נדיב

נדיב
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים) שמות תוארLeave a Comment on נדיב

נדיב

נדיב

פורסם לראשונה ב- 2.1.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Shahar Shiloach, שכתבה לנו:
“היי.
שאלה: האם יש קשר בין השם והמילה כַּרַם, נדיבות, ובין המילה כַּרְם (גפנים, זיתים וכו’) שזהה בעברית ובערבית?”
אז מילת היום היא –
כַּרִים كَرِيم וברבים כִּרַאם كرام – נדיב, אציל, נכבד; מכניס אורחים; חשוב, טוב; סלחן
לשמיעה:

השורש הערבי כ.ר.ם עוסק בנדיבות ובכבוד, ומצד שני בכרמים. מה הקשר? אין קשר, אלא אם מייחסים לכרמים את תכונת הנדיבות…
בעברית קיימת רק המשמעות של כרמים.
* הפועל הספרותי כַּרֻמַ كَرُمَ בבניין הראשון – נעשה נדיב, אציל
* כַּרַם كرم בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אצילות; נדיבות, הכנסת אורחים
* רַגֻ’ל כַּרַם رجل كرم – איש נדיב
* כַּרַאמֶה كرامة, שם פעולה נוסף – חסד, כבוד
* הפועל כַּרַּם كّرم בבניין השני – כיבד, הוקיר, רומם
* תַכְּרִים تكريم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הפועל – כיבוד (הפעולה)
* חַפְלֶת תַכְּרִים حفلة تكريم – נשף לכבוד-
* הפועל אַכְּרַם أكرم בבניין הרביעי – כיבד, הוקיר, העריך; הכניס אורחים, אירח בצורה יפה
* אִכְּרַאם إكرام, צורת שם הפעולה של הבניין – כבוד, אצילות, נדיבות (שמות עצם); כיבוד (שם פעולה)
* אכְּראםֶ אלצֵּ’יף إكرام الضّيف – כיבוד אורחים
* אכראםֶ אלְוַאלְדֵין إكرام الوالدين – כיבוד הורים
* אִכְּרַאמַן לִ- إكرامًا ل – לכבוד, למען (וכך נוצרה המילה המדוברת כִּרְמַאל كرمال, באותה המשמעות)
* אַללָּה יִכֶּרְמַכּ الله يكرمك (הבניין הרביעי במופעו במדוברת כבניין ראשון) – תודה רבה! (מיל’: שאללה יוקירך, וגם תשובה מקובלת לאמירה הבאה)
* תִכְּרַם تكرم, תִכְּרַם עֵינַכּ تكرم عينك – בסדר, ברצון, אעשה זאת בחפץ לב; תודה רבה
* ד’וּ אלְגַ’לַאל וַאלְאִכְּרַאם ذو الجلال والإكرام – הנשגב והנערץ (מכינויי האל. מיל’: בעל המעלה והאצילות)
* אִכְּרַאמִיַּה إكراميّة – שכר טרחה; שכר; מתנה; טיפ; בקשיש
* תַכַּרַּםַ עַלַיְנַא בִּחֻצ’וּרִהִ تكرّم علينا بحضوره, עם הפועל בבניין החמישי – כיבד אותנו בנוכחותו
* אַכְּרַם أكرم – שם פרטי לגבר
* כַּרַםֶ אלְבַּחִ’יל גְ’נוּן كرم البخيل جنون – מי שפועל בניגוד למצופה ממנו ובניגוד למנהגו, מי שמשנה עורו פתאום, כמו קמצן שמפזר כספים (מיל’: נדיבות הקמצן היא טירוף)
* כַּרַם גֻ’חַא עַלַא חְסַאבּ עֵ’ירֹה كرم جحا على حساب غيره – נדיב על חשבון אחרים (מיל’: נדיבותו של ג’וחא על חשבון זולתו)
* מַכְּרֻמַה مكرمة – נדיבות לב, חסד, מעשה אצילי, טובה
* כַּרִים كريم, היא מילת היום, היא גם אחד משמותיו של אללה
* כַּרִימַה كريمة, בנקבה, כשם עצם, בספרותית – בת של-
* אַללָּה כּרים الله كريم – יהיה בסדר, האל יעזור, סמוך על האל
* מַעְדִן כּרים معدن كريم – מתכת אצילה
* אַחְגַ’אר כַּרִימה أحجار كريمة – אבני חן
* רַמַצַ’אן כּרים رمضان كريم – רמדאן שמח (ברכה לחודש רמדאן, שאינו חג אלא חודש בעל מעמד מיוחד)
* אַללָּהֻ אַכְּרַם الله أكرم – תשובה לברכה הקודמת (מיל’: אללה מכובד יותר)
