מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
שַפְרַה شَفْرَة (גם: שַפְרַת חַלַאקַה شفرة حلاقة) וברבים שַפְרַאת شفرات או שפאר شِفار – סכין גילוח, תער
משה שלח לי סרטון נוסף של עליוה, שכותרתו:
عليوة .. أبو نزار طلع عليوة من الحبس
אבו נזאר שחרר את עליוה מהכלא
– שכרן, אבו נזאר, שכרן. אן שאא אללה ברד לכ איאהא. אמא באלנסבה לאבנכ נזאר, אללה לא יופקה!
– חקכ עלי, יא עליוה, חקכ עלי. בס בשרפי, בשרפי, אלא ארבי לכ איאה. ולא יהמכ!
– רבי חאלכ, באלאול. קאל ירביה. הו אנת לו אנכ מרבא כאן ערפת תרבי אבנכ, בס אנת מש מרבא!
– חקכ עלי, יא עליוה, ולא תזעל. ח'לינא הסא באלמהם!
– איה? והו פי אהם מן אני אנא אכון מסג'ון, יא נתן?
– איוא, פי. עמכ אלמליוניר
– עמי? שו מא לה, עמי, שו מא לה?
– הו הו עאד! בעדין מעכ, יא עליוה! ח'לץ, אד'א מא בתסכת הסא ובתט'ל בתקאטעני בבטל אחכי ולא אשי!
– טיב, טיב, ח'לץ, ח'לץ. אחכי, אחכי!
– ערפת ענואן עמכ אלג'דיד!
– איש בתחכי?! בתחכי ג'ד?! טיב, וין הו? וין, וין, וין?
– הו הו עאד! ח'לץ! בטלת אחכי!
– טיב, ח'לץ, ח'לץ. אחכי, אחכי, אחכי, יא אח'וי, אחכי!
– ומא בתקאטעני?
– מא בקאטעכ
– טיב, אסמע, יא עליוה. באלאול בדי איאכ תג'דד ועדכ אללי ועדתני איאה: תסד אלדין אללי עליכ ופוקיהא תעטיני אלחלואן
– אללי בדכ איאה ראיח אעמלה! אנא תחת אמרכ, יא אח'וי, אבו נזאר! אלמהם, ח'דני עלא עמי, ח'דני עלא חביבי!
– יעני בדכ תרוח עלא עמכ?
– אה, יא מדוי(?), בדי ארוח! ואנא שו קאעד אקול לכ מן אלצבח? בדי ארוח!
– טיב. אד'א בדכ תרוח אלחקני!
– בלחקכ, ולו אנכ אהבל אבן הבילה אבן הבל, בלחקכ. בס אסמע: ואחנא מאשיין, בדי תמשי עלא מהלכ, אה? מש קאדר אמשי, יא אח'וי, מש קאדר אמשי מן קד מא צ'רבת אבו שפרה מש קאדר אמשי
– شكرًا، أبو نزار، شكرًا. إن شاء الله بردّ لك ايّاها. أمّا بالنّسبة لابنك نزار، الله لا يوفّقه!
– حقّك عليّ، يا عليوة، حقّك عليّ. بس بشرفي، بشرفي، إلّا أربّي لك ايّاه. ولا يهمّك!
– ربّي حالك، بالأوّل. قال يربّيه. هو انت لو إنّك مربّى كان عرفت تربّي ابنك، بس انت مش مربّى!
– حقّك عليّ، يا عليوة، ولا تزعل. خلّينا هسّا بالمهمّ!
– ايه؟ وهو في أهمّ من إنّي أنا أكون مسجون، يا نتن؟
– أيوا، في. عمّك المليونير
– عمّي؟ شو ما له، عمّي، شو ما له؟
– هو هو عاد! بعدين معك، يا عليوة! خلص، إذا ما بتسكت هسّا وبتظلّ بتقاطعني ببطّل أحكي ولا اشي!
– طيّب، طيّب، خلص، خلص. احكي، احكي!
– عرفت عنوان عمّك الجديد!
– ايش بتحكي؟! بتحكي جدّ؟! طيّب، وين هو؟ وين، وين، وين؟
– هو هو عاد! خلص! بطّلت أحكي!
– طيب، خلص، خلص. احكي، احكي، احكي، يا أخوي، احكي!
– وما بتقاطعني؟
– ما بقاطعك
– طيّب، اسمع، يا عليوة. بالأوّل بدّي ايّاك تجدّد وعدك اللي وعدتني ايّاه: تسدّ الدّين اللي عليك وفوقيها تعطيني الحلوان
– اللي بدّك ايّاه رايح أعمله! أنا تحت أمرك، يا أخوي، أبو نزار! المهمّ، خدني على عمّي، خدني على حبيبي!
– يعني بدّك تروح على عمّك؟
– اه، يا مدوي(؟)، بدّي أروح! وأنا شو قاعد أقول لك من الصّبح؟ بدّي أروح!
– طيّب. إذا بدّك تروح الحقني!
– بلحقك، ولو إنّك أهبل ابن هبيلة ابن هبل، بلحقك. بس اسمع: واحنا ماشيين، بدّي تمشي على مهلك، اه؟ مش قادر أمشي، يا أخوي، مش قادر أمشي. من قدّ ما ضربت أبو شفرة مش قادر أمشي
– תודה, אבו נזאר, תודה. בעזרת האל אחזיר לך את זה. אבל בקשר לבן שלך נזאר, שאלוהים לא יצליח את דרכו!
