מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מִחְרֶז مِحْرز – בעל ערך, טוב, משובח; כדאי; שאשפר להפיק ממנו תועלת
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
saeedhijjih
الحكواتي السندباد story tailer
מספר הסיפורים סינבד (המלח. דמות ספרותית המופיעה בסיפורי אלף לילה ולילה)
דמותו של מספר הסיפורים הזה ריתקה אותי, והייתי חייב להבין מי הוא ומאיפה הוא, שכן הוא מגדיר את המונח פלאח.
אז חיפשתי קצת בגוגל. מסתבר שזהו سعيد حجّة من بلدة عرابة סעיד חִגֵּ'ה מהכפר עראבה ליד ג'נין (בשומרון). הדיבור שלו הוא דיבור כפרי שומרוני משהו-משהו!
מה שכן, האנגלית שלו לא משהו…
הסרטון פורסם ב- 1.9.25, והסיפור המובא בו מוכר לי מאז שהייתי ילד, והוא עדיין יפה בכל פעם ששומעים אותו.
אללה יסעד מסאכם.
הדא ביקול לכ פי אלזמאנאת בקא האלנמר, כל מא ילאקי האלחמאר כאן יטעמיה קתלה. כל מא ילאקיה באלע'אבה יטעמיה קתלה. ביקול לה: ליש מש לאבס אלטאקיה? סטלה, אמא אלחמאר ביקול לכ: יעני שו אלטאקיה האי? קאל: ואללה לארוח אשכי ללאסד. פראח ענד אלאסד, קאל לה: יא מלכ אלע'אבה, הדא אלנמר, כל מא בילאקיני ביקתלני, וביקול לי: ליש מש לאבס אלטאקיה? יעני ובעדין בהאלשע'לה האי! סטלני קד מא צ'רבני כפוף. ליש ביעמל היכ? קאל לה: ע כל חאל רוח, אנא בשופה ובשוף שו אלקצה.
פראח אלחמאר פאלאסד ודא ורא אלנמר. קאל לה: אנת שו מאל לכ מתסלט עלא אלחמאר, כל מא בתלאקיה בתצ'רבה ובתקול לה שו, ליש מש לאבס אלטאקיה? שו קצתהא האי אלטאקיה? קאל לה: ואללה, יא מלכ, האי לא פי קצה ולא אשי. בס האי אלסבב מנשאן אצ'רבה. ולא הו לא פי טאקיה ולא אשי. קאל לה: בס בדנא סבב מקנע, יעני הדא אלחכי בינפעש. מש מניחה היכ, בדכ סבב מחרז. קאל לה: כיף? קאל לה: בכרא בתרוח בתקול לה, מא דאמכ בדכ תצ'רבה וצ'ארבה, קול לה: ג'יב לי חבת תפאח. אן ג'אבהא חמרא, "וליה מא ג'בתהאש ח'צ'רא?" אצ'רבה. אן ג'אבהא ח'צ'רא, "וליה מא ג'בתהאש חמרא?" אצ'רבה. היכ ביציר פי ענדכ סבב מקנע. קאל לה: באלכ? אה ואללה ג'בתהא.
פת'אני יום אלנמר לאקא אלחמאר. קאם קאל לה: רוח, ג'יב לי חבת תפאח. ראח אלחמאר, ע'אב, רג'ע ולא הוא ג'איב חבתין: ואחדה חמרא, ואחדה ח'צ'רא. אחתאר אלנמר שו בדה יעמל. קאם צ'רב אלחמאר כף, קאל לה: ליה מש לאבס אלטאקיה?
פיא ג'מאעה אלח'יר, אלט'אלם מא בדה סבב חתא יט'לם. אלט'אלם בדה ידמר, בדה יקתל, בדה יעמל אללי בדה איאה. וביג'יב אלאסבאב מן ענדה, פמא בדה סבב חתא יט'לם, ואלדמאר אללי קאעדין בתשופוא בהאלעאלם כלה מן ורא אלט'לם.
ואן עג'בתכם אעמלוא להא מתאבעה, אעמלוא לנא מתאבעה ואבעת'והא לאצחאבכם.
וטאר אלטיר, ואללה ימסיכם באלח'יר.
الله يسعد مساكم.
