מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Nathan Sheva.
נתן שלח לי סרטון נוסף של ג'ניפר ואמהּ, הלבנוניות שחיות בארה"ב, והוא כתב לנו:
"הי שלו.
אין, הן קורעות שתיהן. תעשה אולי על ברדאנה… תודה. אין מישהו שלא מזדהה עם המשפט של האמא…"
אז מילת היום היא –
מֻש לַהַאלדַּרַגֶ'ה مُش لَهَالدَّرَجة – לא עד כדי כך
על השורש ב.ר.ד כבר היו אצלנו כמה פוסטים, אז בחרתי מילה אחרת.
הסרטון פורסם ב- 5.3.25.
– לשו אהל אלערב דאימן נאזלין בולאדהן: בילבסוא ג'אכית, ברא ברד, אלבסוא ג'אכית, ג'בתו ג'אכית!
– ג'ניפיר!
– שו בדכן פינא, מאמא? חלוא ענא בקא!
– ייי!
– שו ח'צכ בג'לדי! אנת בתערפי אד'א אנא ברדאנה או לא?
– ולי, הבלא, בדנא כרמאלכן!
– חביבתי, אנא, בערף חאלי אד'א רח אברד!
– לא, מא בתערפי!
– אמבלא, בערף! חתא באלציף: ג'בתו ג'אכית, ביכון עם יע'לי ברא!
– מש להאלדרג'ה, ג'ניפיר!
– אמבלא! וכמאן בתעלם אלבאבא, כמאן, ביציר אלבאבא ביקלי: ג'בתי ג'אכית, חביבתי? יא קלבי, אנא מאני ולד! מאני ולד! אלעמא!
– מג'נונה. יייי! ג'ניפיר! ולכ, אכלתי אלמוזה מע-? ולי הבלא!
– איה, מאהי אללי בתפיד
– ייי, מג'נונה!!! יייי! יא הבלא!
– لشو أهل العرب دايمًا نازلين بولادهن: "بيلبسوا جاكيت، برّا برد، البسوا جاكيت، جبتو جاكيت؟!"
– جنيفير!
– شو بدّكن فينا، ماما؟ حلّوا عنّا بقى!
– ييي!
– شو خصّك بجلدي! انت بتعرفي إذا أنا بردانة أو لا؟
– ولي، هبلا، بدّنا كرمالكن!
– حبيبتي، أنا، بعرف حالي إذا رح أبرد!
– لا، ما بتعرفي!
– امبلى، بعرف! حتّى بالصّيف: "جبتو جاكيت؟"، بيكون عم يغلي برّا!
– مش لهالدّرجة، جنيفير!
– امبلى! وكمان بتعلّم البابا، كمان، بيصير البابا بيقلّي: "جبتي جاكيت، حبيبتي؟ّ" يا قلبي، أنا ماني ولد! ماني ولد! العمى!
– مجنونة. …. يييي! جنيفير! ولك، أكلتي الموزة مع-؟ ولي هبلا!
– ايه، ماهي اللي بتفيد
– ييي، مجنونة!!! يييي! يا هبلا!
– למה ההורים הערבים תמיד מעירים לילדים שלהם: שילבשו ז'קט, קר בחוץ, תלבשו ז'קט, הבאתם ז'קט?!"
– ג'ניפר!
– מה אתם רוצים מאיתנו, אמא? עזבו אותנו!
– מה זה!?
– מה את נכנסת לי לעור! את יודעת אם קר לי או לא?
– טיפשונת, אנו רוצים את טובתכם!
– יקירתי, אני יודעת אם יהיה לי קר!
– לא, את לא יודעת!
– ברור שאני יודעת! אפילו בקיץ: "הבאתם ז'קט?", כשבחוץ בוער מחום!
– לא עד כדי כך, ג'ניפר!
