לאומיות

לאומיות
פעלים שמות עצם (מופשטים) תרבותLeave a Comment on לאומיות

לאומיות

לאומיות

פורסם לראשונה ב- 22.9.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי פוסט קצר שכתבה אליסה Elissa.
אין לי רקע לגבי מה אליסה אמרה/כתבה לפני שכתבה את הדברים הבאים, שהם תגובה לתגובות שקיבלה קודם לכן, אבל לא צריך להיות גאון כדי להבין את ההקשר.
אליסה היא הזמרת הלבנונית אֶלִיסַא ח’וּרִי إليسا خوري.
@elissakh
ما حدا يعيّرني بوطنيّتي ولا يجرّب يفسّر الأمور عا ذوقو. اللّي بتعملو الإمارات يللّي بحبّها وبحترمها هوي قرار خاصّ فيها، ومتل ما برفض التّدخّل ببلادي، ما بقبل التّدخّل ببلادن. ولمّا يكون في موقف بيتعلّق ببلدي، ما حدا يفسّرو عا ذوقو
מא חדא יעירני בוטניתי ולא יג’רב יפסר אלאמור עא ד’וקו. אללי בתעמלו אלאמאראת יללי בחבהא ובחתרמהא הוי קראר ח’אץ פיהא, ומתל מא ברפצ’ אלתדח’ל בבלאדי, מא בקבל אלתדח’ל בבלאדן.
ולמא יכון פי מוקף ביתעלק בבלדי, מא חדא יפסרו עא ד’וקו
שאף אחד לא יגנה אותי על הלאומיות שלי ולא ינסה לפרש את העניינים כראות עיניו. מה ש(מדינת) האמירויות, שאני אוהבת אותה ומכבדת אותה, עושה (הסכם השלום עם ישראל. שָלֵו) הוא החלטה פרטית שלה, וכמו שאני מסרבת שיתערבו בענייני ארצי, אינני מקבלת את ההתערבות בענייני ארצותיהם.
וכשיש עמדה הנוגעת לארצי, שאף אחד לא יפרש אותה כראות עיניו
אז מילת היום היא –
וַטַנִיַּה وَطَنِيَّة – לאומיות
לשמיעה:

היו לנו בעבר שני פוסטים על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ida Mi, שרצתה שנתייחס למילה הבאה:
אז מילת היום היא –
מֻסְתַוְטַנֶה مُسْتَوْطَنة וברבים מֻסְתַוְטַנַאת مُسْتَوْطَنات – התנחלות
לשמיעה:

היה לנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום היא –
וַטַן وَطَن וברבים אַוְטָאן أوطان – מולדת
במקור: מקום רעיית הבקר והצאן
לשמיעה:

