פורסם לראשונה ב- 25.10.19
מרחבא
שלום לכולם,
***אין קשר בין תמונת היום למילת היום, למרות שהן זהות***
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום
מציע לכתוב על המילה מרמרה… ממורמרת/מרירה
האם יש קשר לשם הספינה?
בהקשר הזה אזכיר את הפתגם
مرة مرمرة ومسمار في العنترة מָרָה מָרְמָרָה וּמֻסְמָאר פִי אֵלְעָנְתָרָה.
מילולית: אישה מרירה ומסמר בענתרה.
הכוונה: אישה מרירה יכולה להרוס גם את ענתרה.
ענתרה הוא ענתרה בִּן שָדָאד אלעבסי عنترة بن شداد العبسي
שהיה כידוע גיבור ערבי מפורסם מימי טרום האסלאם, משורר ולוחם.
אישה מרירה יכולה להרוס/לפגוע/להחליש גם את החזק שבגברים.
זה הפשט…
נשאלת השאלה: למה היא מרירה? אולי צריך לבדוק אצל החזק שבגברים…
תודה!”
אז מילת היום היא –
מַרְמַרַה مَرْمَرَة – התמרמרות
הקורא
Avshalom Farjun
מעיר:
נוסח הפתגם שהוזכר בתחילת הפוסט צריך להיות: في مرة وفي مرمرة وفي مسمار في العُنترة פי מרה ופי מרמרה ופי מסמאר פי ל-עֻנִתַרַה.
אין קשר לענתרה בן שדאד.
עֻנִתַרַה – החלק האחורי של הראש, עורף. הפתגם מתאר 3 סוגים של נשים, שהשלישית (הגרועה ביותר) היא מסמר התקוע בעורף.
=-=-=-=
חיפוש ראשוני של השורש המרובע מ.ר.מ.ר מעלה את הממצאים הבאים:
* מַרְמַר مرمر – שיש; אלבסטר
מה זה אלבסטר? הנה מויקיפדיה:
“אָלַבַּסְטֶר (alabaster) או בַּהַט הוא כינוי שניתן לשני סוגי מינרלים בעלי גבישים מפותחים: גבס, מינרל המורכב מסידן וגופרית (הרכבו הכימי הוא CaSO4•2H2O), וקלציט, מינרל קרבונטי הבנוי מסידן (Ca) ופחמה (קרבונט CO3). כיום, בדרך כלל, הכינוי אלבסטר מתייחס לסוג הראשון, בעבר הוא התייחס לסוג השני. כינוי נוסף מקובל למינרל זה הוא “פצלת המשי” “.
* מַרְמַרַה مرمرة – חתיכת אלבסטר. בספרותית גם: גשם רב
* הפועל מַרְמַר مرمر על דרך הבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – נעשה מר; מירר, הפך למר; ציער, הטריד; כעס, רגז
* מַרְמַר לֹה חַיַאתֹה مرمر له حياته – מירר את חייו
* הפועל תְמַרְמַר تمرمر על דרך הבניין החמישי – התלונן, היה מר-נפש
* זַיֶּ אלְמַרְמַר زيّ المرمر – נקי מאוד; צח כשלג, לבן מאוד; יפה מאוד, מבריק מאוד; חלק מאוד (מיל’: כמו שיש)
לא מצאתי התייחסות למילה מרמר, כפי שהיא, כשם תואר.
=-=-=-=
אידוב שאל על קשר אפשרי לספינה.
אז אין קשר (אבל גם לרני שלנו רצה בראש האסוציאציה בזמן בחירת התמונה לפוסט של היום, כפי שאתם רואים בעצמכם…), אז בואו ניזכר באירוע לא קל ומצער שאירע לפני 9 שנים:
“המשט לעזה היה משט אוניות שיצא מטורקיה במאי 2010 לכיוון רצועת עזה. על פי הצהרת מארגניו ומשתתפיו מטרת המשט הייתה הומניטרית: להעביר ציוד הומניטרי לתושבי הרצועה, חרף הסגר על רצועת עזה, שהוטל לאחר השתלטות ארגון הטרור חמאס במהלך העימות חמאס-פת”ח ברצועת עזה, ולעורר את דעת הקהל העולמית לנושא. לעומת זאת, עמדת ישראל הייתה כי מטרתו האמיתית של המשט היא תמיכה בטרור החמאס באמצעות התגרות שנועדה לקעקע את זכותה של ישראל להילחם בטרור ובדרך זאת לסייע למאבקו, מאחר שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה טוב, בין השאר, משום שניתן להעביר סיוע הומניטרי דרך מעברי הגבול היבשתיים עם ישראל ומצרים.
