מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק חיים גיא.

אז מילת היום היא –

מְעַתֶּר مْعَتِّر או מְעַתַּר مْعَتَّر (תלוי בניב) – אומלל, מסכן, ביש מזל, עצוב, מדוכא; מרושל; עני; טיפש; בעייתי; בעל גוף, שמן; מנוח, ז"ל

חיים שלח לי סרטון נוסף עם השחקנית, אשת התקשורת ומגישת התוכניות הירדנית נאדיא אלזעבי

כותרת הסרטון, שאורכו 3 דקות:

أمثال لأول مرّة رح تسمعها!

פתגמים שתשמע בפעם הראשונה!

תמלול של שלוש דקות עמוסות תוכן מורכב זה משימה שאין לי כבר כוח לעשות (מזמן שיניתי את חוקי הפורמט של עצמי לסרטונים באורך מקסימלי של שתי דקות, וגם זה בדוחק). אז בחרתי פה מספר פתגמים יפים שצדו את אוזני. הם מופעים לאורך הסרטון.
הסרטון, אגב, זכה ל- 176,000 לייקים (!!!), 4,600 תגובות (!) ו- 30,000 שיתופים (!!).

אמת'אל ימכן עם תסמעוהא תכונוא לאול מרה, רח תסתע'רבוא מנהא. דע'ל בלע'ל אמת'אל.
קצי לסאנכ וזידיה ע אלתנורה. מנה ביקצר שוי ומנה בתצ'לי מסתורה.
טלקי אלנד'ל קבל מא יכת'רוא ולאדה.
לו בדי אצרף מן כיסי מא עמלתכ עריסי.
לו מא כאן אלטול מהיוב מא אח'תרעוא ללקצירה כעוב.
אלמראה אלד'כיה – באידהא מעלקה ובאלאיד אלתאניה כחלה.
אלד'הב לו וקע פי אלזבאלה בתט'ל קימתה פיה.
אלרזק אלחלאל קליל בס דאים.
אללי מא ביחאפט' עלא חאלה מא בילאקי מין יחאפט' עליה.
מש כל אלורד אנח'לק ללשם ולא כל אלבשר בתנפדא באלדם.
אבן אלנעמה מבין ולו אלזמן הדה.
ח'ליכי ענד אהלכ עזיזה ואשבעי דלאל. צח, כתאר אלשוארב, בס קלילין אלרג'אל.
וקת אלכבאב סכרוא אלבאב ווקת אלמג'דרה נאדוא ללמשחרה.
מש כל אללי ביחכי פהים ולא כל אללי ביסכת בהים.
כל שי סלף ודין חתא דמוע אלעין.
אללי ביחלם באלע'ול ביטלע לה.
דבאנה הדת עלא דנב בקרה. קאלת להא: לא תואח'ד'יני, זעג'תכ. קאלת להא: ליש אנתי מין שאפכ אמתא אג'יתי ואמתא רחתי?
פי מת'ל ביקול ען זיארת בית אלאחמא: אד'א אג'וא בנפרד אלהם אלמנאשף, ואד'א מא אג'וא בנרתאח מן וג'ההם אלנאשף.
לא תחארב חדא עשאן חדא. בכרא ביעזמוא בעץ' ע אלע'דא ובתציר אנת מן אלעדא.
דרוס אלחיאה מש בבלאש. דאפעין תמנהא מן עמרנא כאש.

