מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
טַבִּיעִי طَبِيعِي – טבעי, נורמלי
רעות שלחה לי סרטון נוסף של ברהום סאק אללה.
הסרטון פורסם ב- 16.6.25, היום הרביעי של המלחמה מול איראן.
כותרתו:
استفسار مهمّ جدًّا
אסתפסאר מהם ג'דן
בירור חשוב מאוד
צבאח אלפל. אנא בס סאאל ומאשי, מש רח אטול עליכו יעני. במא אנה חיאתנא קלבת באלפתרה אלאח'ירה ללעבת בבג'י כבירה, ובמא אנה לילנא קלב ללנהאר ואלצ'ע'ט אללי עאישינה מש טביעי באלמרה לאנה חיאתנא בטלת כמאן טביעיה, ואחבאב אללה טלעוא עלא אלעטלה קבל מא תבדא אלעטלה.
אנא סאאלי ללאסתאד' כאט'ם: מדרסת אלחב תבעתכ פאתחה באלעטלה ולא איש אלוצ'ע, עשאן אלואחד אד'א בדה יסג'ל, בתערף, או בדה יתברא מן חדא באלפתרה אלאח'ירה?
אלמהם, אנתו, איש אח'בארכם אליום?
זידיני צ'ע'טן, זידיני.
אללה יהדי אלבאל.
صباح الفلّ. أنا بس سؤال وماشي، مش رح أطوّل عليكو يعني. بما إنّه حياتنا قلبت بالفترة الأخيرة للعبة ببجي كبيرة، وبما إنّه ليلنا قلب للنّهار والضّغط اللي عايشينه مش طبيعي بالمرّة لأنّه حياتنا بطّلت كمان طبيعيّة، وأحباب الله طلعوا على العطلة قبل ما تبدأ العطلة.
أنا سؤالي للأستاذ كاظم: "مدرسة الحبّ" تبعتك فاتحة بالعطلة ولّا ايش الوضع، عشان الواحد إذا بدّه يسجّل، بتعرف، أو بدّه يتبرّأ من حدا بالفترة الأخيرة؟
المهمّ، انتو، ايش أخباركم اليوم؟
زيديني ضغطًا، زيديني.
الله يهدّي البال.
בוקר טוב. אני רק שאלה ואני הולך, לא אעכב אתכם. מכיוון שחיינו הפכו בתקופה האחרונה למשחק (מחשב מז'אנר המלחמה) PUBG גדול, מכיוון שהלילה שלנו הפך ליום, והלחץ בו אנו חיים לא נורמלי בכלל, שכן חיינו הפסיקו להיות נורמליים, ויקירי האל (הכוונה לילדים) יצאו לחופשה לפני שהתחילה החופשה.
השאלה שלי למר כאט'ם*: "בית הספר לאהבה"** שלך פתוח בחופשה, או מה הסיפור, בשביל הבנאדם שרוצה להירשם, אתה יודע, או שהוא רוצה להיפטר ממישהו בתקופה האחרונה?
מה שחשוב / בקיצור, אתם, מה שלומכם היום?
הוסיפי לי לחץ, הוסיפי***.
אלוהים יביא מרגוע.
* כאט'ם אלסאהר הוא זמר עיראקי מפורסם
** זהו אחד משיריו של כאט'ם
https://www.youtube.com/watch?v=S_XdS5I1QyM
*** המשפט הוא פרפרזה על: זידיני עשקן זידיני زيديني عشقا زيديني (הוסיפי לי תשוקה/אהבה עזה, הוסיפי), שגם הוא שיר של כאט'ם אלסאהר
https://www.youtube.com/watch?v=6StGFf3ek-0
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@brhommmmm/video/7516475762921311495
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום היא –
טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע
על השורש ט.ב.ע היו לנו שני פוסטים בעבר:
מילת היום היא –
טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע (בכל המשמעויות של השורש בעברית חוץ מטביעה בים); מזג, אופי
לשמיעה: https://clyp.it/pxkgfj34
צורת הרבים שלה היא טַבַּאאֶ'ע طبائع, וכמו בעברית, ניתן לתרגמה גם כ- מזג, אופי
השורש הערבי ט.ב.ע, בדיוק כמו העברי הזהה לו, עוסק בתחומים הבאים:
* טַבַּע طبع, הפועל בבניין הראשון – הדפיס, יצר מטבעות, הטביע חותם
* טִבַּאעַה طباعة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מלאכת הדפוס, הקלדה
* טַבְּע طبْع וברבים טִבַּאע طِباع, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – דפוס, הדפסה; טבע, אופי, מזג, תכונה
* טַבְּעַן طبعًا או בִּאלטַּבְּע بالطّبع – כמובן, בוודאי; באופן טבעי
* טַאבִּעַה طابعة / אַאלַה טַאבִּעַה آلة طابعة, בצורת הבינוני פועל נקבה של הבניין – מדפסת / מכונת כתיבה
* טַבַּע طبّع בבניין השני – אילף, הקנה הֶרגלים, ומכאן:
* תַטְבִּיע تطبيع, שם הפעולה של הבניין השני – אילוף (לא שימושי), אבל בעיקר: נורמליזציה. כלומר להפוך מציאות בלתי נורמלית, כמו של מלחמה, לכזו שהיא טבעית. אוחחח, כמה שהמילה הזו מופיעה בשפת התקשורת, בעיקר בצירוף הלא מעודד מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּטְבִּיע مكافحة التّطبيع – המאבק בנורמליזציה כלפי ישראל מצידן של מדינות ערביות שחתמו איתה הסכם שלום
ההגדרה הרשמית של המונח: נורמליזציה ביחסים בינלאומיים בין מדינות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים.