השורש הערבי ו.ט.ן עוסק בהתיישבות ובלאומיות.
אך לפני שנדגום כמה מילים ממנו, כי הוא מרתק, לשיטתי, חשוב לי להבהיר הבהרה חשובה:
כידוע, הדף “ערביט” הוא דף שאינו עוסק בפוליטיקה, כמדיניות.
לפני שמגיבים פה הקוראים הרגילים ואומרים לנו, ש”אין דבר כזה ‘בלי פוליטיקה’, כי הכל פוליטי בעולם”, אדגיש שאיננו נוקטים עמדה, כך להבנתנו, וגם אם לא פעם עסקנו פה בנושאים רגישים, זה היה מעמדת תיאור המצב הקיים ותו לא.
אגב, אני, שָלֵו, מקבל לגמרי את הקביעה שהכל בעולם פוליטי. השאלה באיזו עצימות…
אז מה פשר ההקדמה הזו?
עיסוק בענייני מולדת ולאום, בכלל, ודיון בשורש של היום בערבית, בפרט, הם נושאים רגישים עד נפיצים, נפיצים מאוד.
המילים שתכף נפגוש טעונות רגשית, טעונות היסטורית, טעונות נרטיבית וטעונות… מבחינה לאומית.
רק כדי שתבינו על מה אני מדבר, לא פעם אני “דורך פה על ביצים” בנסותי להגדיר (מילולית, מילולית… רק מילולית) את התושבים הערבים שחיים בשטח הזה פה שלנו/איתנו (איך לקרוא לשטח הזה? עוד בעיה…): בעיני עצמם הם ערבים פלסטינים; בעיני כמה קבוצות של ישראלים-יהודים הם פלסטינים, או פלשתינאים, או ערבים תושבי הגדה המערבית/עזה/מדינת ישראל; בעיני אחדים מאיתנו הם חסרי הגדרה, שכן אין דבר כזה עם פלסטיני והכל המצאה של השנים האחרונות. לפני כמה שנים אפילו יצא לאור ספר מהודר, ששמו “ההיסטוריה של העם הפלסטיני – מהעת העתיקה ועד לעת החדשה”, וכל עמודיו ריקים…
בקיצור, הבנו שזה מורכב. אז אתם מספיק אמיצים לקצת פוליטיקה לשונית? קדימה.
* הפועל הספרותי וַטַנַ وطن בבניין הראשון – גר ב-, התיישב ב-
* וַטַן קַוְמִיּ وطن قوميّ – בית לאומי
* וַטַנִיּ وطنيّ, כשם תואר, מה שנגזר מהמולדת – לאומי, פטריוטי; לאומני. חדי העין שביניכם שמו לב שבערבית קיימות שתי מילים במשמעות לאומי: וטני, ו- קַוְמי. עקב קוצר היריעה לא אכנס לדקויות המבחינות בין המשמעויות
* חִ’דְמֶה וַטַנִיֶּה خدمة وطنيّة – שירות לאומי
* אֶלנַּשִידֶ/אֶלסַּלַאםֶ אלְוַטַנִיּ النّشيد / السّلام الوطنيّ – ההמנון הלאומי
* וַטַנִיַּה وطنيّة – לאומיות, אהבת המולדת, פטריוטיות. וגם: חֻבֶּّ אלְוַטַן حبّ الوطن – אהבת המולדת
* הפועל וַטַּנַ وطّن בבניין השני – יישב, קבע את- למקום מושבו
* תַוְטִין توطين, שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – התיישבות (הפעולה), אִכלוס; אִזרוח
* הפועל אִסְתַוְטַן استوطن בבניין העשירי – התיישב
* אִסְתִיטַאן استيطان, שם הפעולה של הבניין – התיישבות, התנחלות (הפעולה)
* מֻסְתַוְטִן مستوطن, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מתיישב, מתנחל
* מֻסְתַוְטַן مستوطن, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מקום מיושב (לא בשימוש)
* מֻסְתַוְטַנַה مستوطنة, צורת הבינוני הפעול בנקבה – מושבה; התנחלות
* מַגְ’לִסֶ אלְמֻסתוטנאת مجلس المسطوتنات – מועצת יש”ע
עיון במילונים ערביים-ערביים מודרניים מלמד כי הם מוסיפים לפועל בבניין 10 על נטיותיו השונות מטען של התנחלות באדמת האחר, תוך כדי כיבושה.
* מֻוַאטִן مواطن, צורת הבינוני הפועל של הבניין השלישי, שאינו בשימוש – אזרח, תושב
* מַוְטִן موطن וברבים מַוַאטִן مواطن, במשקל המקומות – מולדת; מקום מגורים
אַלסֻּלְטַה אֶלְוַטַנִיַּה אֶלְפִלַסְטִינִיַּה السّلطة الوطنيّة الفلسطينيّة – הרש”פ: הרשות (הלאומית) הפלסטינית
מוסיף הקורא @Yuval Berger:
בערבית יש שני סוגי לאומיות – קומיה (לאומיות בהקשר הפאן ערבי) ו- וטניה (לאומיות בהקשר של ארץ ספציפית). אז איך אומרים “האמנה הלאומית הפלסטינית”? – תלוי באיזו שנה – בין השנים 1964 ו 1968 כותרת המסמך הייתה אלמית’אק אלקומי אלפלסטיני ומ- 1968 כותרתו הייתה אלמית’אק אלוטני אלפלסטיני.
=-=-=-=
בואו נתחיל עם העברית דווקא: התנחלות… להתנחל… מתנחלים… מילים תנ”כיות, שכל כולן חיוביות, יישוב הארץ והפרחתה.
והיום?
היום המילים האלו טעונות. לטוב או לרע, אבל הן מזמן אינן ניטראליות: אם אתם מתנחלים ו/או תומכים במפעל ההתנחלויות – אלו מילים מלאות וממלאות גאווה. אולם אם אתם סבורים שמפעל זה הוא אחת הסיבות לכישלון המו”מ עם הפלסטינים (השימוש במונח מכוון) – אז המילים האלה מעוררות בכם אי נוחות…
והצגתי פה בכוונה רק את הקצוות.
כך גם בערבית: מֻסְתַוְטַנַה, בעיקרון, היא מושבה. מקום רומנטי כזה, כמו בסדרה “בית קטן בערבה” (למי שזוכר…). מסתוטנה, ברמה המילונית, היא כל מקום ישוב. אולם בשיח הערבי מסתוטנה הפכה לשמה של כל התנחלות יהודית-ישראלית בשטחים הכבושים (שוב אני משתמש בכוונה בטרמינולוגיה של “הצד השני”), ואפילו, בקרב הקיצוניים יותר, גם בשטחי מדינת ישראל הריבונית (מדינה שהם אינם מכירים בזכותה להתקיים).
מֻסְתַוְטִן הפך מאדם שהתיישב במקום כלשהו ל- מתנחל, כאשר בראייה ערבית המילה הזו מאגדת בתוכה המון שנאה והסתייגות. וכפי שהבנו בפסקה הקודמת, יש מי שרואה בכל בעל תעודת זהות ישראלית (יהודי) מתנחל, ולא רק באלו שגרים מעבר לקו הירוק/ביהודה ושומרון/בגדה המערבית/בשטחים הכבושים.
אסתיטאן, כלומר פעולת ההתיישבות, היא בעיניים ערביות מודרניות התרגום של מפעל ההתנחלות כולו, שהוא תופעה משוקצת שיש להתנגד לה בכל הכוח (לגבי סוגי הכוח – זה כבר ליום אחר).
בקיצור, זה מורכב. ערבי ישתמש בדבריו בשורש של היום בגאווה גדולה בכל נטיותיו ומשקליו, עד שיגיע לבניין הפועל העשירי, שם הוא פוגש את תופעת ההתנחלויות, והנימה משתנה לגמרי…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top