מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום נבחרה שכן הופיעה בפוסט.

אז מילת היום היא –

עִ'ירֶה غِيرة – קנאה; קנאות נלהבת

תזכורת: האות הערבית ע'ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

נתקלתי בווידוי מס' 2230 מהדף:

إعترافات عرب 48

וידויים של ערביי ישראל

عمري ٣٤ سنه متزوج وزوجتي من عمري… عندي بنت عمرها سبع سنوات الله يحفظها ويبارك فيها يارب..
مشكلتي مع زوجتي.. وسؤال بخصوصها..
الزوجه اللي بتغارش على زوجها شو بكون السبب..
لا تسال ولاتحكي ولا تهتم بالشغلات هاي..
بس اسألها… تحكي واثقه فيك أكثر من حالي ومستحيل تخ..وني وبس تفكر انا بعرف..
مع إنه اتزوجنا زواج تقليدي كانت أول الزواج تغار.. بس حاليا مبطله تسأل بالمره..
شو بكون السبب..
مع اني بدقق عليها بشغلات كثير وبتفسر بس هي لا…
انا الحمد لله مرتاح.. بس بطلع على اغلب النسوان غير الي عندي.. لازم يكون في اكشن بالحياه الزوجيه الروتين اليومي مش كويس… شو سبب عدم الغيره والسؤال منها..

אני בן 34, נשוי, אשתי בגילי, יש לי ילדה בת 7, שאלוהים ישמור עליה ויברך אותה.
הבעיה שלי עם אשתי, ויש לי שאלה בעניינה:
מה הסיבה שאישה לא מקנאה לבעלה?
היא לא שואלת, לא מדברת, לא מתעניינת בדברים האלה.
כשאני שואל אותה היא אומרת: אני בטוחת בך יותר מאשר בעצמי, בלתי אפשרי שתבגוד בי, אני אדע ברגע שרק תחשוב.
התחתנו בנישואים מסורתיים, בתחילת הנישואין היא קינאה, אבל עכשיו היא הפסיקה לגמרי לשאול.
מה הסיבה לכך?
אני בודק אותה בעניינים רבים והיא מסבירה, אבל היא לא (מתעניינת).
השבח לאל, אני מרוצה, אבל אני מסתכל על רוב הנשים חוץ מאשתי, צריך להיות אקשן בחיי הזוגיות השגרתיים היומיומיים, זה לא טוב. מה הסיבה להיעדר הקנאה, והשאלה (באה) ממנה.

תגובה אקראית לווידוי:

ازا بتغار كثير بتحكي انها غيورة وبتثقش فيك
وازا واثقه فيك وبتغارش بتحكي بدك اكشن بحياتك
لا هيك عاجبك ولا هيك عاجبك !
بس برافو عليها شارية راحة بالها ياريت تتعلم منها وتشتري انتا كمان راحة بالك وتقعد وتروق 

אם היא מקנאת מאוד אתה אומר שהיא קנאית ושהיא לא סומכת עליך
ואם היא בוטחת בך ולא מקנאת אתה אומר שאתה רוצה אקשן בחיים
לא זה מוצא חן בעיניך ולא זה מוצא חן בעיניך!
אבל כל הכבוד לה, היא קונה שקט נפשי, הלוואי שתלמד ממנה וגם אתה תקנה שקט נפשי ותהיה נינוח.

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

עַ'יַּר غَيَّر – שִינה, החליף; החליף בגדים

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/qgnprqniypxn

השורש הערבי ע'.י.ר (בגזרת ע"י) עוסק בשינויים, וכן בקנאה (השורש ה"אח" ע'.ו.ר עוסק בהתקפות מלחמתיות, וראו בהמשך).
הוא נפוץ ביותר ומופיע באינספור ביטויים (שרק חלקם הקטן יובא להלן) ובאינספור שירים מפורסמים (אלו שעוסקים בקנאה).

