מגדת עתידות

מגדת עתידות
מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מגדת עתידות

מגדת עתידות

מגדת עתידות

פורסם לראשונה ב- 7.1.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא הנאמן Yehuda Katz, שכתב לנו:
“האם כבר היה בערביט או בכלמה נושא שדים, רוחות וגירוש שדים?
חשבתי על ג’ןּ-מג’נון-ג’נאנה-ג’נּה (איך זו הגיעה לכאן??) ונגזרותיהן.
ולגב מגרש שדים, באנגלית Exorcist. נזכרתי לאחרונה בסרט בשם זה ומכאן צמחה פנייתי אליך”.
בנוסף, יהודה שלח לנו תמונה עם פרסומת קטנה…
אז מילת היום היא –
פַתַּאחַה فَتَّاحَة – מגדת עתידות, קוראת בקפה
לשמיעה:

וזו הפרסומת שיהודה שלח:
אַלְפַתַּאחַה אֻםּ נַסִים
תַפְתַח גַ’מִיעֶ אלְמַנַאדִל, תַעְמַל עַלַא אסְתִרְגַ’אעֶ אלְחַבִּיבֶּ אלְעַ’אאִ’בּ, עַמַלֶ אלְוַפְק בַּיְנַ אלזַּוְגַ’יְן, תַפֻכּّ גַ’מִיעֶ אלסּחוּרַאתֶ אלְמֻסְתַעְצִיַה וּאלְעַ’יְר מֻסְתַעְצִיַה
الفتّاحة أمّ نسيم
تفتح جميع المنادل، تعمل على استرجاع الحبيب الغائب، عمل الوفق بين الزّوجين، تفكّ جميع السّحورات المستعصية والغير مستعصية
מגדת העתידות אם נסים
עוסקת בכל סוגי הסיאנסים, עוזרת בהחזרת אדם יקר שנעלם, עוזרת לתיאום בין בני זוג ופותרת את כל הכשפים שאין דרך לסלקם/חסרי המרפא וכאלו שניתן לסלקם
(הטלפון שלה שמור במערכת…)
לא היה לי פשוט לתרגם את המודעה הקצרה הזו, בעיקר בשל תחומי העיסוק שבה.
מַנְדַל مندل וברבים מַנַאדִל منادل – מסתבר שזה סוג של תקשורת עם הרוחות והשדים
סחוּר سحور וברבים סחוּרַאת سحورات – לא מצאתי בשום מילון, אך הסקתי מהשורש, שעוסק בקסמים ובכישוף, ומהמילה המרוקאית “שְחוּר”, שמדובר בכישופים למיניהם
באשר לשורש פ.ת.ח, אני מביא פה קישור לפוסט מפורט שכתב ידידי Roye Sarag Golan בעל הדף احْكِي عَرَبِي אִחְכִּי עַרַבִּי – המרכז ללימודי ערבית.
הוא חסך לי את איסוף החומר בנושא בעצמי…
לגבי מגרשי שדים, אני מבין קטן מאוד בנושא. בעיקרון, ככל שאני יודע, שיח’ים מטפלים בנושא באמצעות קריאת פסוקים מהקוראן וכו’. אבל באמת שקטונתי. אולי הקוראים ירחיבו בנושא.
את השורש ג’.נ.ן פגשנו בעבר בשני פוסטים:
מילת היום מופיעה לבקשתן של שתי קוראות;
Tali Almagor כתבה לנו:
“אפשר להזמין את המילה ביג׳אנן… משגע, מקסים, אם ככה כותבים”.
Haya Levy ביקשה שנתייחס למילה ג’נאנה.
אז מילת היום היא –
גֻ’נוּן جُنُون – שיגעון
לשמיעה:

