מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
פִדְיֶה فِدْية – כופר נפש
עובדיה שלח לי סרטון, שפורסם בחשבון טיקטוק:
with_jamal
مع جمال
עם ג’מאל
שיש לו 84,000 עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 12.11.22.
ובגרסת פייסבוק נוחה יותר לצפייה:
קבלו את הלהג הסורי במיטבו:
ע’טוא לי יאהא מניח וסכרוא לי תמהא. ח’ליני אתצל בג’וזא ואטלב אלפדיה.
– אלו, אנת פתחי ברם בוזו?
– איה נעם, בד’אתה.
– נחנא עצאבת אלפאנוס אלמשחור.
– ואללה ען ג’ד? עצאבה עצאבה?
– איה, עצאבה. לכן, שו מפכרנא?
– ענכו צפחת תיכתוכ, מנשאן אתאבעכן.
– בלא לעי פאצ’י, וסמע שו בדי אקלכ!
– איה, תפצ’ל סידי אלמג’רם. שו בדכ?
– נחנא ח’טפנא מרתכ.
– ח’טפתוהא ען ג’ד ולא כאמירא ח’פיה?
– לכ יא אהבל, ח’טפנאהא ען ג’ד!
– איה שלון בדהא תנח’טף, קבל מא תלמ אלע’סיל?
– לכ ע’בי אנת!? עם אקלכ נחנא עצאבה וח’טפנא מרתכ. אנת מא בתפהם?
– טיב.
– הלק מרתכ ענא, ותמנא מליון דולאר.
– יא סלאם, ואללה שי חלו. איה ואמתא בדכן תבעת’וא לי אלמצארי?
غطّوا لي يّاها منيح وسكّروا لي تمّها. خلّيني أتّصل بجوزا وأطلب الفدية.
– ألو، انت فتحي برم بوزو؟
– ايه نعم، بذاته.
– نحنا عصابة الفانوس المشحور.
– والله عن جدّ؟ عصابة عصابة؟
– ايه، عصابة. لكن، شو مفكّرنا؟
– عنكو صفحة تيكتوك؟ منشان أتابعكن.
– بلا لعي فاضي، وسمع شو بدّي أقلّك!
– ايه، تفضّل سيدي المجرم. شو بدّك؟
– نحنا خطفنا مرتك.
– خطفتوها عن جدّ ولّا كاميرا خفيّة؟
– لك يا أهبل، خطفناها عن جدّ!
– ايه شلون بدّها تنخطف، قبل ما تلمّ الغسيل؟
– لك غبي انت!؟ عم أقلّك نحنا عصابة وخطفنا مرتك. انت ما بتفهم؟
– طيّب.
– هلّق مرتك عنّا، وتمنا مليون دولار.
– يا سلام، والله شي حلو. ايه وامتى بدّكن تبعثوا لي المصاري؟
(החוטף לאנשיו): כסו אותה היטב וסגרו את פיה. אני אתקשר לבעלה ואדרוש את הכופר.
– הלו, אתה פתחי “שפיו עקום”?
– כן, בעצמו.
– אנחנו כנופית “הפנס המפויח/הגרוע”*.
– באמת? אתם ממש כנופיה?
– כן, כנופיה. מה זה, מה אתה חושב שאנחנו?
– יש לכם דף טיקטוק? כדי שאעקוב אחריכם.
– בלי בלבולי שכל**, שמע את מה שאני רוצה להגיד לך!
– כן, בבקשה אדוני הפושע. מה אתה רוצה?
– חטפנו את אשתך.
– חטפתם אותה ברצינות, זו לא מצלמה נסתרת?
– בוא’נה, יא אהבל, חטפנו אותה ברצינות!
– איך היא נחטפה לפני שהורידה את הכביסה (מהחבל)?
– בוא’נה, מה זה, אתה טיפש!? אני אומר לך שאנחנו כנופיה וחטפנו את אשתך. אתה לא מבין?
– טוב.
– עכשיו אשתך אצלנו, והמחיר שלה מיליון דולר.
– איזה יופי, באמת יפה. טוב, מתי תשלחו לי את הכסף?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* אלפאנוס אלמסחור – פנס הקסם. פה הוא מכנה את עצמם בשם שהוא כנראה משחק מילים קומי.
* לַעִי פאצ’י – המונח היה חדש לי, אך כך (גם) אומרים חכי/כלאם פאצ’י בסורית.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם)
מילת היום מופיעה לבקשתו של אחד מקוראינו, וממש לאחרונה הצטרפה לבקשה, ללא קשר אליו, הקוראת Tamar Livnat Arieh.