* אַלְקֻרְאַאנֶ אלְכַּרים القرآن الكريم – כינוי מקובל לקוראן
* מַרַּ עַלַיְהִ מֻרוּרַ אלְכִּרַאם مرّ عليه مرور الكرام – התעלם ממנו (מיל’: חלף על פניו כחלוף הנדיבים)
* שוּ אלְאִסֶמֶ אלְכַּרים? شو الاسم الكريم שוּ אִסְמֶ אלְכּרים? شو اسم الكريم – מה שם כבודו? (מיל’: מה השם המכובד / שמו של המכובד?)
* אִנְתֶ כַּרים וּאִחְנַא בְּנִסְתַאְהַל انت كريم واحنا بنستاهل – אתה נדיב אבל לנו זה מגיע
* יַא פַתַּאח, יא עַלִים, יא רַזַּאק, יא כַּרִים يا فتّاح يا عليم يا رزّاق يا كريم – הו פותח שערי הפרנסה, יודע הכל, המפרנס, הנדיב.
אמירה זו נאמרת בתחילת יום העבודה, בעיקר בקרב סוחרים, בשאיפה שהיום יהיה מוצלח ופורה כלכלית. אבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, שנולד בתוך העיר העתיקה בירושלים וגדל עם ערבים, היה אומר אמירה זו גם כאשר היה מגיע מדי פעם לסף ייאוש ומחוסר ברירה פנה לאלוהים בבקשה לעזרה.
אם כן, אמירה זו נאמרת גם בשעת רוגז ותסכול.
וגם:
* כַּרְם كرم וברבים כֻּרוּם كروم – כרם, פרדס
* כַּרְמַה كرمة – גפן, ענבים
* כַּרַּאם كرّام, במשקל בעלי המלאכה – כורם, בעל כרם
=-=-=-=
קבלו משפט טריקי שניתן לתלמידי ערבית ספרותית במטרה לאתגרם.
המשפט ניתן תמיד כשאינו מנוקד במלואו:
אנ מֻחַמַּד כַּרִים ان مُحَمَّد كريم
קריאת ברירת המחדל גורסת:
אִנַּ מֻחַמַּד כַּרִים إنَّ مُحَمَّد كَريمٌ – (הרי) מוחמד נדיב. הבעיה היא, שאחרי המילית אִנַּ השם חייב לבוא בספרותית ביחסה שניה, וכאן לא מופיעה המילה מֻחַמַּדַן مُحَمَّدًا (לכאורה מבנה של משפט שמני פשוט)
הקריאה הנכונה והבלתי צפויה היא:
אַנַּ מֻחַמַּד כַּרִים أَنَّ مُحَمَّدٌ كريمٍ – מוחמד גנח/נאנח כצבי (מבנה של נשוא פועלי, נושא ואז תיאור אופן עם כף ההשוואה)
=-=-=-=
הכירו-נא את עַאדֶל כַּרַם عادل كرم, יליד 72′, בעיניי גדול הקומיקאים הלבנוניים בדורנו, והוא גם שחקן ומגיש תוכניות טלוויזיה.
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
להלן הפתיח מהערך הויקידפדי המומלץ (כן, יש דבר כזה, ערך מומלץ) על פעולת כראמה:
“פעולת כַּרָאמַה (בפי צה”ל: מבצע תופת) הייתה פשיטה נרחבת של כוחות שריון, צנחנים וחיל אוויר של צה”ל, ב-21 במרץ 1968, על מפקדת הפת”ח והעומד בראשה יאסר ערפאת, בכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן.
במקביל לפעולה זו התקיימה פשיטה נוספת על יעדים של הפת”ח מדרום לים המלח (נקראת מבצע אסותא על ידי צה”ל). כוחות הלגיון הירדני הניעו יחידות למגע עם כוחות צה”ל ופתחו עליהם באש, ובכך הפכה הפעולה לקרב בהיקף מלא. פעולת כראמה הייתה הקרב הצבאי המשמעותי הראשון בין צה”ל וצבא ערבי לאחר תום מלחמת ששת הימים, ואחד האירועים המרכזיים במלחמת ההתשה בבקעת הירדן, שהתרחשה במקביל למלחמת ההתשה בתעלת סואץ. למרות האבידות הכבדות שנגרמו לארגון הפת”ח בפעולה, ניצלו דובריו את אבידות צה”ל, שכללו הפלת מטוס ישראלי והשארת טנקים ושריוניות ישראלים בשטח ירדן, והכריזו על הקרב כעל ניצחון שנכנס מאז למורשת הקרב הערבית בכלל והירדנית והפל’ בפרט.
