קו אדום

קו אדום
ביטויים ופתגמים פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on קו אדום

קו אדום

קו אדום

פורסם ב- 11.1.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
חַ’טּ אַחְמַר خَطّ أَحْمَر – קו אדום
יהושע שלח לי סרטון מ- 10.21.21.
בסרטון מופיעה אַסִיל סְלֵימַאן أسيل سليمان, והוא מבית היוצר של אתר החדשות “קדס”.
אסיל כותבת על עצמה באינסטגרם שלה, aseel_rihan48:
צחפיה פלסטיניה.
ת’מה קוא מג’הולה, תרידנא אן נצמת, פמאד’א נפעל? נטלק וחושנא לתלתהמהא.
עאשת פלסטין באלכפאח אלמסלח, חרה ערביה.
صحفية فلسطينية.
ثمة قوى مجهولة، تريدنا أن نصمت، فماذا نفعل؟ نطلقُ وحوشنا لتلتهمها.
عاشت فلسطين بالكفاح المسلح، حرة عربية. ‏
עיתונאית פלסטינית.
ישנם כוחות עלומים, שרוצים שנשתוק, אז מה נעשה? נשחרר את הפראים שלנו כדי שיחסלו אותם.
תחי פלסטין באמצעות המאבק המזוין, חופשית וערבית.
לשון הסרטון:
פי תג’אוז ח’ארק לכאפת אלח’טוט אלחמראא’ פימא יח’צ קצ’ית אלאסרא ובאלתחדיד תהריב אלנטף וספראא’ אלחריה.
אנתאג’ סינמאא’י ערבי מעיב, ארדני מצרי אמאראתי משתרכ, תדור פכרתה חול קצ’ית תהריב אלנטף מן סג’ון אלאחתלאל.
פפי אלפילם תנג’ב זוג’ת אלאסיר אבנה, יתבין לאחקן אנ נטפתהא ג’אא’ת מן צ’אבט צהיוני, פי תשויה ותזייף לואקע הד’ה אלעמליה אלדקיקה אלתי לא יתרכ ח’לאלהא אי אחתמאל ללח’טא’.
רדן עלא ד’לכ אטלק נשטאא’ וסם “אסחבוא פילם אמירה”, וצל פי סאעאת ללאכת’ר אסתח’דאמן
ותסתמר אלחמלה מן אג’ל אלצ’ע’ט לאיקאף ערצ’ אלפילם כלין.
פען קצד כאן או ען ג’הל יסיא’ אלפילם ליס ללאסרא פקט ואנמא לכל אלפלסטיניין, בל ויח’דמ רואיה צהיוניה כאד’בה
אן תנג’ב טפלן רע’ם ען אנף אלאחתלאל ואנת דאח’ל זנאזינה אנג’אז הו אלאברז ללאסרא ח’לאל אלסנואת אלמאצ’יה, ולם יקדר אנתאג’ רדיא’ מצ’לל עלא אלמסאס בה או תחריפה פי חאל כאן ד’לכ הו אלהדף מנה.
في تجاوز خارق لكافّة الخطوط الحمراء فيما يخصّ قضيّة الأسرى وبالتّحديد تهريب النّطف وسفراء الحرّيّة.
إنتاج سينمائيّ عربيّ معيب، أردنّيّ مصريّ إماراتيّ مشترك، تدور فكرته حول قضيّة تهريب النّطف من سجون الاحتلال.
ففي الفيلم تنجب زوجة الأسير ابنة، يتبيّن لاحقًا أنّ نطفتها جاءت من ضابط صهيونيّ، في تشويه وتزييف لواقع هذه العمليّة الدّقيقة والتي لا يُترك خلالها أيّ احتمال للخطأ.
ردًّا على ذلك أطلق نشطاء وسم “اسحبوا فيلم أميرة”، وصل في ساعات للأكثر استخدامًا.
وتستمرّ الحملة من أجل الضّغط لإيقاف عرض الفيلم كلّيًّا.
فعن قصد كان أو عن جهل يسيء الفيلم ليس للأسرى فقط وإنّما لكلّ الفلسطينيّين، بل ويخدم رواية صهيونيّة كاذبة.
أن تنجب طفلًا رغم عن أنف الاحتلال وأنت داخل زنازينه إنجاز هو الأبرز للأسرى خلال السّنوات الماضية، ولم يقدر إنتاج رديء مضلّل على المساس به أو تحريفه في حال كان ذلك هو الهدف منه.