כתב האלמוני:
“בעקבות ההפגנה אמש (זו שהתקיימה במוצ”ש לפני כמה שבועות בתל אביב, במסגרתה ערביי ישראל, ולא רק הם, מחו נגד חוק הלאום. שָלֵו) יש הרואים בסיסמה ”בִּאלרּוּח, בִּאלדַּם, נַפְדִיכּ יַא … (נניח: שַהִיד)” איום לאומני רצחני, ולעומתם יש האומרים כי מברכים כך גם חתן בחופתו וספורטאי מצליח.
אולי תקדישו פוסט לביטוי?”
אז מילת היום היא –
פַאדִי فَادِي (פַאדִן فَادٍ) וברבים פֻדַאה فداة – גואל, פודה, מציל, משחרר
וגם שם פרטי נפוץ ויפה לגבר.
אה, ושימו לב לא לבלבל עם פַאצִ’י فَاضِي, שנשמע דומה (הכל יחסי) אך משמעו ריק מתוכן.
השורש הערבי פ.ד.י (בגזרת ל”י) זהה לחלוטין למקבילו העברי, העוסק ב… פדיה, פדיון, פדויים וכו’.
שורש שכולו דברים טובים וחיוביים (או שלא?)
* הפועל פַדַא فدى בבניין הראשון – גאל, פדה, שחרר
* פאדי فادي, מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל של הפועל. אַלְפַאדִי الفادي – אחד מכינויו של ישו
* פַדְוַה فَدْوة / פַדְוַא فَدْوى – פדיון האסיר; שם פרטי של אישה
* פִדַא فدى (בספרותית פִדַן فدًى) או פִדְיַה فدية, שניהם צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – כסף לפדיון; כופר נפש
* אַנַא פִדַאכּ أنا فداك / אַמוּת פִדַאכ أموت فداك – אני כפרתך, אני מוכן למות למענך (מיל’: אני כפרתך / אמות ככפרתך)
* ”בִּאלרּוּח, בִּאלדַּם, נַפְדִיכּ יַא …” بالرّوح بالدّمّ نفديك يا … – ברוח ובדם נפדה אותך (השלימו כרצונכם). הקורא שלנו שאל מה פשר הביטוי (הפופולארי) הזה.
אפתח דווקא בדוגמאות החיוביות: שימוש באמירה המיליטנטית הזו לספורטאים או חתנים חדש לי, ונשמע לי קצת מוגזם, שכן פודים אדם במצוקה; אם הספורטאי מצליח והחתן לפני חתונתו – למה שנרצה לפדות אותם, ועוד עם רוח ודם?
זו יכולה להיות סיסמה טובה של עו”דים לענייני גירושין אולי…
בכל מקרה, השימוש הנפוץ של הביטוי הוא דווקא בשעת שלהוב היצרים, למשל בהפגנות, הפרות-סדר ו/או לוויות.
המשתתפים המשולהבים קוראים לפעול בכוח ובאלימות כדי לפדות את מי שהם חפצים בפדותו, למשל מקום/אזור/שטח, אסיר, שבוי ואף שהידים/חללים, שאת מותם הם רוצים לנקום.
הפועל עצמו, “נפדיכ”, הוא פועל תמים וחיובי. הבעיה היא הסביבה המילולית, והאקטיביסטית, בה הוא נאמר…
* הפועל פַאדַא فادى בבניין השלישי – פדה
* הפועל תַפַאדַא تفادى בבניין השישי – נזהר, נמנע מ-; חמק, ניצל מ-
* הפועל תַפַאדַא تفادى בבניין השישי – נזהר, נמנע מ-; חמק, ניצל מ-
* הפועל אִנְפַדַא انفدى בבניין השביעי – נפדה (שבוי, עבד)
* הפועל אִפְתַדַא افتدى בבניין השמיני – פדה עצמו; פדה שבוי
* פִדַאא’ فداء, שם הפעולה של הבניין השלישי – פְּדוּת, שחרור, הצלה, הקרבה
* פִדַאאִ’י فدائيّ וברבים פִדַאאִ’יּוּן فدائيّون – לוחם המוכן להקריב נפשו למות
* כַּבְּשֶ אלְפִדַאא’ / אלְמַחְרַקַה كبش الفداء / المحرقة – שעיר לעזאזל (מיל’: כבש ההקרבה / הקורבן)
הו, פה העניינים מתחילים להתחמם…
אני מביא פה שוב את דבריי בנושא “איך כמעט כל תרגום הוא פרשנות”, דברים שעסקו, במקרה, בשורש של היום:
פִדַאאִ’י فدائيّ בערבית (היחיד של פדאאִ’יּוּן, שהיו הערבים שביצעו בשנות החמישים ואילך פעולות צבאיות נגד מטרות ישראליות, מונח שחדר גם לשפה העברית באותם ימים) פירושו פודה, גואל ומושיע עמו. הוא מי שמקריב עצמו למען קהילתו ומוכן למסור נפשו למען מטרתו הלאומית.