هدا بيقول لك في الزّمانات بقى هالنمر، كلّ ما يلاقي هالحمار كان يطعميه قتلة. كلّ ما يلاقيه بالغابة يطعميه قتلة. بيقول له: ليش مش لابس الطّاقيّة؟ سطّله، أمّا الحمار بيقول لك: يعني شو الطّاقيّة هاي؟ قال: والله لاروح اشكي للأسد. فراح عند الأسد، قال له: يا ملك الغابة، هدا النّمر، كلّ ما بيلاقيني بيقتلني، وبيقول لي: ليش مش لابس الطّاقيّة؟ يعني وبعدين بهالشّغلة هاي! سطّلني قدّ ما ضربني كفوف. ليش بيعمل هيك؟ قال له: ع كلّ حال روح، أنا بشوفه وبشوف شو القصّة.
فراح الحمار فالأسد ودّى ورا النّمر. قال له: انت شو مال لك متسلّط على الحمار، كلّ ما بتلاقيه بتضربه وبتقول له شو، ليش مش لابس الطّاقيّة؟ شو قصّتها هاي الطّاقيّة؟ قال له: والله، يا ملك، هاي لا في قصّة ولا اشي. بس هاي السّبب منشان أضربه. ولّا هو لا في طاقيّة ولا اشي. قال له: بس بدّنا سبب مقنع، يعني هدا الحكي بينفعش. مش منيحة هيك، بدّك سبب محرز. قال له: كيف؟ قال له: بكرا بتروح بتقول له، ما دامك بدّك تضربه وضاربه، قول له: جيب لي حبّة تفّاح. إن جابها حمرا، "وليه ما جبتهاش خضرا؟" اضربه. إن جابها خضرا، "وليه ما جبتهاش حمرا؟" اضربه. هيك بيصير في عندك سبب مقنع. قال له: بالك؟ اه والله جبتها.
فثاني يوم النّمر لاقى الحمار. قام قال له: روح، جيب لي حبّة تفّاح. راح الحمار، غاب، رجع ولّا هوا جايب حبّتين: واحدة حمرا، واحدة خضرا. احتار النّمر شو بدّه يعمل. قام ضرب الحمار كفّ، قال له: ليه مش لابس الطّاقيّة؟
فيا جماعة الخير، الظّالم ما بدّه سبب حتّى يظلم. الظّالم بدّه يدمّر، بدّه يقتل، بدّه يعمل اللي بدّه ايّاه. وبيجيب الأسباب من عنده، فما بدّه سبب حتّى يظلم، والدّمار اللي قاعدين بتشوفوا بهالعالم كلّه من ورا الظّلم.
وإن عجبتكم اعملوا لها متابعة، اعملوا لنا متابعة وابعثوها لأصحابكم.
وطار الطير، والله يمسّيكم بالخير.
ערב טוב.
מספרים שפעם היה נמר, שבכל פעם שפגש את החמור היה מרביץ לו מכות רצח. בכל פעם שפגש אותו ביער היה מרביץ לו. הוא היה אומר לו: למה אתה לא חובש כובע? הוא הפחיד אותו, והחמור אמר (לעצמו): מה הסיפור עם הכובע הזה? בחיי, אני צריך ללכת להתלונן לאריה. אז הוא הלך לאריה ואמר לו: מלך היער, הנמר הזה, בכל פעם שהוא פוגש אותי הוא מרביץ לי ואומר לי: למה אתה לא חובש כובע? נמאס כבר מהעניין הזה! הוא הפחיד אותי מרוב שהיכה אותי. למה הוא עושה זאת? (האריה) ענה לו: בכל מקרה, לך, אני אפגוש אותו ואבדוק מה העניין.
החמור הלך והאריה הלך לנמר. הוא אמר לו: מה הסיפור שלך שאתה מפחיד את החמור, בכל פעם שאתה פוגש אותו אתה מרביץ לו ואומר לו למה אתה לא חובש כובע? מה הסיפור עם הכובע הזה? ענה לו (הנמר): בחיי, מלך, אין פה לא סיפור ולא כלום. זו פשוט סיבה כדי שארביץ לו. אין לא כובע ולא כלום. אמר לו (האריה): אבל צריך סיבה משכנעת, ככה זה לא מועיל. זה לא בסדר ככה, אתה צריך סיבה בעלת ערך. הוא שאל אותו: איך? הוא ענה לו: מחר תלך ותגיד לו – בהנחה שאתה עדיין רוצה להרביץ לו – תגיד לו: תביא לי תפוח. אם הוא יביא אדום, (תגיד לו) "למה לא הבאת ירוק?", ותרביץ לו. אם יביא ירוק, "למה לא הבאת אדום?", ותרביץ לו. ככה תהיה לך סיבה משכנעת. הוא שאל אותו: הבנת? אה, כן, הבנתי.