בחצייה בוטה של כל הקווים האדומים בכל הקשור לסוגית האסירים, ובמיוחד הברחת הזרע ו”שגרירי החירות”.
יצירה קולנועית ערבית מבישה, ירדנית-מצרית-אמירותית משותפת, עוסקת בסוגית הברחת הזרע מבתי הכלא של הכיבוש.
בסרט אשת האסיר מביאה לעולם, שמתברר לאחר מכן שהזרע ממנו באה לעולם הגיע מקצין ציוני, תוך עיוות וזיוף של האמת מאחורי הפעולה המדויקת הזו, שאינה משאירה שום מקום לטעות.
בתגובה לכך פעילים פרסמו את ההאשטאג “הורידו את הסרט ‘אמירה'”, שהגיע תוך שעות לשימוש מקסימלי.
הקמפיין נמשך כדי להפעיל לחץ לשם הפסקת הקרנת הסרט באופן גורף.
בין אם מדובר בעניין מכוון או בבורות, הסרט מזיק לא רק לאסירים אלא לכל הפלסטינים, והוא משרת נרטיב ציוני שקרי.
הבאה לעולם של ילד למרות הכיבוש, בעודך נמצא בתוך תאי הכלא שלו, היא ההישג הבולט ביותר של האסירים במהלך השנים החולפות, והפקה בזויה ומטעה לא תוכל לפגוע בו או לעוותו, אם זו אכן הייתה מטרתה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
על מה, לעזאזל, מדברת אסיל? איזה סרט, איזה זרע, איזה האשטאג?
נעיף מביט בכתבה הבאה, שמסכמת היטב את כל הסיפור, שהסעיר את הרשתות הערביות בתחילת דצמבר:
סערת “הזרע הישראלי”: ירדן ביטלה את מועמדותו לאוסקר של הסרט “אמירה”
בעקבות הביקורת של גורמים פלסטינים נגד נציג ירדן לאוסקר, ואחרי שהבמאי הודיע כי יפסיק להקרין אותו, הוועדה המלכותית לסרטים וקולנוע בירדן הודיעה על ביטול מועמדותו של הסרט “אמירה” לפרס האוסקר הזר
אמיר בוגן, דניאל סלאמה ynet | 09.12.21
אחרי סערת “הזרע הישראלי”: ירדן ביטלה את מועמדותו של הסרט “אמירה” לאוסקר הזר. הצעד הגיע בעקבות ביקורות מטעם גורמים פלסטינים רבים, כולל מוסדות רשמיים של הרשות, שביקרו בחריפות את עלילת הסרט “אמירה”, שמבזה לטענתם אסירים ביטחוניים. היום (ה’) הוועדה המלכותית לסרטים וקולנוע הודיעה על ביטול מועמדות הסרט מפרסי האוסקר. אתמול, הבמאי מוחמד דיאב הודיע כי הוא יפסיק את סבב ההקרנות הנוכחי של הסרט בעקבות הביקורות.
” אנחנו מאמינים בערך האמנותי של הסרט, ושהמסר שלו לא פוגע בשום צורה במאבק הפלסטיני וגם לא בזה שלה אסירים; להיפך, זה מבליט את מצוקתם, את החוסן שלהם וגם את נכונותם לחיות חיים הגונים למרות הכיבוש”, נאמר לסוכנות הידיעות הירדנית “פטרה” על ידי הוועדה המלכותית לקולנוע שקיבלה את ההחלטה להסיר את המועמדות. “עם זאת, לאור המחלוקת האדירה שהסרט עורר לאחרונה והתפיסה שהוא מזיק למאבק הפלסטיני ומתוך כבוד לרגשות האסירים ובני משפחותיהם, ועדת הסרטים המלכותית קיבלה את ההחלטה ש’אמירה’ לא תייצג את ירדן בטקס פרסי האוסקר 2022”.
התרעומת של אנשי הציבור הפלסטינים ונציגי האסירים הביטחוניים נובעת מסיפור הרקע של הסרט שמסתמך על תופעה בלתי מדוברת, לטענת היוצרים, של הברחות זרע של העצירים ממתקני הכליאה לנשותיהם בגדה המערבית. במרכז עלילת הסרט, שהוקרן בפסטיבל ונציה, עומדת דמותה של צעירה בת 17 בשם אמירה, שנאלצת לתהות מחדש על זהותה לאחר שמתברר שאביה הנערץ נוואר (בגילומו של השחקן עלי סולימאן, פלסטיני אזרח ישראל), מחבל שביצע פיגוע ושוהה בכלא מגידו, הוא אינו אביה הביולוגי.
