חכמת הנסתר

מרחבא

שלום לכולם,

זוכרים שלפני כמה ימים פרסמתי פה כוונה של הרב דוד צדוק לפתוח קבוצת ווטסאפ שקהל היעד שלה הוא יהודים מאמינים, בה יועלו תכנים שמשווים מילים בערבית לתכנים תנ”כיים, ברוחו של רב סעדיה גאון?

בקיצור, נפתחה קבוצה, כרגע עדיין בלי מוביל, אבל התקווה היא שהיא תהפוך לפעילה בהקדם.

מוזמנים להצטרף:

להצטרפות לקבוצה ב-WhatsApp‏:‏ https://chat.whatsapp.com/DMcZFDMO8SNKlpY9wjXEjZ‏‏

קבוצה לביאור תרגום רס’’ג על התורה

כל מי שבעניין של השפה הערבית מוזמן להיכנס ולתרום את ידיעותיו

=-=-=-=

מילת היום מופיעה שכן מדי פעם אני ממחזר תכנים ממשכננו הקודם.

אז מילת היום היא –

עִלְמֶ אלְעַ’יְבּ عِلْم الْغَيْب – חכמת הנסתר, תורת הסוד

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/FbWTy

ימאמה מבטאת במדוברת: אלְעֵ’יבּ

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

בעבר הרחוק מאוד פרסמנו את הדברים הבאים:

המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Tal Hai, שכתבה לנו:

“שמעתי השבוע מילה מקסימה שהייתי רוצה שתעלו:

ע’יבובה – אובדן הכרה

ע’יב – נעלם, והאם זה קשור לע’אבה של יער?

פתגם נחמד שקשור כמובן זה – ע’אב אלקט אלעב יא פאר!”

אז מילת היום היא –

עַ’יְבּוּבַּה غَيْبُوبَة – אובדן הכרה

מילת היום, בעיניי לפחות, אינה כה חשובה (היא גם די ספרותית) כמו השורש הנפוץ עליו היא מבוססת.

השורש הערבי ע’.י.ב (בגזרת ע”י) עוסק בהיעדרויות ובדברים נסתרים:

* הפועל עַ’אבּ غاب בבניין הראשון – נעדר, לא הופיע; איחר; שקע(ה, השמש)

* עַ’אאִ’בּ غائب בספרותית, עַ’איֶבּ غايب במדוברת וברבים עַ’איְבִּין غايبين (בספרותית עַ’אאִ’בּוּן غائبون) – נעדר, מי שאינו נוכח

* אַבּוּ עַ’איֶבּ أبو غايب – אדם נשוי שטרם נולדו לו בנים זכרים (מיל’: אבא של נעדר… כידוע, גבר נשוי מקבל את כינויו “אבו” על שם בנו הזכר הראשון). הביטוי הזה פשוט נפלא בעיניי, על אף השוביניזם הבוטה שנוטף ממנו

* עַ’יְבּ غيب בספרותית, עֵ’יבּ במדוברת, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היעדרות (שם פעולה); נסתר, סוד (שמות עצם)

* עִלְםֶ אלְעַ’יְבּ علم الغيب – תורת הסוד, חכמת הנסתר (מיל’: מדע/ידע הנסתר)

* עַ’יְבַּה غيبة בספרותית, עֵ’יבֶּה במדוברת, אותה צורת שם פעולה רק בנקבה – היעדרות. בהקשרים שיעיים: היעלמות, היעדרות. השיעים (הזרם המרכזי לפחות) מאמינים שהאמאם השנים-עשר נמצא במצב היעדרות מהמאה העשירית

* וֵין הַאלְעֵ’יבֶּה? وين هالغيبة / טַוַּלְתֶ אלְעֵ’יבֶּה! طوّلت الغيبة – לאן נעלמת??? (מיל’: איפה ההיעדרות? / הארכת את ההיעדרות!)

* עִ’יַאב غياب, צורת שם פעולה נוספת של הבניין – נפקדות; שקיעת (השמש)

* הפועל עַ’יַּבַּ غيّب בבניין השני – הסתיר, העלים

* הפועל תְעַ’יַּבּ تغيّب בבניין החמישי – נעדר, נעלם; נסע, התרחק

* תַעַ’יֻּבּ تغيّب, צורת שם הפעולה של הבניין – נפקדוּת

* עַ’אבֶּה غابة וברבים עַ’אבַּאת غابات – יער, חורשה

* עַ’אבֶּ אלְקִטּ, אִלְעַבּ יַא פַאר! غاب القطّ إلعب يا فار – כשהבוס נעדר, מי שמתחתיו עושים מה שהם רוצים (מיל’: החתול נעדר/נעלם, שחק, יא עכבר!). הפתגם, אגב, הופיע פה לפני שבוע בדיוק…

* עַ’אבַּת שַמְסֹה غابت شمسه – נעלם (מיל’: השמש שלו שקעה)

תוספות הקוראים:

כתב לנו גלי בן ישי:
שילוב יפה לטעמי בשפה הערבית (על אף המשמעות האלימה שלו) הוא הפועל غيب בניין 2 + وراء الشمس.
يُغيَّب وراء الشمس / غيّبه وراء الشمس / يتمّ تغييبه وراء الشمس או כל שילוב אחר בסגנון.
בשימוש בעיקר בהקשר של מדינות דיקטטוריות בהן פועל המשטר “להעלים” מתנגדים ויריבים “מאחורי השמש”!

גילה יונה הזכירה לי ששכחתי דברים טריוויאליים:
* אֶלְעַ’איֶבּ חֻגְּ’תֹה/עִדְ’רֹה מַעַאה الغايب حجّته/عذره معاه – למי שנעדר/חסר יש תירוץ או הסבר, כלומר יש כנראה סיבה מוצדקת להיעדרו
* תְעַלַּם עַנֶ אלְעֵ’יבּ تعلّم عن الغيب – למד בע”פ

הוסיף גם מתן מלכה:
אלע’אאב الغائب בדקדוק – גוף שלישי (נסתר)
אלחאצ’ר יעלם אלע’איב الحاضر يعلم الغايب – בקשה מאלו שנוכחים לעדכן את אלו שחסרים בדבר מה
קאנון אמלאכ אלע’אאבין قانون أملاك الغائبين – חוק נכסי נפקדים

=-=-=-=

נסיים עם השיר יַא עַ’איֶבּ يا غايب של הזמר הלבנוני פַצֶ’ל שַאכֶּר فضل شاكر, שיר שהוא בכלל יווני במקור (של היוצר היווני-צועני Sotis Volanis). אתם מכירים אותו בגרסה “חלום מתוק” של שלומי סרנגה ומושיק עפיה.

השיר זכה בתואר “שיר השנה” לשנת 2003 בכל תחנות הרדיו הערביות.

אגב, השיר היווני הזה היה כל כך מוצלח, שהוא קיבל גרסאות בערבית, עברית, תורכית, סרבית ובולגרית. הוא יצא בשנת 2002 תחת השם היווני

Poso Mou Leipei (i zesti ankalia sou) (Greek: Πόσο μου λείπει η ζεστή αγκαλιά σου)

שפירושו “כמה אני מתגעגע לחיבוקך החם”.