כל אלו מילים עם קונוטציית גבורה חיובית.
אולם בשל פעילותו הטרוריסטית בעיניים אחרות משל אותו פדאא’י, למשל של ישראלים, הוא מתורגם לעברית, מחוסר ברירה, כ… מחבל. כי הוא מחבל, אין על כך עוררין. כי כך האנשים האלה נראים ונשפטים דרך עיניים ישראליות-יהודיות.
זהו תרגום שהוא פרשנות, וזה בסדר לגמרי, מנקודת המבט של דובר עברית.
אבל התרגום לא באמת תרגם, הוא התערב ושינה משמעות ב- 180 מעלות מהמקור.
זה כך ברובד הלשוני, כן? אני לא מעודד טרור!
אז תעצרו רגע ותחשבו; הדוגמה שנתתי פה היא דוגמה נפלאה לענייני מינוח מקצועיים, סוגיות שמעסיקות מתרגמים מקצועיים:
איך מתרגמים מונח טעון משפה לשפה?
ועוד מילה בנושא:
ייתכן שהצעירים מביניכם מעולם לא שמעו את המונח הזה, שהיה חלק מהשיח הישראלי עד לפני כ- 30 שנה.
אז מה קרה?
הפדאא’י הממוצע שיצא לבצע פעולה צבאית הירואית (לשיטתו; פיגוע טרור לשיטתנו) עשה זאת ממניעים לאומיים-חילוניים. הוא מן הסתם השתייך לאחת מהתנועות הלאומיות שהיו פעילות בשנות השבעים, כמו פת”ח למשל, החזיתות השונות וכו’.
שנות השמונים הכניסו לזירה את הארגונים והפעילים הלאומיים-דתיים, כדוגמת תנועות חמאס והג’האד האסלאמי.
הפעילים של תנועות אלו יוצאים לפעולותיהם ממניעים דתיים טהורים, ולאומיים, בשביל אללה, למען אללה, וכדי להפוך לשהידים.
הפדאא’י הממוצע לא התכוון למות במהלך הפעולה. הוא לקח בחשבון שהוא יכול להיפגע ואף למות, אך השאיפה למות לא הייתה המניע שלו לפעול.
לעומת הפדאא’י, ש”פרש” מהזירה, קיבלנו את ה- מֻסְתַשְהֶד مستشهد או ה- אִסְתִשְהַאדִיּ استشهاديّ, דהיינו אלו שרוצים למות כשהידים למען אללה.
מבחינת אותו פעיל, האפשרות שלא ימות בפעולה נחשבת לכישלון. הוא יוצא כדי למות.
המניע החולני הזה הוא שהפך את פיגועי המתאבדים למיניהם למסוכנים ולמזעזעים הרבה יותר מקודמיהם, וגם לכאלה שלא פעם קשה הרבה יותר לסכלם.
ומילה אחרונה:
בשני העשורים האחרונים אנו עדים, גם ברמה העולמית, לכניסה של ארגונים מסוג חדש: ארגונים אסלאמיים עולמיים, למשל אלקאעדה ודאע”ש, שמבחינתם העולם מחולק לשחור וללבן: ארצות בהן האסלאם (הקיצוני, הפונדמנטליסטי-סַלַפִי) שולט, וארצות שהן בדרכן להיות כאלה.
השיח של הארגונים האלה אינו עוסק במדינה או באזור זה או אחר (כמו חמאס, למשל, שהוא ברמה העקרונית ארגון פלסטיני, לשיטתו, בלי יומרות עולמיות), כי אם בעולם כולו.
זו גם הסיבה שהארגון “החביב” דאע”ש שינה שמו מ- דאע”ש (ראשי תיבות של המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם) ל- המדינה האסלאמית, בלי הגבלות גיאוגרפיות.
=-=-=
כותבת לנו המורה הידענית ורה כהן בסו:
למילת فدية יש מונח מוכר באבטחת מידע וסייבר בערבית כמו:
برنامج الفدية ברנאמג’ אלפדיה / برمجية الابتزاز ברמג’יה אלאבתזאז – תוכנת כופר / וירוס כופר / כופרה, כלומר תוכנה שמצפינה את הקבצים במחשב / נייד ודורשת תמורת הפענוח כסף.
בנוסף לשם הזכר פאדי فادي יש שם בנקבה فادية / فاديا פאדיה / פאדיא.
ואחרון חביב: המילה פדוה فدوة נפוצה במפרצית בכלל ובעיראקית בפרט במשמעות כפרה.
כמו فدوة الله/فدوة لگلبك /اروحلك فدوة
זה היה הפוסט ה- 1,936 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