أمثال يمكن عم تسمعوها تكونوا لأوّل مرّة، رح تستغربوا منها. دغّل بلغّل أمثال.
قصّي لسانك وزيديه ع التّنّورة. منّه بيقصر شوي (بتدفّي سيقانك) ومنّه بتضلّي مستورة.
طلّقي النّذل قبل ما يكثروا ولاده.
لو بدّي أصرف من كيسي ما عملتك عريسي.
لو ما كان الطّول مهيوب ما اخترعوا للقصيرة كعوب.
المرأة الذّكيّة – بإيدها معلقة وبالإيد التّانية كحلة.
الذّهب لو وقع في الزّبالة بتظلّ قيمته فيه.
الرّزق الحلال قليل بس دايم.
اللي ما بيحافظ على حاله ما بيلاقي مين يحافظ عليه.
مش كلّ الورد انخلق للشّمّ ولا كلّ البشر بتنفدى بالدّمّ (عندك ناس بترخص لهم الروح، وعندك ناس خسارة فيهم السمّ).
ابن النّعمة مبيّن ولو الزّمن هدّه.
خلّيكي عند أهلك عزيزة واشبعي دلال. صحّ، كتار الشّوارب، بس قليلين الرّجال.
وقت الكباب سكّروا الباب ووقت المجدّرة نادوا للمشحّرة (للمعتّرة).
مش كلّ اللي بيحكي فهيم ولا كلّ اللي بيسكت بهيم.
كلّ شي سلف ودين حتّى دموع العين.
اللي بيحلم بالغول بيطلع له.
دبّانة هدّت على دنب بقرة. قالت لها: لا تواخذيني، زعجتك. قالت لها: ليش انتي مين شافك امتى اجيتي وامتى رحتي؟
في مثل بيقول عن زيارة بيت الأحما: إذا اجوا بنفرد الهم المناشف، وإذا ما اجوا بنرتاح من وجههم النّاشف (وإذا راحوا بنقعد وبنتسولف).
لا تحارب حدا عشان حدا. بكرا بيعزموا بعض ع الغدا وبتصير انت من العدا.
دروس الحياة مش ببلاش. دافعين تمنها من عمرنا كاش.

פתגמים, שאולי תשמעו אותם בפעם הראשונה ותופתעו מהם. בלגאן של פתגמים*.
חתכי את לשונך והוסיפי (את החלק החתוך) לחצאית. חלק ממנה עדיין יהיה קצר (בגרסה אחרת של הפתגם: תחממי את שוקייך) אבל עדיין תישארי צנועה.
תתגרשי מהאדם השפל לפני שיתרבו ילדיו.
אילו רציתי להוציא כסף מכיסי לא הייתי הופכת אותך לבעלי.
אלמלא הגובה היה עניין מרשים לא היו ממציאים לנמוכה עקבים.
האישה החכמה – ביד אחת יש לה כף וביד השנייה איפור (כוחל).
גם אם זהב נופל לזבל הערך שלו נותר בעינו.
הפרנסה הכשרה מעטה אך היא תמידית. (כלומר: יושר ופעולה על פי ההלכה עדיפים על הון גדול)
מי שאינו שומר על עצמו לא ימצא מי שישמור עליו.
לא כל הפרחים נבראו כדי שיריחו אותם ולא כל בני האדם נפדים בדם (המשך הפתגם, כפי שהופיע בגוגל: יש אנשים ששווה להקריב עבורם את נשמתך ויש אנשים שחבל לבזבז עליהם [אפילו] רעל. כלומר חבל על המאמץ להרוג אותם, הם לא שווים את זה. ושוב תודה לאורי טרוק).
איש החסדים גלוי (מוכָּר) גם אם הזמן התיש אותו.
(עדיף לָך) להישאר אצל הוריךְ כשאת אהובה ושבעת-פינוקים. נכון, יש הרבה שפמים, אך יש מעט גברים (טובים).
בזמן (אכילת) הכבאב סגרו את הדלת אך בזמן (אכילת) המג'דרה קראו לחסרת מזל (לאומללה/מדוכאת). (הפתגם נאמר על האפליה שאנשים עושים: כשיש להם אוכל איכותי ויקר הם אוכלים אותו רק בעצמם, אך בזמן אכילת אוכל פשוט וזול הם נזכרים בעניים ומזמינים אותם).
לא כל מי שמדבר הוא נבון ולא כל מי ששותק הוא טיפש.
כל דבר הוא הלוואה וחוב, אפילו דמעות העין.
מי שחולם על המפלצת (כלומר על דברים רעים) – היא מופיעה לו.
זבוב התיישב על זנב של פרה. הוא אמר לה: מחילה, הטרדתי אותך. היא ענתה לו: וכי מי בכלל ראה מתי הגעת ומתי הלכת?
יש פתגם שמתייחס לביקור של הורי בן/בת הזוג: אם הם יגיעו נפרוש בפניהם מגבות (נקיות, מתוך כבוד), ואם לא יגיעו ננוח מהפרצוף הלא חברותי (היבש) שלהם (או: וכשהם ילכו נשב ונשוחח. בגרסה עם הסיום הזה, אותו מצאתי ברשת, נכתב שהפתגם בא דווקא לסמל את החשיבות של קבלת הפנים והאירוח: מקבלים פנים עם מגבות נקיות, ועם עזיבת האורחים בני הבית חוזרים להתנהלות רגילה, שיחות על הא ועל דא בנינוחות ובלי מחויבות)**.
אל תילחם עם אף אחד לטובת מישהו (אחר). מחר הם יזמינו זה את זה לארוחת צוהריים ואתה תהפוך לאויב.
השיעורים בחיים אינם (ניתנים) בחינם. אנחנו משלמים את המחיר שלהם במהלך החיים שלנו בכסף מזומן.

