מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אורי טרוק.

אז מילת היום היא –

מַעְצוּר (מעסור) مَعْصُور – סחוט

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

אורי שלח לי סרטון מחשבון אינסטגרם:

every.youm.english
Hamdi Jassoumeh – Where English Meets Fun

לחמדי ג'סומה יש 225,000 עוקבים באינסטגרם והוא כותב על עצמו:

Learn Real English
 Laugh first.  Learn after.  Remember forever.

מפייסבוק שלו עולה שהוא חי בשבדיה. שם הוא כותב על עצמו:

Let's make it fun and memorable.
Empowering you to speak professional English with confidence.

בטיקטוק יש לו כ- 210,000 עוקבים. מהמבטא שלו הוא סורי במקור.

הסרטון פורסם ב- 4.9.25 וכותרתו:

عربيزي

ערביזי

לפני הסרטון, וכדי שנבין את המונח, שהוא הֶלְחֵם בסיסים בערבית של המילים ערבית ואנגלית, נעיין בפתיח הערך מוויקיפדיה:

"כתיבת ערבית בצ'אט (או ערביזי; בערבית: عربيزي) הוא ליטון (המרה ממערכת כתב לא לטינית לכתב לטיני. תהליך זה כולל לרוב תעתיק של השפה) מודרני שהתפתח בקרב גולשי אינטרנט דוברי ערבית. זאת שיטת כתיבה של ערבית באותיות לטיניות, המכונה בערבית גם "ערביית א-דרדשה" (عربية الدردشة), כלומר "ערבית של צ'אט". ייחודה של השיטה שהיא משתמשת רק בסימנים המופיעים על מקלדת QWERTY סטנדרטית. השיטה מערבת אותיות לטיניות, מספרים וסימנים אחרים, והיא משמשת לכתיבה בניבים שונים של ערבית. כיום השיטה נפוצה גם בסימוס מסרונים (הודעות SMS) בטלפונים סלולריים".

השימוש שחמדי עושה בסרטון במינוח הזה שונה, אך חביב לא פחות.

חמדי צילם עצמו כאילו הוא מדבר עם אבא שלו.

– אליום רחנא ע אלמטעם וטלעוא מא ביערפוא אנגליזי!
– באבא, מטעם באמריכא, ומא ביערפוא אנגליזי?
– ואד'א באמריכא? מא פהמוא עלינא, חתא רוח אסאל עמכ
– ע אסאס עמי ביערף כתיר אנגליזי
– שו קלת??!?
– לא, באבא! עם אקול אנה יעני עיב עליהן יחטוא חדא מא ביערף אנגליזי. בס שו אללי מא פהמוא עליכן?
– אול שי טלבנא kissers, ומא פהמוא עלינא
– קיסרז? שו האי kissers?
– כמאן אנת טלעת מא בתערף אל kissers?
– ואללה מא בערף. פי מג'אל תעלמני?
– שו יעני kiss?
– קיס – יעני קבלה
– טב. kisser?