במשט השתתפו 6 אוניות שיצאו מחופי טורקיה ועליהן מאות נוסעים פרו-עזתיים, חברי ארגונים אסלאמיים, כגון IHH (שהיה ממארגני המשט), פוליטיקאים ומספר עיתונאים. לדברי דובר צה”ל, השתתפו במשט גם 40 שכירי חרב שהצטרפו למשט במטרה ליצור עימות אלים. ישראל סירבה לאפשר את פריקת האוניות בנמל עזה, ובמקום זאת הציעה למארגני המשט להעביר את הציוד שבאוניות לידי ישראל, וממנה, לאחר בדיקה, לעזה על ידי אנשי האו”ם והצלב האדום. משתתפי המשט סירבו והמשיכו לשוט לכיוון הרצועה.
בעקבות זאת עלו לוחמי שייטת 13 על הספינות, והשתלטו עליהן מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. בחמש מהאוניות ההשתלטות נתקלה בהתנגדות פסיבית והיו בהן מעט נפגעים, אך במהלך ההשתלטות על האונייה הגדולה ביותר, “מאווי מרמרה” (מכונה בקצרה “מרמרה”), התרחש עימות אלים. חלק מהנוסעים תקפו את החיילים באלות, מוטות ברזל, סכינים, ולטענת צה”ל גם רימוני הלם, בקבוקי תבערה, וירי מאקדחים שנחטפו מהחיילים. נוסעים אף חטפו כמה מהחיילים. החיילים פתחו באש לעבר התוקפים, הרגו 9 מנוסעי האונייה ופצעו 20. 10 מחיילי צה”ל נפצעו, בהם שניים שנפצעו קשה. רוב ההרוגים והפצועים זוהו עם ארגון IHH או עם ארגונים אסלאמיים טורקיים” (ויקיפדיה).
“מאווי מרמרה” Mavi Marmara הייתה הגדולה שבאוניות שהשתתפו במשט.
תרגום שמה, מטורקית: מרמרה הכחולה.
אז מה זה מרמרה? שוב, ויקיפדיה:
“ים מרמרה, הקרוי גם ים השיש (טורקית Marmara Denizi; יוונית Θάλασσα του Μαρμαρά או Προποντίδα) הוא ים מוקף יבשה, בעל שטח של כ-11,350 קמ”ר, הנמצא בין מצר הבוספורוס המוביל אל הים השחור למצר הדרדנלים המוביל אל הים האגאי ולמעשה לים התיכון”.
=-=-=-=
השורש המרובע מ.ר.מ.ר הוא וריאציה של השורש מ.ר.ר, ועליו כבר היה לנו בעבר פוסט:
אנו בעיצומו של שבוע הטעמים.
הטעם הרביעי הוא –
מֻרּ مرّ – מר
השורש הערבי מ.ר.ר, בגזרת הכפולים, מקביל לזהה לו בעברית, אך עוסק בעיקר במילים ופעלים עם משמעות של מעבר ותנועה:
* הפועל מַרּ مرّ בבניין הראשון – עבר, חלף
* מֻרוּר مرور, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – תנועה; חלוף-, מרוצת (הזמן)
* מַרּ مرّ (כנ”ל) – חלוף-, מרוצת (הזמן)
* מַרַּה مرّة (כנ”ל, בנקבה, ולא להתבלבל עם מַרַה, אישה, במדוברת) וברבים מַרַּאת مرّات – פעם
* אִשַארֶת מֻרוּר إشارة مرور – רמזור (“סימן מעבר”. אשארה, בין השאר, זה סימן)
* הפועל מַרַּר مرّر בבניין השני – הפך משהו למר; העביר
* הפועל אִסְתַמַרּ استمرّ בבניין העשירי – נמשך
* מַרַארַה مرارة – מרירות
ולא, הכפר מְעַ’אר مغار בצפון נכתב בצורה שונה…
ואז הקוראת רחל כהן הגיבה פה והתייחסה למור וקינמון. היא לא ידעה כמה היא קלעה לפוסט הבא:
אנו בעיצומו של שבוע הטעמים.