– אתה צודק, עליוה, אתה צודק. אבל נשבע לך, נשבע לך, שאני אחנך אותו. אל תדאג!
– קודם כל תחנך את עצמך. הוא אומר לי שיחנך אותו. אילו היית מחונך היית יודע לחנך את בנך, אבל אתה לא מחונך!
– אתה צודק, עליוה, אל תכעס. בוא נתרכז עכשיו במה שחשוב!
– מה? וכי יש משהו חשוב יותר מכך שהייתי נכלא, יא מסריח?!
– כן, יש. דוד שלך המיליונר
– דוד שלי? מה אתו, דוד שלי, מה אתו?
– אוהו! מה קורה לך, עליוה?! מספיק, אם לא תשתוק עכשיו ותמשיך לקטוע אותי אני אפסיק לדבר וזהו!
– טוב, טוב, זהו, זהו. דבר, דבר!
– אני יודע את הכתובת החדשה של דוד שלך!
– מה אתה אומר?! אתה רציני?! טוב, איפה היא? איפה, איפה, איפה?
– אוהו! זהו! אני מפסיק לדבר!
– טוב, זהו, זהו. דבר, דבר, דבר, אחי, דבר!
– ולא תקטע אותי?
– לא אקטע אותך
– טוב, שמע, עליוה. קודם כל אני רוצה שתחדש את ההבטחה שלך שהבטחת לי: תסגור את החוב שלך ומעל הכול תיתן לי את הטיפ/דמי טרחה
– אעשה מה שאתה רוצה! אני לפקודתך, אחי, אבו נזאר! בקיצור, קח אותי לדוד שלי, קח אותי ליקירי!
– אתה רוצה ללכת לדוד שלך?
– כן, יא …, אני רוצה ללכת! וכי מה אני אומר לך מהבוקר? אני רוצה ללכת!
– טוב. אם אתה רוצה ללכת בוא אחרי!
– אבוא אחריך, גם אם אתה טיפש בן אהבל בן טיפשון. אבל שמע: כשאנו הולכים, אני רוצה שתלך לאט, בסדר? אני לא יכול ללכת, אחי, לא יכול ללכת. מרוב שהכיתי את אבו שפרה (כנראה כינוי לעבריין), לא יכול ללכת
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@hamzzz2024/video/7448725938193370390
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ש.פ.ר עוסק בקצה, בחוד ובשפה (החלק הסופי החד) של משהו:
* הפועל שַפַר شفّر בבניין השני – התמעט; התקרב ל-; הצפין, כתב בכתב סתרים, קודד
* שַפְר شَفْر או שפְר, וגם שַפִיר شفير, וברבים אַשְפַאר أشفار – שפה, קצה, סף, חוד, להב (למשל של סכין); עפעף, קצה העפעף; שפת הפות
* שַפַאר شفّار, במשקל בעלי המלאכה – מייצר או מוכר סכינים ולהבים
* שַאפֶר شافر וברבים שַוַאפֶר شوافر – שפת הפות
* מִשְפַר مِشْفر וברבים מַשַאפֶר مشافر – שפה של גמל או כל שפה עבה
* עַלַא שַפִיר على شفير – על סף- (אסון)
* עלא שפיר גַ'הַנַּם على شفير جهنّم – על סף גהינום
* עלא שפירֶ אלְהַאוִיַה على شفير الهاوية – על פני תהום
* על שפירֶ אלְמַוְת على شفير الموت – על סף מוות
בנוסף, כשמקור המילה הבאה היא המילה chiffrement בצרפתית (באנגלית cipher or cypher):
* שִיפְרַה شيفرة או שִיפְרַא شيفرا או שִפְרַה شفرة או שַפְרַה – כתב סתרים, צופן, קוד
* פַכֶּ אלשִּיפְרַה فكّ الشيفرة – פענח את הצופן
כתב לנו הקורא הידען יאיר גולד:
אפשר לחפש קשר בין המשמעויות של "התמעט", "היה בקצה" (ערבית), לבין המשמעות של המלה סְפָר בעברית תלמודית.
סְפָר – גבול, שטח שהוא בקצה המדינה, מרוחק, ממועט אוכלוסיה. הדבר הולם את מעתקי ההגאים הקלאסיים ערבית-עברית (sh>s).
=-=
ואני אומר: איך לא חשבתי על זה בעצמי?…
והוסיף מני פורת, הקורא הידען גם הוא:
שכחת לציין שה- cipher בשפות אירופיות מקורו ב…. صفر (צפר), אפס בערבית.
הפעל صَفِرَ פרושו: להיות ריק. מכאן משמעותו: אפס
=-=
ואני אומר: יש כאן מקרה מדהים בו מילה ערבית מודרנית נוצרה ממילה אירופית, שנוצרה בעצמה ממילה ערבית אחרת (זירו, באנגלית, ובשפות אירופאיות נוספות, מקורו מ- צפר בערבית) מאות שנים קודם לכן. יפה, לא?
תמונה: Hamid Roshaan
זה היה הפוסט ה- 2,802 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