– קיסר יעני אלשח'ץ או אלשח'צה אללי עם תקבל
– יעני מקבלה
– איה, מקבלה
– ושו ג'מע מקבלה?
– ג'מע מקבלה? מקבלאת, מממ מממ מממ
– לא, מו מממ מממ מממ. מקבלאת יעני סלטה, חמץ, מח'לל
– אה, באבא! מקבלאת! אלמקבלאת יעני Appetizers באל English, באבא
– איה! שו ביערפני? היכ Danger on my mind. אלמפרוץ' יפהם!
– שו Danger on my mind? ח'טר מחדק פי באלי? שו ח'טר? ח'טר מין?
– חביבי, Danger on my mind יעני ח'טר עלא באלי. ח'טר! ח'טר עלא באלי!
– אה, באבא, בתקול: It crossed my mind. יעני מרת ע באלי, ח'טרת ע באלי
– איה, ח'לץ, נפס אלשי!
– שו טלבתו כמאן?
– טלבנא כמאן Upside down
– אפ סייד דאון? לא תקול לי מקלובה?
– איה, מקלובה, ליש מסתע'רב?
– באבא, אנהן מא ענדהן אכלה אסמהא מקלובה, בס ענדהן אכלה מת'לן קריבה מנהא, אסמהא Pilaf, יעני ארז ובאתנג'אן ולחמה והאי אלקצץ
– איה חאג'ה תדאפע ענהן! תרכנא אלאכל וקלנא נטלב חלו. טלבנא Made in husband. כמאן מא ערפוהא!
– מייד אין האזבנד? שו האי Made in husband?
– אבני, אנת אנגליזיתכ בח'טר. Made – יעני מעמול, ו husband יעני ג'וז. יעני מעמול באלג'וז!
– אה באבא! ג'וז יעני Walnut וליס husband. husband יעני זוג', וליס ג'וז. ג'וז – Walnut. ממכן מת'לן כנתו תטלבוא Walnut cookies
– איה, כלהא ואחד, בס הנן מא ביערפוא אנגליזי. חתא קלנא ח'לץ, בלא אלחלו, נשרב אלנא שי שע'לה! קאם עמכ טלב Orange with picture
– אורנג' ויד' פיקצ'ר? Orange – ברתקאלה. with – מע. Orange – צורה. צח?
– לא, מו with picture. with picture. יעני מעצורה. מע-צורה. עאצרינהא עצר!
– אה! Orange juice!
– אלמהם! מא ערפנא נשרב ע'יר מי, ועמכ עצב, וקאם ליחאסב, קלת לה: לא ואללה! It's on my calculation. יעני ע חסאבי
– באבא, calculation יעני עמליה חסאביה, יעני ריאצ'יאת ומא ריאצ'יאת. אנת הון בתקול: It's on me. יעני עלא חסאבי, אנא באדפע
– איט'ס און מי, קלת לי! יעני בתערף שו? אליום את'בתת לי אנכ my mother!
– מיי מאד'ר!? אנא ואלדתכ?
– חביבי, my mother, יעני אמי! יעני ג'אהל! יעני מעצפר! יעני מציף!
– טב, באבא, אנת בתערף אע'ניה: But one speak?
– לא, שו האלאע'ניה?
– תעאל אסמעכ איאהא. בתונס ביכ ואנת מעאיא

