מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא יאיר ליברמן, שכתב לנו:
הי.
יש אופציה לפוסט על המילה لاذعة?
ואם לא תהנה מסרטון הפדיחה –
https://www.tiktok.com/@akhb…/video/7286372605299346695…
אז מילת היום היא –
לַאדֶ'ע لَاذع – עוקץ, צורב, עוקצני, ארסי; חמור, פוגעני; פיקנטי; "דפוק" (על אנשים)
תזכורת: האות הערבית ד'אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
יאיר שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
akhbaralaan
Akhbar Alaan
أخبار الآن
ל- אח'באר אלאאן יש 850,000 עוקבים.
מדובר בחשבון טיקטוק של אתר חדשות מפורסם בעל שם זהה, שמקום מושבו בדובאי באמירויות.
הסרטון פורסם ב- 5.10.23 וכותרתו:
شذى حسون تخطئ في النشيد الوطني العراقي وتتعرض لانتقادات لاذعة
שַדַ'א חַסּוּן (זמרת עירקאית) שגתה בהמנון הלאומי העיראקי ונחשפה לביקורות עוקצניות
(אגב, משמעות השם שד'א הוא ריח ניחוח נעים)
אלנסיאן שי טביעי. בתציר מענא אנה ננסא מואקף, אשיאא', או חתא כלמאת אע'אני.
בס אנה אלואחד ינסא כלמאת אלנשיד אלוטני אמאם אלמלאיין מן אלמתאבעין ואלעשראת מן אלקנואת אלפצ'אאיה? מא צארת מן קבל, אלא מע אלפנאנה אלעראקיה שד'א חסון, אללי פי אלדורה אלאולא מן מהרג'אן אלעראק אלדולי ע'נת שד'א חסון כלמאת אלנשיד אלוטני לבלאדהא בכלמאת אח'רא תמאמן.
קאלת שד'א: הל אראכ נאעמן מנעמן וסאלמן מכרמן
בדלן מן: סאלמן מנעמן וע'אנמן מכרמן
הד'ה אלאח'טאא' את'ארת מוג'ת אנתקאדאת וסח'ריה ואסעה בין אלעראקיין עבר מואקע אלתואצל אלאג'תמאעי, פימא האג'מהא אלכת'יר מן אלנאס כונהא תראס הד'א אלמהרג'אן ולא תערף כלמאת נשיד בלאדהא?
וצפוא מא חדת' באלמהזלה.
النّسيان شي طبيعي. بتصير معنا إنّه ننسى مواقف، أشياء، أو حتّى كلمات أغاني.
بس إنّه الواحد ينسى كلمات النّشيد الوطني أمام الملايين من المتابعين والعشرات من القنوات الفضائيّة؟ ما صارت من قبل، إلّا مع الفنّانة العراقيّة شذى حسّون، اللي في الدّورة الأولى من مهرجان العراق الدّولي غنّت شذى حسّون كلمات النّشيد الوطني لبلادها بكلمات أخرى تمامًا.
قالت شذى: هل أراك ناعمًا منعّمًا وسالمًا مكرّمًا
بدلًا من: سالِماً مُنَعَّماً وَغَانِماً مُكَرَّمًا
هذه الأخطاء أثارت موجة انتقادات وسخريّة واسعة بين العراقيين عبر مواقع التّواصل الاجتماعي، فيما هاجمها الكثير من النّاس كونها ترأس هذا المهرجان ولا تعرف كلمات نشيد بلادها؟
وصفوا ما حدث بالمهزلة.
שכחה היא דבר טבעי. קורה לנו שאנו שוכחים מצבים/מקרים, דברים ואפילו מילות שירים.
אבל שמישהו ישכח את מילות ההמנון הלאומי מול מיליוני עוקבים ועשרות ערוצי (טלוויזיה) בלוויין? זה לא קרה לפני כן, פרט לאומנית העיראקית שד'א חסון, שבפעם הראשונה בה התקיים "הפסטיבל הבינלאומי של עיראק" היא שרה את מילות ההמנון הלאומי של ארצה עם מילים שונות לגמרי.
שד'א שרה: (מולדתי,) האם אראה אותך נעימה ומעודנת, שלמה/בטוחה ומכובדת
במקום: שלמה/בטוחה ומעודנת, מצליחה ומכובדת
הטעויות האלה עוררו גל רחב של ביקורות ולעג בקרב העיראקים ברשתות החברתיות, בהן תקפו אותה אנשים רבים, שכן למרות שהיא הנחתה את הפסטיבל, היא לא הכירה את המילים של ההמנון של ארצה?
הם תיארו את מה שקרה כפארסה מגוחכת.
(התמלול בחלקו והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ל.ד'.ע עוסק בעיקר בצריבה ובחריפות, פיזית ומושאלת:
* הפועל לַדַ'עַ لَذَعَ בבניין הראשון – עקץ, צרב, שרף; חרך; עקץ בלשונו; השיג בשכלו החריף
* לַדְ'עַה لذعة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עקיצה, כוויה, צריבה, חריכה
* לַדְ'ע لذْع, בזכר – יין חריף שצורב את הלשון
* לַדַ'אעַה لذاعة – עקיצת לשון, בוטות
* לאד'ע, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מילת היום, וכך גם לַדַּ'אע لذّاع במשקל בעלי המלאכה
* הפועל תַלַדַּ'עַ تلذّع בבניין החמישי – יקד, בער, נדלק; היה חריף-לשון ושנון
* הפועל אִלְתַדַ'עַ التذع בבניין השמיני – נצרב
* לַוְדַ'ע لوْذع – פיקח, חכם, נבון, מהיר-תגובה, צח-לשון
* לַוְדַ'עִי لوذعيّ – נמלץ, מליצי
* לַוְדַ'עִיַּה لوذعيّة – פיקחות, חריפות, שנינות
הקורא ירון סומך מציין את הקשר לשורש הקרוב ל.ד.ע' لدغ, בעל המשמעות הדי-זהה.
ואני מוסיף: זה באמת יפה! אם כי הדמיון הוא בעיקר גראפי, פחות פונטי.
תמונה: National Institute of Allergy and Infectious Diseases
זה היה הפוסט ה- 2,839 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
