גרר, סחב

גרר, סחב
פעליםLeave a Comment on גרר, סחב

גרר, סחב

גרר, סחב

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

שַחַט شَحَط – גרר, סחב, משך בכוח; שרט, שפשף; מחק במתיחת קו; הדליק גפרור (בחיכוך, שפשוף)

משה שלח לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים אלחכואתי.

הסרטון פורסם ב- 10.5.25.

זמאן ואנא זע'יר בקא עמרי 5 סנין תקריבן. לחקת אח'ותי אלאתנין בעד מא תרכוני והרבוא וראחוא ע דאר סידי ומא בדהם יאח'דוני מעהם. ופי נץ אלטריק צ'יעתהם וצ'עת.
בקת אלמנטקה כלהא זקק. קעדת פי זאויה וקעדת אעיט. הובא, ואנא בעיט ביג'י שאב אבן חלאל, תקריבן עמרה פי אלארבעינאת, בימסכני מן אידי, ביקול לי שו אסמכ יא שאטר? קלת לה אסמי. שו אסם אבוכ? קלת לה אסם אבוי. ופעלן חמלני ואח'דני עלא אלדאר ורג'עת עלא דארי בסלאם.
קבל יומין אנא מאשי מן נפס אלטריק אללי צ'עת פיהא, הובא, סבחאן אללה, בלאקי ולד זע'יר קאעד פי זאויה וביעיט. תד'כרת חאלי וחזנת ורחת עליה, מסכתה מן אידה. קלת לה שו אסמכ יא חביבי? קאל לי אסמה ואסם אבוה ועילתה, בס ואללה מא ערפתה. קלת אחסן חל בחמלה ובאח'דה עלא מרכז אלשרטה.
כיף קלת לה בדי אאח'דכ עלא מרכז אלשרטה אלולד פקע עיאט. הו פקע עיאט מן האן ואלדניא כלהא אלתמת עלי מן האן: אבו אלולד ואח'ות אלולד ועמאם אלולד ואקדח יא אללי בתקדח. אלא אבו אלולד בישדני מן רקבתי, ביקול לי: שו, בדכ תח'טפה? בדכ תביע אעצ'אא'? בעדין בחלק(?) פיכ, אנני עארפכ! אנת בתטלע ע אליותיוב ואלתכתוכ! טב, אנת, יא אבני, אללי מש עארף איש, נאקצכ מצארי, בדכ תרוח תביע אעצ'אא' אלולד? לסא בדי אפהמה ואקול לה קאם בלשוא פיי סלח', ואצ'רב ולא תצ'רב, וכל מא אג'י אקול לה: יא שאטר, אחכי להם! יקעד אלולד יפקע לי עיאט. עיאט עלא עיאט, קאמוא שחטוני וסחבוני מעהם, בדהם יאח'דוני עלא אלשרטה.
פי נץ אלטריק אלולד צאר ימשי ביערג'י היכ, מש קאדר ימשי. קאם עמה חמלה ורפעה עלא כתפה. אללי באקי ואקעה פי רג'ל אלולד שוכה וע'אזיתה. קאם עמה אנתבה אלהא וסחבהא. ואלולד וקף עיאט! קלת אלחמד ללה. קאם אג'א אלולד, קלת לה: שו יא חביבי, שאטר, אחכי להם, אנא בקית וין בדי אאח'דכ? קאל להם: הדא עמה לקאני ובקא בדה ירוחני ע אלדאר ויאח'דני ע אלשרטה ומש ח'אטפני. קלת אלחמד ללה, נטק אלחק וזהק אלבאטל, אנ אלבאטל כאן זהוקן.
קאם אללי קעד יעתד'ר ואללי מש עארף שו ואללי קאל לי: ייי יא חכואתי, ואללה רח פכרי אנכ בתביע אעצ'אא'!
קלת לה: יא זלמה, אנא יא דוב אביע פי מחל! אנא, יא זלמה, שכל ואחד בדה יביע אעצ'אא'?!
קלעאט!