מנת זרע שהוא מבריח מהכלא כדי להפוך לאב בפעם השנייה מורה על כך שהוא בכלל עקר. הגילוי הזה מעלה תהיות לגבי נסיבות הולדתה של אמירה, והתעלומה שמאיימת על המשפחה כולה ועל אמה בפרט, נפתרת רק לקראת סיום. מסתבר שאיש השב”ס, שהבריח את מנת הזרע של נוואר בפעם הקודמת, החליף את הדגימה המקורית באחת משלו והוא למעשה אביה הביולוגי של אמירה, מה שהופך אותה לשעירה לעזאזל במשפחתה ובין חבריה.
מאז סבב ההקרנות של “אמירה” בפסטיבלים בעולם הערבי החלו לצוץ קולות של פעילים פלסטינים להחרמת הסרט תחת ההאשטג Pull_Out_Amira#, ואתמול התקבלה תגובה רשמית מצד ארגוני האסירים הביטחוניים שקבעו שהסרט “משרת היטב את כוחות הכיבוש והנרטיב שלהם נגד האסירים” והודיעו כי ינקטו בצעדים נגד ההפקה.
למחאה הצטרפו חברי הבית התחתון של הוועידה הפלסטינית אשר כינו את הסרט “ביזוי של האסירים הפלסטינים”. יו”ר הוועדה מוחמד זהראווי קרא לבתי הקולנוע בירדן להימנע מהקרנת הסרט, למרות שהוא נבחר לייצג את הממלכה באוסקר הזר. ממשרד התרבות הפלסטיני נמסר כי “ברור שהסרט פוגע ומנצל את הגינותם של האסירים, גבורתם וקורות המאבק הגדול שלהם”. טענות דומות נשמעו גם מצד גורמים בחמאס.
=-=-=-=
רגע, נותר לנו להבין מונח נוסף. מי הם ומה הם “שגרירי החירות”?
מדובר בכינויים של ילדים שנולדו מזרע של אסירים ביטחוניים, שהוברח מחוץ לבתי כלא הישראליים. הזרע מוברח מהכלא והוא מיד מועבר לצוותים רפואיים שמקפיאים אותו. הערבים מכירים בעובדה ששלטונות בתי הכלא מאפשרים לאסירים הביטחוניים לשהות עם נשותיהן בחדרי ייחוד, אולם האסירים נמנעים מלהשתמש בהם מחשש שהם מצולמים ושהסרטונים יופצו כדי להביכם.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ח’.ט.ט. הוצג פה באריכות לפני מס’ ימים .
באשר לשורש הנפוץ ח.מ.ר, בעבר פרסמנו מספר פוסטים שעסקו בו:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חְמַארֶ אלְמַרַה حْمَار المَرَة – בעל “שָפוּט”, מיל’: החמור של האישה (שֶלּוֹ)
הביטוי בגישה “ספרותית” יותר: חְמַארֶ אלְמַרְאַה حْمَار المَرأَة
גם במקרה זה, חיה (אחותי הגדולה) ואני שמענו את האמירה הזו רבות בבית אבא, מאבא.
שתי מילים שהן עולם ומלואו תרבותי:
גבר, שהוא “חמור של אשתו”, הוא טיפש, מטומטם, אפס, כנוע, הכי לא גבר בעולם.
הגבר הוא האלוהים בבית, וברור שמעמדו רם ביחס לאשתו. כך, לפחות, יש לשדר לעולם. מה קורה בחדרי חדרים זה כבר עסק אחר.
עסקנו פה עשרות פעמים במשמעות של גבריות קלאסית בעולם הערבי: גבר הוא… גבר, משפריץ גבריות, וכל ורסיה מעודנת יותר ראויה לגינוי.
גילוי אישי: אני, שלו, בכל היחסים שלי לאורך השנים עם בנות המין הנשי, פעלתי תמיד כשהמשפט הזה הוא נר לרגליי…
כוחו של חינוך מבית:
רק שלא אצא, בעיני הסביבה, “חמאר אלמרה”, שלא אהיה שפוט שלה, שתמיד לי תהיה המילה האחרונה.
האם הצליח לי?
הממממ… זה כבר לפורום אחר…
=-=-=-=
היה לנו בעבר פוסט על חמורים:
מילת היום היא –
חְמַאר حْمَار וברבים חַמִיר حمير – חמור; בהשאלה: טיפש, מטומטם
השורש הערבי ח.מ.ר עוסק בחמורים ובצבע האדום, לו כבר הקדשנו פה פוסט בעבר.