השורש הערבי ג’.נ.ן עוסק בשיגעון. הוא נפוץ מאוד והוא חדר בקלות לסלנג העברי.
השורש עוסק גם בגינות ובגננות, ובכך הוא זהה למקביל העברי שלו ג.נ.ן, אך על כך, ממש ממש במקריות – בפוסט הבא.
* הפועל גַ’ןּ جَنّ במדוברת, גֻ’נַּ جُنَّ בספרותית, בבניין הראשון – השתגע
* גֻ’נוּן جنون, צורת שם הפעולה/מצדר הספרותית של הבניין, היא מילת היום – שיגעון, טירוף דעת; טיפשות; זעם, כעס
* מַגְ’נוּן مجنون, צורת הבינוני הפעול של הבניין – משוגע, מטורף
* הפועל גַ’נַּן جنّن בבניין השני – שיגע (לטוב ולרע), הוציא (מישהו) מדעתו; הרגיז; הדהים
* הפועל תְגַ’נַּן تجنّن בבניין החמישי – השתגע. תְגַ’נַּן עלא تجنّن على – “מת” על משהו, היה להוט למשהו, “השתגע” על משהו
* הפועל אִנְגַ’נּ انجَنّ בבניין השביעי – השתגע
* גִ’ן جِنّ וברבים גִ’נַּה جنّة – שד
הנה ציטוט קצר מויקיפדיה בנושא שדים (התעתיק בו אינו מדעי):
“על פי האמונה, מתקיים במקביל לעולם הגשמי עולם נוסף שהוא ממלכת השדים (אלג’ין), אבי הג’ין הוא אִבְּליס שגרם לאדם וחוה להתפתות ולאכול מהעץ האסור.
כמו אצל בני האדם גם לשדים יש מלכים, נסיכים, עדות ודתות. בקוראן הם מוזכרים במקומות רבים. הם מופיעים כמתנה שאלוהים נותן לשלמה המלך בצורת שליטה על ממלכת השדים”.
זה מעליב להתייחס לנושא השדים באסלאם בכמה שורות, אבל עדיף כך מאשר בכלל לא:
בזמנו למדתי בתואר הראשון בערבית, שלפי האסלאם העולם מחולק לארבע רמות של ישויות אינטליגנטיות:
מעל כולם נמצא אללה
מתחתיו נמצאים יצורים שהם בעיקר אלוהיים ומעט אנושיים, הם המלאכים, ובאסלאם כולם טובים
מתחתיהם נמצאים יצורים שהם בעיקר אנושיים ומעט אלוהיים, הם השדים, והם רעים ושליליים
בתחתית נמצאים… בני האדם
שם התואר מג’נון, שמתורגם ביום-יום “משוגע”, כפי שראינו, הוא בעצם אדם שכפאו שד, כלומר שנכנס בו שד, דיבוק.
במציאות בה האסלאם שולט בכל דבר, גם בהנהגה וגם בצבא (כך בנויה ח’ליפות אסלאמית, ע”ע דאעש), הוא שולט גם ברפואה.
יש הלכות מפורטות בנושא מג’נונים, כאשר המצב ההפוך הוא מצב של אדם עַאקֶל عاقل, שבין שאר תרגומיו נמצא את “שפוי”.
אם כן, מג’נון זה לא רק משוגע בהגדרה הסלנגית, אלא ממש מונח רפואי-הלכתי.
דבר נוסף: השד הערבי, הוא הג’ן, שמופיע גם בסיפורי עם רבים, הפך באנגלית לג’יני Genie, כפי שרובנו מכירים מסרטי דיסני, למשל.
נחזור לענייני הפוסט ושאלות הקוראות:
* בִּגַ’נֶּן بجنّن – משגע. בעיקר בצירוף: אִשִי בִּג’נן إشي بجنّن – משהו משגע, במובן הטוב של המילה. טלי, לשאלתך: זו צורת הפועל בזמן הווה-עתיד של הבניין השני. באשר לכתיב, כך ערבים כותבים, זו מילה בערבית מדוברת, והתעתיק שלי הוא התעתיק המדעי המדויק.
* גַ’נַאן جنان, במדוברת – שיגעון. ייתכן מאוד שצורה זו היא שנכנסה לעברית והפכה לג’נאנה. הצורה עם הא בסוף אינה מוכרת במילונים ערביים. המילה גֻ’נַאנַה جُنانة, מאותו השורש אך במשקל אחר, ובספרותית קלאסית, פירושה מָגֵן.
ומן הראוי לסיים את הפוסט היום עם השיר “מג’נון” של ילד הפלא הדרוזי שריף, שהוא ילד פלא שמלאו לו כבר 39 שנים:
אם מישהו מכיר גרסה ערבית מלאה לשיר הזה (אם יש בכלל) – אשמח אם יספר לנו…
=-=-=-=
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Uri Dor, שכתב לנו:
“מרחבא, מה עם קצת מילים בתחומים שימושיים? נגיד למשל: – מילים שקשורות לילדים ומשחקים: גינה, נדנדה, מגלשה, צעצוע, כדור – בגדים (חושב שכבר היה) – מילים של קניות: חנות, מחיר, יקר, זול. תודה”.
אז מילת היום היא –
גְ’נֵינֶה جْنينة וברבים ג’נאא’ן جنائن – גינה, גן; פרדס
לשמיעה:

דרך הגיה מדוברת זו מבוססת על הצורה הספרותית גֻ’נַיְנַה جُنَيْنَة, שמופיעה במשקל ההקטנה של שמות העצם.
רק בפוסט הקודם, ממש במקרה, הצגנו את השורש הערבי ג’.נ.ן, אך בכל מה שקשור לשיגעון. היום נציג את המילים שנותרו, שקשורות לגינות, וכך נגלה זהות שורשים ומשמעויות בהשוואה לעברית:
* גְ’נֵינֶתֶ אלְחַיַוַאנַאת جنينة الحيوانات – גן חיות
* גַ’נֶּה جنّة וברבים גִ’נַאן جنان – גינה, גן
* אַלְגַ’נֶּה الجنّة – גן עדן
* גַ’נִין جنين וברבים אַגִ’נַּה أجنّة – עובָּר (אין קשר לגַנים… יש קשר לגֵנים)
שמה של העיר גֶ’נִין جنين, אגב, מבוסס על השם העברי המקראי עין גנים.
ורגע, לפני שאתם מפציצים בתגובות!
גן או גינה אפשר להגיד גם:
בֻּּסְתַאן بستان, חַדִיקַה حديقة ו- רַוְצַ’ה روضة
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top