زمان وأنا زغير بقى عمري ٥ سنين تقريبًا. لحقت إخوتي الاتنين بعد ما تركوني وهربوا وراحوا ع دار سيدي وما بدّهم ياخدوني معهم. وفي نصّ الطّريق ضيّعتهم وضعت.
بقت المنطقة كلّها زقق. قعدت في زاوية وقعدت أعيّط. هوبّا! وأنا بعيّط بيجي شابّ ابن حلال، تقريبًا عمره في الأربعينات، بيمسكني من ايدي، بيقول لي شو اسمك يا شاطر؟ قلت له اسمي. شو اسم أبوك؟ قلت له اسم أبوي. وفعلًا حملني وأخدني على الدّار ورجعت على داري بسلام.
قبل يومين أنا ماشي من نفس الطّريق اللي ضعت فيها، هوبّا، سبحان الله، وبلاقي ولد زغير قاعد في زاوية وبيعيّط. تذكّرت حالي وحزنت ورحت عليه، مسكته من ايده. قلت له: شو اسمك يا حبيبي؟ قال لي اسمه واسم أبوه وعيلته، بس والله ما عرفته. قلت أحسن حلّ بحمله وباخده على مركز الشّرطة.
كيف قلت له بدّي آخدك على مركز الشّرطة الولد فقع عياط. هو فقع عياط من هان والدّنيا كلّها التمّت عليّ من هان: أبو الولد وإخوة الولد وعمام الولد واقدح يا اللي بتقدح. إلّا أبو الولد بيشدّني من رقبتي، بيقول لي: شو، بدّك تخطفه؟ بدّك تبيع أعضاء؟ بعدين بحلق(؟) فيك، إنّني عارفك! انت بتطلع ع اليوتيوب والتكتوك! طب، انت، يا ابني، اللي مش عارف ايش، ناقصك مصاري، بدّك تروح تبيع أعضاء الولد؟ لسّا بدّي أفهّمه وأقول له، قام بلّشوا فيي سلخ، واضرب ولا تضرب، وكلّ ما أجي أقول له: يا شاطر، احكي لهم! يقعد الولد يفقع لي عياط. عياط على عياط، قاموا شحطوني وسحبوني معهم، بدّهم ياخدوني على الشّرطة.
في نصّ الطّريق الولد صار يمشي بيعرجي هيك، مش قادر يمشي. قام عمّه حمله ورفعه على كتفه. اللي باقي واقعة في رجل الولد شوكة وغازّيته. قام عمّه انتبه الها وسحبها. والولد وقف عياط! قلت الحمد لله. قام اجا الولد، قلت له: شو يا حبيبي، شاطر، احكي لهم، أنا بقيت وين بدّي آخدك؟ قال لهم: هدا عمّه لقاني وبقى بدّه يروّحني ع الدّار وياخدني ع الشّرطة ومش خاطفني. قلت الحمد لله، (وَقُلْ) نطق (جَاءَ) الْحَقُّ وَزَهَقَ الْبَاطِلُ إِنَّ الْبَاطِلَ كَانَ زَهُوقًا.
قام اللي قعد يعتذر واللي مش عارف شو واللي قال لي: ييي يا حكواتي، والله رح فكري إنّك بتبيع أعضاء!
قلت له: يا زلمة، أنا يا دوب أبيع في محلّ! أنا، يا زلمة، شكل واحد بدّه يبيع أعضاء؟!
قلعاط!

מזמן, הייתי קטן, בן 5 בערך. הצטרפתי לשני האחים שלי, ואז הם עזבו אותי, ברחו והלכו לבית של סבא שלי, הם לא רצו לקחת אותי אתם. באמצע הדרך איבדתי אותם והלכתי לאיבוד.
האזור היה מלא סמטאות. ישבתי בפינה ובכיתי. הופה! בעודי בוכה הגיע בחור בן טובים, בשנות הארבעים לחייו, הוא החזיק בידי ושאל אותי: מה שמך, יא חכם? אמרתי לו את שמי. מה שמו של אביך? אמרתי לו את שמו של אבי (במקור הוא מתבלבל). הוא הרים אותי ולקח אותי לבית, וכך חזרתי לביתי בשלום.
לפני יומיים הלכתי באותה הדרך שאבדתי בה, והופה, השבח לאל, ראיתי ילד קטן יושב בפינה ובוכה. נזכרתי בעצמי, נעצבתי והלכתי אליו, אחזתי בידו. שאלתי אותו: מה שמך, יקירי? הוא אמר לי את שמו, שם אביו ושם משפחתו, אבל לא הכרתי אותם. אמרתי: הדבר הטוב ביותר הוא שארים אותו ואקח אותו לתחנת המשטרה.
ברגע שאמרתי לו: אני רוצה לקחת אותך לתחנת המשטרה, הילד התחיל לבכות. הוא בכה מצד אחד והעולם כולו התאסף נגדי מהצד השני: אביו של הילד, האחים שלו, הדודים שלו וכל העולם. אביו של הילד תפס אותי מהצוואר ואמר לי: "מה, אתה רוצה לחטוף אותו? אתה רוצה למכור איברים? אני … בך, אני מכיר אותך! אתה מופיע ביוטיוב ובטיקטוק! טוב, בני, חסר לך כסף שאתה הולך למכור את האיברים של הילד?" בעודי רוצה להסביר לו ולהגיד לו, הם התחילו להרביץ לי, מכות וחבטות, ובכל פעם שבאתי להגיד לו: "(ילד) חכם, ספר להם!" הילד היה מתחיל לבכות. בכי ועוד בכי, הם גררו אותי וסחבו אותי אתם, הם רצו לקחת אותי למשטרה.
באמצע הדרך הילד התחיל לצלוע, הוא לא יכול ללכת. דוד שלו הרים אותו על כתפו. מסתבר שחדר לרגל של הילד קוץ. הדוד שלו שם לב לכך ושלף אותו. הילד הפסיק לבכות! אמרתי השבח לאל. הילד בא ואמרתי לו: "מה, יקירי, חכם, ספר להם, לאן רציתי לקחת אותך?" הוא אמר להם: "הדוד פגש אותי ורצה לקחת אותי הביתה, הוא לקח אותי למשטרה ולא חטף אותי". אמרתי השבח לאל, "אמור: הנה באה האמת וההבל נמוג, אכן ההבל נמוג לעד" (סורת המסע הלילי [אלאסראא'], פסוק 81. באה האמת: דת האסלאם וכיבוש מכה. ההבל: עבודת האלילים. התרגום והפרשנות: רובין)
(האבא) התנצל ולא יודע מה, ואמר לי: "וואי, יא מספר סיפורים, בחיי חשבתי שאתה מוכר איברים!"
אמרתי לו: "בנאדם, אני בקושי מוכר בחנות! בנאדם, אני נראה כמו מישהו שרוצה למכור איברים?!"
גועל/טינופת!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@ash…/video/7502909672106642709