* מה? מה זה? דַעֶּ'ל בְּלַעֶּ'ל? ראשית, לא הבנתי מה היא אומרת. שנית, חברי אורי טרוק עזר לי גם להבין מה היא אומרת וגם מצא את ההסבר הבא ברשת:
"دغل بلغل" وتُنطق أحيانًا "دغل بغل" هي عبارة من المصطلحات الشعبية الدارجة في بعض اللهجات العربية – تُستخدم هذه العبارة للتعبير عن الفوضى، أو خلط الأمور ببعضها، أو الشيء العشوائي الذي ليس له نظام واضح.
דע'ל בלע'ל, או דע'ל בע'ל, הוא ביטוי במספר להגים בשפה המדוברת. הוא מביע כאוס, בלגאן, ערבוביה, או דבר אקראי שאין לו סדר ברור.
** כתב לי בהקשר אורי טרוק: אני לא חושב שמדובר במגבות ממש אלא הכוונה היא "שטיח אדום". השתמשו כאן במילה مناشف כי זה מתחרז עם الناشف.
עדיף שלא יבואו ואם כבר הגיעו עם הפרצוף העקום/יבש שלהם, נפרוש להם בלית ברירה שטיח אדום, אך מייד כשיעזבו, אנו נשב בנחת ונשוחח בחופשיות, מה שלא יכולנו לעשות בנוכחותם. בקיצור: צביעות אחת גדולה.

(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)

קישור לסרטון

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ע.ת.ר עוסק בתחומים הבאים:

* הפועל עִתֶר عِتر בבניין הראשון – נכשל
* הפועל עַתַּרַ عتّر בבניין השני, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל או הפעול שלו, במדוברת – אמלל, גרם לאסונות; רושש את-; הפיל בפח
* עִתְר عِتْر, במדוברת הרבים עֻתוּרַה عتورة – אדם חזק, גיבור, אמיץ; עקשן; שורש, מקור, מוצא משפחתי; ידית של מעדר
* עַאדַ לִעִתְרִהִ عاد لِعتره – חזר להרגליו המקוריים
* עִתְרַה عِترة – בני המשפחה המורחבת; צאצאים
* אִלְמְעַתֶּר מְעַתֶּר, וַלַוְ סִעֶד בִּימוּת المْعَتِّر مْعَتِّر، ولو سعد بيموت – ביש מזל נותר כזה, ואם הוא ישמח הוא ימות

=-=

על הדרך, בואו נכיר את מופעיו העיקריים של השורש הזה בעברית (לקוח ממילונים באינטרנט):

עָתַר
לשון המקרא: פנה לבעל השררה בתקוה שזה ימלא את מאווייו

הֶעֱתִיר
השפיע שפע רב, העניק בשפה, נתן הרבה מאוד

עַתִּיר
לשון חז"ל: שיש בו הרבה, מרובה, עשיר

עֲתָר או עֶתֶר
כלי להפוך את התבואה (יש קשר לאחד התרגומים בערבית)

התמונה: Karthikeyan K

זה היה הפוסט ה- 3,311 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעיתי במתן קרדיט לתמונה או פספסתי אותו? עדכנו אותי כדי שאתקן.