קיימים לו ול"אחיו" שני ממשקים נדירים עם העברית, שעירנות אינה אחד מהם:

(1)
הצמח ער נקרא בערבית ע'אר :

"עָר אציל (שם מדעי: Laurus nobilis) הוא צמח ירוק עד רב שנתי הגדל כעץ או כשיח. מקור השם ער הוא בתלמוד. עליו המיובשים משמשים כתבלין ונקראים עלי דפנה. […]" (ויקיפדיה)

(2)
"עָר
לשון המקרא: מְבַקֵּשׁ רָעָה, אוֹיֵב.
”הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲו‍ֹן אֲבוֹתָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים.“ (ישעיהו יד, פסוק כא)
”דָּבָר אַחֵר, שִׁנְעָר, שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וְעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַר.“ (בראשית רבה, פרשה לז, סימן ד)

גיזרון
מארמית: צר. חילופי צ/ע נפוצים בין ארמית לעברית, כגון ארץ/ארעא, חמץ/חמיעא". (ויקימילון)

משמעות זו מתכתבת עם הקנאה (והמתקפה) הטמונה בשורש הערבי.

=-=-=

* הפועל עַ'אר מִן- غار من- בבניין הראשון – קינא ב-. עַ'אר עַלַא- غار على- – קינא ל-
* עִ'ירֶה غِيرة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קנאה; קנאות נלהבת
* עַ'יְרַה غَيْرة – קנאה
* הפועל עַ'יַּר غيّر בבניין השני – מילת היום שלנו
* תַעְ'יִיר تغيير וברבים תַעְ'יִירַאת تغييرات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שוני, שינוי; השתנות; (אחת הדרכים להגיד) רפורמה
* תַעְ'יִירִיּ تغييريّ – של שינוי; (אחת הדרכים להגיד) רפורמי, רפורמיסטי
* אֶלרַּאחַה בִּאלתַּעְ'יִיר الرّاحة بالتّغيير – טוב לעשות שינויים בחיים (מיל': הרוגע בשינוי)
* הפועל הספרותי עַ'איַרַ غاير בבניין השלישי – היה שונה מ-
* מֻעַ'איִר مغاير, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שונה מ-, מנוגד ל-
* עִ'יַאר غيار וברבים עִ'יַארַאת غيارات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – החלפה; הילוך (ברכב, בתיבת הילוכים); לבנים; תחבושת
* קִטַע עִ'יַאר قطع غيار – חלקי חילוף
* הפועל הספרותי אַעַ'ארַ أغار בבניין הרביעי – גרם ל- שיקנא
* הפועל תְעַ'יַּר تغيّر בבניין החמישי – השתנה
* מֻתַעַ'יֶּר متغيّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – משתנה (במתמטיקה)
* הפועל תַעַ'איַרוּא تغايروا בבניין השישי – היו שונים אלו מאלו; קינאו אלו באלו
* עֵ'יר غير, עַ'יְר בספרותית – מלבד-, חוץ מ-, בלתי-; אחר, שונה, לא כזה; חובה על- ל-, הוא חייב ל- (תלוי הקשר)
* מִן עֵ'יר- من غير- – בלי-, ללא-
* וּעֵ'ירֹה? وغيره؟ – וחוץ מזה?
* וּעֵ'ירֹה וּעֵ'ירַאתֹה وغيره وغيراته – וכולי
* עֵ'יר שִכֶּל غير شكل – אחר, שונה, משהו אחר; יוצא מהכלל! יוצא דופן!