– اليوم رحنا ع المطعم وطلعوا ما بيعرفوا انجليزي!
– بابا، مطعم بأمريكا، وما بيعرفوا انجليزي؟
– وإذا بأمريكا؟ ما فهموا علينا، حتّى روح اسأل عمّك
– ع أساس عمّي بيعرف كتير انجليزي
– شو قلت؟؟!
– لا، بابا! عم أقول إنّه يعني عيب عليهن يحطّوا حدا ما بيعرف انجليزي. بس شو اللي ما فهموا عليكن؟
– أوّل شي طلبنا kissers، وما فهموا علينا
– كيسرز؟ شو هاي kissers؟
– كمان انت طلعت ما بتعرف ال kissers؟
– والله ما بعرف. في مجال تعلّمني؟
– شو يعني kiss؟
– قيس – يعني قبلة
– طب. kisser؟
– كيسر يعني الشّخص أو الشّخصة اللي عم تقبّل
– يعني مقبّلة
– ايه، مقبّلة
– وشو جمع مقبّلة؟
– جمع مقبّلة؟ مقبّلات، ممم ممم ممم
– لا، مو ممم ممم ممم. مقبّلات يعني سلطة، حمّص، مخلّل
– اه، بابا! مقبّلات! المقبّلات يعني Appetizers بال English، بابا
– ايه! شو بيعرّفني؟ هيك Danger on my mind. المفروض يفهم!
– شو Danger on my mind ؟ خطر مُحْدق في بالي؟ شو خطر؟ خطر مين؟
– حبيبي، Danger on my mind يعني خطر على بالي. خطر! خطر على بالي!
– اه، بابا، بتقول: It crossed my mind. يعني مرّت ع بالي، خطرت ع بالي
– ايه، خلص، نفس الشّي!
– شو طلبتو كمان؟
– طلبنا كمان Upside down
– اب سييد داون؟ لا تقول لي مقلوبة؟
– ايه، مقلوبة، ليش مستغرب؟
– بابا، إنّهن ما عندهن أكلة اسمها مقلوبة، بس عندهن أكلة مثلًا قريبة منها، اسمها Pilaf، يعني أرز وباتنجان ولحمة وهاي القصص
– ايه حاجة تدافع عنهن! تركنا الأكل وقلنا نطلب حلو. طلبنا Made in husband. كمان ما عرفوها!
– مييد اين هازبند؟ شو هاي Made in husband؟
– ابني، انت انجليزيتك بخطر. Made – يعني معمول، و husband يعني جوز. يعني معمول بالجوز!
– اه بابا! جوز يعني Walnut وليس husband. husband يعني زوج، وليس جوز. جوز – Walnut. ممكن مثلًا كنتو تطلبوا Walnut cookies
– ايه، كلّها واحد، بس هنن ما بيعرفوا انجليزي. حتّى قلنا خلص، بلا الحلو، نشرب النا شي شغلة! قام عمّك طلب Orange with picture
– اورنج ويذ بيكتشر؟ Orange – برتقالة. with – مع. picture – صورة. صحّ؟
– لا، مو with picture. with picture. يعني معصورة. مع-صورة. عاصرينها عصر!
– اه! Orange juice!
– المهمّ! ما عرفنا نشرب غير مي، وعمّك عصّب، وقام ليحاسب، قلت له: لا والله! It's on my calculation. يعني ع حسابي
– بابا، calculation يعني عمليّة حسابيّة، يعني رياضيّات وما رياضيّات. انت هون بتقول: It's on me. يعني على حسابي، أنا بادفع
– ايتس اون مي، قلت لي! يعني بتعرف شو؟ اليوم أثبتت لي إنّك my mother!
– ماي ماذر!؟ أنا والدتك؟
– حبيبي، my mother، يعني أمّي! يعني جاهل! يعني معصفر! يعني مصيّف!
– طب، بابا، انت بتعرف أغنية: But one speak؟
– لا، شو هالأغنية؟
– تعال أسمّعك ايّاها. بتونّس بيك وانت معايا