התחזקותם של ארגוני המחבלים בעקבות קרב זה הובילה להפיכתם לגורם בעל חשיבות משמעותית בעולם הערבי. התחזקותם של הארגונים בירדן הגיעה בהמשך עד לאיום על קיום המשטר ההאשמי ובסופו של דבר לאירועי ספטמבר השחור ב-1970″.
(2)
“מַגְ’ד אלֶכְּרוּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, תרגום: תפארת הכרמים) היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם וממוקם בצדו הצפוני של כביש 85, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.
[…]
בחפירות באזור מג’ד אל כרום התגלה יישוב עתיק. חלק מחוקרי המקרא מזהים אותו כ”בית הכרם” המוזכר במשנה ובתלמוד”.
זהו חלק מהערך הויקיפדי על המועצה, והנה תוספת מהערך בערבית:
“הישוב מפורסם מיום הקמתו ועד היום בכרמי התאנים והזיתים, שאף מופיעים בסמל המועצה המקומית: עלה תאנה וראש של יונת שלום שבמקורה ענף זית.
כרמים אלו כיסו 73% משטח הכפר. התאנים שגדלים בכפר מפורסמות בכך שהן מגיעות לשווקים מוקדם מאוד”.
(3)
בית הגפן בחיפה, בערבית בֵּיתֶ אלְכַּרְמַה بيت الكرمة.
הנה עיקרי הערך מויקיפדיה בעברית, שכן אין ערך מקביל בערבית, משום מה.
“בית הגפן הוא מרכז ערבי-יהודי לתרבות, חברה, נוער וספורט השוכן בשכונת ואדי ניסנאס בחיפה ומאוגד כעמותה עירונית רשומה.
היסטוריה של המבנה
המבנה הראשי של המרכז נבנה בסוף המאה ה-19, בפינת רחוב הגפן של היום ודרך ההר (שדרות הציונות של היום), שחיברה בין שכונות העיר התחתית לכרמל. בשנת 1910 נפתח במבנה מלון “הרצליה”, שהוקם על ידי משפחת הלוי-אפשטיין אשר עברה מיפו לחיפה.
[…]
בשנת 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה, המלון הוחרם על ידי השלטון העות’מאני כדי לשכן בו את קציני המטה העות’מאני-גרמני. משפחת לוי-אפשטיין נדרשה לפנות את המלון תוך 48 שעות תוך השארת כל רכושה במלון. עם התחלת המנדט הבריטי, עבר מלון הרצליה למבנה ברחוב אלנבי 7.
בתקופת המנדט הבריטי, ובשנים הראשונות של מדינת ישראל שכן במבנה בית ספר עממי לילדי הסביבה.
המבנה הוא בית אבן דו-קומתי, בעל צורת צלב וחלונות מקושתים שמעליהם חלונות עגולים קטנים. המבנה מחופה בגג רעפים שלו מספר גמלונים.
בשנת 1963, בתקופתו של ראש העיר אבא חושי ובעידודו, הפך המבנה למרכז יהודי-ערבי שמטרתו לקדם סובלנות ודו-קיום של בני הדתות השונות בחיפה. המרכז הוקם על ידי פרופ’ יעקב מלכין.
[…]
פעילויות המרכז
בבית הגפן מתקיימים סדנאות ומפגשים, תערוכות, ימי עיון וכנסים. המקום משמש גם מרכז קהילתי לנוער ולמבוגרים. המרכז פועל כעמותה הממומנת על ידי עיריית חיפה באמצעות הקרן לחיפה, משרד החינוך התרבות והספורט ותורמים.
המרכז שותף לפסטיבל “החג של החגים”, שבמסגרתו מתקיימות בו תערוכות. מסלול האמנות המתקיים בפסטיבל יוצא מגלריית בית הגפן אל רחובות שכונת ואדי ניסנאס.
[…]
חלק מעובדי המרכז משמשים מנחים במפגשים שהוא מקיים. כמו כן, המנחים אחראים למפגשי ילדים יהודים מוסלמים ונוצרים בבתי הספר בחיפה. יש בו גם מנחים העובדים עם המרכז הרוחני של הדת הבהאית ומסייעים בהנחיית המטיילים בגנים הבהאים”.
בבית הגפן, אגב, הושק ביום א’ האחרון ספר הבדיחות החדש והמומלץ של Avshalom Farjun ובת’ינה שחאדה, עליו דיברנו פה בזמנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top