– כן! והיא גם מלמדת את אבא, אבא התחיל להגיד לי: "הבאת ז'קט, יקירתי?" יקירי, אני לא ילד, אני לא ילד, לעזאזל!
– משוגעת. …. מה זה! ג'ניפר! אכלת את הבננה עם (הקליפה)? אוי לי, טיפשה!
– כן, זה החלק שבריא (מועיל)
– מה זה? משוגעת!!! מה זה! טיפשה!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
לפני שנתיים פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של בתי הבכורה שקד.
אז מילת היום היא –
דַרַג' دَرَج – מדרגות
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/zVDVx
שקד (כיום, באפריל 25', היא בת 13) עוקבת שנים אחרי הפרסומים שלי פה, ורואה שאני מקדיש את רוב רובם של הפוסטים לבקשות או ליוזמות של קוראים.
אז היא ביקשה שאקדיש לה פוסט. בעצם שניים. זה השני. היא ביקשה לדעת איך אומרים בערבית מדרגות.
אז, הנה, בשמחה ובאהבה רבה!
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy. (איזה קטע! חיה היא אחותי הבכורה, ומה שקרה כאן מקרי לחלוטין! אין כאן נפוטיזם…)
דַרַגַ'אתֶ אלְחַרַארַה دَرَجَات الْحَرَارَة – מעלות החום
כל מי שצפה בזמנו ב"חלון" בן השעה וחצי של רצועת השידורים היומית בערבית בימי הערוץ הראשון הבודד (מציאות שהשתנתה לפני כ- 30 שנה, עם הגיוון בצפייה שהתאפשר כתוצאה מעידן ריבוי הערוצים), בין השעות 18:30 עד 20:00, זוכר את האמירה הנצחית:
דַרַגַ'אתֶ אלְחַרַארַה אֶלְמֻתַוַקַּעַה אֶלְיוֹם וַנַהַארֶ אלְעַ'ד دَرَجَات الْحَرَارَة المتوقّعة اليوم ونهار الغد – מעלות החום הצפויות היום ומחר…
השורש הערבי ד.ר.ג' עוסק בדרגות ובמדרגות, בדיוק כמו בעברית, וגם במעלות (מדעיות) ובמגרות:
* הפועל דַרַג' دَرَج בבניין הראשון – היה מצוין, היה רווֵחַ ונפוץ. בספרותית גם: הלך לדרכו; זחל את פסיעותיו הראשונות(תינוק); מת, חלף
* דַארִג' دارج, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רגיל, שכיח, מצוין. יכול לבוא גם בתשובה לשאלה: מה שלומך?
* אֶללֻּעַ'ה אֶלדַּארִגַ'ה اللّغة الدّارجة – שפת הדיבור
* הפועל דַרַּג' درّج בבניין השני – הפך להרגל; דרג, קבע סדר; הרגיל מישהו; בנה מדרגות; דחף עגלה
* תַדְרִיג' تدريج בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מיון, דרוג
* תַדְרִיגִ'יּ تدريجيّ – הדרגתי
* בִּאלתַּדְרִיג' بالتّدريج או תַדְרִיגִ'יַּן تدريجيًّا – בהדרגה
* מֻדַרַּג' مُدرّج, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – תיאטרון (המבנה הפתוח)
* מֻדְרַג' مُدْرج, בספרותית, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הרביעי – כתוב, רשום
* הפועל תַדַרַּג' تدرّج בבניין החמישי – התקדם בהדרגה
* תַדַרֻּג' تدرُّج, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דרוג
* מֻתַדַרִּג' متدرّج, בצורת הבינוני הפועל – מדורג