– (אבא) היום הלכנו למסעדה והתברר שהם לא יודעים אנגלית!
– (חמדי) אבא, מסעדה בארה"ב והם לא יודעים אנגלית?
– אז מה אם היא בארה"ב? הם לא הבינו אותנו, לך שאל את דוד שלך (אם אתה לא מאמין)
– (ממלמל לעצמו) אפשר לחשוב שדוד שלי יודע אנגלית
– מה אמרת??!
– לא, אבא! אני אומר שזו בושה שהם שמים מישהו שלא יודע אנגלית. אבל במה הם לא הבינו אתכם?
– קודם כל ביקשנו מְנַשְּקות, והם לא הבינו אותנו
– מנשקות? מה זה מנשקות?
– גם אתה לא יודע מה זה מנשקות?
– בחיי שאני לא יודע. יש אפשרות שתלמד אותי?
– מה זה קיס?
– קיס זה נשיקה
– טוב. וקיסֵר?
– קיסר זה האדם או האישה שמנשקים
– כלומר מנשקת
– כן, מנשקת
– ומה הרבים של מנשקת?
– הרבים של מנשקת? מנשקות (עושה חיקוי של קול של נשיקות)
– לא, לא הקולות האלה. מנות פתיחה / מְתַאבנים (נשמע בערבית בדיוק כמו מנשקות) זה סלט, חומוס, חמוצים
– אה, אבא! מנות פתיחה! כלומר אפטייזרס באנגלית, אבא
– מאיפה אני יודע? ככה סכנה במחשבה שלי. הוא היה צריך להבין!
– מה זה סכנה במחשבה שלי? סכנה קרבה ובאה במחשבתי? איזו סכנה? סכנה למי?
– יקירי, סכנה במחשבה שלי, כלומר עלה במחשבתי (יש פה משחק מילים בין הפועל ח'טר לשם העצם ח'טר). סכנה/עלה! עלה במחשבתי!
– אה, אבא, תגיד: זה עבר לי בראש. כלומר עבר לי במחשבה
– כן, זהו, זה אותו דבר!
– ומה עוד הזמנתם?
– הזמנו גם הפוך
– הפוך? אל תגיד לי שאתה מתכוון ל(תבשיל) מקלובה (מיל': הפוכה)?
– כן, מקלובה, למה אתה מופתע?
– אבא, אין להם מאכל ששמו מקלובה/הפוך, אבל יש להם מאכל שדומה לו, שמו פילאף, כלומר אורז, חצילים, בשר והעניינים האלה
– מספיק להגן עליהם! עזבנו את האוכל ואמרנו נבקש מתוקים. ביקשנו תוצרת בעל. גם את זה הם לא הכירו!
– תוצרת בעל? מה זה תוצרת בעל?
– בני, האנגלית שלך בסכנה. תוצרת – כלומר מעמול (עשוי, וגם שם של עוגייה), ובעל – כלומר אגוזים (במדוברת המילים זהות). כלומר עשוי מאגוזים!
– אה אבא! ג'וז זה אגוזים ולא בעל. בעל זה זוג' ולא ג'וז. ג'וז זה אגוזים. יכולתם למשל לבקש עוגיות אגוזים
– כן, הכול אותו דבר, אבל הם לא יודעים אנגלית. אמרנו זהו, בלי מתוקים, נשתה לנו משהו! דוד שלך ביקש תפוז עם תמונה
– תפוז עם תמונה? אורנג' זה תפוז. וית' זה עם. פיקצ'ר זה תמונה. נכון?
– לא, לא עם תמונה (עושה צורה של תמונה). עם תמונה (עושה תנועות של סחיטה). כלומר סחוט(ה). ס-חוט(ה) (בערבית סחוטה ו- עם תמונה נשמע אותו דבר). משהו שסוחטים!
– אה! מיץ תפוזים!
– בקיצור! לא הצלחנו לשתות שום דבר חוץ ממים. דוד שלך התעצבן, הוא קם לשלם, אז אמרתי לו: לא! זה על החישוב שלי. כלומר על חשבוני
– אבא, קלקוליישן זה פעולת החישוב, כלומר מתחום המתמטיקה. אתה צריך להגיד: זה עלי. כלומר על חשבוני, אני משלם
– איט'ס און מי, אתה אומר לי? אתה יודע מה? היום הוכחת לי שאתה אמא שלי!
– אמא שלי?! אני אמא שלך?
– יקירי, מיי מאד'ר, כלומר אנאלפבית (בערבית אמי ואנאלפבית זו אותה מילה)! כלומר בור! כלומר עם שכל של ציפור! כלומר …!
– טוב, אבא, אתה מכיר את השיר: אבל אחד מדבר?
– לא, מה זה השיר הזה?
– בוא אשמיע לך אותו. "אני משועשע ממך/נהנה בחברתך, כשאתה איתי"