* חַמַּאר حمّار במשקל בעלי המלאכה – חַמָּר (באותו המשקל, אבל בעברית), נוהג חמורים
* חִמַארֶ אלזַּרְד حمار الزّرد, חמאר מֻחַ’טַּט حمار مخطّط – זברה (מיל’: חמור עם פסים)
באופן טבעי, יש פתגמים רבים עם המילה חמור, הנה שלושה שאני אוהב במיוחד:
* אֻרְבֹּטֶ אלְחְמַאר מַטְרַח מַא בִּקוּל לַכּ צַאחְבֹּה أربط الحمار مطرح ما بقول لك صاحبه – תעשה מה שאומרים לך, מלא הוראות (מיל’: קשור את החמור במקום שאומר לך בעליו)
* אֶלתִּכְּרַאר בִּעַלֶּם אלֶחְמַאר التّكرار بعلّم الحمار – החזרה (על החומר; השינון) מלמדת אפילו את החמור
* אִלְבַּנִי אַאדַם בִּהַמְסֶה וּאלִחְמַאר בִּרַפְסֶה البني آدم بهمسة والحمار برفسة – די לחכימא ברמיזה (מיל’: הבן אדם [מבין] בלחישה, ברמז קל, והחמור – בבעיטה)
* אִדַ’א אַנַא אַמיר וּאִנְתֶ אַמיר, מִין בִּדֹּה יְסוּקֶ אלְחַמִיר? إذا أنا أمير وأنت أمير مين بده يسوق الحمير؟ – כל אחד רוצה לנהל, איש אינו רוצה לעשות את העבודה השחורה (מיל’: אם אני אמיר ואתה אמיר, מי יוביל את החמורים?)
* אִללִּי מַא בִּיעַ’ארֶ חְמַאר اللّي ما بيغار حمار – מי שאינו מקנא הוא חמור (נאמר על מי שאינו קנאי לרכושו/אשתו)
וכתב לנו בזמנו Yehuda Katz:
גַאלוּ לִלִחְמַאר לַוֵין? גַאל: יַא לִלְחַטַבּ יַא לִלְעֵין قالوا للحمار: لوين؟ قال: يا للحطب يا للعين
הקטע הוא מסיפור על תהלוכת חתונה (פַארְדֶה) רועשת שבה מובילים בשיירה ארוכה את הכלה מביתה לבית החתן. ראו בתוך התהלוכה חמור, שאלו אותו: ואתה, מה לך כאן? ענה: אני או [בדרך להעמסת] גזרי עץ [לבישול], או [בדרך להבאת מים מן] המעיין.
אגב, החמור “מככב” בפתגמים רבים בערבית, חלקם הוזכר בתגובות פה על-ידי הקוראים.
=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חֻמְרַה حُمْرَة – ליפסטיק, אודם, שפתון
השורש הערבי ח.מ.ר עוסק בצבע האדום ובחמורים.
על חמורים, חְמַאר حمار וברבים חַמִיר حمير, שזה גם השורש שלהם בעברית, כבר היה לנו פוסט נפרד:
http://bit.ly/2vEj5S0 (זהו הפוסט שהובא פה למעלה).