היום נדבר על –
בְּקַרֶּף بقرّف – מגעיל, מעורר בחילה (אם מה שמגעיל הוא שם עצם בנקבה, נגיד: בִּתְקַרֶּף بتقرّف)
השורש הערבי ק.ר.ף עוסק בעיקר בדברי מגיעים:
* הפועל קַרַף قرف בבניין הראשון, בספרותית – חשד ב-, האשים את-
* הפועל קִרֶף قرف, גם הוא בבניין הראשון אך במשקל אחר, בספרותית ובמדוברת – חש בחילה וגועל
* קַרַף قرف, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – גועל נפש
* הפועל קַרַּפ قرّف בבניין השני – עורר בחילה וגועל נפש. מילת היום היא בעצם פועל בבניין זה בזמן הווה-עתיד
* קִרְפֶה قرفة – קליפה; קינמון (האם יש כאן רמיזה שקינמון מגעיל?)
* קַרְפַאן قرفان – חש בחילה
* קַרַאפַה قرافة – בית קברות (לא שימושי, וראו מיד מאיפה זה הגיע)
הקינמון הוזכר פה לפני שנייה. בפוסט הקודם, שעסק במרירות, הקוראת רחל כהן התייחסה בתגובתה לצמד מור וקינמון (מֹר בכתיב חסר, מנוקד).
ואז נפל לי אסימון בגודל של אפרסמון: מור – מלשון מרירות, לא מציאה גדולה. השורש של קינמון, בערבית, קשור לגועל. גם לא משהו מרנין.
אז רגע, מה קורה פה? איך שני בשמים/תבלינים חולקים שורשים עם דברים מעוררי בחילה וקבס? אולי אתם יודעים?
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
אֶלְקַרַאפַה القرافة
לשם שינוי, אני הייתי שם…
הנה מויקיפדיה:
“עיר המתים הוא כינוי לבית קברות גדול בצפון קהיר המכיל בתוכו רשת צפופה של מבני קבר ומאוזוליאה רבים, שביניהם חיים למעלה ממיליון בני אדם.
מתחם בית הקברות מוקף חומה ומצויים בו קברים ממאה ה-14 ועד היום. במשך מאות שנים התגוררו בבית הקברות אנשים מדלת העם שלא יכלו לרכוש מגורים רגילים בעיר, פושעים נמלטים או פליטים. אולם מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 גדלה מאוד אוכלוסיית בית הקברות בעקבות תהליכי העיור המואצים שעברו על קהיר בתקופת שלטונו של גמאל עבד אלנאצר. על פי מחקר של הבנק העולמי משנת 1990 התגוררו במקום למעלה ממיליון בני אדם.
תושבי “עיר המתים” חיים במאוזוליאומים המפוארים ובמבנים שהוקמו לצד הקברים. חלקם משלמים דמי שכירות מועטים למשפחות המשכירות את מתחם הקבר של קרוביהם. השבילים הצרים בין הקברים מונעים כניסה של כלי רכב לבית הקברות. ברוב המאוזוליאומים קיימות בארות מים, וחיבור לחשמל מתבצע בדרך כלל באופן פיראטי לשכונות הסמוכות.
בצפון המתחם הוקם בית קברות לחללי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים”.
ויקי בערבית ובאנגלית מוסיפות:
השם קראפה לקוח משמו של שבט בַּנוּ קַרַאפַה, שמקורו בשבט התימני בַּנוּ אלְמַעַ’אפֶר.
בקהיר היו שתי קראפות, אחת מהן ליד הר אלמֻקַטַּם, שנקראה “אלקראפה הקטנה” (בה עסקינן היום. שלו), ובה נמצא קברו של האִמאם השַאפִעִי, והשנייה מזרחית לפֻסְטַאט, שנקראת “אלקראפה הגדולה”, ובה נמצאים קברי המוסלמים מאז כיבוש מצרים (על ידי המוסלמים. שלו).
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