למחרת הנמר פגש את החמור. הוא אמר לו: לך, תביא לי תפוח. החמור הלך, נעלם, וחזר עם שני תפוחים: אחד אדום והשני ירוק. הנמר לא ידע מה לעשות. הוא סטר לחמור ואמר לו: למה אתה לא חובש כובע?
אז אנשים, העושֵק לא צריך סיבה כדי לעשוק. העושק רוצה להחריב, להרוג, לעשות מה שהוא רוצה. הוא מביא סיבות משל עצמו, והוא לא צריך סיבה כדי לעשוק. החורבן שאתם רואים בעולם מגיע מהעושֶק.
אם (הסיפור) מצא חן בעיניכם עקבו אחריו (מתבלבל ומתקן), הוסיפו לנו עוקב ושלחו לחבריכם.
הציפור עפה ושיהיה לכם ערב טוב (בערבית זה חרוז).
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@saeedhi…/video/7545144863885479186
בסרטון הקצר הבא סעיד מספר על עצמו, על כך שעבד 20 שנה בעיריית עראבה ושכיום הוא משמש גם כמורה דרך. הוא גם ייסד מסלול הליכה באזור ג'נין, מסלול שמתחיל בכפר רמאנה (צפון מערבית לג'נין) עד הכפר בית מרסם, שנמצא דרום (מערבית) לחברון, מסלול טיולים שאורכו 320 ק"מ.
https://www.facebook.com/watch/?v=2142937082801017
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ח.ר.ז עוסק בדברים שמורים ובטוחים.
השורש העברי ח.ר.ז, העוסק בחריזה ובחרוזים, מתכתב עם השורש הערבי ח'.ר.ז ולא עם השורש של היום.
* הפועל חַרַזַ حَرَزَ בבניין הראשון – שמר על-, שמר את-; במדוברת: היה בעל ערך, היה חושב
* הפועל חַרִזַ حَرِزَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה צדיק, התרחק מחטא
* הפועל חַרֻזַ حَرُزَ גם בבניין הראשון אך במשקל השלישי – נעשה מבוצר וחסין
* חַארֶז حارِز, בצורת הבינוני הפועל – מגן, שומר (לא בשימוש)
* הפועל חַרַּזַ حرّز בבניין השני – שמר מאוד על-, שמר מכל משמר; (שוטר) הכניס חפץ גנב או מופקע למשמורת חוקית; היה הבעלים של-
* הפועל אַחְרַזַ أحرز בבניין הרביעי – רכש, הרוויח; אחסן, שמר, אגר
* הפועל תַחַרַּזַ تحرّز בבניין החמישי או אִחְתַרַזַ احترز בשמיני – נזהר מ-
* אִחְתִרַאז احتراز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השמיני – זהירות, הישמרות
* אִחְתִרַאזִיּ احترازيّ – של זהירות ושמירה
* אִעְתִקַאל אִחְתִרַאזִיּ اعتقال احترازيّ – מעצר-מנע
* תַדַאבִּיר אִחְתִרַאזִיַּה تدابير احترازيّة – אמצעי זהירות
* הפועל אִסְתַחְרַזַ استحرز בבניין העשירי – היה במקום מבטחים
* חַרַז حَرَز – דבר שמור ומוגן; אצור, אגור
* חִרְז حِرْز – מקום מבוצר, מבצר, מקום מבטחים; כינוי לדברים דמויי כספת; קמע
* חִרְז מֻחַ'דִּרַאת حرز مخدّرات – חבילת סמים שנמצאת במשמורת חוקית
* חַרִיז حريز – מבוצר, מוגן, בלתי-חדיר, שמור
* חִרְז חַרִיז حرز حريز – מקום מבטחים, מבצר בלתי-חדיר
* מַחְרַז مَحْرز וברבים מַחַארֶז مَحارز – חפץ שנמסר למשמורת חוקית
* בִּיחְרֶז بيحرز – שווה, כדאי
* יִחְרֶז דִינַכּ! يحرز دينك! – אתה בחור כארז! (מיל': הדת שלך בעלת ערך!)
* מַא בִּיחְרֶז ما بيحرز – אינו ראוי, לא שווה
* מַא פִי שִי מִחְרֶז ما في شي محرز – אין בעד מה! (מיל': על לא דבר [בעל ערך])
בתמונה: מראות שגרתיים במונטה קרלו, מונקו, כפי שצילמתי לפני פחות מחודש.
זה היה הפוסט ה- 2,949 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