זהו שירהּ של הזמרת וַרְדַה אֶלְגַ'זַאאִרִיַּה (האלג'יראית) وردة الجزائريّة: בַּתְוַנֶּס בִּיכּ بتونس بيك – אני משועשעת ממך, נהנית בחברתך, נהנית מהשהיה במחיצתך

(התמלול ותרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1742981079755005
https://www.instagram.com/p/DQXBtj_CI3k/
https://www.tiktok.com/@every…/video/7546169141401750807

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

עַצַר عَصَر – סחט

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/8yasdloejoml

השורש הערבי ע.צ.ר עוסק בסחיטה ובמיצים, אך גם בתקופות ובעידנים ואף בשעות הצהריים המאוחרות.
בעברית השורש עוסק בתחום משמעות אחר לגמרי: עצירה, מעצורים ומעצרים.

* הפועל עַצַר عصر בבניין הראשון – סחט (מילת היום). מעצור, מילת היום העדכנית, היא צורת הבינוני הפעול של הבניין
* עַצְר عصر וברבים אַעְצַאר أعصار או עֻצוּר عصور, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סחיטה; עצירה; כשם עצם: תקופה, עידן, דור; שעות אחר הצהריים המאוחרות, השעות לפני שקיעת השמש
* עַצְרֶ אלזַּיְתוּן عصر الزّيتون – סחיטת הזיתים
* אַלְעַצְרֶ אלְבִּדַאאִיּ العصر البدائيّ – העידן הפרימיטיבי
* אַלְעַצְרֶ אלְגַ'לִידִיּ العصر الجليديّ – תקופת הקרח
* אלעצרֶ אלְחַגַ'רִיּ العصر الحجريّ – תקופת האבן
* אַלְעֻצוּרֶ אלְוֻסְטַא العصور الوسطى – ימי הביניים
* עַצְרֶ אלנַּהְצַ'ה/אלְבַּעְת' عصر النّهضة / البعث – תקופת הרנסנס, תקופת התחייה (Renaissance – תחיה, לידה מחדש)
* עַצְרֶ אלְאַנְוַאר/אלתַּנְוִיר عصر الأنوار / التّنوير – תקופת/עידן האוריינות (היכולת לקרוא ולכתוב)
* עַצְרֶ אלְמַעְלוּמַאת عصر المعلومات – עידן המידע
* אלעצרֶ אלְחַדִית' العصر الحديث – העת החדשה
* אַלְעַצְרֶ אלדַּ'הְבִּיּ العصر الذّهبيّ – תור הזהב (בתולדות אומה)
* צַלַאתֶ אלְעַצְר صلاة العصر – תפילת אחר הצהריים
* עַצְרִיּ عصريّ – עכשווי, מודרני, חדיש
* עַצְרִיַּה عصريّة – מודרניות
* הפועל עַצַּר عصّر בבניין השני – סחט; חידש, עדכן; נערה שהגיעה לפרקה
* הפועל הספרותי עַאצַרַ عاصر בבניין השלישי – חי בתקופה של-, היה בן דורו של-
* מֻעַאצַרַה معاصرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מודרניות
* מֻעַאצִר معاصر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בן אותו הדור, בן אותו הזמן; בן זמננו, מודרני, עכשווי
* הפועל הספרותי אַעְצַרַ أعصر בבניין הרביעי – התרחש בזמן בין הערביים
* אִעְצַאר إعصار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סופה, הוריקן
* הפועל תְעַצַּר تعصّر בבניין החמישי, או אִנְעַצַר انعصر בשביעי – נסחט
* הפועל הספרותי אִעְתַצַרַ اعتصر בבניין השמיני – סחט; עצר; סחט (מטאפורית) תחת לחץ, ניצל, הפעיל סחטנות
* הפועל התנייני המרובע עַצְרַן عصرن על דרך הבניין השני – הפך את- למודרני
* עַצִיר عصير – מיץ; יין
* עֻצַאר عُصار או עֻצַארַה عصارة – תמצית, מיץ
* עֻצַארַת פִכְּרִהִ عصارة فكره – תמצית מחשבותיו
* עֻצַארַה הַצְ'מִיַּה عصارة هضميّة – מיצי עיכול
* עַצַּארַה عصّارة, במשקל בעלי המלאכה בנקבה – מסחטה
* עַצַּארַתֶ אלזַּיְתוּן عصّارة الزّيتون – בית בד (מיל': מסחטת הזיתים)
* מִעְצַר مِعصر או מַעְצַרַה مَعصرة וברבים מַעַאצֶר مَعاصر, וגם מִעְצַאר (ביחיד) مِعصار – מסחטה; מכבש סחיטה, בית בד; גת; יקב; דוכן למכירת מיצים
* בְּתַאע כֻּלֶּ אלְעֻצוּר بتاع كلّ العصور – מתאים לכל תקופה ולכל זמן
* בַּאעֶ אלְכַּרְם וּאשְתַרַא מַעְצַרַה باع الكرم واشترى معصرة – עשה מעשה שטות (מיל': מכר את הכרם וקנה יקב)

=-=-=-=

כתב לנו הקורא הידען יאיר גולד:

אפשר לציין גם את: אֶלְעַצְרִיַּאת العصريّات – שעות אחה"צ, שעות בין הערביים.
לגבי השורש בעברית, ניתן לציין את המלה המקראית עצר (בצירוף יורש עצר). המשמעות היא: שלטון. ואולי יש כאן קשר עקיף למשמעות הערבית בשדה סמנטי של הפעלת כוח. (שדה סמנטי של תקופות נראה פחות קשור).
מופע נוסף של ע.צ.ר כ- שלט: שמ"א ט' יז: זה יעצור בעמי.
לציין גם, שבעברית לפעולה של סחיטת הזיתים לייצור שמן קוראים: עצירת זיתים – אולי בהשפעת ארמית. במקרא מופיע גם הביטוי: עצר כוח. וכאן המשמעות היא של "אסף", "החזיק משהו באופן חזק, תקיף". ואולי דווקא זו המשמעות הקדומה ביותר של השורש, וממנה נובעת המשמעות של שלטון (לרכז, לאסוף אנשים ואז לנהל אותם).