* הפועל אִנְדַרַג' اندرج בבניין השביעי – אבד, נמחה
* הפועל אִסְתַדְרַגַ' استدرج בבניין העשירי – עשה בהדרגה; קרב את-; רימה, הערים, הדיח, פיתה
* אִסְתִדְרַאג' استدراج, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גרירה, הבאה, משיכה אל-
* דַרַג' دَرَج (כשם קיבוצי של דַרַגֶ'ה) וברבים אַדְרַאג' أدراج – מדרגה/מדרגות, דרגה; שלב; דרך
* דֻרְג' دُرْج וברבים אַדְרַאג' أدراج – מגֵרה
* דַרַגֶ'ה درجة וברבים דַרַגַ'את درجات – מדרגה, סולם, דרגה, שלב; מעלה (טמפרטורה); קטגוריה; שיעור, מידה; סוג; מחלקה בכלי תחבורה; ליגה בספורט; ציון בבי"ס
* דרג'ה אוּלַא درجة أولى – מחלקה ראשונה
* דרג'ה סִיָאחִיַּה درجة سياحيّة – מחלקת תיירים
* דרג'ה דרג'ה درجة درجة – לאט לאט, בהדרגה
* עַלַא אַאחֶ'ר דַרַגֶ'ה على آخر درجة – מעולה, משובח, ממדרגה ראשונה (מיל': על הדרגה האחרונה)
* לַהַאלדַּרַגֶ'ה لهالدّرجة – עד כדי כך, במידה כזו
* מַדְרַג' مَدْرج וברבים מַדַארֶג' مدارج במשקל המקומות – דרך, שביל; מסלול המראה בשדה תעופה
=-=-=-=
הנה קטע מפוסט אחר שלנו:
… מיד נדבר על העיר רואבי, שכן התיאטרון (הפתוח, בסגנון רומי) שלה, מֻדַרַּג' רואבי, מופיע בקליפ "דַחִיַּה" دحيّة של אחד הזמרים המפורסמים ביותר, מוחמד עסאף.
מֻדַרַּג' مدرَّج (מיל', מדורג, במבנה דקדוקי זהה לחלוטין לעברית) הוא כל מקום בו המושבים (או כל אלמנט אחר) בנויים/מסודרים בצורה מדורגת.
=-=-=-=
היה לנו פוסט קצרצר בעבר על אופנועים:
דַרַּאגֶ'ה נַארִיֶּה درّاجة ناريّة – אופנוע
וגם: דַרַּאגֶ'ה אַאלִיֶּה درّاجة آليّة (מיל': אופניים אוטומטיים)
ואפילו: דַרַּאגֶ'ה בֻּחַ'ארִיֶּה دَرّاجة بُخّاريّة (מיל': אופניים על קיטור. ואין לי מושג מה הקשר בין אופנועים לקיטור. תודה ליהודה כץ ז"ל על המונח האחרון)
כדי שנבין למה קוראים כך לאופנוע, נצטרך לדעת קודם כל איך אומרים אופניים בערבית.
השם העממי לאופניים הוא בַּאיְסֶכֶּל بايسكل, שזה ממש מאנגלית, או בֶּסֶכְּלֵית بسكليت (ואפילו בסכליתַה بسكليتة בנקבה).
אבל אופניים קיבלו גם שם ערבי – דרּאג'ה, במשקל בעלי המלאכה, אבל בנקבה.
השורש הערבי ד.ר.ג', כמקבילו העברי ד.ר.ג, קשור למעלות (טמפ'), דרגות (לא בצבא) וגם מדרגות. פעולת הדיווש מזכירה מאוד עלייה במדרגות, וכך קיבלנו את המילה.
לימים הומצא האופנוע, וה- דראג'ה קיבלה שם תואר: נאריה, דהיינו אופניים (שעובדים על) אש, כי יש להם מנוע. מילולית: "דיוושית אשית", כלומר אופניים עם מנוע.
אבל אז, כשאמרו דראג'ה, לא ידוע למה התכוונו; לאופניים, או לקיצור של אופנוע? ולכן בערבית ספרותית הוסיפו למילה הקיימת לאופניים את שם התואר הַוַאאִ'יֶּה هوائيّة, שפירוש "אווירי", שכן הַוַאא' هواء (במלרע) זה אוויר (הַוַא هوا, במלעיל, במדוברת). "דיוושית אווירית", כלומר אופניים שעובדים על אוויר.