* טֻבְּעַה طبعة – מדבקה
* מַטְבַּעַה مطبعة וברבים מַטַאבֶּע مطابع במשקל המקומות – בית דפוס
* חַ'טַא' מַטְבַּעִיּ خطأ مطبعيّ – טעות דפוס, טעות הקלדה
* תַגְ'רִבַּתֶ אלטַּבְּע/אלטִּבַּאעַה تجربة الطّباعة / الطّبع – הגהה (לשונית). דרך נוספת בערבית היא תַצְחִיח تصحيح
* טַאבֶּע طابع וברבים טַוַאבֶּע طوابع – בול, חותמת; טבע, מזג, אופי
* טַבִּיעִיּ طبيعيّ – טבעי; הגיוני, נורמלי
* מֻש טַבִּיעִי مش طبيعيّ – לא טבעי; לא נורמלי
* מַחְמִיֶּה טַבִּיעִיֶּה محميّة طبيعيّة – שמורת טבע
* אֶלְעֻלוּםֶ אלטַּבִּיעִיֶּה العلوم الطّبيعيّة, או עֻלוּםֶ אלטַּבִּיעַה וַאלְחַיַאה علوم الطّبيعة والحياة – מדעי הטבע, מדעי הטבע והחיים
* אִללִּי עִנְדוֹ טַבִּיעַה מַא פִיש לַמִין יְבִּיעְהַא اللّي عنده طبيعة ما فيش لمين يبيعها – מי שיש לו טבע (אופי, הרגל), אין לו למי למכור אותו, כלומר קשה להיפטר מהרגלים
* אִללִּי בִּיחֶבּ בִּאלְמַכַּאתִיבּ בִּיחַ'לֶף טַוַאבֶּע إللّي بيحبّ بالمكاتيب – بيخلّف طوابع – מי שאוהב בהתכתבות, במכתבים – בולים הם צאצאיו (יוליד בולים)
=-=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ענת יניר.
ענת, שעובדת כקלדנית שופט ומנהלת קבוצת קלדניות שופטים, ביקשה לדעת איך אומרים קלדנית של שופט, ובכלל איך אומרים הקלדה.
אז מילת היום היא –
כַּאתֶבּ טִבַּאעַה كَاتِب طِبَاعَة – קלדן
לשמיעה: https://clyp.it/e2g3pguz
אני מודה: לא היה לי מושג איך אומרים הקלדה בערבית.
אני יודע איך אומרים הדפסה (במכונת כתיבה או במקלדת), אבל הקלדה?
ואולי רק בעברית יש שתי מילים שונות לפעולה, אחת מודרנית יותר, מאז שמקלדות אופפות אותנו בכל פינה?
אז פניתי לקבוצה הנהדרת البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية, שתרגום שמה לעברית הוא: "החלופות הלשוניות הערביות למילים עבריות וזרות".
ושם הציעו את ההצעות הבאות:
כַּאתֶבּ עַדֶל كَاتِب عدل – אולם התרגום המדויק יותר של המונח הוא נוטריון
כַּאתֶבֶּ אלסִּגִ'לּ كَاتِب السّجلّ / כַּאתֶבֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب الضّبط / כַּאתֶבּ סִגִ'לֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب سجلّ الضّبط – אולם התרגום המדויק יותר הוא רַשַּם ארכיון
כַּאתֶבֶּ אלְמַחְכַּמַה كَاتِب المحكمة – שהוא סופר או רשם בית המשפט (אפשרות לא רעה)
מֻחַצֶּ'ר محضّر – שהוא יותר אסיסטנט
טַאבֶּע طابع – שהוא מדפיס, מקליד, באופן כללי, מה שמראה שוב שבערבית הקלדה והדפסה הן אותה מילה
נַאסֶח' ناسِخ – שהוא יותר משכפל, מי שאחראי על יצירת עותקים ושמירתם
האופציה כאתב טבאעה, היא מילת היום, נבחרה כמתאימה ביותר. מיל': כותב/סופר ההקלדה
אחד ממנהלי הדף, אַחְמַד זֻעְבִּי أحمد زعبي, הציע את האפשרות כַּאתֶבֶּ אלִאחְ'תִזַאל كاتب الاختزال
אִחְ'תִזַאל הוא מקצוע מכובד בפני עצמו: קצרנות.
אחמד גם הציע את האופציה רַאקִם راقم: כותב (אותיות).
וכאן נשאלת השאלה – שכן אינני בקי בהלכות בתי משפט – אם כל קלדנ/ית הוא/היא בהֶכְרֵחַ קצרנ/ית.
אגב, אם השם זעבי עלה, הגיע הזמן למגר טעות שגורה:
שם המשפחה הנפוץ הזה הוא זֻעְבִּי زُعْبِي. עם שווא נח (סוכון, בערבית) מתחת/מעל לעי"ן. שתי הברות בלבד. כמו לֻטְפִי, כֻּרְדִי, רֻשְדִי וכו'.
זה שבעברית אין עי"ן עם שווא נח לא אומר שבערבית גם אין, וברור שאין לנו "זכות" להניע את העין ולבטא – שלא נדע מצרות, טפו טפו טפו, מלח, מים, שום בצל – זֻעֳבִּי, עם הוספת הברה והטעמה מלעילית, שמאריכה את התנועה הבלתי קיימת במקור, שהיא פיקציה פונטית.
זהו, הייתי צריך לשחרר את זה.
התמונה: הבן שלי שחק מתחבר לטבע באלפים השוויצריים הנפלאים, לפני כמעט 3 שנים.
זה היה הפוסט ה- 2,859 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