* מִן עֵ'יר שַרּ من غير شرّ – בלי לפתוח פה לשטן; אני מקווה שהכול בסדר!? (מיל': ללא רוע)
* עַ'יְרַאן غيران – קנאי
* עַ'יוּר غيور – קנאי; בעל כבוד עצמי
* תְפַצַּ'ל מִן עֵ'יר מַטְרוּד! تفضّل من غير مطرود – אני מבקש שתעזוב! (דרך אמירה מנומסת. מיל': התכבד נא [ללכת] מבלי שתגורש)
* אֶלצַּ'חֶכּ מִן עֵ'יר סַבַּבּ – קִלֶּת אַדַבּ الضّحك من غير سبب قلّة أدب – אין זה מנומס לצחוק ללא סיבה (מיל': צחוק בלי סיבה – חוסר נימוס)
* זַיֶּ אלשַּמְעַה תִחְרֶק נַפְסְהַא וּתְנַוֶּר לַעֵ'ירְהַא زيّ الشّمعة تحرق نفسها وتنوّر لغيرها – מקריב עצמו למען האחרים גם תוך גרימת נזק לעצמו (מיל': כמו הנר ששורף עצמו אך מאיר לזולת)
* אִללִּי יִחְפֶר חַפְרַה לַעֵ'ירֹה יַקַע פִיהַא اللّي يحفر حفرة لغيره يقع فيها – כורה בור בו ייפול (מיל': מי שחופר בור לזולתו ייפול בו בעצמו)
* יְעַדִּי אֶללַּמַנְש/אלְבַּחֶר מִן עֵ'יר מַא יִתְבַּלּ يعدّي اللمنش/البحر من غير ما يتبلّ – הוא יודע להסתדר ולהיחלץ מכל דבר (מיל': הוא חוצה את תעלת למאנש/את הים מבלי להירטב)
* מִין שַאף בַּלְוֶת עֵ'ירֹה הַאנַת עַלֵיה בַּלְוַתֹה مين شاف بلوة غيره هانت عليه بلوته – צרת רבים חצי נחמה (מיל': מי שראה את צרת חברו – הוקלה עליו צרתו)
* גַ'נֶּה מִן עֵ'יר נַאס מַא תִנְדַאס جنّة من غير ناس ما تنداس – מקום יפה אינו שווה דבר אם אין בו אנשים; לא כדאי להישאר לבד (מיל': גן אדם ללא אנשים לא שווה שידרכו בו)
* דַחַ'ל מִן עֵ'יר אַחַם וַלַא דֻסְתוּר دخل من غير أحم ولا دستور – התפרץ פנימה ללא רשות (מיל': נכנס מבלי להגיד "אהם!" ומבלי רשות)
* חֵ'ירְהַא בְּעֵ'ירְהַא خيرها بغيرها – בפעם הבאה יהיה טוב יותר (מיל': הטוב שבה בזולתה)
* מַפִיש דֻחַּ'אן מִן עֵ'יר נַאר مفيش دخّان من غير نار – אין עשן בלי אש
* עַ'יֶּרֶ אלְאִסְטְוַאנֶה/אלְמַוְצ'וּע! غيّر الإسْطْوَانة/الموضوع – תחליף כבר את הנושא! אולי תדבר על משהו אחר? "תחליף תקליט!"
* עַ'יַּר גִ'לְדֹה غيّر جلده – שינה את דעתו לרעה, הפך את עורו

=-=-=-=-=

והנה פוסט שהתפרסם אצלנו לפני שנים על השורש ע'.ו.ר:

מילת היום מופיעה לבקשתה של עמיתתי וידידתי, המורה והקוראת Lahav Sarit, שכתבה לנו:

"אשמח להסבר ולהרחבה על ביטוי הסלנג غور من وشي (בספרותית غر من وجهي) במשמעות של: עוף לי מהעיניים"

אז מילת היום היא –

ע'וּר /רוּח מִן וִשִּי غُور / روح مِنْ وِشِّي – עוף לי מהעיניים, תסתלק פה! לא רוצה לראות אותך!‏

לשמיעה: https://clyp.it/qgqnj2zc

אז כפי שראיתם, זו לא באמת מילה, זה ביטוי.
שנית, הוא גרם לי לקשיים במהלך חיפוש החומר לפוסט, מכיוון שהשורש הוא ע'.ו.ר (גזרת ע"ו).