=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.

אז מילת היום היא –

שַחַּאטַה شَحَّاطَة וברבים שַחַּאטַאת شَحَّاطَات או שַחַאחִיט شحاحيط – נעל בית

לשמיעה: https://clyp.it/eji52wif

הקורא Itzhac Zisk גם מוסיף את הצורה שַחְוִיטַה شحويطة וברבים שַחַאוִיט شحاويط.

וכן, כן, יש דרכים רבות להגיד נעל בית בערבית ספרותית או מדוברת, אבל היום נעסוק בשורש ש.ח.ט.

עובדיה מכיר את המילה מבית הוריו, יוצאי סוריה.

שחאטה, במקור, היא נעל בית של פעם, עשויה עור.

צירפתי פה בתגובות (בפוסט המקורי, לא פה עכשיו) תמונה של נעל כזו, "שריד" מחנותו של אבי, רחמים כהן ז"ל, שהיה סוחר נעליים בשוק מחנה יהודה בירושלים, ומכר, בין השאר, נעלי בית כאלה. הקשקושים שמופיעים על הנעל הם זכר למזכרת לאחיותיי ולי, שאחותי Dorit Lerman הכינה מהנעליים, אך הקישוטים נשרו עם השנים שחלפו.

נעל בית כיכבה לא פעם בסדרה "עבודה ערבית", כאשר אבו אמג'ד נהג להשליכה מדי פרק על בנו הסורר אמג'ד…

אגב, כל מה שקשור לנעליים, ובמיוחד לסוליות שלהן, הוא בזוי ומלוכלך מאוד בתרבות הערבית.

כששאלתי את ימאמה שלנו לגבי המילה, היא אמרה לי ששחאטה شُحّاطة זה קופסת גפרורים, ובמילונים מופיע גם גפרור.
מילוני הספרותית בהם בדקתי חלוקים בדעתם אם מדובר בנעל בית או בגפרור. באזורנו המילה משמשת בעיקר לגפרורים, בעוד שבסוריה ובלבנון – נעל בית.

אשרי הגפרור.

אגב, גוגל-תמונות, שהוא אחלא אינדיקציה להבנה איך מילה מובנת ומשומשת בפועל, בשטח, גורס רק נעל בית. מעניין.

השורש הערבי ש.ח.ט עוסק במשיכה ובשפשוף. מה הקשר לשחיטה בעברית? נראה שאין קשר, ואם יש, הוא לשורש הערבי הקרוב ס.ח'.ט.

* הפועל שַחַט شحط בבניין הראשון – גרר, סחב, משך בכוח; שרט, שפשף; מחק במתיחת קו; הדליק גפרור (בחיכוך, שפשוף). בספרותית בנוסף: עלה על שרטון; (מנוע ש)תפקד בצורה לא רציפה, "גמגם"
* شحط بريك לחץ על הבלמים באוטו
* סַפִינַה שַאחִטַה سفينة شاحطة, בספרותית, עם צורת הבינוני הפועל בנקבה – ספינה שעלתה על שרטון
* הפועל שַחַּט شحّط בבניין השני – גרר רגליו בעייפות
* שַחַט شحط (במצרים) – מגודל לא יוצלח; אדם בעל גוף גדול ושכל "קטן"
* שַחַּאט شحّاط, בספרותית (לא בשימוש) – רחוק

וכמובן המילה המוכרת ביותר מהשורש:
שַחְטַה شحطة וברבים שַחְטַאת شحطات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מקל של גפרור; שאיפה מסיגריה או מנרגילה; שריטה; קו מפריד (סימן פיסוק, מה שלא פעם מבולבל עם מקף. בערבית השם הספרותי הוא שַרְטַה شَرطة); בהשאלה: מעט, קצת

כתב לנו ידידי הידען מתן מלכה:
ויש את תְשַחְשַט تشحشط – נגרם לו סבל (אני מכיר בעיקר בהקשר של טירטור, למשל تشحشطت اربع ساعات بالباص.
גם כפועל פעיל شحشطني عالفاضي الزلمة משהו כמו "טרטר אותי בלי סיבה".
וגם במצדר – شو هالشحشطة؟!

תמונה: ChatGPT

זה היה הפוסט ה- 2,823 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x