טוב (שומעים קול חנק, שיעול חזק, מכה, פיצוץ או התנפצות שעדיין אין יודעים מה סיבתם), והן בשעת סרקזם, כשרוצים קצת ללעוג למישהו על תגובה מוגזמת או “הזויה” שלו.
למה שם של אללה? הו, טוב ששאלתם.
העניין מביא אותנו שוב לעניין האמונה בעין הרע.
הנה שני קטעים שהופיעו אצלנו בעבר:
מַא שַאאַ’ אללָּה ما شاء الله – “בלי עין הרע”. מילולית: מה שאללה רצה
לשמיעה:

מא – כאן לא כמילת שלילה, אלא כמילה שפותחת משפט תחבירי בו יש פסוקית נושא: מה ש…
שאא’ – רצה (פועל ספרותי גבוה ולא בשימוש יומיומי)
אללה – אלוהים, אללה
אגב, בשל השימוש הרב בביטוי רוב האנשים כותבים אותו בצורות מקוצרות ולא על פי הספרותית, כלומר בשלוש מילים נפרדות.
דיברנו פה בעבר על עין הרע. אז נסכם בקצרה:
עמים רבים בעולם חוששים מעין הרע, עניין שלילי שנגזר מקנאה, וקנאה נוצרת לרוב מראייה. אנו רואים את הטוב של האחר, ההצלחה שלו, המראה הטוב שלו, הבריאות שלו, או באופן מורחב יותר: רכושו והחשוב לו מכל – ילדיו.
ואז, אנו “פותחים עליו עין” או “עושים לו עין”, והוא ו/או ילדיו ו/או רכושו נפגעים.
מאחורי עין הרע עומד בסופו של דבר השטן, וכדי להגן על עצמנו מפניה אנו צריכים את הקונטרה לשטן, את מי שנמצא 180 מעלות ממנו: אללה, ולכן אנו אומרים מראש: (זה) מה שאללה רצה, (אני מוגן).
חשוב להבין שעין הרע מסתתרת, אצל מי שמאמין בה, בכל פינה ובכל דקה. כל מילה שנוציא מהפה יכולה להתפרש כעין הרע, ולכן צריך להיזהר מאוד. מקובל לא לשאול ערבים שאלה בנאלית כמו “כמה ילדים יש לך?”, כי בעינינו זו שאלה תמימה, אך הם יכולים לפרש זאת כקנאה וכעין הרע. אז עדיף להימנע משאלות כאלה, או להוסיף: אֶלְבַּרַכֶּה, הברכה (כלומר אין לי כוונה רעה בשאלה).
יש כמה דרכים להגן על עצמנו מעין הרע. אחת מהן היא להגיד מא שאא’ אללה! בכל הקְשר ואינטונציה שאתם רק מעלים על הדעת. למשל: כִּיף אלְ(א)וְלַאד כִּבְּרוּ(א)! מא שאא’ אללה! كيف الاولاد كبروا! ما شاء الله (איך הילדים גדלו, בלי עין הרע!), או: מא שאא’ אללה, שֻפְתַכּ בְּתִתְרַיַּצ’, מַא כַּאן בִּדִּי אַזְעַגַ’כּ ما شاء الله, شفتك بتتريّض, ما كان بدي أزعجك (בלי עין הרע, ראיתי שאתה מתאמן/עושה ספורט, לא רציתי להפריע לך).
דרך נוספת כרוכה בשימוש בקמעות בצורת כף יד (ח’מסה, דיברנו על כך בעבר), עיניים, דגים או צבע כחול.
=-=-=-=
הערך חמסה מויקיפדיה:
“במיסטיקה, חמסה (מערבית: خمسة – חמישה) היא קמע בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות, האמור להגן מפני עין הרע. על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של פאטמה, בתו של מוחמד נביא האסלאם. חמש האצבעות בה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם: הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל.
ביהדות, הרב רואי מרגלית כתב בשם החיד”א והבן איש חי שהאות ה היא סגולה נגד עין הרע, ולכן נהגו בקהילות מסוימות לעשות חמסה שהיא כנגד המספר חמש, ערכה הגימטרי של האות. הרב הסיק שאם אין מייחסים לסגולה כוח עצמי, אין איסור בשימוש בה. אך הרב דב ליאור כתב כי “מדובר באמונות טפלות ויש להימנע מהן. מיסטיקה איננה דרכה של היהדות”.
מקורותיה האמיתיים של החמסה הם כנראה עתיקים יותר, ונעוצים בסמלה של תנית, אלת הירח הקרתגנית.
החמסה נפוצה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונהוג לתלות אותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.
החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו האגודל והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית. בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים האמורים לסייע כנגד עין הרע, כגון עיניים, דגים, ומגני דוד ושמו של אללה. הצבע תכלת, הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה”.
ואני, שָלֵו, מוסיף: פעם שמעתי שלשטן, הוא האויב הגדול מכולם של האדם, יש חמש עיניים, ולכן כשפותחים את כף היד ועושים ח’מסה, עם קצות אצבעות כפופות קדימה, אנו בעצם מעוורים את חמש עיניו של השטן.
חַ’מְסֶה פִי עֵינֶ אלְעַדוּ خمسة في عين العدوّ – ח’מסה בעיניים של האויב!
=-=-=-=-=
נחזור לביטוי של היום, שגם הוא מגן מפני עין הרע:
אני שמעתי בבית ילדותי את הביטוי בלי סוף, לכן אין זה פלא שמאז שהפכתי לאבא, לפני כמעט 8 שנים, אני מוציא מפי את האמירה כמה פעמים מדי יום, באופן אוטומטי.
ילדים הרי נופלים, נתקלים בדברים, מקבלים מכות מכל חפץ בעולם, בוכים, משתעלים בלי הפסקה…
ואז ישר יוצא ממני, בלי לחשוב, “סמאללה” עוצמתי כזה, מלא דיגוש והדר…
לפני כמה שבועות הוצאתי את ילדיי מהמסגרות (גנים, בית ספר…).
תוך כדי נהיגה שמעתי רעש חזק ומוזר מהמושב האחורי. חשבתי שקרה משהו לבתי הקטנה אושר, בת ארבע, בלונדה אמיתית עם רבע גנים גרמניים בגופה.
ה- סמאללה המתבקש הדהד בכל האוטו…
ואז היא אמרה לי: אבל אבא, למה סמאלללללה??? לא השתעלתי!
ואני התפקעתי מצחוק וכמעט נתקעתי ברכב שלפניי. מישהו היה צריך להגיד לי סמאללה…
=-=-=-=
הנה שני פוסטים שכבר התפרסמו אצלנו בעבר:
על אִסֶם:
על אִסֶם עַלַא מֻסַמַּא:
ולפני שאתם שואלים על העניין בתגובות:
בִּסְמִ אללָּה אֶלרַּחְמָן אֶלרַּחִים بسم الله الرحمن الرحيم – בשם אללה הרחמן והרחום,
זו אמירה שפותח כמעט כל סורה (זהו שמו של פרק בקוראן בערבית) ומופיעה בראש כל מסמך או בתחילת כל היגד חשוב או נאום.
=-=-=-=
פרס נאה יינתן לקורא/ת שישלחו לנו קישור יוטיוב לסרט קולנוע מצרי, רצוי מלפני כמה עשורים, בו אישה כפרית אומרת:
“אסמאללה עליכ/י!” ולאחר מכן מצחקקת בצורה שרק נשים מצריות יודעות…
הקדשתי עכשיו שעה בחיפוש אקראי בסרטים, אבל זה כמו לחפש מחט בערימת שחת…
=-=-=
תמונה: רוני יפה
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top