=-=

עופרה מהודר שאלה לגבי יורש העצר, בעברית.
אז הנה מוויקימילון:

המילה "עֶצֶר" מופיעה פעם יחידה בתנ"ך, כחלק מצירוף זה.
”וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחֹקִים הֵמָּה מִצִּדֹנִים וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם“ (שופטים יח, פסוק ז)

=-=-=

כתב חגי פודור:

עיינתי במילון האטימולוגי של שטאל.
עצראן בספרותית הוא זמן בציר הענבים שאז סוחטים אותם להכנת היין. פירוש נוסף למילה הוא על שם העונה בה נעשית פעילות זאת והיא הסתיו.
אעצר בספרותית זה להגיע לערוב ימיו, תקופה שמדמים אותה לסתיו, סתיו חייו.
מעצר בספרותית היא נערה העומדת על סף מחזור לראשונה (מוזכר בפוסט) ועל כן היא בסתיו נעוריה, לפני הגיעה לבגרות.
הזמן המקביל לסתיו ביממה הוא אחה"צ, הנקרא עצר. משמעות המילה התרחבה ל: תקופה, מאה, עידן באופן כללי.

כתב לנו רוני סלם:
יש ארוחת Five o'clock אחרי השינה של הצהריים וקוראים לה אֶלְעַצְרוּנִיֶּה العصرونية.

לא הכרתי את המונח.
ויקיפדיה בערבית מוסיפה גם את המונח אֶלְעַצְרוּנֶה, בלי יא ההתייחסות (יא אלנסבה), ומסבירה שמדובר בארוחה שנאכלת אחה"צ בין ארוחת צהריים לארוחת ערב, ומכאן שמה.

ויקיפדיה בעברית קוראת למונח: "מֶרִיֶינְדָה (בספרדית: Merienda) היא ארוחה קלה (אכילה קלה, ארוחת ארבע וכדומה) [..]".

הוסיף עופר וקנין:
لا تكُن رطْبًا (ليّنًا) فتُعْصَر ولا يابِسًا (قاسيًا / صلبًا) فتُكسَر. (خير الأمور أوسطها) – אל תהיה רטוב מידי כדי של תיסחט ולא יבש מידי כדי שלא תישבר.
כלומר תגלה גמישות.

תוספות שלי: זו אמירה שמיוחסת לח'ליפה הרביעי, האמאם עלי בן אבי טאלב.
בסוגריים הוספתי וריאציות נוספות: לצד רטוב – רך, לצד יבש – קשה או מוצק. והסיומת: הטובים שבדברים הם אלו שבאמצע, במרכז

=-=-=-=

הקורא אלון חדד מזכיר לי ששכחתי את:

פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"

והפעם:

"עסירה א-שמאליה (בערבית: عصيرة الشماليّة, תעתיק מדויק: עצירה אלשמאליה) היא עיירה בנפת שכם, כשישה קילומטרים צפונית לעיר שכם.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 מנתה אוכלוסיית העיירה למעלה מ-7,500 תושבים.

התוספת א-שמאליה (קרי, "הצפונית") לשם העיירה באה להבדילה מן העיירה בעלת השם הדומה מדרום לעיר שכם. העיירה הדרומית נקראת בהתאם עצירה אל-קבליה ("עסירה הדרומית").

ב-26 באוגוסט 2000 ערכה יחידת דובדבן בעיירה את מבצע סימפוניית החיים, במטרה ללכוד את המחבל מחמוד אבו הנוד. במהלך המבצע אירע ירי דו-צדדי שבו נהרגו שלושה מחיילי היחידה, ואבו הנוד נמלט". (ויקיפדיה)

ואני מוסיף: השם עצירה, על שם מה? על שם כרמי הזיתים הרבים הנמצאים באזור, שקדמו להם, בתקופה הביזנטית, כרמי ענבים רבים. בכל מקרה השורש של היום, עצר, מתאים…

התמונה: Zlatko Đurić

זה היה הפוסט ה- 2,982 שלנו.

שיהיה יום מצוין, ושבת שלום

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.