יפה, לא?
דַרַּאגַ'ה כַּהְרַבַּאאִיַּה درّاجة كهربائيّة – אופניים חשמליים
אגב, כמו שלאופניים יש שם ערבי הלקוח מאנגלית, כך גם אופנוע נקרא מוֹתוֹסַיְכֶּל موتوسيكل (כן, הם ויתרו על ה R האנגלית).
=-=-=-=-=
פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"
"נַחַל דַּרְגָּה או דָרַגֵ'ה (בערבית: ואדי אלדרג'ה وادي الدرجة) הוא נחל אכזב, השוכן בצפון מדבר יהודה. בחלקו התיכון, בקטע הנקרא נחל משאש-מורבעת, נתגלו מערות מפלט מימי מרד בר כוכבא.
שם הנחל
שם הנחל המקובל מתורגם מהשם הערבי 'ואדי דרג'ה', שפירושו 'נחל המדרגה'. שם זה מתייחס למפלים הרבים, המעניקים לנחל מבנה מדורג.
הבדווים יושבי מדבר יהודה מחלקים את הנחל לשלושה קטעים על פי המבנה הטופוגרפי של הנחל (להלן), ומכנים כל קטע בשם אחר:
הקטע העליון נקרא בפיהם ואדי תעאמרה (التّعامرة), על שם השבט הבדווי השוכן בסמוך לו;
הקטע התיכון מכונה ואדי אלמשאש (المشاش) – "נחל מי הגבינה" – מחשוף מי התהום בבור רדוד בקרקע, על שם מחשופי מי התהום שבו, או ואדי אלמורבעאת (المربّعات) – נחל הריבועים, על שם פתחיהן המרובעים של המערות שעל מצוקיו;
הקטע התחתון מכונה בפשטות ואדי דָרַגֵ'ה (الدرجة), בשל המפלים הגבוהים המאפיינים אותו. […]" (ויקיפדיה).
=-=-=
כתבה לנו גילה יונה:
יש צום אלדריג' صوم الدريج שנועד לילדים שמתחילים לצום. הם צמים רק עד הצהרים (בכיפור) כדי להקל עליהם. ידוע לי שזה קיים בעדה העיראקית. לא יודעת לגבי עדות אחרות.
כתבה גם אתי פינטו דאלי:
הישוב דריג'את ליד ערד. ייחודי בנוף, בנוי על הר מדורג ותלול ובכלל הישוב ותושביו ייחודיים בנוף הנגב.
=-=-=
כתבה לנו ורה כהן בסו:
דרג' / סלם אלתחוילאת درج التحويلات / سلم التحويلات – (נושא) המרת מידות במתמטיקה.
בענייני מספרה:
תדריג' אלשער / שער מדרג' تدريج الشعر / شعر مدرج – שיער מדורג
תדריג' אללחיה / אלד'קן אלמדרג' تدريج اللحية / الذقن المدرج – זקן מדורג
כתב הדף "ערבית מדוברת בהנאה":
בית אלדרג' بيت الدرج – חדר מדרגות; גרם המדרגות בתוך בית גדול
כתב אידוב תורן:
טלוע אלסלם דרג'ה דרג'ה طلوع السلم درجة درجة – אמירה בשבח הסבלנות וההתמדה (מיל': לעלות על הסולם שלב שלב)
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,770 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
חוששים לפספס פוסט שלנו?
הפוסטים שלנו מתפרסמים גם באתר שלנו, "ערביט", שפתוח וזמין בכתובת:
מעתה אפשר להירשם בהליך קליל ולקבל מדי יום את הפוסט למייל (מהאתר, לא מפייסבוק)
אנו גם בטלגרם!
ואנו באופן "שלדי" גם ב- X (טוויטר):