* הפועל הספרותי חַמַרַ حَمَرَ בבניין הראשון – קילף, גילח (לא בשימוש)
* הפועל הספרותי חַמִרַ حَمِرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התרגז (לא בשימוש)
* הפועל חַמַּר حمّر בבניין השני – צבע באדום; האדים; טיגן (בשר), השחים, צלה; אמר למישהו שהוא חמוֹר, מטומטם; חלה בחצבת
* מֻחַמַּר محمّر או מֻחַמַּרַה محمّرة, בצורות הבינוני הפעול של הבניין – צלוי (בשר)
* הפועל תְחַמַּרַ(ת) تحمّرت בבניין החמישי – התאפר/ה, שמ/ה אודם
* הפועל אִחְמַרַּ احمرّ בבניין התשיעי (שנוכח בשפה בעיקר בכל הקשור לצבעים) – האדים, נעשה אדום; הסמיק; התבשל היטב (אוכל)
* הפועל הספרותי אִסְתַחְמַרַ استحمر בבניין העשירי – חשב את לטיפש, למטומטם, לחמור; התנהג כמו חמור
* אַחְמַר أحمر במשקל הצבעים, ברבים חֻמְר حُمر או חֻמְרַאן حمران או אַחַאמִר أحامر – אדום; אודם, ליפסטיק; ג’ינג’י; הקשור לפריצות ולהוללות
* אַחְמַר أحمر, במשקל ערך היתרון וההפלגה (הזהה למשקל הצבעים, ולא רק לו) – יותר חמוֹר מ-
* אֶלְבַּחֶרֶ אלְאחמר البحر الأحمر – הים האדום
* אֶלצַּלִיבֶּ אלאחמר الصّليب الأحمر – (ארגון) הצלב האדום
* אֶלְהִלַאלֶ אלאחמר الهلال الأحمر – הסהר האדום
* נַגְ’מֶת דַאווּדֶ אלְחַמְראא’ نجمة داوود الحمراء – מגן (מיל’: כוכב) דוד אדום
* מַוְת אחמר موت أحمر – רצח, הריגה (מיל’: מוות אדום)
* אֶלְהֻנוּדֶ אלְחֻמְר الهنود الحمر – אינדיאנים (מיל’: הודים אדומים. מונח נפלא, מבחינה לשונית: הערבים לקחו את השם האנגלי המילולי של האינדיאנים, שפירושו הודים [בניגוד לעברית, בה הודים הם הודים, ואינדיאנים הם המילה הודים באנגלית, וכך בעברית נוצר בידול ואין בלבול] והוסיפו לו שם תואר מבחין, המתבסס על… חלוקת עמי העולם לפי צבעים. יש אנשי PC בקהל?)
* חַמְרַאא’ حمراء, בספרותית, חַמְרַא حمرا במדוברת – אדומה
* לַיְלַא אֶלְחמרא ليلى الحمرا – כיפה אדומה (מיל’: לילא האדומה)
* לַיְלַה (וברבים לַיַאלִי) חמרא ليلة حمرا – לילות הוללות ושחיתות
* אַרְצ’ חַמְרא أرض حمرا – אדמת חמרה, אדמה אדומה
* עֵין חמרא عين حمرا – קשיחות, נוקשות (מיל’: עין אדומה)
* עֵינֹה חמרא עַלַא- عينه حمرا على – הוא כועס על-
* אַחְמַרַאנִי أحمراني – אדמוני, ג’ינג’י
* חֻמַּר حُمّر – חמר (עוד מילה עברית מהשורש), אספלט
* חַמַאר حمار – אודם, ליפסטיק
* חַאמֶר حامر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – בעל חמורים
* חַמַּאר حمّار, במשקל בעלי המלאכה – נוהג/מוביל חמורים
* יַחְמוּר يحمور – יחמור (סוג של אייל)
* חַמְרַנֶה حمْرنة, עם שורש מרובע ח.מ.ר.ן – טיפשות, עקשנות, חמורוּת
* הפועל תְחַמְרַן تحمرن על דרך הבניין החמישי – העמיד פני טיפש (חמור)
ואל תתבלבלו עם השורש היפהפה ח’.מ.ר:
פינת “האם ביקרתם פעם ב-“
“אלהמברה (ספרדית Alhambra; מערבית الحمراء – “אל-חמרא” או “האדומה”) הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום שנבנה על ידי סולטאני שושלת נאצר המוּרים בעיר גרנדה שבדרום ספרד בעיקר במאה ה-13 ובמאה ה-14. המתחם המפואר הוקם על גבי גבעה על יד העיר שהייתה אז בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שנותרה בספרד. כיום היא מוזיאון המדגים את האדריכלות האסלאמית בשיאה. המתחם הוגדר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו” (ויקיפדיה).
=-=-=-=
הוסיפה בזמנו הקוראת גילה יונה:
* אַלְקֻבְּעַה אלְחַמְרַאא’ القبعة الحمراء – כיפה אדומה
* סֻכַּר אַחְמַר سكّر أحمر – סוכר חום (מיל’: אדום)
* תַעְדִ’יבּ אַחְמַר تعذيب أحمر – סבל רב (מיל’: עינוי אדום)
* אַחְמַר דַם أحمر دم – אדום כדם. כתואר לצבע אדום
הקוראת יפית מרום כתבה לנו:
הבדואים בעלי גון-עור בהיר יחסית נקראים בנגב חֻמְרַאן حُمْرَان, אל מול ה- סֻמְרַאן سُمْرَان, בעלי גון-עור שחום יותר.
זה היה הפוסט ה- 1,588 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x