השורש הזה יחסית נדיר, ותכף נראה איפה הוא מופיע.
שורש "אח" שלו, ע'.י.ר (גזרת ע"י), הוא הרבה יותר נפוץ והוא עוסק בקנאה.

אז מה יש לנו בשורש ע'ור?
* הפועל עַ'אר غار בבניין הראשון, שבביטוי של היום מופיע בצורת הציווי שלו – ?. אין לי מושג. לא מצאתי אותו כערך מילוני, פרט לביטוי הזה.
אגב, שרית, בספרותית לא נראה לי שהפועל משנה גזרה (אלא אם מדובר בטעות הקלדה שלך, בשאלה)
* הפועל עַ'ארַ غار בבניין הראשון בספרותית – שקע, חלחל
* הפועל הספרותי אַעַ'ארַ أغار בבניין הרביעי – תקף, פשט על-, התנפל, התקיף
* עַ'ארַה غارة וברבים עַ'ארַאת غارات או אִעַ'ארַה إغارة, בצורת שם הפעולה של הבניין הרביעי – פשיטה, התקפה, התנפלות
* עַ'ארַה גַ'וִּיֶּה غارة جوّيّة – תקיפה אווירית
* עַ'וְר غور בספרותית, ע'וֹר במדוברת, ברבים אַעְ'וַאר أغوار – עמק
* ע'וֹרֶ אלְאֻרְדֻןּ غور الأردنّ – עמק הירדן
* אַלְאַעְ'וַארֶ אלשִּמַאלִיֶּה الأغوار الشّماليّة – עמקי הצפון, העמקים הצפוניים (מי שגדל בשנות השבעים והשמונים ודאי זוכר את המונח מהתחזית בסוף החדשות בערבית בערוץ הבודד שהיה)
* מְעַ'ארַה مغارة וברבים מַעַ'אוֶר مغاور – מערה

הידעתם?

הכפר (בעצם: המועצה המקומית) מְעַ'אר (בערבית: אֶלֶמְעַ'אר المغار) קרוי כך משתי סיבות אפשריות:
* המערות הרבות הנמצאות באזור
* ריבוי הפשיטות הצבאיות שהתבצעו באזור לאורך ההיסטוריה
בישוב גרים מעל 22,000 תושבים, שני שליש מהם דרוזים והשאר נוצרים ומוסלמים.

=-=-=-=

כותב לנו הקורא יובל ברגר:

אַגַ'א אַיַּאר – אֶחְמַל מַנְגַ'ל וּעַ'אר أجا أيّار احمل منجل وغار – הגיע מאי – תפוס מגל וקצור.

בזמנו כפל המשמעות הזה של ע'אר – קינא/קצר גרם לי להרהר במילה הנרדפת לפועל "קינא" – חסד שנשמעת מאוד דומה למילה חצד – קצר
אז מה יש לנו כאן?
יש ע'אר ו- חסד שמשמעותן "קינא"
ויש ע'אר ו- חצד שמשמעותן "קצר"…

לוֹלַא אלְעִ'ירֶה מַא חִבְּלַתֶ אלְאַמִירַה لولا الغيرة ما حبلت الأميرة – אלמלא הקנאה הנסיכה לא הייתה נכנסת להריון.
הסיפור הוא על נסיכה שנישאה לסלטאן שאהב אותה מאוד ולא נשא אישה אחרת. אלא שהנסיכה בוששה מלהיכנס להריון, עד שהגיעה לארמון משרתת בהריון שהפכה למשרתת של הנסיכה. הנסיכה קינאה במשרתת ההרה ונעצבה על הזמן הארוך שבו ציפתה היא עצמה להרות. אך לפתע הרתה גם היא.

התמונה: Sander Sammy

זה היה הפוסט ה- 2,948 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.